TOSFOS DH I MAH CHAGIGAH BA'ALEI CHAYIM
תוס' ד"ה אי מה חגיגה בעלי חיים
(SUMMARY: Tosfos comments that this Kashya is not applicable in the Sugya on Daf 9a.)
לעיל (דף ט.) גבי הא דילפינן איסור הנאה, לא שייך לאקשויי הכי.
Clarification: Above (on Daf 9a) in connection with learning an Isur Hana'ah, this question is not applicable.
TOSFOS DH BI'PESOLES GOREN V'YEKEV HA'KASUV MEDABER
תוס' ד"ה בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר
(SUMMARY: Tosfos clarifies the Machlokes between Rebbi Yochanan and Resh Lakish.)
רבי יוחנן לא יליף מענני כבוד.
Rebbi Yochanan: Rebbi Yochanan does not learn from the Ananei Kavod.
מפרש בירושלמי 'דין כדעתיה ודין כדעתיה -רבי יוחנן אמר 'עננים למעלה היו' ,כלומר מן השמים הן באין ואין זה 'גידולו מן הארץ' דקתני מתניתין ...
Yerushalmi (Rebbi Yochanan): The Yerushalmi explains that each one follows his respective opinion - Rebbi Yochanan holds that 'the clouds are up above - that they come from the heaven and that this is not the 'Gidulo min ha'Aretz' mentioned in the Mishnah ...
ור"ל אמר 'למטה היו' .
Yerushalmi (Resh Lakish): Whilst Resh Lakish maintains that they come from below.
ר' יוחנן מדמי להו כאדם המשלח לחברו חבית וקנקנים...
Parable (Rebbi Yochanan): Rebbi Yochanan compares it to someone who sends his friend a barrel and jars ...
וריש לקיש מדמי ליה כמאן דאמר לחבריה 'שלח קופתך וסב לך חיטין' .
Parable (Resh Lakish): Whereas Resh Lakish compares it to someone who says to his friend 'Send your box and help yourself to wheat'.
והכי נמי איתא בבראשית רבה (פרשה יג) ר' יוחנן אמר 'אין עננים אלא למעלה, שנאמר "וארו עם ענני שמיא... "
Medrash Rabah (Rebbi Yochanan): The Bereishis Rabah (Parshah 13) too writes - Rebbi Yochanan says 'the clouds come from above, as the Pasuk states (in Daniel 7) "and behold with the clouds of the heaven [there came ... "] ...
ריש לקיש אמר 'אין עננים אלא מלמטה, שנאמר "מעלה נשיאים מקצה הארץ" .
Medrash Rabah (Resh Lakish): Resh Lakish, that they come from below, as the Pasuk says (in Tehilim) "He raises the clouds from the edge of the earth".
על דעתיה דרבי יוחנן לאחד שכיבד את חבירו בחבית של יין וקנקנה...
Parable (Rebbi Yochanan): According to Rebi Yochanan, it is compared to somebody who offered his friend a barrel of wine and its jar ...
על דעתיה דר"ל לאחד שאמר לחבירו 'תן לי סאה חיטין' ;אמר לו 'הבא לי קופתך ובא מדוד' .
Parable (Resh Lakish): According to Resh Lakish, to somebody who who asked his friend for a Sa'ah of wheat, and his friend replied 'Bring your box and come and measure'.
כך אמר הקב"ה לארץ 'אייתי ענניך וקביל מיטרא '.
Parable (Resh Lakish (cont.): So Hash-m said to the earth 'Bring your clouds and receive the water'.
TOSFOS DH AMAR REBBI ZEIRA HA MILSA HAVAH ETC. V'ASA REBBI YIRMIYAH SHADA BEIH NARGA
תוס' ד"ה אמר רבי זירא הא מלתא הוה וכו' ואתא רבי ירמיה שדא ביה נרגא
(SUMMARY: Tosfos reconciles Rebbi Zeira here with his own opinion in Rosh ha'Shanah.)
משמע דרבי זירא לא מוקי ליה לקרא בפסולת גורן.
