TOSFOS DH KOL ADAM SHE'YESH BO GASUS HA'RU'ACH EIN AFRO NIN'AR
תוס' ד"ה כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער
(Summary: Tosfos asks why this case and three similar cases are omitted from the Mishnah in Chelek, in the list of those who will not receive Olam ha'Ba.)
תימה' אמאי לא חשיב האי במשנת חלק?
Question #1: Why does the Mishnah in Perek Chelek (which lists those who will not receive a portion in Olam ha'Ba, and the same question pertains to ...
והא דאמר פרק בתרא דכתובות (דף קיא.) 'מתים שבחו"ל אינן חיים'.
Question #2: The Gemara in the last Perek of Kesuvos (Daf 111a), which precludes those who die in Chutz La'Aretz from coming back to life?
ותו גרסינן התם 'ע"ה אינן חיים אא"כ יהנו תלמידי חכמים'.
Question #3: And also to the text there that precludes Amei ha'Aretz from coming back to life unless they give benefit to Talmidei-Chachamim?
ומלוי ברבית מצינו באגדה שאינן חיים לעולם הבא. תוס' ר"י.
Question #4: And to people who lend on interest, about whom the Medrash says that they will not come back to life? Tosfos Ri.
TOSFOS DH ADAM SHE'EIN BO ELA REVI'IS DAM
תוס' ד"ה אדם שאין בו אלא רביעית דם
(Summary: Tosfos explains this statement.)
פר"ח - הוא דם הצלול, שממנו משתית הלב. אין בו אלא משקל כ"ה כספים שהיא רביעית הלוג.
Clarification: This refers to the clear blood, from which the heart drinks. It only weighs twenty-five silver pieces which is equivalent to a quarter of a Log.
5b----------------------------------------5b
TOSFOS DH HA GUFA KASHYA
תוס' ד"ה הא גופא קשיא
(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Makos, where the Gemara asks a differently worded Kashya on the Mishnah there which a similar format.)
תימה לרבי, אמאי לא נקט הכא לישנא דריש מס' מכות (דף ב.) 'כיצד העדים נעשים זוממין? כיצד אין העדים נעשים זוממין מבעי ליה'?
Question: Tosfos' Rebbe asks why the Gemara does use the same Lashon here as it uses at the beginning of Makos (Daf 2a). 'How do the witnesses become Zomemin'? What the Mishnah ought to have asked is 'How do the witnesses not become Zomemin'?
הכא נמי הוה ליה למימר הכי 'כיצד מקנא לה, כיצד אין מקנא לה מבעי ליה'?
Question (cont.): Here too, is ought to have asked 'How does he warn her?' What it ought to have said is 'How does he not warn her?'
והתם מתרץ שפיר, אבל הכא אפילו לפי התירוץ, הוה ליה למיתני 'כיצד אין מקנא לה'?
Question (cont.): Moreover, there the Gemara gives a clear answer, whereas here, even according to the answer given by the Gemara, it should have said 'How does he not warn her'?
ונראה דלהכי לא פריך הכא, משום דמצי למימר 'אל תדברי' דרישא פירושו סתירה, דהיינו קינוי גמור, ואתי שפיר לישנא ד'כיצד מקנא לה', ולא קשיא מידי אלא רישא לסיפא.
Answer: The reason the Gemara does not ask that here is because it could answer that 'Do not speak ... ' in the Reisha, really means 'Do not seclude yourself', which is a proper Kinuy, in which case the Lashon 'How does he warn her?' is justified, and the Kashya that remains is the discrepancy between the Reisha and the Seifa.
וה"פ הכא - 'אלמא' - דיבור דמתני' ד'דיבור סתירה הוא',
Explanation #1: And this is how to explain the Gemara: 'So we see that ...
מדקתני 'כיצד מקנא'; ולשון נקי הוא,
Source: Seeing as the Tana said 'Keitzad Mekanei', which is a more refined way of speaking ...
כדתנן בפרק קמא דכתובות (דף יג.) 'ראוה מדברת' - ומפרש בגמ' 'מאי מדברת, נסתרה'.
Precedent: As we learned in the Mishnah in the first Perekof Kesuvos (Daf, 13a) 'They saw her speaking - and the Gemara explains that 'Dibur' really means 'S'tirah' ...
א"כ, תיקשי סיפא דקתני 'דיברה, עדיין מותרת לביתה', ואי פירוש דדיבור דמתניתין סתירה, אמאי מותרת?
Explanation #1 (cont.): One can therefore ask from the Seifa, which states that 'If she did speak, she is still permitted to her husband'. Now if 'Dibur' really means S'tirah, why is she permitted?
אלא דיבור ממש הוא.
Conclusion: Consequently, 'Dibur' must be meant literally.
ולפי הירושלמי משמע דבעי לתרוצי דדיבור דרישא סתירה, אלא דנקט לשון נקי.
