[1] דדוקא גבי אכסדרה בבקעה י"ל פי תקרה יורד וסותם - דמחיצה זו לתוך האכסדרה עשויה, אולם בסוכה גם אם אמרינן פי תקרה יורד וסותם הוא רק לענין תוך האכסדרה ולא לחוץ לה, ולכן אם סיכך על גבה פסולה.

[2] היכא שהחלל לא נעשה בשבילו. פי', דמה שנתקבלה הלכה למשה מסיני דאמרינן לבוד הוא דוקא כשהפצימין עשוים בשביל החלל הזה, אבל כאן הפצימין עשויים בשביל חלל האכסדרה ולא לחלל החצר, ולכן בזה לא מהני לבוד.

[3] ומיירי שיש שם שטח של ז' על ז' להכשר סוכה, וכן אותו מקום הסכך שלו צילתו מרובה מחמתו.

[4] לרש"י הכוונה על הדופן האמצעית, וה"ק דאף שהיא עשויה להכשר פנים חלל הסוכה, ולא להכשר חוץ, בכל אופן חידשה הברייתא שגם החלל החיצוני כשר. אכן התוס' (בד"ה לבראי) הקשו, שאת החידוש הזה כבר שמענו מדין אכסדרה דמתניתין, ולכן פירשו שהחידוש הוא שאף שהקנים של הסכך עשוים בשביל פנים הסוכה ולא לבחוץ, בכל אופן כשרה.

[5] דנראה אותו המקום של המשך הדופן כסוכה אחרת - כיון שאינו מוקף בשלש דפנות, וס"ד דבעינן התם שיעור הכשר סוכה, קמ"ל.

[6] וביאר ר' אבא, דאף שבאויר פחות מג' טפחים ג"כ כשרה, וא"כ מה החידוש בזה. מ"מ נתחדש כאן שאם נתן סכך פסול פחות משלשה כשרה וישנים תחתיו, ולא כדין אויר שרק מצטרף אבל אין ישנים תחתיו. אכן תוס' הביאו פירוש אחר בזה, וע' טבלא הבאה.

[7] הקשו תוס', דא"כ איך אפשר להזהר בסוכה שמלאה בה נקבים קטנים של אויר. והשאירו בקושיא. ויש מתרצים דדוקא כשהאויר הולך מצד לצד על כל אורך או רוחב הסוכה.

[8] היינו ר' אליעזר אליבא דמתניתין דהיא כר' נתן יחידאה, אכן רב יוסף הוכיח משתי ברייתות שאדרבה זו היא שיטת חכמים - והלכה כמותם, (ושיטת חכמים דמתניתין היא ר' אליעזר).

[9] ולכן בין לקולא ובין לחומרא אהל משופע לא נחשב אהל.

[10] דייקו התוס' (ד"ה שאם) מדברי רש"י, שאפי' אם אותו הטפח הוא חלל אויר ג"כ מועיל - ומדין לבוד.

[11] וביארו התוס' (ד"ה העושה), שמיירי בכה"ג שאפשר לתת בתוך השיפוע הזה מרובע ז' על ז' בגובה י' טפחים - דהיינו שאחר שהגביה השיפוע מהקרקע י' טפחים יש עדיין הכשר סוכה ז' על ז'. והוסיפו, שבאופן זה אפשר שאף מה שתחת השיפוע שאין גבוה י' כשרה, כדין פסל היוצא מהסוכה.