SOTAH 33 (16 Kislev) - Today's Daf has been dedicated in honor of the Yahrzeit of Reb Moshe ben Eliyahu Feinberg by his daughter Libi.

1)

TOSFOS DH KOL HA'TORAH KULAH B'CHOL LASHON NE'EMRAH

תוס' ד"ה כל התורה כולה בכל לשון נאמרה

(Summary: Tosfos resolves the multiple difficulties that he has with Rabeinu Chananel's explanation.)

פי' ר"ח, הא פשיטא דבשעת מ"ת ניתנו למשה בלשון קודש, והאי דקאמר הכא 'בכל לשון', היינו אם ניתנה להעתיקה בלשון אחר או לא.

(a)

Clarification: It is obvious, Rabeinu Chananel explains, that the Torah was given to Moshe in Lashon ha'Kodesh, and that the question of 'be'Chol Lashon' concerns whether one is permitted to copy it in another language or not.

ומפירושו נשמע דלמ"ד לא ניתנה להעתיקה בלשון אחר, לא ניתנה לקרוא כמו כן בלשון אחר ...

(b)

Inferred Halachah: And from his explanation it appears that according to those that hold that it is forbidden, one may also not read it in another language ...

דמי שהיה קורא אותה בלשון פרסי והיא כתובה לשון עברי, כאילו היה קורא בעל פה ...

1.

Inferred Halachah (cont.): Since if someone reads it in Persian when it is written in Lashon Ivri, it is as if he read it by heart ...

כדאמרינן בפ' שני דמגילה (דף יח.) 'קראה תרגום, לא יצא. היכי דמי? אילימא דכתיבא מקרא וקא קרי תרגום, היינו על פה? לא צריכא דכתיבא תרגום וקא קרי תרגום.

(c)

Source: Like the Gemara says in the second Perek of Megilah (Daf 18a) 'If one read it in Arama'ic, one is not Yotzei. What is the case? If it is written in Ashuris and one reads it in Arama'ic, that is akin to reading it by heart. It must therefore speak where it is written in Arama'ic and one reads it in Arama'ic'.

ולא ידענא לפירושו, היכי סלקא דעתיה למימר אליבא דרבי דבכל לשון ניתנה ליכתב - אם כן הא דאמר רבי 'ק"ש ככתבה' היינו בכל לשון, שהרי בכל לשון ניתנה ליכתב; אם כן היינו רבנן?

(d)

Question #1: Tosfos fails to comprehend Rabeinu Chananel's explanation however; How can one possibly think that according to Rebbi, one is permitted to transcribe it in any language? In that case, when Rebbi says 'Keri'as Sh'ma the way it is written', he means in any language, since one is permitted to write it in any language according to him. And if that is so, this is synonymous with the Rabbanan (with whom he is supposed to be arguing)?

ותו, תפשוט מיהא דאליבא דרבי בלשון הקודש נאמרה?

(e)

Question #2: Furthermore, we ought to extrapolate from here that at least, according to Rebbi, it was said in Lashon ha'Kodesh (It is not clear what Tosfos is asking [See Maharsha])?

ותו, מאי קמבעיא ליה ...

(f)

Question #3: Moreover, what is the She'eilah ...

והא פלוגתא היא בפ"ק דמגילה (דף ח:) תנן 'אין בין ספרים למזוזות ותפילין אלא שהספרים נכתבין בכל לשון, ותפילין ומזוזות אינן נכתבין אלא אשורית בלבד'.

1.

Question #3 (cont.): Seeing as this is a Machlokes in the first Perek of Megilah, sa we learned in the Mishnah 'The only difference between Sefarim and Mezuzos is that whereas the former may be written in any language, whereas the latter must be written exclusively in Ashuris (i.e. Lashon ha'Kodesh) ...

רשב"ג אומר 'אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית בלבד'?

2.

Question #3 (concl.): Raban Shimon ben Gamliel says that also Sefarim they only permitted to be written in Greek, exclusively'.

