סוטה דף לט. א
כהן שהרג את הנפש או שעבד ע"ז, האם ישא כפיו ויקרא ראשון בתורה? [תוד"ה וכי].
| שהרג את הנפש | שעבד עבודה זרה | |
| לשאילתות | לא ישא כפיו | לא ישא כפיו |
| לרבינו גרשום | לא ישא כפיו | נושא כפיו [1] |
סוטה דף לט: א
תרי קלי לא משתמעי, מה הדין בדלהלן? [תוד"ה עד].
| מדוע בברכת כהנים בעינן שיכלה אמן מכל העונים [2] | באיזה אופן אמרינן תרי קלי משתמעי כשהם חביבים |
|
| ללשון א' בפירוש ר"י | דברכת כהנים הוא לשמוע, ויש כאן תרי קלי [3] |
מתי ששניהם אומרים אותו דבר [4] |
| ללשון ב' בפירוש ר"י | דכל זמן שעסוק לדבר לא יכולים לשמוע [5] |
אפי' מתי שאינם אותו דבר אלא שהם חביבים |
מה הם הג' פסוקים שיש לשומעים לומר בזמן שהכהנים מברכים?
| פסוק א' | פסוק ב' | פסוק ג' | |
| ברכת כהנים דשחרית (תהלים קג) |
(כ) בָּרֲכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ |
(כא) בָּרֲכוּ ה' כָּל צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ |
(כב) בָּרֲכוּ ה' כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' |
| ברכת כהנים דמוסף (תהלים קלד -קלה) |
(קלד:א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרֲכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת | (קלד:ב) שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרֲכוּ אֶת ה' [6] |
(קלה:כא) בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּ יָהּ |
| ב"כ דמנחה דתענית (ירמיה יד) |
(ז) אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְקֹוָק עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ | (ח) מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן | (ט) לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ ה' וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּחֵנוּ |
| ב"כ דנעילה דיוה"כ (תהלים קכח) |
(ד) הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה' | (ה) יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ | (ו) וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל |
[1] דכיון שעשה תשובה חוזר לקדושתו, ודינו ככהן בעל מום, דאף שאינו ראוי לעבודה, אוכל קדשים ונושא כפיו.
[2] אף שלגבי הבוצע אמרינן בברכות (דף מז.) דרשאי הבוצע לבצוע מיד שכלה אמן מרוב העונים, ולא צריך להמתין לכל העונים שאינם נוהגים כהוגן להאריך באמן.
[3] פי', אינם יכולים לשמוע כל זמן שעונים אמן, דהא הוו להו תרי קלי - העונים והמברך ברכת כהנים. ולא דמי לבציעה שאין אומרים כלום, ויכול לבצוע מתי שמיעוט לא גמרו עדיין לענות. וברכת כהנים אנו צריכים לחוש שכולם ישמעו את הברכת כהנים, ולכן צריך להמתין גם על אלו שעונים אמן יותר מדי אף שאין נוהגים כהוגן.
[4] כגון שכולם עונים אמן, או שכולם אומרים אותה ברכת כהנים, ואפי' קול שופר וקול חצוצרות צ"ל שזה אותו קול, וכן במגילה שאומרים אותו דבר. אבל אם קוראים שני דברים לא.
[5] דכשהם חביבים שומעים אפי' היכא שהם משונים, אלא הטעם שכשאדם עסוק לדבר אינו יכול לשמוע.
[6] ומקשה הגמ' למה לא אומר את הפסוק הבא באותו פרק (תהלים קלד:ג) "יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" - שלכאורה הוא מדבר מאותו ענין ולמה אומרים פסוק מפרק הבא. ומתרצת הגמ', שב' הפסוקים הראשונים מדברים ממה שהאדם מברך את הקב"ה, ואילו הפסוק "יברכך ה' מציון" וגו', מדבר ממה שהקב"ה מברך את האדם, ולכן כדי שיהיו כל הפסוקים מברכות האדם להקב"ה לכן מסיים בפסוק "בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן" וגו'.