[1] דהיינו שמטמאים כקל שבשניהם, (ככל שהטומאה צריכה שיעור יותר גדול - הוא קולא). אכן מבואר בגמ', שאם קיצע מכולן טפח (פירש"י ב' פירושים: א. שקיצע מכל אחד מהמינים טפח על טפח שראוי לטלאי. ב. שחתך משהו מכל מין ומין ועשה מכולם בגד), מטמא. ובתוס' (בד"ה כדתנן) הוסיפו מהא דאיתא במעילה (דף יח.), שאם חישב עליו למשכב (כגון שחישב לתופרו לטלאי לכסת), מטמא בשלשה טפחים. ואם חישב עליו למושב (דהיינו לעשות טלאי למושב כמו למרדעת), מטמא בטפח. ואם חישב עליו לאחיזה (להגן על אצבעותיו) מטמא אפי' בכל שהוא.

[2] ודוקא כשיחדו למשכב או למדרס הזב, שאז אינו ראוי בפחות מזה ולכך טומאתו דוקא בג' טפחים. אכן כתבו התוס' (בד"ה הבגד), שאם לא יחדו למדרס ומושב וטומאתו מחמת טומאת מת, אז טמא בג' על ג' אצבעות.