וי"ל, מהא דאמר רבי - 'קרית שמע ככתבה', ליכא למידק מיניה ...

(g)

Answer: One cannot extrapolate from Rebbi's words 'Keri'as Sh'ma the way it is written' (to mean in any language, as we explained in the Kashya).

דאיכא למימר ככתבה המיוחד לה כשנכתבה יחידי, כגון במזוזות ותפילין, דכ"ע מודו דבלשון הקודש.

1.

Reason: Since he could mean like the writing that pertained to it when it was written independently, such as Mezuzos and Tefilin, which everybody agrees must be written in Lashon ha'Kodesh.

והא דקאמר 'לימא קסבר רבי כל התורה בכל לשון נאמרה' ...

(h)

Implied Question: And when the Gemara suggests that Rebbi holds that the entire Torah was written in every language ...

ה"פ - ולית ליה דרשב"ג דאמר דוקא יוונית.

(i)

Answer: It means that he does not concur with Raban Shimon ben Gamliel, who permits Greek exclusively.

ולרבנן דקאמר 'בלשון הקודש', לית להו לרבנן דאמרי ספרים נכתבים בכל לשון. כך צריך לפרש לפי פירוש ר"ח.

1.

Answer (cont.): Whereas the Rabbanan who say 'in Lashon ha'Kodesh' do not concur with the Rabbanan (of Raban Shimon ben Gamliel) who say that Sefarim may be written in any language. This is how we must explain the Gemara according to Rabeinu Chananel.

2)

TOSFOS DH BIRCHAS HA'MAZON DI'CHESIV V'ACHALTA V'SAVA'TA

תוס' ד"ה ברכת המזון דכתיב ואכלת ושבעת

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's omission of the word 'Minalan'.)

רש"י שיבש הגירסא דלא גרס 'מנלן'.

(a)

Text #1: Rashi changes the text, by omitting the word 'Minalan' (from where do we know it)?

ופי' משום דלא בעי קרא, דמהיכא תיתי דליבעי לשון הקודש?

1.

Text #1 (cont.): Because (he maintains) we do not require a Pasuk, since why would we even think that it needs to be read in Lashon ha'Kodesh?

ומיהו נראה עיקר כגירסת הספרים דגרסי בהו 'מנלן', דסד"א נילף ברכה מברכות הר גריזים, דכתיב בהו "אלה יעמדו לברך" (דברים כז).

(b)

Text #2: The correct text however, is like the Sefarim that insert 'Minalan', because we would otherwise have thought that we learn Birchas ha'Mazon from the B'rachos on Har Gerizim, by which the Torah writes (in Devarim, 27) "Eileh Ya'amdu Lavarech".

מה להלן בלשון קודש, אף כאן ...

1.

Text #2 (cont.): Just as there they were said in Lashon ha'Kodesh, so too, here ...

דהא בהאי ג"ש ילפינן בפירקין (לקמן דף לח.) ברכת כהנים דבלשון הקודש.

(c)

Reason: Bearing in mind that it is via this Gezeirah-Shavah that in this Perek (Daf 38a) we learn that Birchas Kohanim must be said in Lashon ha'Kodesh.

להכי כתיב "וברכת את ה' " - כלומר מאחר שהברכה והשבח כלפי השכינה, תוכל לברך בכל לשון שתרצה, ומסתמא בלשון שאתה מכיר תתן שבח להקב"ה, בלבב שלם להנאתך.

1.

Text #2 (concl.): Hence the Torah writes "u'Verachta es Hash-m" - to teach us that since the B'rachah and the praise is towards the Shechinah, you are permitted to recite the B'rachah in any language that you wish; Presumably, you will opt to praise Hakadosh-Baruch-Hu in a language that you understand, with a full heart to your advantage.

והכי נמי איתא בירושלמי [דפרקין - דאמר התם] "וברכת" - 'כדי שיהא יודע למי מברך'.