Inference: This implies that Rebbi Zeira does not establish the Pasuk by the refuse of the granary.
ותימה, דבפ"ק דר"ה (דף יג.) דריש "חג האסיף" ' -מאי אסיף, קציר' ...
Introduction to Question: In the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 13a) the Gemara Darhens "Chag ha'Asif" What is "Asif" - 'the harvest'.
ופריך רבי חנינא 'מי מצית אמרת "מאי אסיף קציר" והכתיב "מגרנך ומיקבך" -בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר? ...
Introduction to Question (cont.): Which Rebbi Chanina queries 'How can one say What is "Asif" - 'the harvest' - when the Torah writes "from your granary and from your wine-press"?, from which we see that it is talking about the refuse the refuse of the granary and the wine-press?'
אמר רבי זירא 'הא מלתא הוה בידן, ואתא רבי חנינא ושדא ביה נרגא! ... '
Introduction to Question (concl.): And Rebbi Zeira replied 'This matter we had tied up, and along came Rebbi Chanina and placed a spoke in the wheel!' ...
אלמא מודה ר' זירא דבפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר?
Qustion: So we see that Rebbi Zeira concedes that the Pasuk is talking about the refuse of the granary and the wine-press?
וי"ל, דהכא נמי מודה בה רבי זירא, ולא קאמר אלא דלא ידע לשנויי קושיא דר' ירמיה.
Answer: Here too, Rebbi Zeira concedes that, and all he is saying is that he does not know how to answer the Kashya of Rebbi Yirmiyah.
TOSFOS DH CHAVILEI ZERADIN
תוס' ד"ה חבילי זרדין
(SUMMARY: Tosfos defines a 'Chavilah'.)
מפרש בירושלמי דאין חבילה פחותה מעשרים וחמשה קנים.
Clarification: The Yerushalmi explains that a bundle is not less than twenty-five canes.
12b----------------------------------------12b
TOSFOS DH EIN MESACH'CHIN BA'HEN (This Dibur belongs to the end of the previous Amud)
תוס' ד"ה אין מסככין בהן
(SUMMARY: Tosfos clarifies the text and reconciles this Sugya with the Mishnah earlier [on Daf 11a.])
בתחילה, משום גזירת 'אוצר' .
Clarification: To begin with, on account of the Gezeirah of Otzer'.
לא גרסינן 'לכתחילה' ...
Refuted Text: We do not have the text 'Lechatchilah' ...
דדיעבד נמי לא מהני מדרבנן...
Reason: Seeing as, mi'de'Rabanan, it is not even effective Bedi'eved ...
מדקאמר 'הא מדאורייתא שפיר דמי' -משמע אבל מדרבנן, לא.
Source: Since the Gemara says 'But 'mi'd'Oraysa it would be in order', it implies that mi'de'Rabanan, it would not.
וא"ת, והא גבי 'דבר המקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ' קתני מתניתין (לעיל דף יא.) 'אין מסככין בו' ,אף על גב דדיעבד נמי אינה סוכה אפילו מדאורייתא?
Question: With regard to 'something that is subject to Tum'ah and that does not grow from the ground' the Mishnah said earlier (on Daf 11a) 'Ein Mesach'chin bo' even though Bedi'eved it is not considered a Sukah min'ha'Torah either?
וי"ל, דשאני התם דליכא למיטעי.
Answer: It is different there, since there is no room for error.
ומהא דקתני מתניתין 'וכולן שהתירן , כשרות' לא מצי למידק מידי...
Refuted Question: And from what the Mishnah says 'And all of them are Kasher in the event that one untied them', one cannot extrapolate anything ...
דאפילו תחילתו הניחן לייבשן, מהני התרתן כאלו הוא נענוע דלעיל.
Refutation: Because even if one placed them there initially in order for them to dry, untying them would be effective like shaking them, which we learned earlier (is effective).
TOSFOS DH B'CHITZIM ZECHARIM KESHEIRAH
תוס' ד"ה בחיצים זכרים כשרה
(SUMMARY: Tosfos points out the difference between this cas and other Peshutei K'lei Eitz.)
