TOSFOS DH MECHITZAH MAI
תוס' ד"ה מחיצה מאי
(Summary: Tosfos rules like Rebbi Yehoshua ben Levi and reconciles the Sugya in Eruvin and in B'rachos with his opinion.)
(דקיימא לן כוותיה). וכמדומה דהכי פסק רבינו חננאל - דבכל דוכתא קי"ל כר' יהושע בן לוי.
Halachah: (And since the Gemara extrapolates S'tam from the words of Rebbi Yehoshua ben Levi, we see that the Halachah is like him ...) (cont. from the previous page). And it appears that Rabeinu Chananel too Paskens - that we also rule like Rebbi Yehoshua ben Levi.
ומקשה מפ' כל גגות (עירובין דף צב.) ד'יתיב ר' זירא ורבה בר רב חנן ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי "שמע מינה ממתני' דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה ... '.
Question: And he asks from Perek Kol Gagos (Eruvin, Daf 92a) where Abaye was sitting in the vicinity of Rebbi Zeira and Rabah bar Rav Chanan, when they extrapolated from the Mishnah there that the residents in the large dwelling are considered residents in the small dwelling too, but not vice-versa.
... עד 'צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה, יוצאין ידי חובתן'; צבור בקטנה וש"צ בגדולה, אין יוצאין ידי חובתן.
Question (cont.): And the Gemara concludes there that 'If the Tzibur is in the large room and the Shali'ach Tzibur, in the small one, that they are Yotzei'; whereas if the Tzibur is in the large room and the Shali'ach Tzibur in the small one, they are not.
תשעה בגדולה וא' בקטנה, מצטרפין; תשעה בקטנה וא' בגדולה אין מצטרפין. וה"ה גדולה וגדולה, דליכא למימר דיורי גדולה בגדולה.
Question (cont.): If there are nine people in the large room and one person in the small one, they combine; nine in the small room and one in the large room, they do not. And the same will apply if they are in two large rooms, since we cannot say that the residents of the one large room are considered residents of the other large room.
אלמא לענין תפלה לא אמרי' 'אפילו מחיצה של ברזל אין מפסקת'?
Question (concl.): So we see that when it comes to Tefilah, we do not apply the principle that 'Even a wall of iron cannot divide ... '?
ונראה דלא דמי - דהיכא דאיכא עשרה בגדולה ושליח צבור עמהן, ואחד בגדולה כיוצא בה, מתוך שמוציא בני הגדולה, יוצא גם זה שבאחרת ...
Answer: One cannot compare the two Halachos however, because where there are ten people in one room together with a Shali'ach Tzibur, and one person in another large room like it, since the Shali'ach-Tzibur is Motzi the people who are in the room with him, the person who is in the other room is Yoztei too ...
דכה"ג דוקא אמרינן 'אפילו מחיצה ... ', שהרי מוציא אפילו אחיו שבשדות, כדאיתא במסכת ראש השנה (דף לה.).
Answer (cont.): And it is in such a case exclusively that we say 'Even a Mechitzah of iron ... ', seeing as he is Motzi even 'his brothers in the fields', as the Gemara explains in Maseches Rosh ha'Shanah (Daf 35a).
אבל היכא דצריך לצרופינהו, ודאי לא מצטרפי.
Answer (cont.): Whereas where it is necessary to combine them (to make up a Minyan), they will certainly not combine.
וההיא דפ' אין עומדין (ברכות דף לב:) דא"ר אלעזר 'מיום שחרב בית המקדש, נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהן שבשמים'?
Implied Question: And as for the case in Perek Ein Omdin (B'rachos, Daf 32b), where citing Rebbi Elazar the Gemara says 'From the day that the Beis-ha'Mikdash was destroyed, a wall of iron divides between Yisrael and their Father in Heaven' ...
לא שייכא להכא, דההיא אמר לגבי הא שאין תפלתן מקובלת כמו בזמן שבהמ"ק קיים.