(d)

Support: And this is also what the Yerushalmi in our Perek says "u'Verachta", 'in order that one should know to whom one is addressing one's B'rachos.

[ומשמע בפרק כיצד מברכין] (ברכות דף מ:) אפילו אמרה בלשון חול שלא כתיקונה, יצא ...

(e)

Extension of Previous Ruling: It even implies in Perek Keitzad Mevorchin (B'rachos, Daf 40b) that even if one recites the B'rachah not accurately translated one is Yotzei ...

דומיא דבנימין רעיא כרך ריפתא. בתר דכרך אמר "בריך רחמנא מריה דהאי פיתא", ואמר רב, דיצא ידי ברכה ראשונה.

1.

Proof: Like Binyamin the shepherd who, when he ate bread, he said 'Blessed be Hash-m, the Master of this bread'. And Rav ruled that he was Yotzei with the B'rachah Rishonah.

ומ"ואמרת לפני ה' אלהיך" דכתיב גבי וידוי [מעשר לא יליף.

(f)

Implied Question: We cannot learn it (Birchas ha'Mazon) from the Pasuk "ve'Amarta lifnei Hash-m Elokecha" that is written in connection with Viduy Ma'aser ...

דלא] דמי להאי, דהכא כתיב "את ה' ", אבל התם ,לפני ה' " ...

(g)

Answer: Since it is not comparable, seeing as here it is written "es Hash-m", and there "lifnei Hash-m".

דלהכי כתיב "לפני ה' ", דמשמע דבעזרה היה מתודה.

1.

Explanation: And the reason that the Torah writes there "lifnei Hash-m" is to teach us that Viduy Ma'asros must take place in the Azarah.

ולהכי איצטריך גזירה שוה ד'אמירה' 'אמירה'.

(h)

Conclusion: That is why we need the Gezeirah-Shavah of 'Amirah' 'Amirah'.

3)

TOSFOS DH SHEVU'AS HA'EIDUS MINA LAN

תוס' ד"ה שבועת העדות מנא לן

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of what we would have thought had the Torah not written "ve'Sham'ah".)

נראה לפרש - אי לאו קרא, הוה אמינא נילף "קול" "קול" ממשה. להכי כתיב "ושמעה", דמשמע בכל לשון שהיא שומעת, מדלא כתיב "והשביע בקול אלה".

(a)

Explanation #1: The correct explanation appears to be that, were it not for the Pasuk, we would have learned "Kol" "Kol" from Moshe. Therefore the Torah wrote "ve'Sham'ah", implying in whatever language one hears it, since it did not write "ve'Hishbi'a be'Kol Alah".

אבל לפירוש רש"י דפי' 'אי לאו קרא, הוה אמינא דומיא דשבועת הר גריזים והר עיבל שהיו בלשון הקודש' ...

(b)

Explanation #2: But according to Rashi, who explains that if not for the Pasuk, we would have thought that it needs to be similar to the Shevu'ah of Har G'rizim and Har Eival, which were in Lashon ha'Kodesh ...

אדרבה, נילף משבועת סוטה שהיא בלשון חול?

(c)

Refutation #1: To the contrary, let us learn it from the Shevu'ah of a Sotah, which could be made in any language?

ועוד, נילף "אלה" "אלה" מסוטה, דכתיב בה "בשבועת האלה"?

(d)

Refutation #2: Furthermore, why can we not learn it from "Alah" "Alah" from Sotah, where the Torah writes "bi'Shevu'as ha'Alah".

להכי אית לך למימר אי לאו דכתיב "ושמעה", לא הוה ידענא אי הוה לן למילף "קול" "קול" או "אלה" "אלה".

(e)

Conclusion: Therefore one has to explain that, had the Torah not written "ve'Sham'ah", we would not know whether to learn from "Kol" "Kol" or from "Alah" "Alah".

4)

TOSFOS DH ASYA SECHETA SECHETA

תוס' ד"ה אתיא תחטא תחטא

(Summary: Tosfos explains why this Gezeirah-Shavah is La'av Davka.)

