1)

TOSFOS DH I KEVI'I L'HAAVI K'KINOFOS (See Hagahos ve'Tziyunim, 40).

תוס' ד"ה אי קביעי להוי כקינופות

(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's comparison of Naklitin to Kinofes.)

אע"פ שזה יש לה גג וזה אין לה גג ...

(a)

Implied Question: Even though one has a roof and the other doesn't ...

ובשניהם אית ביה חדא לריעותא -דנקליטין אין לה גג וגבוה עשרה ,וקינופות יש לה גג ואין גבוהים י' ...

1.

Implied Question (cont.): And each one has one minus factor - 'Naklitin' has no roof but it is ten Tefachim high, whereas 'Kinofos' has a roof but is not ten Tefachim high ...

מ"מ לא חשיב גג כיון דאין גבוהין עשרה

(b)

Answer: Nevertheless, it is not considered a roof, since it is not ten Tefachim high.

2)

TOSFOS DH MUTAR LI'SHAN B'KILAS CHASANIM B'SUKAH AF-AL-PI SHE'YESH LAH GAG V'AF-AL-PI SHE'GAVOHAH ASARAH

תוס' ד"ה מותר לישן בכילת חתנים בסוכה אע"פ שיש לה גג ואע"פ שגבוהה עשרה

(SUMMARY: Tosfos proves that this ruling is not Halachah.)

אין הלכה כן ...

(a)

Halachah: The Halachah is not like this ...

דאמרינן בסוף פירקין (דף יט:) 'אביי אשכחיה לרב יוסף דגני בכילת חתנים בסוכה; אמר "כמאן כר"א" ? - ' משמע דלא שרי אלא בלא גג.

(b)

Proof #1: Seeing as the Gemara. at the end of the Perek (19b) cites Abaye who, when he saw Rav Yosef sitting in a KIlas Chasanim in the Sukah, remarked 'Like whom; lik Rebbi Eliezer?', implying that it is only permitted if it has no roof.

ואמר בפרק הישן (לקמן דף כו.) 'רב שרא ליה לרב אחא ברדלא למיגני בכילת חתנים בסוכה משום בקי' -כלומר דמצטער פטור מן הסוכה...

(c)

Proof #2: And in Perek ha'Yashen (Daf 26a), the Gemara cites Rav, who permitted Rav Acha Bard'la to sleep ina Kilas Chasanim inside a Sukah because of the flies - since 'Someone who is Mitzta'er is Patur from Sukah ...

משמע דהא לאו הכי, אסור ...

1.

Proof #2 (cont.): Implying that otherwise, it would have been Asur ...

בשיש לה גג, או כאידך לישנא דשמואל בגבוה עשרה ואע"פ שאין לה גג.

2.

Reason: Either because it has a roof or, according to the second Lashon of Shmuel, if it is ten Tefachim high, even if it does not.

3)

TOSFOS DH D'RAV AMRAM CHASIDA RAMA TECHELTA L'FARZUMA D'INSHEI BEISEIH

תוס' ד"ה דרב עמרם חסידא רמא תכלתא לפרזומא דאינשי ביתיה

(SUMMARY: Tosfos establishes this like Rebbi Shimon and proves beyond any shadow of doubt that this is the Halachah.)

וכן רב יהודה פרק התכלת (מנחות דף מג.) ...

(a)

Support: And this is also what Rav Yehudah did in Perek ha'Techeiles (Menachos, Daf 43a) ...

דקסברי 'לילה זמן ציצית' ,ולא 'מצות עשה שהזמן גרמא הוא' ,ונשים חייבות...

1.

Reason: Because they hold that 'Night-time is subject to Tzitzis, and it is not therefore a 'Mitzvas Asei that is bound by time', in which case women are Chayav ...

כרבנן דפרק התכלת (שם) דאמרי 'הכל חייבין בציצית נשים ועבדים' .

2.

Source: Like the Rabanan in Perek ha'Techeiles (Ibid.), who say 'Everyone is Chayav Tzitzis, even women and Avadim'.

ור"ש פוטר בנשים, וכוותיה קי"ל ...

(b)

Halachah: But Rebbi Shimon exempts them, and we Pasken like him ...

מדדחיק גמרא בריש פרק שני דזבחים (דף יח:) לאוקומי תנאי התם כולהו כר' שמעון דממעט כסות לילה, ומרבי כסות סומא.

(c)

Proof #1: Since the Gemara at the beginning of the second Perek of Zevachim (Daf 18b) pushes to establish all the Tana'im there like Rebbi Shimon, who precludes a night-garment and includes a garment belonging to a blind man.