Answer: Is not connected with this Sugya, since it is talking about Yisrael's prayers not being accepted like they were in the time of the Beis-ha'Mikdash.
מיהו לענין זה אין מפסקת - אם יתברכו הצבור ע"י ברכת כהנים שעמהן בבית הכנסת או יוציא ש"צ ידי חובתן, גם זה יתברך, ויוצא ידי חובתו עמהן ...
Answer (concl.): But as far as the current issue is concerned, it does not create a division. Consequently, if the community are blessed by the Kohanim via the Kohanim who are with them in Shul, or if the Shatz is Motzi them their obligation, then also he (the person on the other side of the Mechitzah) will be blessed or will be Yotzei Tefilah be'Tzibur together with them.
דכלפי אבינו שבשמים, לא תלי בהפסק מחיצה.
Reason: Because vis-a-vis Our Father in Heaven, a dividing Mechitzah does not play a role.
TOSFOS DH V'HIZAH AL HA'TZEDADIN SHE'BE'FANAV HA'ZA'ASO KESHEIRAH
תוס' ד"ה והזה על הצדדין שבפניו הזאתו כשרה
(Summary: Tosfos the Yerushalmi, extrapolates a major Halachah from this Sugya.)
בירושלמי בפרק אין עומדין אמרי' 'הדא אמרה "העומדין מן הצדדין בכלל ברכה" '.
Inferred Halachah: The Yerushalmi, in Perek Ein Omdin, extrapolates from here that 'Those who stand by the side are included in the B'rachah.
TOSFOS DH KEIVAN SHE'NIFTACH SEIFER-TORAH ASUR L'SAPER AFILU BI'DEVAR HALACHAH
תוס' ד"ה כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה
(Summary: Tosfos reconciles this Halachah with the episode in B'rachos regarding Rav Sheishes in a number of ways.)
מקשינן מפרק קמא דברכות (דף ח.) דאמרי' 'רב ששת הוה מהדר אפיה וגריס; אמר "אינהו בדידהו ואנן בדידן" '?
Question: In the first Perek of B'rachos (Daf 8a) the Gemara cites Rav Sheishes, who would turn round and learn (during K'ri'as ha'Torah)?
ומצינו למימר דמהדר אפיה שאני.
Answer #1: One can answer that the case there is different, since he turned round.
אי נמי, רב ששת שאני, משום דהוה מאור עינים, והוה פטור מקריאה משום דהוה דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה.
Answer #2: Alternatively, Rav Sheishes is different, since he was blind, and was therefore Patur from Leining, due to the prohibition forbidding the recital by heart of the written Torah.
וכיון דפטור מקריאה, אפילו בשעת שמיעה היה יכול לעסוק בדבר הלכה.
Answer #2 (cont.): And since he was Patur from reading it, he was permitted to study Halachah, even whilst it was being read.
והיינו דקאמר 'אנן בדידן ... ' - כגון דברי הלכה (כגון) שהן דברים דעל פה, 'ואינהו בדידהו' - דברים שבכתב.
Explanation: And that is what he meant when he said 'We do our thing' ' (i.e. a D'var Halachah), which constitutes the oral Torah; 'And they do theirs' (i.e. the written Torah).
מיהו מסתברא כפירוש ר"ח, דפי' התם - 'דוקא רב ששת וכיוצא בו, דתורתו אומנתו; אבל האידנא כרבא סבירא לן דאמר רבא 'כיון שנפתח ס"ת ... '.
Answer #3: The logical answer however, is that of Rabeinu Chananel, who explains there 'Specifically Rav Sheishes and people like him, whose Torah is their profession; but nowadays, we Pasken like Rava, who rules that 'Once the Seifer-Torah is open (it is forbidden even to learn)'.
והאי דהוה מהדר אפי' ...
Implied Question: And the reason that he (Rav Sheishes) turned his face ...