נראה דהא גזירה שוה לאו דוקא נקט לה הכא ...

(a)

Reservation: It would seem, that this Gezeirah-Shavah is mentioned here La'av Davka ...

דהא מהיכא תיתי דנבעי בלשון קודש? אדרבה, בלא גזירה שוה ד"תחטא" "תחטא" הוה משמע טפי דבכל לשון ...

1.

Reason: Since why would we have even thought that it requjires Lashon ha'Kodesh? To the contrary, without the Gezeirah-Shavah of "Secheta" "Secheta" it would have implied even more in any language ...

דהוה ילפינן 'מעילה' 'מעילה' מסוטה.

2.

Reason (cont.): Because we would have learned "Me'ilah" "Me'ilah" from Sotah.

אלא אגב דילפינן בשבועות (דף לד.) בהא גזרה שוה דבתביעת ממון הכתוב מדבר, נקט לה נמי הכא.

(b)

Conclusion: Only since we already learned in Shevu'os (Daf 34a) from this Gezeirah-Shavah that the Pasuk is talking about a monetary claim, it cites it here too.

5)

TOSFOS DH V'ANISA V'AMARTA U'LEHALAN HU OMER V'ANU HA'LEVI'IM V'AMRU

תוס' ד"ה וענית ואמרת ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו

(Summary: Tosfos refutes the suggestion that we learn the opposite from the Gezeirah-Shavah "ve'Amarta ... " from "ve'Amarta ... ".)

תימה, אדרבה, לילף "ואמרת לפני ה' אלהיך" מ"ואמרת לפני ה' אלהיך" מוידוי מעשר, דהא מדדמי ליה ילפינן?

(a)

Question: To the contrary, Let us learn "ve'Amarta lifnei Hash-m Elokecha" from "ve'Amarta lifnei Hash-m Elokecha" from Viduy Ma'aser, since one should learn to that what is similar?

ואם תאמר, הכא 'עניה' 'עניה' גמיר ...

(b)

Refuted Answer: And If you will argue that here we are learning "Aniyah" from"Aniyah" ...

הא לעיל פריך 'ונילף "אמירה" "אמירה" מלוים?

1.

Refutation: Above the Gemara asked that we should learn "Amirah" "Amirah" from the Levi'im?

וי"ל, 'דנין 'עניה ואמירה' מ'עניה ואמירה', ואין דנין 'עניה' גרידתא מ'עניה' גרידתא (נ"א ואין דנין אמירה גרידתא מעניה ואמירה).

(c)

Answer: We learn 'Aniyah va'Amirah' from 'Aniyah va'Amirah, and not 'Aniyah' on its own from 'Aniyah' on its own (See Maharsha) (Others say - that we do not learn 'Aniyah and Amirah' from 'Aniyah' on its own [See Hagahos Chochmas Sh'lomoh]).

6)

TOSFOS DH ASYA KOL KOL

תוס' ד"ה אתיא קול קול

(Summary: Tosfos refutes the suggestion that we learn the opposite from the Gezeirah-Shavah "Kol" "Kol".)

אין לומר - אדרבה נילף "קול" "קול" משבועת העדות?

(a)

Refuted Question: We cannot ask on this Let us learn "Kol" "Kol" from Shevu'as ha'Eidus ...

דעניה וקול מעניה וקול גמיר, ואין דנין עניה וקול מקול גרידא.

(b)

Refutation: Because we learn 'Aniyah ve'Kol' from'Aniyah ve'Kol'; we do not learn 'Aniyah ve'Kol' from "Kol" alone.

7)

TOSFOS DH VE'REBBI YEHUDAH MI'KOH KACHAH

תוס' ד"ה ורבי יהודה מכה ככה

(Summary: Tosfos discusses the opinion of Rebbi Yehudah, as to whether the Keri'ah is crucial, just as Lashon ha'Kodesh is.)

לא ידענא אי דריש ר' יהודה מ"כה" "ככה" דכל האמור בפרשה אפילו קריאה מעכבא, דאין לשנות מכל האמור ...

(a)

Quandary, Side #1): Tosfos does not know whether Rebbi Yehudah learns from "Koh" "Kachah" that whatever is said in the Parshah is crucial, includes even the Keri'ah, because one is not permitted to initiate a change in all that is written.

דלהכי אהני "כה" "ככה". וממילא הוי לשון קודש נמי עיכובא, דפרשה נאמרה בלשון קודש.

1.

Quandary, Side #1 (cont.): Since that is why the Torah writes "Koh" Kachah". And automatically Lashon ha'Kodesh is crucial too, seeing as the Parshah is written in Lashon ha'Kodesh.

ותימה לומר כן, דא"כ כמאן מרבותיו ס"ל, לא כרבי אליעזר ולא כר' עקיבא ...

(b)

Question: It is difficult to say that however, because like which of his Rebbes will he then hold, not like Rebbi Eliezer and not like Rebbi Akiva ...

דתרוייהו מודו דקריאה לא מעכבא, ולא פליגי אלא ברקיקה (ביבמות דף קד:), דלר' אליעזר מעכבא כיון דהוי מעשה, ולרבי עקיבא לא מעכבא מעשה באיש?

1.

Question (cont.): Both of whom agree that the Keri’ah is not crucial? They disagree only about Rekikah (Yevamos 104b); Rebbi Eliezer holds that it is crucial since it is an act, while Rebbi Akiva holds that an act performed by the husband is not crucial.

(בעי') ואם אית לך למימר דרבי יהודה סבר דדוקא בלשון קודש מעכב, אבל אם לא קראה כלל אינו מעכב ...

(c)

Quandary, Side #2: Whereas if one explains that, according to Rebbi Yehudah, Davka Lashon ha'Kdesh is crucial, but that if she did not read at all, it doesn't matter ...

גם הוא סברא תמוה, שאם לא קראה כלל אינו מעכב, ואם קראה בלשון חול מעכב?

1.

Question: This too, is highly illogical - to say that reading is not crucial, but to read it in Lashon ha'Kodesh is?

ומסתברא טפי למימר דסבירא ליה דקריאה מעכב, ופליג אתנא דמתניתין בפרק מצות חליצה (שם דף קד:) ...

(d)

Conclusion: It is therefore more logical to say he holds that Keri'ah is crucial, and he disagrees with the Tana of the Mishnah in Perek Mitzvas Chalitzah (Ibid. Daf 34b) ...

דקא סבר רבי יהודה לא נחלקו רבי עקיבא ורבי אליעזר בדבר זה.

1.

Conclusion (cont.): Inasmuch as Rebbi Yehudah holds that Rebbi Akiva and Rebbi Eliezer do not argue in this matter.

והכי אמר בעלמא כגון בפרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף קלה:) גבי פלוגתא דב"ש וב"ה.

2.

Precedent: As the Gemara says elsewhere, such as in Perek Rebbi Eliezer de'Milah (Shabbos, Daf 135b) in connection with the Machlokes between Beis Shamai and Beis Hillel. (cont. on the next Amud)

33b----------------------------------------33b

8)

TOSFOS DH V'REBBI YEHUDAH MI'KOH KACHAH (cont. from previous Amud)

תוס' ד"ה ורבי יהודה מכה ככה

(Summary: Tosfos asks another set of questions which he uses to finalize his explanation of Rebbi Yehudah.)

תמיה לרבי' כיון דהטיל הכתוב "ככה" בין קריאה למעשה, [נימא] דלעכבו תרוייהו?

(a)

Quandary, Side #1: Tosfos' Rebbe asks why, since the Torah places "Kachah" between the Keri'ah and the act (of Chalitzah) let us say that both are crucial.