Explanation #2 (Yerushalmi): The Yerushalmi implies that the answer is that Dibur in the Reisha means S'tirah (only it uses a more refined Lashon).
והכי איתא התם: 'סוף דבר שתדבר עמו, הא אם נסתרה עמו ולא דברה, אין סתירתה כלום - פירוש בתמיה?
Explanation #2 (cont.): This is what the Yerushalmi says: 'Does this mean that he warns her not to speak to the man, and that if she secluded herself with him, she is Patur'?
דיברה אתא מימר לך, אפי' דברה עמו ולא נסתרה, עדיין מותרת לביתה.
Explanation #2: 'It is coming to teach us that even if she spoke with him, as she was not secluded with him, she remains permitted to her husband.
לשון נקי הוא מתני' - פי' דיבור דרישא לשון נקי. מיהו דסיפא אית לן למימר על כרחך דיבור ממש.
Explanation #2 (concl.): (Alternatively), the Mishnah is using a refined expression - with reference to the Reisha, whereas the Seifa can only mean literally Dibur.
TOSFOS DH L'ACHER V'LO L'YAVAM
תוס' ד"ה לאחר ולא ליבם
(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in Kesuvos, which considers the Yavam as Acher, and elaborates.)
אין להקשות מפרק האשה שנפלו לה נכסים (כתובות דף פא.) בשמעתין דשומרת יבם, דפריך התם 'והא בעינן 'לכשתנשאי לאחר, תטלי מה שכתוב ליכי'?
Refuted Question: One cannot query this from Perek ha'Ishah she'Naflu lah Nechasim (Kesuvos, Daf 81a) in the Sugya of Shomeres Yavam, where the Gemara asks that we need to conform with the stipulation 'When you marry someone else (Acher), you will receive what is written in the Sh'tar'?
אמר רב אשי, יבם כמו אחר דמי'?
Refuted Question (cont.): To which Rav Ashi answers that the Yavam is like Acher?
דלענין לשון תנאי ב"ד, שוייה כאחר, אבל באחר דקרא אין האח בכלל.
Refutation: Because regarding T'nai Beis-Din, the Gemara considers a brother like Acher, but not with regard to Acher of the Pasuk.
והכי נמי משמע בפרק אין מקדישין (ערכין דף כה:) דקתני "אם מכר את השדה לאיש אחר", 'לאחר ולא לבן'.
Proof #1: And this is also implied in Perek Ein Makdishin (Erchin, Daf 25b) where we learned in connection with the Pasuk "If he sold the field to Acher" - "to someone else", 'and not to his son'.
או אינו אלא "לאחר", 'ולא לאח? כשהוא אומר "איש", הרי אח אמור. הא מה אני מקיים "לאחר", "לאחר", ',ולא לבן'.
Proof #1 (cont.): Or perhaps we will extrapolate "to someone else", 'and not to his brother'? When the Pasuk says "Ish", brother is included. Consequently, when the Torah says "to someone else", it must mean "to someone else", 'and not his son'.
דמשמע טעמא דכתיב "איש", הא לאו הכי, לא הוי אח בכלל אחר; וכ"ש גבי יבם דבא מכח נשואי אחיו, דלאו אחר הוא.
Proof #1 (cont.): Implying that, had the Torah not written "Ish", a brother would not fall under the category of 'Acher'.
והכי אמרינן נמי בפ"ק דקידושין (דף יג:) 'אמר קרא "פן ימות במלחמה, ואיש אחר יקחנה".
Proof #2: And so the Gemara says in the first Perek of Kidushin (Daf 13b) 'The Torah says "Lest he dies in battle and another man will marry her".
מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי 'אימא מאן אחר יבם?' ומשני ד'יבם לא מקרי אחר'.
Proof #2 (cont.): Rav Shisha b'rei de'Rav Idi asked - 'Perhaps "Acher" means the Yavam'? To which the Gemara answers that Yavam is not called Acher.
אבל קשיא מפרק האומר (קדושין דף סז:) דנפקא לן מהכא (בפרק האומר) דלא תפסי קדושין בקרובים. אימר דאיצטריך קרא דוקא ליבם, כדאמרי' בשמעתין, ואכתי קרובים מנלן?
Question #1: From Perek ha'Omer (Kidushin, Daf 67b), where the Gemara learns from here that Kidushin does not take effect on relatives. Perhaps the Pasuk is needed specifically for Yavam, as the Gemara says in our Sugya; so how do we know relatives?
ועוד תקשה, דהכא אע"ג דכתיב "איש אחר" ממעטינן יבם, ובערכין מרבינן יבם מ"איש", וממעטינן בן מ"אחר"?