י"ל דלא הויא אורחא דמילתא לאיעסוקי בדבר הלכה באנפי ציבורא בעוד שהן עסוקין בשמיעת התורה.
Answer: Is because it is not correct to study Halachah in front of the Tzibur whilst they are listening to Keri'as ha'Torah.
TOSFOS DH KOL KOHEN SHE'LO NATAL YADAV
תוס' ד"ה כל כהן שלא נטל ידיו
(Summary: Tosfos firstly disagrees with Rashi, who, quoting his Rebbe, who maintains that a Kohen who washes his hands before Shachris, he does not need to wash them again before Duchening; then he discusses the Shi'ur of 'Teikef'.)
פירש רש"י 'אמר לי רבי אם נטל כהן ידיו שחרית ונטהר, אינו צריך ליטול ידיו כשעולה לדוכן'.
Explanation #1: Rashi citing his Rebbe states that a Kohen who washed his hands in the morning and is Tahor, does not need to wash them again when he goes to Duchen.
וכמדומה שהועתק מהגהת תלמיד, שהרי אין לשונו משמע כך.
Refutation #1: This seems to be quoted from the notes of a Talmid who erred however ...
דפירש 'שלא נטל ידיו לפני עלותו לדוכן', משמע ממש סמוך?
Refutation #1 (cont.): Since Rashi explains that 'he did not wash his hands before going up to Duchen', implying immediately before going up ... ?
ועוד, דמייתי גמרא קרא "שאו ידיכם קדש וברכו ... " - משמע תיכף לנטילת ידים ברכת כהנים ...
Refutation #2: Moreover, the Gemara cites the Pasuk "Raise your hands in holiness and bless ... " - implying that washing one's hands comes immediately prior to Birchas Kohanim'?
דמשמע ליה השתא דבברכת כהנים משתעי קרא, דהיא בנשיאות ידים.
Refutation #2 (cont.): Since the Gemara currently interprets the Pasuk in connection with Birchas Kohanim, which is synonymous with 'raising the hands'.
ומשמע בירושלמי פ"א דברכות דבברכה דמשתעי קרא בעינן נטילת ידים סמוך לה, דמייתי לה התם א'ברכת המזון.
Refutation #2 (cont.): And the Yerushalmi in the first Perek of B'rachos implies whichever B'rachah the Pasuk is talking about requires washing immediately prior to it, although the Gemara there establishes the Pasuk by Birchas ha'Mazon.
והכי איתא התם 'שלשה תכיפות הן - תיכף לסמיכה שחיטה, שנאמר "וסמך ... ושחט"; תיכף לנטילת ידים ברכה, שנא' "שאו ידיכם ... וברכו". תיכף לגאולה תפלה, שנא' "יהיו לרצון אמרי פי ... ", וכתיב בתריה "יענך ה' ביום צרה".
Proof: This is what the Gemara says there: 'There are three cases that require 'Teikef' - 1. 'Immediately next to the Semichah comes the Shechitah', as the Torah writes "ve'Samach ... ve'Shachat"; 2. 'Immediately after washing the hands comes the B'rachah', as the Torah writes "Se'u Yedeichem ... u'Barchu". And 3. 'Immediately after Ge'ulah comes Tefilah', as the Torah writes "Yih'yu le Ratzon Imrei Fi ... Tzuri ve'Goa'li" ... Ya'ancha Hash-m be'Yom Tzarah".
ובפ' כיצד מברכין (ברכות מב.) משמע דההיא ברכה איירי בברכת המזון.
Proof (cont.): And in Perek Keitzad Mevarchin (B'rachos, 42a) it implies that the B'rachah in question is that of Birchas ha'Mazon.
מיהו שמעינן מינה דבעינן תיכף נטילת ידים ברכה דמשתעי ביה קרא. והכא מייתי לה א'ברכת כהנים?