ותו איכא למיתמה אדרבה, הוה לן למימר אליבא דרבי יהודה - אפילו אי לא הוה כתיב אלא "כה", דקריאה מעכבא ולא מעשה ...

(b)

Quandary, Side #2: On the other hand, according to Rebbi Yehudah, we ought to say the opposite, that even if the Torah had only written "Koh", Keri'ah is crucial but not the act ...

דהא שמעינן ליה בפ"ק דר"ה (דף ט:) ד'מקרא נדרש לפניו ולא לאחריו' ...

1.

Source: Since in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 9b), Rebbi Yehudah says 'Mikra Nidrash lefanav ve'Lo le'Acharav' ...

דאמר 'יובל אע"פ שלא שמטו, אע"פ שלא תקעו. יכול אע"פ שלא שילחו, ת"ל "היא", דברי רבי יהודה.

2.

Source (cont.): When the Gemara cites him there as saying that the Yovel takes effect even though they did not return the fields to their owners, even they did not blow the Shofar, but not if they did not set free their Jewish servants, since the Torah writes "Hi" ...

ומפרש טעמא - מקרא נדרש לפניו ולא לאחריו ולא לפני פניו.

3.

Source (cont.): And the Gemara there ascribes this to the principle - Mikra Nidrash lefanav ve'Lo le'Acharav ve'Lo lifnei Fanav.

כלומר עיכובא ד"היא" נדרש דוקא א"וקראתם דרור" שלפניו, ולא א"ושבתם איש אל אחוזתו" של אחריו, ולא אתקיעה שלפני פניו?

4.

Source (concl.): Meaning that - "Hi" pertains specifically to "u'Kerasem D'ror" (freeing the servants) that precedes it, but not to "ve'Shavtem Ish el Achuzaso" that follows and not to blowing the Shofar that precedes "u'Kerasem D'ror"?

וי"ל, דה"פ - ורבי יהודה האי דמעשה מעכב מ"כה" "ככה" ...

(c)

Answer: What Rebbi Yehudah means is that the act is crucial, because the Torah writes "Koh" "Kachah" ...

דאי לא הוי כתיב אלא "כה", ה"א דדרשינן ליה דוקא א'קריאה שלפניו, להכי כתיב "ככה" יתירא למדרשיה נמי א'מעשה שלאחריו.

1.

Conclusion: Because had it written only "Koh", we would have confined it to the Keri'ah that precedes it. Therefore it adds an extra word "Kachah", to include also the act that follows it.

9)

TOSFOS DH MUL HA'GILGAL SAMUCH L'GILGAL

תוס' ד"ה מול הגלגל סמוך לגלגל

(Summary: Tosfos explains the term "Mul ha'Gilgal" and cites a number of Yerushalmis on the current topic.)

משמע מקום הרואה את הגלגל, כדאמר (חולין דף יט:) "ממול ערפו" - 'מול הרואה את העורף'.

(a)

Clarification: This implies the location that is opposite Gilgal, as the Gemara says in Chulin (Daf 19b) "mi'Mul Orpo" - 'the point at the back of the neck that faces the Oref (the back of the head).

ולהכי אמר רבי אלעזר "מול הגלגל", 'והלא לא ראו את הגלגל?'

1.

Clarification (cont.): And that is why Rebbi Elazar says "Mul ha'Gilgal" - 'But they did not see Gilgal?'

ירושלמי: 'מה מקיים ר"א "הר גריזים והר עיבל"? שתי גבשושית היו עשוים, וקראו זה 'הר גריזים' וזה 'הר עיבל'.

(b)

Yerushalmi #1: In reply to the question how Rebbi Elazar will explain 'Har Gerizim and Har Eival?', the Yerushalmi answers that thy found two mounds of earth, one they called 'Har Gerizim', the other, 'Har Eival'.

על דעתיה דרבי יהודה, מאה ועשרים מיל הלכו באותו היום, על דעת ר"א לא זזו ממקומם.

1.