Question #2: Furthermore, in our Sugya, we preclude Yavam, even though the Torah writes "Ish Acher", whereas in Erchin, we include Yavam from the word "Ish", and preclude one's son from "Acher"?
וא"ת, מ"איש" ממעטינהו בפ' האומר (ג"ז שם) קרובים, ומל"אחר", יבם?
Refuted Answer: And if you will try to answer that the Gemara in Perek ha'Omer (Ibid.) precludes relatives from "Ish", and Yavam from "Acher".
סוף סוף "ואיש אחר יקחנה" מאי דרשת ביה?
Refutation: At the end of the day, what will you Darshen from "ve'Ish acher Yikachenah"?
TOSFOS DH L'ACHER V'LO L'YAVAM
תוס' ד"ה לאחר ולא ליבם
(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's D'rashah.)
אי קשיא - והא האי קרא בסוטה ודאי ע"י עדים כתיב, דילפינן "דבר" "דבר" מממון, בסוף מסכת גיטין (דף צ.).
Refuted Question: In case you will ask that this Pasuk is speaking about a Vaday Sotah - via witnesses, which we learn via a Gezeirah-Shavah "Davar" "Davar" from Mamon, at the end of Maseches Gitin (Daf 90a) ...
וסוטה ודאי אמר בפ"ק דיבמות (דף יא:) דפטורה בלא חליצה, משום דכתיב בה 'טומאה' כעריות?
Refuted Question (cont.): And a Vaday Sotah does not require Chalitzah, since the Torah inserts the word "Tum'ah" like by Arayos, as the Gemara says in the first Perek of Yevamos.
תריץ, דלאחר לא איצטריך למיכתב אלא ליוצאת משום סתירה, כיון דנפקא לן סוטה ודאית מטומאה דכתיב בה.
Refutation: The answer is that, seeing as we learn Vaday Sotah from "Tum'ah" which is written by her, the Torah only needs to write "le'Acher" for a woman who goes out on account of S'tirah.
TOSFOS DH ILU ISEIH L'BA'AL MI LO BA'EI GET
תוס' ד"ה אילו איתיה לבעל מי לא בעיא גט
(Summary: Tosfos reconciles this with the Din of certain cases, where the woman requires a Get should her husband be alive, yet they do not require Chalitzah in the event that he dies.)
הקשה רבי בשם ר' אברהם בר מרדכי ז"ל - והא סוטה ודאית ואיילונית היכא דהכיר בה ואשת סריס, דבעו גט מבעל היכא דאיתיה, ואפ"ה פטורות מיבם בלא חליצה?
Question: Tosfos' Rebbe, quoting the Rivam, asks - that a Vaday Sotah, an Aylonis, where the husband was aware of it and the wife of a Saris all require a Get from their husbands if he is alive, yet they are Patur from the Yavam without Chalitzah?
ויש לתרץ - סוטה ודאית לא דמיא להכא, כיון דטומאה סתם, הרי היא כערוה גמורה, דגזירת הכתוב הוא דפטורות.
Answer (Part #1): Vaday Sotah is not comparable to our case, because since the Torah writes Tum'ah, she is like a complete Ervah, who is subject to a Gezeiras ha'Kasuv that exempts her.
ואשת סריס ואיילונית היכא דאיתיה לבעל, שרו ליה, ואפ"ה אימעוט בפ"ק דיבמות מדין יבום, דלא צריך בהו כלל.
Answer (Part #2): And as for the wife of a Saris or an Aylonis whose husband is alive, is permitted to him, yet the Pasuk, quoted in the first Perek of Yevamos, exempts her from Yibum completely.
אבל סוטה ספק לא אימעוט אלא גבי איסורא דבעל, וקמשמע לן קרא, כיון דבא מכח נשואי אחיו, הרי הוא במקום בעל, דאסורה לו ליבם ...
Answer (Part #2 [cont.]): A Safek Sotah, on the other hand, is only precluded with regard to being forbidden to her husband, and the Pasuk now teaches us that, seeing as he (the Yavam) comes on account of his brother's marriage, he stands in the place of the husband, forbidding him to perform Yibum with her ...
אבל חליצה בעיא.
Answer (Part #2 [concl.]): But she still requires Chalitzah.
TOSFOS DH D'LO LIST'REIH L'VEISEIF V'AT AMRAT TISYABEM NAMI YEVUMI
תוס' ד"ה דלא ליסתריה לביתיה ואת אמרת תתייבם נמי יבומי
(Summary: Tosfos cites Rabeinu Chananel, who enhances the Gemara's Kashya.)
רבינו חננאל הטעים דבריו, ופירש 'ורחמנא אמר "אשר לא יבנה" - 'לבנות ולא לסתור'.
Enhancing Gemara's Kashya: Rabeinu Chananel adding meaning to the Kashya, explains - that the Torah writes "asher Lo Yivneh", implying 'to build, and not to demolish'.