Refutation #2 (concl.): In any event, we can learn from there that whichever B'rachah the Pasuk is referring to, the B'rachah follows the washing immediately, and in our Sugya the Gemara establishes it with regard to Birchas Kohanim?
ועוד, אי מיירי הכא בשלא נטל ידיו בשחרית, אמאי נקט כהן לנשיאות כפים, תיפוק ליה משום דברי תורה, שצריך ליטול ידיו ...
Refutation #3: Moreover. If the Gemara is speaking here where he did not wash his hands in the morning, why does it refer to a Kohen and Nesi'as Kapayim, seeing as one anyway needs to wash one's hands for words of Torah ...
כדאמרי' בפ"ק דברכות (דף יא:) ובפ"ב (שם יד:) 'אמר רבי חייא בר רב אשי זימנין סגיאין הוה קאימנן קמיה דרב לתנויי לן פירקא בסיפרא דבי רב, ומקדים וקאי ומשי ידיה ומברך ומנח תפילין, והדר אמר לן'?
Refutation #3 (cont.): As the Gemara says in the first Perek of B'rachos (Daf 11b) and in the second Perek there (Daf 14b), citing Rebbi Chiya bar Ashi 'Many a time we stood before Rav, to learn from him a Perek in the Sifra de'bei Rav, and he would first wash his hands, recite a B'rachah and put on his Tefilin and then teach us'.
ואמר נמי התם דבעי לאהדורי בתר מיא לנט"י לק"ש מיל, ומה לי ק"ש ומה לי ברכת כהנים?
Proof: And it also says there (Daf 15a) that one needs to search for water up to the distance of a Mil to wash for Keri'as Sh'ma, so why should there be a difference between Keri'as Sh'ma and Birchas Kohanim in this regard?
אי משום דצריך ברכה לפניה ...
Refuted Answer: If it is on account of the B'rachah that precedes it (The Sh'ma) ...
הכא נמי צריך ברכה לפניה, כדאמר לקמן?
Refutation: Here too (in the case of Birchas Kohanim), it requires a B'rachah before, as we shall see later?
להכי מסתבר דהכא בנטילת ידים תיכף לברכה מיירי.
Explanation #2: Therefore it is more logical to explain it with regard to washing immediately before the B'rachah.
ושיעור תכיפה איכא למישמע מתכיפת סמיכה לשחיטה ...
The Shi'ur of Teikef: We can learn the Shi'ur of Teikef from the Teikef of Shechitah to Semichah
דאמרי' בפ' כל הפסולין (זבחים לג.) 'כל הסמיכות שהיו שם קורא אני בהם "תיכף לסמיכה שחיטה", חוץ מזו שהיתה בשער נקנור שאין מצורע יכול ליכנס שם'.
The Shi'ur of Teikef (cont.): Because the Gemara says in Perek Kol ha'Pesulin (Zevachim, Daf 33a) 'All the Semichos that took place there one can apply to them "Teikef li'Semichah Shechitah" except for this one (that of the Asham Metzora), which took place by the Nikanor Gate, seeing as a Metzora is not permitted to enter there (the Azarah)'.
אלמא כדי מהלך משער נקנור עד בית המטבחים לא חשיבה תכיפה.
The Shi'ur of Teikef (cont.): So we see that the time it takes to walk from Sha'ar Nikanor to the Beis-Mitbachayim (where Kodshei Kodshim were Shechted) is not considered 'Teikef'.
ובמסכת מדות (פ"ה מ"א) משמע דלא הוי טפי מעשרים ושתים אמה מקום דריסת רגלי ישראל ומקום דריסת רגלי הכהנים, שכל אחד היו י"א אמה.
The Shi'ur of Teikef (concl.): And in Maseches Midos (Perek 8, Mishnah 1) it is implied that it is not nore than twenty-two Amos (which is the combined distance where a Yisre'eilim and the Kohanim can walk, since each one had eleven Amos to walk).