ועובדא דר' יהודה בר אילעאי פ' במה מדליקין (שבת ד' כה: ושם) 'שהיו תלמידיו מחבין ממנו כנפי כסותן' - דאמרינן 'ואינהו סבור גזרה משום כסות לילה' ...

(d)

Proof #2: And the incident with Rebbi Yehudah b'Rebbi Ila'i in Perek Bameh Madlikin (Shabbos, Daf 25b & 26a) where his Talmidim hid from him the corners of their garments, because they held that it (not to wear a linen garment with Tzitzis) is a Gezeirah on account of a night-garment ...

ואיכא טעמא אחרינא פ' התכלת (מנחות מ:); ומדנקט האי טעמא, שמע מינה דהוא עיקר.

1.

Proof #2 (cont.): Even though the Gemara in 'ha'Techeiles (Menachos, Daf 40b) gives another reason for that. So since the Gemara there mentions that reason, it must be the one that is Halachah.

ועוד בפרק במה מדליקין (שבת כז:) גבי האי דפריך ד'כי היכי דמרבי שאר בגדים לענין טומאה, נרבי נמי לענין ציצית מ"אשר תכסה בה" ? '

(e)

Proof #3: Furthermore the Gemara in Perek Bameh Madlikin (Shabbos, Daf 27b), in connection with the question 'Just as the Gemara includes other garments (besides those of wool and linen) regarding Tum'ah, let it also include other garments regarding Tzitzis from 'asher Techaseh bah" ' ...

ומשני ד'ההוא מיבעי לרבות כסות סומא' ,ומייתי ברייתא דר"ש -שמע מינה דכן הלכה.

1.

Proof #3 (cont.): To which it replies that that Pasuk is needed to include a night-garment, and it cites the Beraisa of Rebbi Shimon, proves that it is Halachah.

וסתם ברייתא דפ"ק דקדושין (דף לד: ושם) גבי 'מצות עשה שהזמן גרמא' ,דקחשיב ציצית.

(f)

Proof #4: Also the S'tam Beraisa that the Gemara cites in the first Perek of Kidushin (Daf 34b & 35a) in connection with 'Mitzvas Asei she'ha'Zeman Gerama, includes Tzitzis.

ועוד, דרבנן דר"ש מוקי פרק התכלת (מנחות דף מג:) "וראיתם אותו" לכדתניא' "וראיתם ...וזכרתם" , 'ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בה; ואיזו זו, קריאת שמע' ...

(g)

Proof #5: Moreover, in Perek ha'Techeiles (Menachos, Daf 43b) the Rabanan of Rebbi Shimon establish the Pasuk "u'Re'isem oso" like the Beraisa "u'Re'isem" "u'Zechartem" - 'See this Mitzvah and remember another Mitzvah that is connected to it. Which Mitzvah? That of 'Keri'as Sh'ma' ...

אלמא קסברי 'קריאת שמע דאורייתא' ,וקיימא לן דקריאת שמע דרבנן בפ' מי שמתו (ברכות דף כא.).

1.

Proof #5: So we see that (according to them) "Keri'as Sh'ma' is d'Oraysa, whereas in Perek Mi she'Meiso (B'rachos, Daf 21a) we Pasken that it is only de'Rabanan.

ומיהו מזה אין ראיה, דהא רב יהודה דאמר 'ק"ש דרבנן' ואשכחן ד'רמא תכלתא לפרזומא דאינשי ביתיה' דפרק התכלת...

(h)

Refutation: Though from there there is no proof, since Rav Yehudah who says that "Keri'as Sh'ma is de'Rabanan, yet in Perek ha'Techeiles, he placed Tzitzis on his wife's garments.

והוא דריש כאידך תנא דדריש 'וזכור מצוה אחרת; ואיזו זו כלאים' .

1.

Refutation (cont.): Because he Darshened like the other Tana, who learned 'Remember another Mitzvah that is connected to it. Which Mitzvah? That of Kil'ayim.

ועוד יש ראיה מפרק שני דברכות (דף יד:) דאמר רב יוסף, 'כמה מעליא הא שמעתא ד'במערבא לא אמרי מצות ציצית בלילה' .

(i)

Proof #6: And there is yet another proof from the second Perek of B'rachos (Daf 14b), where Rav Yosef says 'How correct is the statement that 'In Eretz Yisrael they did not mention the Mitzvah of Tzitzis by night' ...

ומסיק ד'אתחולי הוו מתחלי, וכיון דמתחלינן, גמרינן ' ...

