[1] ובמצבה הנוכחי היא חמתה מרובה מצילתה, אלא שבכל אופן היא כשרה כיון שאם היינו משכיבים את כל הסכך להיות יחד בשוה היא תהיה צילתה מרובה מחמתה.

[2] כן נראה בפשטות הסוגיא שאביי לא מחלק בחילוקו של רבא, וס"ל שלא אמרינן חבוט רמי אם יש הפרש בין קנה לקנה יותר מג' טפחים. (אכן ע' במפרשים שדנו בזה, דיתכן שאביי כן מודה לרבא, רק שלא חילק).

[3] דאמרינן חבוט רמי היכא שיש טפח ביניהם.

[4] ר"ל שכל קורה מהעליה נמצאת בדיוק מעל קורה של הדירה התחתונה.

[5] ולפ"ז ה"ה שאין רוחב טפח בקורות העליונות, דנידון זה מיירי היכא שאין הקורות מכוונות אחת מעל השניה.

[6] אבל אם יהיה איזה כלי בין הקורות הוא יהיה טהור, דלא אמרינן חבוט רמי לעשות את כל הקורות אחת כיון שאין שם רוחב טפח בעליונות, ולא במרווח שבין אחת לשניה.

[7] והיינו דאמרי אינשי "כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת" - כלומר מה שנראה כזוז קטן למעלה נראה כאיסתרא גדולה למטה, ובידוע שסוכה שהיא מחצה על מחצה למעלה ודאי שלמטה תהיה חמתה מרובה מצילתה ותהיה פסולה. כן הוא לפירש"י. ור"ת (בתוד"ה כזוזא) מפרש, דלמעלה הכוונה אל העומד על הסכך ומודד, וכשמצא במדידתו חצי חצי - כשרה, וכרב פפא דס"ל פרוץ כעומד מותר. אבל העומד מלמטה (שהוא רחוק מן הסכך) ודומה לו שהיא חצי חצי - בידוע שבאמת חמתה מרובה מצילתה ופסולה.

[8] פי', ניצוצי זהרורי השמש. והרמב"ם מפרש שאפי' כוכבים גדולים הנראים ביום גם הם לא נראים מתוכה.