TOSFOS DH V'CHI MEHADER APEIH MI'TZIBURA MAI AMAR
תוס' ד"ה וכי מהדר אפיה מצבורא מאי אמר
(Summary: Tosfos citing, Rashi, presents the order of Duchening and cites a Machlokes whether a Kohen who became an apostate can Duchen if he does Teshuvah.)
סדר נשיאת כפים מפי' רבינו שלמה: עוקר רגליו בעבודה ממקומו ובא לפני התיבה ומתפלל 'יהי רצון שתהא ברכה זו ... ' ומאריך בה עד שתכלה 'אמן' של הודאה מפי הצבור.
The Order of Duchening: The order of Nesias Kapayim according to Rashi: The Kohen moves his place during (the B'rachah of) Avodah and makes his way to the Teivah (the Aron ha'Kodesh), where he Davens 'Y'hi Ratzon she'Tehei B'rachah zu ... ', which he says slowly, in order to finish it as the Tzibur conclude 'Amen' after the B'rachah of Hoda'ah.
וש"צ קורא 'כהנים' אם שנים הם; ואם אחד, אינו קורא, והוא מחזיר פניו מאליו, כדאביי דאמר לעיל 'לאחד אינו קורא'.
The Order of Duchening (cont.): The Shatz then announces Kohanim if there are (at least) two Kohanim in Shul, but not if there is only one, in which case, the Kohen turns his face on his own - like Abaye earlier who rules that 'When there is only one Kohen, one does not call him'.
וכשכלה דבור מהקורא, מברכין 'אשר קדשנו ... ' ואחר כך מתחילין בברכה. וכשכלה 'אמן' אחרון מפי צבור, הן מחזירין פניהם וכופפין קשרי אצבעותיהן אם רוצין.
The Order of Duchening (cont.): When the Shatz finishes calling, the Kohanim recite ' ... asher Kid'chanu ... ', and start to bless the people. When the Tzibur have concluded 'Amen' (after Duchening), they turn round and straighten the joints of their fingers, should they so wish.
ושליח צבור מתחיל 'שים שלום', והכהנים יתפללו 'רבונו של עולם, עשינו מה שגזרת ... ' ומאריכין בה עד שתכלה ברכה מפי שליח צבור, ועוקרין רגליהן והולכין להן.
The Order of Duchening (concl.): The Shatz then begins 'Sim Shalom' and the Kohanim Daven 'Ribono shel Olam, Asinu Mah she'Gazarta ... ', which they recite slowly, in order to conclude it at the same time as the Shatz concludes the B'rachah. Then they are permitted to return to their places.
בשאלתות פרשת ויקח קרח: 'כהן שנשתמד לא ישא את כפיו, דגרע מהורג את הנפש, דאמרינן בפ' אין עומדין (ברכות לב:) 'כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו'.
A Kohen Who Served Idols (Opinion #1): The She'iltos in Parshas Vayikach Korach rules that a Kohen who became an apostate cannot Duchen, since he is worse than one who killed someone, about whom the Gemara in Perek Ein Omdin (B'rachos, Daf 32a) rules that he is not permitted to Duchen.
ורבינו גרשום מאור הגולה השיב בתשובותיו דנושא כפיו וקורא ראשון בתורה, דכיון דחזר בתשובה חוזר לקדושתו ...
A Kohen Who Served Idols (Opinion #2): Rabeinu Gershon Me'or ha'Golah however, wrote in a Teshuvah that he is permitted to Duchen and that he may be called-up first to the Torah, since, once he does Teshuvah, he reverts to his original Kedushah.
דתנן בסוף מסכת מנחות (דף קט.) "אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה' בירושלים כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם", והרי הן כבעלי מומין, שחולקין ואוכלין.
Source: As we learned in Maseches Menachos (Daf 109a) "Only the Kohanei ha'Bamos may not ascend the Mizbe'ach of Hash-m in Yerushalayim", 'only they may eat Matzos together with their brothers, and they have the Din of Ba'alei-Mumin, who receive a portion and are permitted to eat.