לא דמו לשאר פשוטי כלי עץ -כמו 'דף של נחתומי'ן דפרק המוכר את הבית (ב"ב דף סו.) דמקבל טומאה מדרבנן...
Distinction: They are not comparable to other flat wooden Keilim - such as 'the baker's board' in Perek ha'Mocher es ha'Bayis (Bava Basra, Daf 66a), which is subject to Tum'ah mi'de'Rabanan ...
דהני אפילו מדרבנן טהורין, כדפרישית לעיל (דף ה.) גבי 'מסגרתו למעלה היתה '.
Distinction (cont.): In that these are tahor even mi'de'Rabanan, as Tosfos explained earlier (on Daf 5.) in connection with 'The frame was on top (of the Shulchan)'.
TOSFOS DH BI'NEKEIVOS PESULAH
תוס' ד"ה בנקבות פסולה
(SUMMARY: Tosfos queries this ruling.)
קצת תימה, כיון דעשוי למלאות, ה"ל גולמי כלי עץ דטהורים ...
Question: Since it is meant to be filled in, it falls under the heading of 'Unfinished wooden vessels', which are Tahor (See Mesores ha'Shas) ...
כמו קתא דסכינא עד שלא שם הברזל?
Source: Like the handle of a knife before one inserts the metal?
TOSFOS DH MAHU D'SEIMA BEIS KIBUL HE'ASUY L'MAL'OS LO SH'MEIH BEIS KIBUL KA-MASHMA-LAN
תוס' ד"ה מהו דתימא בית קיבול העשוי למלאות לא שמיה בית קיבול קמ"ל
(SUMMARY: Tosfos queries Rashi in Sanhedrin based on the inference from this statement.)
משמע מהכא דשמיה קיבול.
Inference: It is implied here that this is considered 'Kibul'.
וקשה לפירוש הקונטרס דסוף ארבע מיתות (סנהדרין דף סח.) גבי 'כדור ואימום -דפירש שם בקונטרס דנחלקו ר' אליעזר וחכמים בסדר טהרות ...
Introduction to Question: Thereby posing a Kashya on Rashi at the end of 'Arba Misos' (Sanhedrin, Daf 68a) who explains, in connection with a ball and a shoemaker's last', where he explains the Machlokes between Rebbi Eliezer and the Chachamim in Seider Taharos ...
דחכמים אומרים 'אין מקבלין טומאה לפי שכלי עור אין מקבל טומאה אלא אם כן יש לו בית קיבול...
Introduction to Question (cont.): In that the Chachamim hold they are not subject to Tum'ah, since leather vessels are not subject to Tum'ah unless they have a Beis Kibul ...
דאיתקש לשק; והאי הואיל וקיבולו נעשה למלאות ולהיות מילואו לתוכו עולמית, לא שמיה בית קיבול ...
Reason: Because they are compared to a sack; and there, since they are made to be filled in permanently, it is not considered a Beis Kibul ...
ור' אליעזר אומר 'מקבלין טומאה, דשמיה בית קיבול. '
Introduction to Question (concl.): Whereas Rebbi Eliezer maintains that they are subject to Tum'ah, since it is considered a Beis Kibul.
ולפירושו אתיא מסקנא דשמעתין כר' אליעזר, ורבי אליעזר שמותי הוא?
Question #1: It transpires that, according to Rashi, the outcome of our Gemara is like Rebbi Eliezer, who is a Shamuti (from Beis Shamai or he was in Cherem)?
ודוחק לומר דהכי קאמר -קמשמע לן דכי האי דחיצין שמיה בית קיבול, לפי שפעמים שנוטלין הברזל מן העץ.
Pushed Answer: And it is a Dochek to say that it is coming to teach us that, in the case of the arrows it is considered a Beis Kibul, because one sometimes removes the metal from the wood.
ועוד קשיא מהא דתניא במס' כלים פ' י"ח (מ"ח) 'התפילין ד' כלים' -ואין לך עשוי למלאות יותר מתפילין?
Question #2: There is also a Kashya from the Beraisa of Maseches Keilim Perek 18, Mishnah 8) 'Tefilin comprise four Keilim' - and there is no better example of 'a vessel that stands to be filled in than Tefilin?
ובסנהדרין הארכתי ,ובמסכת כלים פרק כ"ו (מ"ב) א'מתניתין ד'צרור המעות' ,ר' אליעזר מטמא וחכמים מטהר ין.
Reference: Tosfos elaborated on this Kashya in Sanhedrin (See Hagahos ve'Tziyunim), and in Maseches Keilim (Perek 26, Mishnah 2), in connection with 'the bundle of money', which Rebbi Eliezer declares Tamei and the Rabanan, Tahor.
TOSFOS DH BA'ANITZEI PISHTAN
תוס' ד"ה באניצי פשתן
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of 'Anitzei Pishtan' and elaborates.)
פי' בקונטרס שכך ראוי ליטמא בנגעים...
Explanation #1: Rashi explains that that they are fitting to adopt Tum'as Nega'im ...
כדאמר פ' במה מדליקין (שבת דף כז: ושם) 'האונץ של פשתן, משיתלבנו -פירוש אניצי פשתן לאחר שתקנו במסרק שקורין צרינ"ש בלע"ז.
Source: As the Gemara says in 'Bameh Madlikin' (Shabbos, Daf 27b) 'The stalk of flax, from the time that it is bleached' - i.e. stalks of flax after they have been prepared with a comb, that is called ... in old French.
משמע שר"ל שהפשתן עצמו מטמא בנגעים קודם טוויה.
Source (cont.): This implies that the flax itself is subject to Tum'as Nega'im before it has been spun.
ולפירושו אתיא שמעתין כרבי יהודה, דפלוגתא היא במסכת נגעים פרק י"א (מ"ח), ומייתי לה בפרק במה מדליקין (שם) ...
Introduction to Question: According to this explanation, the Sugya goes like Rebbi Yehudah, since it is a Machlokes in Nega'im (Perek 11, Mishnah 8), which ic cited in Perek Bameh Madlikin (Ibvid.) ...
דתנן 'שתי וערב מטמא בנגעים מיד' , דברי ר"מ; רבי יהודה אומר 'השתי משישלק, והערב מיד, והאונין של פשתן משיתלבנו' .
Introduction to Question (cont.): As the Mishnah states 'The warp and the weft become Tamei immediately', says Rebbi Meir; Rebbi Yehudah says 'The warp, from when it has been boiled, the weft, immediately and the stalks, once they have been bleached'.
ותמיהה, היאך פשתן מטמא בנגעים לשום תנא, הא "שתי" ו"ערב" כתיב?
Question #1: How can flax be subject to Tum'ah according to any Tana, bearing in mind that the Torah writes "the Sh'si" and "the Eirev"?
ועוד, דנמצא רבי יהודה מיקל טפי מרבי מאיר בשתי, ומחמיר באונין?
Question #2: Moreover, it transpires that Rebbi Yehudah is more lenient than Rebbi Meir regarding the 'Sh'si', and more strict than him regarding the stalks?
וכי תימא באונין לא פליגי, ושמעתין ככולי עלמא...
Attempted Answer: And even if one says that they do not argue over the stalks, that the ruling there is unanimous ...
אכתי מאחר דנראה לטמא בנגעים כשהוא אונין, היאך יוצא שתי מידי טומאה עד שישלק?
Refutation: Nevertheless, now that Tum'as Nega'im applies when the flax is still stalks, how can the Sh'si leave the realm of Tum'ah until it has been boiled?
ועוד, דאמרינן בפרק במה מדליקין (שם) 'סומכוס אומר "סיככה בטווי, פסולה, מפני שמטמא בנגעים. כמאן? כי האי תנא דתנן ...
Question #3: Furthermore, the Gemara, in 'Bameh Madlikin', quoting Sumchus, says (Ibid.) that 'If one covered the Sukah with spun material, it is Pasul, since it is subject to Tum'as Nega'im. Like whom? Like that Tana ... ' ...
ומייתי מתניתין דנגעים -משמע בהדיא דאין מטמא בנגעים אלא טווי?
Question #3: (cont.): And it cites the above Mishnah in Nega'im - a clear implication that only if it is spun is it subject to Nega'im?
ומיהו בההוא שמעתא גופא פי' בקונטרס 'אונין של פשתן שלא נטוה' ,ורוצה לומר דפליגי.
Answer: However, in that very Sugya, Rashi explains 'stalks of flax that have not been spun, meaning that it is subject to a Machlokes.
ועוד קשיא, דקאמרינן התם -אמר אביי 'ר' שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד ;רבי שמעון בן אלעזר הא דאמרן, דקתני התם 'ר' שמעון בן אלעזר אומר "כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש, ומסככין בו, חוץ מפשתן" ...
Introduction to Question #4: Abaye says there that Rebbi Shimon ben Elazar and Sumchus are saying the same thing; Rebbi Shimon ben Elazar as he states there in a Beraisa 'Whatever comes from a tree is not subject to the Din of three by three (finger-breadths) and one may use it as S'chach with the exception of flax'.
והשתא היאך אמרו דבר אחד, הא מיפלג פליגי - דסומכוס 'טווי' קאמר, ור' שמעון בן אלעזר קאמר 'פשתן' אפילו קודם טוויה?
Question #4: Now how are they saying the same thing? They are in fact arguing - since Sumchus mentioned 'spun', whereas Rebbi Shimon ben Elazar mentions 'flax', even before it has been spun?
וכי תימא דלאו דוקא פשתן, כמו לענין 'שלש על שלש... '
Refuted Answer: And even if one wants to answer that flax is La'av Davka, like with regard to 'three by three' ...
מכל מקום מנלן דאיירי בטווי טפי מבאונין ,מאחר דאשכחן רבי יהודה דמטמא אונין בנגעים?
Refutation: Nevertheless, from where does the Gemara know that it is speaking about spun flax, any more than stalks, seeing as we find Rebbi Yehudah, who declares stalks subject to Tum'ah?
לכך נראה כמו שפירש בערוך -דאונין הוא מטוה של פשתן, ושתי וערב דקאמר ר"מ היינו בצמר ...
Explanation #2: The correct explanation therefore appears to be that of the Aruch - that the definition of 'Unin' is a piece of spun flax, and the Sh'si and the Eirev mentioned by Rebbi Meir refers to wool ...
שניכר בו מהו ערב מהו שתי, שזה טווי כלפי היד וזה טווי כלאחר יד...
Reason: By which one can discern which is the Sh'si and which is the Eirev, since the former is spun toward the hand and the latter, toward the back of the hand ...
אבל דפשתן הכל שוה ואין ניכר.
Explanation #2 (cont.): Whereas a piece of spun flax is all the same and one cannot tell the difference.
ורבי אלעזר בן פרטא בפ"ק דמסכת ע"ז (דף יז:) דאייתי ליה תרי קיבורי, ואמרי ליה הי דשתיא הי דערבא ...
Implied Question: And when, in the first Perek of Maseches Avodah-Zarah (Daf 17b) they brought before Rebbi Elazar ben P'rata two coils of material and asked him which one was made of the weft and which one, the warp ...
יש לפרש בשל צמר שהדבר ניכר ...
Answer #1: It may well be they were coils of wool, which are recognizable ...
אי נמי, בשל פשתן, ולבקיאין כגון רבן של טרסיים, ניכר איזה ראוי לשתי ואיזה ראוי לערב .
Answer #2: Or even if they were coils of flax, experts such as the head of the weavers could discern which was which.
ו'אניצי פשתן' נמי אומר ר"ת שהוא מטוה ,ור"ש בן אלעזר וסומכוס בטווי דווקא מיירי .
Answer #2 (cont.): And 'Anitzei Pishtan' too, says Rabeinu Tam is spun flax, in which case Rebbi Shimon ben Elazar and Sumchus are both speaking specifically about spun flax.
אבל קשה, דבמס' נדרים פ' ר' אליעזר אומר פותחין (דף סו:) דאמרינן 'שמא "שערה נאה" דומה לאניצי פשתן'? -ואינה נאה כלל?
Question #1: In Maseches Nedarim, Perek Rebbi Eliezer Omer (Daf 66b), the Gemara asks 'Perhaps "her hair is nice" mans that it is like stalks of flax (and not spun flax)? - and she is not beautiful at all'?
ועוד תניא בספרי (פרשת תצא) 'יכול לא יביא גיזי צמר ואניצי פשתן ויתחמם בהן? ת"ל "שעטנז" ...
Question #2: Moreover, the Beraisa in the Sifri (in Parshas Ki Seiteri) asks 'One may have thought that one may not bring shearings of flax and stalks of flax and warm oneself by them? Therefore the Torah writes "Sha'atnez" ...
משמע ד'אניצי פשתן' דומיא דגיזי צמר -שלא נטוה?
Question #2 (cont.): Implying that 'Anitzei Pishtan is similar to shearings of wool - which has not been spun?
ועוד, סוגיא דשמעתין מוכחא דהוא פשתן שלא נטוה ודייק ונפיץ...
Question #3: Furthermore, from our very Sugya it is clear that it refers to flax that has not been spun, pounded or combed ...
מדקאמר 'בהוצני פשתן כשרה, בהושני פשתן איני יודע'
Source: Since it says 'Hutzni (flax-stalks before they have been prepared for spinning) (the Sukah) is Kasher, 'Hashni' (flax-stalks at a later stage) , I don't know' ...
ומשמע דמספקא ליה בתרי ולא דייק, ודייק ולא נפיץ ...
Question #3 (cont.): Implying that the Gemara is in doubt with regard to where they have been soaked but not yet beaten or beaten but not yet combed ...
מכלל דדייק ונפיץ פשיטא ליה דפסולה, והיינו 'אניצי' ?
Question #3 (concl.): From which we can extrapolate that where they have been beaten and combed, it is obviously Pasul - and that is 'Anitzei'?
לכן נראה דאניצי פשתן ודאי לאו טווי הוא...
Explanation #3: It therefore seems that 'Anitzei Pishtan' have definitely not been spun ...
ואע"ג דאינו מטמא בנגעים ,הואיל וקרוב הוא לטומאה, גזור בהו רבנן לפוסלו לסכך ...
Explanation #3: Yet, even though they are not subject to Tum'as Nega'im, the Chachamim disqualify them regarding Sukah, seeing as they are at a stage that is close to Tum'ah ...
כדאשכחן לקמן (טו.) דאיכא דפסיל נסרים משופין משום גזירת כלים, ואפילו מאן דמכשר התם מצי למיפסל הכא.
Precedent: As we find later on Daf 15a), where some opinions disqualify sloping planks due to a decree on Keilim - and even those who declare them Kasher there may well disqualify them here.
והא דקאמר סומכוס 'סיככה בטווי פסולה... '
Implied Question: And when Sumchus declares Pasul a Sukah that is covered with spun S'chach ...
מדאורייתא קאמר ,והוא הדין כשאין טווי, מדרבנן, כדקאמר ר' שמעון בן אלעזר 'חוץ מפשתן' דמשמע פשתן כגון 'אניצי' .
Answer: He means Pasul mi'd'Oraysa, though if it has not been spun, it is also Pasul, but mi'de'Rabanan, as Rebbi Shimon ben Elazar says 'except for flax', implying flax such as 'Anitzei'.
'ואמרו דבר אחד' דקאמר ...
Implied Question: And as for 'Amru Davar Echad' that the Gemara says ...
משום דלר' יהודה דאין מטמא בנגעים עד שיתלבנו, לא מיפסלי אניצי לסוכה כיון דרחוקין מטומאה.
Answer: That is because, according o Rebbi Yehudah, who holds that flax is not subject to Nega'im until it has been bleached, stalks of flax are not Pasul regarding Sukah, seeing as they are far removed from Tum'ah.
אבל סומכוס קאמר 'סיככה בטווי' -דמשמע מיד.
