TOSFOS DH MI KA RAMINAN ALEIH BA'AL KORCHEIH
תוס' ד"ה מי קא רמינן עליה בעל כרחיה
(Summary: Tosfos points out that the Gemara could also have asked the Kashya that it asks at the end.)
הכא הוה מצי למיפרך כדפריך לבסוף, דאמר 'אלא מעתה, נשאת לאחר ומת בלא בנים, לא תתייבם, דלא נסתריה לביתיה?'
Observation: The Gemara could have asked her what it asks at the end of the Sugya 'According to that, if the man she subsequently married died leaving her childless, she should not be permitted to make Yibum, in order not to destroy his 'house'.
TOSFOS DH EISHES KOHEN SHE'NE'ENSAH
תוס' ד"ה אשת כהן שנאנסה
(Summary: Tosfos discusses as to why this case is not mentioned in Yevamos together with the cases of women who are forbidden to their husbands and permitted to their Yevamin.)
וא"ת, אמאי לא תני לה בפרק יש מותרות (יבמות דף פד.) גבי 'אסורות לבעליהן ומותרות ליבמיהן?'
Question: Why does the Tana not mention it in Perek Yesh Mutaros (Yevamos, Daf 84a) in the list of women who are 'forbidden to their husbands and permitted to their Yevamin'.
יש לומר, הא תני ליה חייבי לאוין, וזו מחייבי לאוין, כדאמר בפרק הבא על יבמתו (שם דף נו:) 'הכל היו בכלל "אחרי אשר הוטמאה" ... '.
Answer: The Tana there does indeed mention Chayvei La'avin, and this is a case of Chayvei La'vin, as the Gemara says in Perek ha'Ba al Yevimto (Ibid, Daf 56b) 'Everyone is included in "Acharei asher Hutama'ah".
והכי מתרץ התם, דפריך מפצוע דכא.
Support: And this is how the Gemara answers there, when it asks from 'Patzu'a Daka'.
אבל יש לתמוה, אמאי לא פריך הכא 'ישראל שנשא כשרה ונעשה פצוע דכא ויש לו אח כשר' דדמי למתני'? מאי הוי ליה לתרוצי.
Question: But why does it not ask here from a Yisrael who married a Kasher woman and who then became a P'tzu'a Daka, who has a Kasher brother? What could the Gemara have answered?
TOSFOS DH HA'OMERES TEME'AH ANI L'CHA
תוס' ד"ה האומרת טמאה אני לך
(Summary: Tosfos explains why even Rav Sheishes, who holds in Nedarim that a woman who admits that she is guilty, is permitted to eat T'rumah, will concede that here she is forbidden.)
אי קשיא בשלהי מס' נדרים (דף צ:), דפליגי רבה ורב ששת באומרת 'טמאה אני לך' ... דרב ששת אומר 'אוכלת בתרומה' ...
Question: If one wants to ask in Maseches Nedarim (Daf 90b) where Rabah and Rav Sheishes argue over a woman who admits that she is guilty, where Rav Sheishes permits her to eat T'rumah?
תריץ, דהכא מיירי אחר קינוי וסתיר', דרגלים לדבר, אפילו רב ששת מודה.
Answer: One can answer that here it speaks after the Kinuy and S'tirah, where the evidence points to her guilt, and where even Rav Sheishes will therefore concede that she cannot eat.
והכי מפרש לה בירושלמי.
Support: And that is how the Yerushalmi explains it.
TOSFOS DH V'SHE'BA'U LAH EIDIM V'AMRU SHE'NITMA'AH
תוס' ד"ה ושבאו לה עדים ואמרו שנטמאה
(Summary: Tosfos resolves his Rebbe's quandary as to whether 'Eidim' means specifically two, or whether the same will apply to one witness.)
מספקא לרבי אי דוקא נקט 'עדים שנים', אבל עד אחד לא מהימן, דמוקמינן ליה בגמרא דמיירי לאחר ששתתה.
Possibility #1: Tosfos' Rebbe is in a quandary as to whether it mentions specifically two witnesses, but one will not be believed, since the Gemara establishes the case after she has already drunk ...
דדוקא קודם ששתתה, האמינה תורה לעד אחד.
Possibility #1 (cont.): And it is only before she drinks that the Torah believes one witness.
ורב ששת דאמר בגמרא 'סוטה שיש לה עדים במדינת הים, דאין המים בודקין אותה', דוקא עדים נקט ולא עד א'.
Possibility #1 (cont.): And when Rav Sheishes says in the Gemara that 'A Sotah who has witnesses overseas, the water does not examine her', he mentions specifically witnesses (in the plural), but not one witness.
או דילמא כיון דהאמינה תורה לעד אחד אחר קינוי וסתירה, ליכא חילוק בין אחד לשנים.
Possibility #2: Or perhaps since the Torah believes one witness after Kinuy and S'tirah, there is no longer any difference between one witness and two witnesses.
מיהו מסתברא דה"ה לעד אחד.
Conclusion: It is logical however, to say that the same applies to one witness
כדעולא דאמר בפרק מי שאמר (לקמן דף לא:) 'כל מקום שהאמינה תורה עד אחד, הרי כאן שנים'.
Source: Like Ula, who says in Perek Mi she'Amar (later, Daf 31b) that 'Wherever the Torah believes one witness, it is as if there were two'.
TOSFOS DH IM ATAH OMER Z'CHUS TOLAH MADCHEH ATAH ES HA'MAYIM
תוס' ד"ה אם אתה אומר זכות תולה מדחה אתה את המים
(Summary: Tosfos reconciles Rav Sheishes with Rebbi Shimon, who queries the theory of deterioration.)
וא"ת, לרב ששת דאמר בין לרבי בין לרבנן מתנוונה, א"כ, א'היכא קאי ר"ש דאמר 'מדחה אתה' ...
Question: According to Rav Sheishes, who maintains that is the Sotah is guilty, she deteriorates, according to both Rebbi and the Rabbanan, how will we then understand Rebbi Shimon, who says that this 'weakens the power of the water'?
והלא יראו דמתנוונת, והיאך יוכלו להוציא שם רע על הטהורות ששתו, כשלא יתנוונו?
Question (cont.): Seeing as they will all see how she deteriorates? How can they then go on to stigmatize the innocent women who drank, bearing in mind that they did not deteriorate?
יש לומר, הנשים העומדות משום ייסור, ולא יהא ניכר לאלתר כשעומדת בעזרה ניוונות, יוציאו שם רע, דהבועל יגיד להם שקלקל עמה, ולא ידעי שזו מתנוונת.
Answer #1: The women who are standing in the Azarah to take Musar, seeing as the deterioration is not immediately noticeable, will give a bad name to the water, when the adulterer tells them that he committed adulterer with her, and they will not know that she will is about to deteriorate.
אי נמי, לא יתלו נוונווה במים המרים, וכן היא לא תתלה במים המרים, אלא בחולי אחר.
Answer #2: Neither they nor she, will not attribute her deterioration to the bitter water, but to some other ailment.
6b----------------------------------------6b
TOSFOS DH KI KADOSH ME'IKARA SHAPIR KADOSH MISHUM HACHI NISREFES
תוס' ד"ה כי קדוש מעיקרא שפיר קדוש משום הכי נשרפת
(Summary: Tosfos queries why the Korban is burned, seeing as a. it is the husband who brings it, and b. there are a number of good reasons why one should be able to annul it.)
קשיא, כיון דהוא היה מביא מנחתו עליה, אמאי נשרפת?
Question #1: Seeing as her husband brings the Korban on her behalf, why is it burned?
מאי שנא מהא דתנן בפרק ד' במסכת נזיר (דף כד:) 'האשה שנדרה בנזיר והפרישה את בהמתה ואח"כ והיפר לה בעלה, אם שלו היתה, הבהמה תצא ותרעה בעדר ...
Precedent: How will this differ from the Mishnah in the fourth Perek of Nazir (Daf 24b) 'A woman who took a Nazarite vow, who designated an animal, and whose husband then annulled her Neder, if the animal was his, then it goes out to the meadow and is 'Ro'eh'.
ואם שלה היתה הבהמה, חטאת תמות.
Precedent (cont.): Whereas if it is her animal, then a Chatas must die'.
ואע"ג דבשעת הקדש הות בת מקדש, דקי"ל דבעל מיגז גייז, ואפ"ה אמר 'כיון דמשלו היתה, תצא ותרעה בעדר, דנפקא לחולין?
Precedent (concl.): Even though at the time that she was Makdish it, the Hekdesh was valid, seeing as a husband only cuts off the Neder from that moment (and not retroactively). Nevertheless, it says that if the animal was his, it is Ro'eh, and goes out to Chulin?
ותנן נמי התם בפרק בית שמאי (שם דף לב.) 'מי שנדר בנזיר והלך להביא בהמתו ומצאה שנגנבה, אם עד שלא נגנבה בהמה, נדר, הרי הוא נזיר. ואם משנגנבה בהמה נדר, אינו נזיר'.
Question #2: We also learned there in the Mishnah (in Perek Beis Shamai, Daf 32a) that 'Someone who takes a Nazarite vow, and when he goes to bring his Korban, he finds that it has been stolen, if he made the Neder before the animal was stolen, then he is a Nazir, but if he made the Neder afterwards, he is not a Nazir?
והכא נמי הוו עדים בעולם קודם הקדש, ולאו אדעתא דהכי הקדיש?
Question #2 (concl): Here too, there were witnesses in the world before he declared the animal Hekdesh, and he did not sanctify it on that condition?
ועוד, אמאי נשרפת, כיון דקי"ל כבית הלל דאמרי בפרק יש נוחלין (ב"ב דף קכ:) ובפרק ב"ש במסכת נזיר (דף לא:) ד'יש שאלה להקדש', למה אינו נשאל עליה ותצא לחולין?
Question #3: Furthermore, why is it burnt, seeing as we Pasken like Beis Hillel, who says in Perek Yesh Nochlin (Bava Basra, Daf 120b), and in Perek Beis Shamai, in Nazir (Daf 31b) that 'One may annul Hekdesh', why can the husband not annul the Korban, so that it goes out to Chulin?
TOSFOS DH D'CHI KADOSH ME'IKARA B'TA'US KADOSH
תוס' ד"ה דכי קדוש מעיקרא בטעות קדוש
(Summary: Tosfos reconciles this with the Din of Asham Taluy, which is also declared Kadosh be'Ta'us, yet it is subject to the Din of Ro'eh.)
ואין להקשות 'והא אשם תלוי, אע"ג דכי קדוש מעיקרא בטעות קדוש, דלא חזי לכפר מידי היכא דלא חטא.
Refuted Question: One cannot ask from Asham Taluy, which is sanctified erroneously - since, assuming he did not sin, it is not fit to atone.
ואפ"ה תנן בפרק בתרא דכריתות (דף כג:) 'המביא אשם תלוי ונודע שלא חטא, ירעה עד שיסתאב'.
Refuted Question (cont.): Yet the Mishnah in the last Perek of K'risus (Daf 23b) states 'If someone brings an Asham Taluy, and discovers that he did not sin, it is subject to the Din of 'Ro'eh'?
דהא מפרש התם טעמא משום דלבו נוקפו, גמר ומקדיש.
Refutation: Since, as the Gemara explains there, that is because, due to the fact that he is worried that he may have sinned, he sanctifies the animal with a full heart.
TOSFOS DH GEZEIRAH SHEMA YOMRU MOTZI'IN MI'KELI SHAREIS L'CHULIN
תוס' ד"ה גזירה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחולין
(Summary: Tosfos explains why we not say the same thing with regard to all the cases where the Mishnah rules 'Ro'eh'.)
ואי תקשה - כל הני דתנן 'תצא ותרעה בעדר', נגזור שמא יאמרו מוציאין מקדושת הגוף לחולין?
Question: And if you will ask from all the cases, where the Mishnah rules 'Ro'eh', why do we not also decree because people might say that one is taking Kedushas ha'Guf out to Chulin?
תריץ, התם לא מוכחא מילתא, וליכא היכירא בין קדושת פה לקדושת הגוף, ויאמר קדושת הפה היה.