וכשם שבעלי מומין נושאין את כפיהם וקוראין ראשון בתורה, אף זה ...
Source (cont.): And just as Ba'alei-Mumin are permitted to Duchen and to be called-up first to the Torah, so too, may they'.
שאם לא תאמר כן, נמצאת מרפה ידיהן של בעלי תשובה, שיאמרו 'אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה!' וימנעו מעשות תשובה.
Proof #1: Because otherwise, one is discouraging Ba'alei-Teshuvah (from doing Teshuvah), since they will say 'Woe to the shame, woe to the embarrassment!', and they will refrain from doing Teshuvah.
ואמר ר' יוחנן 'כל האומר מנשה אין לו חלק לעולם הבא, מרפה ידיהן של בעלי תשובה.
Proof #2: And Rebbi Yochanan said 'Anyone who says that Menasheh has no portion in the World to Come, is discouraging Ba'lei-Teshuvah ... '.
ותנא דבי רבי ישמעאל 'הואיל והלך זה ונעשה כהן לאלילים, אדחה אבן אחר הנופל ... ' [וע"ע תוס' מנחות קט. ד"ה לא ישמשו ותוס' תענית כז. ד"ה אי מה].
Proof #3: And Tana de'bei Rebbi Yishmael says that 'Since this person went and became a priest to Avodah-Azrah, shell we throw a stone on to the one who fell?. (See also Tosfos Menachos [Daf 109. DH 'Lo Yishme'u' ]and Tosfos, Ta'anis, [Daf 27. DH 'I Mah']).
39b----------------------------------------39b
TOSFOS DH AD SHE'YECHALEH AMEN MI'PI HA'TZIBUR
תוס' ד"ה עד שיכלה אמן מפי הצבור
(Summary: Tosfos first draws a distinction between this Sugya and that of B'rachos regarding how long one has to wait before continuing, then discusses as to how one can be Yotzei with Duchening even when two Kohanim are Duchening at the same time.)
פירש ר"י, אע"ג דאמרינן בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מז.) 'אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי העונין'; ואמר רב חסדא 'מפי רוב העונין', דכל העונה אמן יותר מדאי אינו אלא טועה.
Clarification: The Ri explains that even though the Gemara says in Perek Sheloshah she'Achlu (B'rachos, Daf 47a) that 'The person reciting 'ha'Motzi' is not permitted to cut the bread until the participants have answered 'Amen'; and Rav Chisda establishes this to mean the majority of participants, since anyone who takes too long to answer 'Amen' errs.
מיהו לענין ברכת כהנים, כיון דמשום לשמוע הוא, לא משתמע כל זמן שעונין, דהוו להו תרי קלי, קולות העונין וקול כהנים המברכים ולא משתמעי.
Clarification (cont.): Nevertheless with regard to Birchas Kohanim, which is in order that everyone should hear, it is not possible to do so as long as someone is still answering 'Amen', because that would entail two voices answering simultaneously, the voice of those who are answering and that of the Kohanim who are reciting the B'rachah, and it is not possible to hear them both.
ואי תקשי לדברי הרב, א"כ, לא ישאו שנים כפיהם ...
Question: One well ask that according to the Rav (the Ri) two Kohanim should not Duchen simultaneously ...
דהא אמרינן בפ"ג דמגילה (דף כא:) 'בתורה אחד קורא ואחד מתרגם'. וקתני סיפא דאפי' בנביא שנים אין קורין.
Question (cont.): Seeing as we say in the third Perek of Megilah (Daf 21b) In the Torah, one reads and one translates; and we learn there in the Seifa that even in Navi, two people are not permitted to read together ...
וטעמא מפרש בירושלמי דפרק אין עומדין 'משום שאין שני קולות נכנסין באוזן אחד'.
Question (cont.): And as the Yerushalmi explains in 'Ein Omdin', this is because 'Two voices cannot enter one ear' ...
ואנן אומרים לעיל 'לשנים קורא "כהנים"? '.
Question (concl.): And we said earlier that when there are two Kohanim in Shul, the Shatz announces 'Kohanim!'?
אלא מאי אית לך למימר? ברכות 'איידי דחביבי להו, יהבו דעתייהו ומשתמעו תרי קלי' ...
Refuted Answer: What will you says? That B'rachos are different because, since they are Chaviv, people exert themselves and are able to hear two voices ...
כדאמר גבי מגילה 'קראוה שנים, יצא'; גבי אמן נמי יהבי דעתייהו ולישתמע תרי קלי?
Refuted Answer (cont.): As the Gemara says with regard to Megilah 'If two people read the Megilah, one is Yotzei'. By 'Amen' too, people will exert themselves and succeed in hearing two voices.
תריץ, דלא דמו תרי קלי וקורין דבר אחד, לתרי קלי שקורין שני דברים כגון הני 'אמן' והני ברכה ...
Answer #1: One cannot compare two voices that are reading the same thing to two voices that are reading two different things, such as when one answers 'Amen' and the other, recites the B'rachah.
כדתנן בפרק ראוהו ב"ד (ר"ה כו:) ',שופר של ר"ה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב וב' חצוצרות משתי צדדיו - שמצות היום בשופר'.
Proof: As we learned in the Mishnah in Perek Ra'uhu Beis-Din (Rosh ha'Shanah, 26b) 'The Shofar of Rosh ha'Shanah is of a mountain goat, which is straight; its mouth-piece is overlaid with gold and it is flanked by two trnmpets, seeing as the Mitzvah of the day is that of the Shofar.
ופריך בגמ' (שם כז.) 'ותרי קלי מי משתמעי? והתניא, "זכור ושמור" בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכול לדבר ומה שאין האוזן יכול לשמוע?
Proof (cont.): The Gemara asks there (Daf 27a) how it is possible to hear two 'voices' simultaneously, and it cites a Beraisa which states that "Zachor" and "Shamor" were said in one go, which the mouth cannot speak and the ear cannot hear?
ע"כ היכא דהקולות משונות, כגון קול אחד "זכור" והשני "שמור", אין האוזן יכולה לשמוע כלל.
Proof (cont.): One must therefore say that there where the 'voices' are different, where one said "Zachor" and the other, "Shamor", the ear cannot possibly hear it ...
וקול שופר וקול חצוצרות, י"ל דאין משונין, להכי מסיק התם דמשתמעי, איידי דחביבי.
Proof (cont.): Whereas the sound of the Shofar and that of the trumpets are not so different. Hence the Gemara concludes there that they can be heard simultaneously, seeing as they are 'Chaviv' (precious).
אי נמי, בעי דלישמעי נמי הברכה הני דמאריכין ב'אמן', אע"פ שטועין, וכל שעה שהן בעצמן עונין, אין שומעין קול חבריהם.
Answer #2: Alternatively, the people who are answering 'Amen' also need to hear the B'rachah (of the Kohanim), despite the fact that they err, and as long as they are answering 'Amen' they cannot hear the voice of the Kohanim.
ותפוס לשון אחרון ...
Answer #2 is the Main Answer: The second answer is the correct one ...
דהא מסיק התם 'תרי קלי מחד גברא לא משתמעי', כגון "זכור ושמור" מפי הגבורה, מתרי גברי משתמעי'.
Proof: Since the Gemara concludes there that 'Two voices from one person cannot be heard' - such as "Zachor" and "Shamor" from Hash-m, whereas from two people they can.
משמע אפי' דומיא ד"זכור ושמור", איידי דחביבי.
Proof (cont.): Implying, even if they are (different) similar to "Zachor" and "Shamor", since they are Chaviv.