1.

Proof #6 (cont.): And the Gemara concludes that they began to recite the Parshah, and once they began, they concluded it' ...

משמע מהא ד'לילה לאו זמן ציצית . '

2.

Proof #6 (concl.): Implying that 'Night-time is not subject to Tzitzis'.

4)

TOSFOS DH PESIKASAN ZUHI ASIYASAN

תוס' ד"ה פסיקתן זו היא עשייתן

(SUMMARY: Tosfos reconciles the Sugya earlier in the Perek with this Sugya.)

גרע עשאה מן הקוצים ומן הגרדין דלעיל (דף ט.), דאף על פי שעושין אחרי כן הציצית לגמרי, לא חשבינן ליה עשייתן...

(a)

Implied Question: It is worse in a one makes it out of thorns or fringes of wool (mentioned above, Daf 9a), because there, even if one subsequently makes the Tzitzis completely, it is not considered that he made them ...

משום דבעינן תלייה לשם מצוה.

(b)

Answer: Since they must be suspended from the garment for the sake of the Mitzvah.

11b----------------------------------------11b

5)

TOSFOS DH PESULIN L'OLAM

תוס' ד"ה פסולין לעולם

(SUMMARY: Tosfos establishes all the opinions like Shmuel.)

כולהו אמוראי וכולה שיטתא כשמואל, ולא אמרינן קציצתן זו עשייתן ...

(a)

Clarification: All the Amora'im and all the opinions concur with Shmuel - that we don't say 'Cutting them is considered making them.

וגבי סוכה צריך נענוע.

1.

Clarification (cont.): And by Sukah one needs to shake it.

6)

TOSFOS DH D'SHALFINHU SHELUFI

תוס' ד"ה דשלפינהו שלופי

(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the Beraisa cited in the Gemara.)

קצת קשה, דהא מפרש טעמא בברייתא משום 'תעשה ולא מן העשוי' ?

(a)

Question: The Beraisa attributes it to the D'rashah "Ta'aseh", 've'Lo min he'Asuy'.

וי"ל, אסמכתא בעלמא הוא.

(b)

Answer #1: That is merely an Asmachta.

אי נמי, הכא מיירי כשנפשח ומעורה בקליפה, ואין יכול להחיות לה ...

(c)

Answer #2: Alternatively, it speaks here where it has been cut from the tree, but it is still attached to the bark, and one is unable to revive it ...

כי ההיא דפ' העור והרוטב (חולין דף קכז:) ...

1.

Support: Like the case in 'ha'Or ve'ha'Rotev' (Chulin, Daf 127b) ...

דאע"ג דחשיב כתלוש, מ"מ כיון דלא נקצץ לגמרי, לא אמרינן זו היא עשיה.

(d)

Answer #2 (cont.): Because, even though it is considered as if it is detached, seeing as is not totally severed, we do not say that that is its making.

7)

TOSFOS DH DIVREI REBBI SHIMON BEN YEHOTZEDEK

תוס' ד"ה דברי ר"ש בן יהוצדק

(SUMMARY: Tosfos identifies Rebbi Shimon ben Yehotzadak.)

תנא היה ,ואפשר שזה הוא הנזכר בכמה מקומות בש"ס 'א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק' .

(a)

Identification: He was a Tana, perhaps the one who is quoted by Rebbi Yochanan in many places in Shas.

ואין זה הוא דפרק זה בורר (סנהדרין דף כו.) דקרנהו ריש לקיש 'רועי בקר' ...

1.

Identification (cont.): However, he cannot be the one, in Perek Zeh Borer (Sanhedrin, Daf 26a) to whom Resh Lakish referred to him as 'a cowboy' ...

ואמר להו ר' יוחנן 'אי קרינכו רועי צאן, מאי עבידנא לכו'? ...

(b)

Reason: And Rebbi Yochanan said to them (Rebbi Shimon ben Yehotzadak & Rebbi Chiya bar Zarnuki) 'And if he were to refer to you as shepherds, what could I do for you?' ...

דלא הוה מהדר ליה הכי, אלא מוחה היה על כבוד רבו.

1.

Reason (cont.): Because Rebbi Yochanan would not have answered them like that - he would have protested out of Kavod for his Rebbe.

8)

TOSFOS DH V'HACHA B'MEILAF LULAV MI'SUKAH KA'MIFLEGI

תוס' ד"ה והכא במילף לולב מסוכה קמיפלגי

(SUMMARY: Tosfos discusses why they argue spcifically in a case where he transgressed.)