Answer (cont): Whereas Sumchus says 'Sich'chah be'Tavuy', implying immediately.
ואפילו תימצי לומר דפסיל ר' יהודה מדרבנן קודם ליבון, כמו ר"ש בן אלעזר קודם טוויה...
Answer (cont): And even if we were to say that Rebbi Yehudah renders Pasul mi'de'Rabanan prior to Libun, like Rebbi Shimon ben Elazar before spinning ...
על כרחך סומכוס מדאורייתא קאמר, מדקאמר 'מפני שמטמא בנגעים' .
Answer (concl.): Sumchus must mean that it is Pasul mi'd'Oraysa, since he gives the reason 'because it is Metamei by Nega'im'.
והא דלא קאמר 'ר' שמעון בן אלעזר וסומכוס ור' מאיר אמרו דבר אחד ...
Implied Question: And the reason that the Gemara in Bameh Madlikin) did not say that Rebbi Shimon ben Elazar, Sumchus and Rebbi Meir said one and the same thing is ...
בסדר המשנה אין כתיב 'דברי ר' מאיר' במס' נגעים.
Answer #1: Because the Mishnah in Nega'im does not mention Rebbi Meir's name.
וכ"ש דניחא טפי הא דקאמר 'כמאן, כי האי תנא' ,ולא קאמר 'כמאן כר"מ' .
Answer #1 (cont.): And this certainly explains the Gemara's statement 'Like whom? Like the following Tana ... ' (and not 'like Rebbi Meir').
ועוד משום דר' מאיר לא איירי בסיכוך- אע"ג דהא בהא תליא ...
Answer #2: And besides, Rebbi Meir is not talking about Sikuch - even though the two Dinim aare interdependent ...
דכיון דמטמא מיד, א"כ יפסול לסכך מדרבנן באניצי פשתן ...
Answer #2 (cont.): Because, since it becaomes subject to Tum'ah immediately, it will be Pasul for S'chach mi'de'Rabanan regarding 'Anitzei Pishtan'
ולעולם 'אונין של פשתן' דר' יהודה, טווי ,כדפירש הערוך; וצ"ע.
Conclusion: In any event, 'Unin shel Pishtan', according to Rebbi Yehudah, is Tavuy, as the Aruch explains (and this still requires examination).
ועוד י"ל דרבנן דפליגי עליה דסומכוס סברי 'סיככה בטווי כשרה' ,אע"ג דמטמא בנגעים...
Alternatively: One can also explain that the Rabanan who argue with Sumchus hold 'Sich'chah be'Tavuy is Kasher', even though they declare it Tamei by Nega'im ...
דקסברי דלא שייך למילף מפסולת גורן ויקב לפסול בדבר המטמא בנגעים...
Alternatively (cont.): Because they maintain that one cannot learn from the waste of the granary and the winepress to disqualify whatever is Tamei by Nega'im ...
מאחר דאין מטמא בשאר טומאות.
Reason: Seeing as it is not subject to other areas of Tum'ah.
והיינו 'אמרו דבר אחד' -במה שאין מסככין בדבר המטמא בנגעים ...
Alternatively (concl.): And 'Amru Davar Echad' therefore means that one cannot use something that is subject to Tum'as Nega'im as S'chach.
דליכא למימר ד'חוץ מפשתן 'דקאמר ר"ש בן אלעזר בבגד פשתן איירי, וכרבנן ...
Refuted Explanation: And one cannot explain that when Rebbi Shimon ben Elazar says 'Chutz mi'Pishtan' he is referring to a linen garment, like the Rabanan ...
כמו 'אין בו משום שלש על שלש' ,דהיינו בגד ...
Refuted Explanation (cont.): Like 'Ein bo Mishum Shalosh al Shalosh' - which is a garment ...
דהא לאו מלתא היא, דבההוא נמי ה"ק 'כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש' חוץ מן היוצא מן הפשתן.
Refutation: This is incorrect - since there too, what they mean is that 'Whatever comes from a tree is not subject to three by three (finger-breadths) except for what comes from flax'.