וקול שופר וקול חצוצרות תרי קלין משונין זה מזה, דומיא ד"זכור ושמור" ומשתמעי איידי דחביב.
Proof (concl.): And the sound of the Shofar and that of trumpets are two different sounds, similar to "Zachor" and "Shamor", but they can be heard because they are Chaviv.
TOSFOS DH B'MINCHASA D'TA'ANISA MAI AMAR
תוס' ד"ה במנחתא דתעניתא מאי אמרי
(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Ta'anis in two ways.)
אע"ג דפסקינן בפ' בשלשה פרקים (תענית ד' כו:) כר' יוסי דאמר 'ליכא נשיאות כפים במנחתא דתעניתא' משום דשכיח שכרות, ואתי לאחלופי בשאר יומי?
Implied Question: Even though in Perek Sheloshah Perakim (Ta'anis, Daf 26b) we Pasken like Rebbi Yossi, who rules that one does not Duchen at Minchah on a Ta'anis, because it is common (on other days) to be Shikor then, and one will come to confuse other days with a Ta'anis?
י"ל הכא אליבא סתמא דמתני' דהתם בעי, דקתני 'ד' פעמים ביום ... '.
Answer #1: The Gemara here is asking according to the S'tam Mishnah there, which states that one Duchens four times a day ... '.
אי נמי, אפי' לר' יוסי ...
Answer #2: Alternatively, it goes even according to Rebbi Yossi ...
כדאמר התם - מאחר דקי"ל כר' יוסי האידנא מ"ט פרסי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא?
Reason: As the Gemara there says 'Now that we Pasken like Rebbi Yossi, on what grounds do the Kohanim Duchen on Minchah of a Ta'anis?
כיון דסמוך לשקיעת החמה קפרסי בתפלה, כתפלת נעילה דמי.
Reason (cont.): Since they Duchen close to Sheki'as ha'Chamah, it is akin to Ne'ilah.
TOSFOS DH IM AVONEINU ANU BANU
תוס' ד"ה אם עונינו ענו בנו
(Summary: Tosfos cites the Sugya in Ta'anis to explain why we recite these Pesukim at Minchah on a Ta'anis.)
א"ת, הני פסוקים דמנחתא מאי הסברת פנים איכא בהו?
Question: What is the significance of reciting these Pesukim at Minchah.
י"ל, משום דהיו מתענין על הצרה שלא תבא על הצבור. ואמר בפ"ק דתענית (דף יב:) ובפ' בתרא דמגילה (דף ל:) דבריבעא בתרא דיומא בעי רחמי - דהיינו ממנחה ואילך ...
Answer: They used to fast on any communal calamity that occurred; and the Gemara in the first Perek of Ta'anis (Daf 12b) and in the last Perek of Megilah (Daf 30b) explains that during the last quarter of the day - Minchah-time, one prays for mercy.
כדכתיב (עזרא ט) "ואני יושב משומם עד מנחת הערב, ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרע על ברכי ואפרוש כפי אל ה' אלקים".
Source: As the Pasuk writes in Ezra (9) "And as for me, I sat bewildered until Minchah-time, and when Minchah-time arrived, I arose from my fast, and after renting my garments and my cloak, I went down on my knees and spread out my hands to Hash-m who is G-d" '.
הלכך התירו למבעי רחמי בעידנא דפרסי ידייהו, דעת רצון הוא, וענו ציבורא 'אמן' ...
Answer (concl.): Hence they permitted praying for mercy at the time when they (the Kohanim) spread out their hands, since that is a time of mercy, and the Tzibur respond 'Amen'.
כדמשמע בפ' הרואה (ברכות נה:) 'האי מאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזי, ליקו קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא "רבון העולמים חלום חלמתי ... " '.
Support: As is implied in Perek ha'Ro'eh (B'rachos, 55b) 'Someone who has dream and cannot remember what he dreamt should stand before the Kohanim when they spread out their hands, and say "Master of the World, I had a dream ... " '.