Yerushalmi #1 (cont.): According to Rebbi Yehudah, the Yerushalmi continues, they traveled a hundred and twenty Mil on that day, whereas according to Rebbi Elazar, they did not move from their place.

ותו בירושלמי, דר' ישמעאל אומר 'כל 'ביאות' שנאמרו בתורה, לאחר י"ד שנים נאמרו, ז' שנים שכיבשו ושבע שנים שחילקו.

(c)

Yerushalmi #2: Furthermore, it says there quoting Rebbi Yishmael, wherever the Torah uses the a derivative of 'Bi'os', it refers to after the first fourteen years, seven when they conquered the land and seven when they distributed it.

ודכוותיה לא נאמר ברכות וקללות אלא לאחר י"ד שנים.

1.

Yerushalmi #2 (cont.): So according to him, the B'rachos and K'lalos were only said after fourteen years.

היתיב ר' חנינא קמיה ר' מנא - 'והכתיב "והיה בעברכם את הירדן, תקימו את האבנים האלה" '?

(d)

Question: Rebbi Chanina queried this in front of Rebbi Mana from the Pasuk in Ki Savo "And it shall be when you cross the Yarden, you shall set up these stones"?

א"ל, 'אבנים הקימו אותם מיד, ברכות וקללות לאחר י"ד שנים נאמרות'.

(e)

Answer: To which the latter replied that whereas the stones were to be set up immediately, the B'rachos and the K'lalos were only said after fourteen years.

10)

TOSFOS DH U'CHE'SHEHICHZIRUHU LI'MEKOMO

תוס' ד"ה וכשהחזירוהו למקומו

(Summary: Tosfos reconciles this with the Pasuk in Divrei ha'Yamim, which cites the Levi'im as having been the ones who carried the Aron.)

ואי קשה, והא בדברי הימים (ב ה) כתיב "וישאו הלוים את הארון"?

(a)

Implied Question: But the Pasuk in Divrei ha'Yamim says that the Levi'im carried the Aron?

תריץ, דהאי אחד מכ"ד מקומות שנקראו הכהנים 'לוים'.

(b)

Answer #1: This is one of the twenty-four places where the Kohanim are referred to as 'Levi'im'.

דהא כתיב התם "ויעלו את הארון ואת אהל מועד ... ', וכתיב "העלו אותם הכהנים הלוים" .

1.

Proof #1: Seeing as it says there that "They carried the Aron and the Ohel Mo'ed" ... and it also says there that "The Kohanim the Levi'im brought them".

ופירוש - הכהנים הארון והלוים אהל מועד וכליו.

2.

Proof (cont.): Meaning that the Kohanim brought the Aron and the Levi'im, the Ohel Mo'ed and its vessels.

וכתיב "ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו", וכתיב במלכים "וישאו הכהנים את הארון", וכתיב "ויעלו את ארון ה' ואת אהל מועד ...".

3.

Proofs #2 #3: And it is written "And the Kohanim brought the Aron of the covenant of Hash-m to Its location", and in Melachim it describes how the Kohanim carried the Aron, and says there and then it says "And they brought the Aron of Hash-m and the Ohel Mo'ed".

, וכתיב "ויעלו אותם הכהנים והלוים".

4.

Proof #4: And the Pasuk also writes "And the Kohanim and the Levi'im brought them up.

אי נמי, הכהנים נטלוהו ממקומו אשר נטה לו דוד ומסרוהו ללוים, והלוים נשאו עד ההיכל, והכניסוהו הכהנים לדביר.

(c)

Answer #2: Alternatively, the Kohanim took it from the location where David had placed it and handed it to the Levi'im, who carried it to the Heichal, after which the Kohanim brought it into the D'vir (the Kodesh Kodshim).

הרי כל המקראות מקויימים. ועל זה אמר רבי יוסי 'כשהחזירוהו למקומו'.

1.

Conclusion: In this way, all the Pesukim fit nicely, and it is in this connection that Rebbi Yossi said 'When they brought it back to its location'.