Answer: There, it is not at all clear, since there is not distinction drawn between Kedushas Peh to Kedushas ha'Guf, in which case one will say that it was Kadosh Kedushas ha'Peh.
אבל הכא איכא היכירא בין קדושת הפה לקדושת כלי שרת.
Answer (cont.): Whereas here, there is a distinction between Kedushas Peh and the Kedushah of K'lei Shareis.
וצ"ע בפרק שתי מדות (מנחות דף צ.) ובפרק התודה (שם דף עט:).
Question: One needs to look into the Gemara in Perek Sh'tei Midos (Menachos, Daf 90) and Perek ha'Todah (Ibid, Daf 79b).
TOSFOS DH KARAV HA'KOMETZ V'LO HISPIK ...
תוס' ד"ה קרב הקומץ ולא הספיק ... .
(Summary: Tosfos extends this ruling to where witnesses come and testify that she is Tamei.)
נראה דהוא הדין אם קרב הקומץ ובאו עדים שנטמאה, דאמר נמי 'כיפרה ספיקה'.
Clarification: It would seem that the same will apply if the Kometz has been brought and witnesses then arrive who testify that she sinned,, he will also say that 'it atones for the Safek'.
דהכי אמר בפרק בתרא דכריתות (דף כו:) גבי חטאת העוף הבא על הספק - 'אם משנמלקה נודע לה שלא ילדה, אסורה אפילו בהנאה, שעל הספק באת מתחלתה, כיפרה ספיקה והלכה לה'.
Proof: Since that is what the Gemara says in the last Perek of K'risus (Daf 26b) in connection with a Chatas ha'Of that is brought on a Safek - 'If, after the Melikah, it becomes known that she did not give birth, it is forbidden, even be'Hana'ah, because, since it initially came on a Safek, 'it atones for the Safek'.
TOSFOS DH NIMTZE'U EIDIM ZOMEMIN
תוס' ד"ה נמצאו עדים זוממין
(Summary: Tosfos explains why the case is confined to where the Kemitzah has not yet taken place.)
נראה דקאי א'קדשה בכלי, וקודם קמיצה.
Clarification: It would seem that it refers to 'Kidshah bi'Cheli', before the Kemitzah has been taken.
דלאחר הקמיצה איכא איסורא דרבנן, ונשרפת.
Proof: Since after the Kemitzah has been taken, it is subject to an Isur de'Rabbanan, and it must be burned.
דמוקמינן נמי התם הא דתנן 'אם משנמלקה נודע לה, הרי זו תקבר', בנודע לה שלא ילדה.
Support: Because also there (later on Daf 22b) we establish the Mishnah 'Im mi'she'Niml'kah Noda lah, Harei Zu Tikaver', where it becomes known to her that she did not give birth.
ובדין הוא דמותרת בהנאה. ומאי טעמא תקבר? מדרבנן.
Conclusion: In reality, it ought to be Mutar be'Hana'ah, and the reasin that it is Asur, is mi'de'Rabbanan.
TOSFOS DH U'TEHORAH V'LO SHE'TOLEH LAH Z'CHUS
תוס' ד"ה וטהורה ולא שתולה לה זכות
(Summary: Tosfos proves from here that she is permitted to her husband immediately.)
מהכא משמע דבעלה מותר בה לאלתר, ולא אמרי' ימתין עד שלש שנים, שמא זכות תלתה לה.
Clarification: This implies that she is permitted to her husband immediately, and we do not make him wait for three years, in case it is a merit that stands her in good stead.
דאם היה אסור בה, היכי הוה מצינו למיקרי בה "ונקתה ונזרעה זרע"?
Proof: Because if she was forbidden to him, how can we apply to her the Pasuk "ve'Niksah ve'Nizre'ah Zara"?
וכן הראני רבי בירושלמי "ונקה האיש מעון", אינו חושש שמא תלה זכות.
Support: Likewise, Tosfos' Rebbe showed him a Yerushalmi which states "ve'Niksah ve'Nizre'ah Zara" - 'He does not need to be concerned in case a merit is standing her in good stead'.
ואתיא כמ"ד הזכות תולה ואינה ניכרת.
Conclusion: And this goes according to the opinion that holds 'A merit stands her in good stead, but it is not visible'.