והא דאיפלגו ב'עבר וליקטן' ולא איפלגו ב'ליקטן מערב י"ט' ...

(a)

Implied Question: The reason that they argue where 'he transgressed and picked them' and not where he picked them on Erev Yom-Tov is ...

דבעי לאשמועינן 'אין דיחוי אצל מצות, כדאיתא בפרק לולב הגזול (לקמן דף לג.).

(b)

Answer #1: The Gemara wants to teach us the principle 'Ein Dichuy Eitzel Mitzvos', as the Gemara explains in Perek 'Lulav ha'Gazul' (later on Daf 33a).

א"נ, משום דמעי"ט היה יכול לתקן לכתחילה להתיר אוגדו ולחזור ולאוגדו.

(c)

Answer #2: Alternatively, because on Erev Yom-Tov, he is still able to put it right Lechatchilah by untying the Igud and retying it.

אי נמי, כדפי' בקונטרס לקמן דנקט פלוגתייהו בי"ט - למימר דבתר דאגדיה פליגי...

(d)

Answer #3: Or, as Rashi excplains later, that 'It mentions their Machlokes on Yom-Tov itself - to teach us that they are arguing where it has already been tied ...

דהא בי"ט לא אגיד ליה.

1.

Answer #3 (cont.): Since, on Yom-Tov, he cnnot have tied it.

9)

TOSFOS DH LEKICHAH LEKICHAH LO YALFINAN

תוס' ד"ה לקיחה לקיחה לא ילפינן

(SUMMARY: Tosfos points out the difference between the Sugya in Kidushin and the Sugya here.)

בריש קדושין (דף ב.) ילפי' 'קיחה' 'קיחה' משדה עפרון...

(a)

The Sugya in Kidushin: At the beginning of Kidushin (Daf 2a) it learned the Gezeirah Shavah 'Kichah' 'Kichah' from "the field oF Efron" ...

אבל הכא לא ילפינן גזירה שוה דלקיחה.

(b)

The Current Sugya: Whereas here it does not learn a Gezeirah Shavah regarding 'Lekichah'.

10)

TOSFOS DH MAKISH SUKAH LE'CHAGIGAH

תוס' ד"ה מקיש סוכה לחגיגה

(SUMMARY: Tosfos points out the difference between the Pasuk that the Gemara quotes here and the one that it quoted earlier).

הכא מייתי קרא ד"חג הסוכות תעשה לך" ...

(a)

The Current Sugya: The Gemara here quotes the Pasuk (in Re'ei) "Chag ha'Sukos Ta'aseh l'cha" ...

ולעיל (דף ט.) דאסרינן עצי סוכה משום דאיתקש לחגיגה, מייתי קרא ד"חג הסוכות שבעת ימים לה' " .

(b)

The Sugya earlier: Whereas above (on Daf 9a), when it forbids the wood of the Sukah because it compares it to the Chagigah, it quotes that of "Chag ha'Sukos, seven days for Hash-m" (In Emor).

11)

TOSFOS DH VE'GIDULO MIN HA'ARETZ

תוס' ד"ה וגידולו מן הארץ

(SUMMARY: Tosfos reconciles the Sugya in Eruvin with the Sugya in Bava Metzi'a.)

בריש בכל מערבין (עירובין דף כז:) גבי מעשר שני , דכתיב "ונתתה הכסף בבקר ובצאן" ,חשיב בהמה גידולו מן הארץ ...

(a)

Question: At the beginning of 'ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 27b) in connection with Ma'aser Sheini, by which the Torah writes "ve'Nasatah ha'Kesef ba'Bakar u'va'Tzon", the Gemara classifies animals as 'growing from the ground' ...

אבל בפ' השוכר את הפועלים (ב"מ דף פט.) גבי 'דיש' ובפ"ק דקדושין (דף יז.) גבי 'הענקה' ,לא חשיב בהמה גידולי קרקע ...

1.

Question (cont.): Whereas in Perek 'ha'Socher es ha'Po'alim (Bava Metzi'a, Daf 17a) in connection with 'Dayish' (an animal threshing) and in the dirst Perek of Kidushin, in connection with 'Ha'anakah' (providing an Eved Ivri when he leaves) it does not ...

דלגבי דבר היוצא מן הקרקע ממש כגון 'דיש' ו'גידולין' לאו יוצא מן הקרקע היא, אלא שהיא גדילה מן הקרקע.

(b)

Answer: This is because with regard to something which actually comes out of the ground such as 'Dayish' and 'what grows from ... ', they do not grow from the ground, only that they are nourished from the ground (See Mesores ha'Shas).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF