1)

TOSFOS DH V'KEIVAN SHE'HIGI'A LA'ANOS AMEN MENIF B'SUDAR V'CHOL HA'AM ONIN AMEN (This Dibur belongs to the previous Amud)

תוס' ד"ה וכיון שהגיע לענות אמן מניף בסודר וכל העם עונין אמן

(Summary: Tosfos reconciles this incident the Gemara in B'rachos.)

בערוך קשיא ליה לרבינו נסים הא דאמר בריש גמרא דשלשה שאכלו (ברכות דף מז.) 'אין עונין אמן יתומה' ...

(a)

Question: The Aruch (Erech 'Amen') citing Rabeinu Nisim, queries this from the Gemara at the beginning of 'Sheloshah she'Achlu' (B'rachos, Daf 47a) which prohibits answering an 'Amen Yesomah' ...

והא הכא לא שמעו הברכה אלא בהנפת הסודרין יודעין שהגיע עונת אמן, והן עונין אמן יתומה?

1.

Question (cont.): And here, where they did not hear the B'rachah, and it is only via the waving of the cloths that they knew to answer 'Amen', they would have been answering an Amen Yesomah?

ומפרש בשם רבנן דבני מערבא שעל מי שהוא חייב ברכה קאמר, ובענייתו אמן רוצה לצאת ידי חובתו -צריך שישמע ואחר כך יענה 'אמן' ,ולא יענה אמן יתומה ...

(b)

Answer #1: And he answers in the name of the Rabbanan of Eretz Yisrael that 'Amen Yesomah' refers to someone who is Chayav a B'rachah, and when he answers 'Amen' he wants to fulfill his obligation - he needs to hear the B'rachah and then to answer 'Amen', in which case it will not be an Amen Yesomah.

והא דעונין אמן בהנפת סודרין היינו בקריאת ספר תורה ולא בתפלה ולא בדבר ששליח צבור מוציא רבים ידי חובתן.

1.

Answer #1 (cont.): Whereas when they answered 'Amen' to the waving of the cloths that was with regard to Keri'as ha'Torah and not Tefilah or something that the Chazan was being Motzi the Tzibur.

וכן מפרש בגמרא דפירקין בירושלמי' - בימה של עץ באמצע וחזן הכנסת ]עומד [עליה ...

(c)

Support: And that is also how the Yerushalmi in this Perek (at the end of Halachah 1) explains - 'There was a wooden platform in the middle on which the Gabai stood ...

עמד אחד מהן לקרות, היה הממונה מניף בסודרין והם עונין אמן על כל ברכה וברכה.

1.

Support (cont.): And when someone was called up to Lein, the appointee would wave the cloths and they would answer 'Amen' on every B'rachah.

ובברכות ירושלמי בסוף אלו דברים קאמר 'איזו היא אמן יתומה? הונא אמר רב "הך דחייב לומר ברכה ולא ידע מה הוא עונה."

(d)

Proof #1: And the Yerushalmi in B'rachos (at the end of 'Eilu Devarim') says - in reply to the question 'What is an Amen Yesomah?' - 'Someone who is Chayav to recite a B'rachah and does not know on what he is answering'.

ורב כהן צדק גאון אמר 'חייב צבור לשתוק ולשמוע כל ברכה וברכה מפי החזן ,ואח"כ יענה 'אמן' לאחר שתכלה הברכה מפי המברך.

(e)

Proof #2: Rav Kohen Tzedek Ga'on rules that 'The Tzibur is obligated to remain silent and to hear each and every B'rachah that the Chazan makes, and then to answer 'Amen' after he has completed the B'rachah'.

ועוד יש לומר יודעים היו לכוון סדר הברכות, שזו אחר זו במנין שמונין כסדרן.

(f)

Answer #2: Another answer is that they kept track of the order of the B'rachos, which follow one another in a fixed order.

2)

TOSFOS DH IM BARZEL HI MISPOTZETZ

תוס' ד"ה אם ברזל הוא מתפוצץ

(Summary: Tosfos queries the Gemara's statement here, and in other Sugyos, based on the implication of the word "Mispotzetz", and elaborates.)

שנאמר "וכפטיש יפוצץ סלע" .

(a)

Clarification: As the Pasuk writes "u'che'Patish Yefotzetz Sela".

ותימה, הא משמע שהפטיש הוא ברזל מפוצץ סלע?

(b)

Question #1: The Pasuk implies that the hammer is the metal that fragments the rock?

וכמו כן קשה פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לד. ושם:), דקאמרינן 'מה ברזל מתחלק לכמה ניצוצות, אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים? ...

(c)

Question #2: And the same Kashya applies to the Gemara in Perek Echad Dinei Mamonos (Sanhedrin, Daf 34a & 34b), which states that 'Just as iron breaks up (Mischalek) into many sparks, so too, does one Pasuk incorporate many explanations'? ...

וכן קשיא במסכת שבת פרק אמר רבי עקיבא (דף פח: ושם) 'מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות, אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה מתחלק לשבעים לשון?

(d)

Question #3: And to the Gemara in Perek Amar Rebbi Akiva (Shabbos, Daf 88b & 89a) - 'Just as this hammer breaks up into many sparks, so too, did every command that emerged from the Mouth of Hakadosh-Baruch-Hu divided into seventy languages'?

ובההיא דסנהדרין היה מגיה רבינו שמואל 'מחלק' ולא גרסינן 'מתחלק' .

(e)

Refuted Answer: Rabeinu Shmuel however, changed th text of the Gemara in Sanhedrin from 'Mischalek' to 'Mechalek'.

ולא יתכן להגיה כן כלל -דמה לו להזכיר הפטיש? ה"ל למימר 'מה סלע מתחלק' ?

(f)

Refutation #1: This correction is not in order however, because, in that case, why mention the hammer at all? It ought to have simply said 'Mah Sela Mischalek ... '?

ועוד בהך דשמעתין משמע שהברזל מתפוצץ?

(g)

Refutation #2: Moreover, the current Sugya implies that it is the iron that fragments?

ואית דגריס הכא 'אם ברזל הוא, מפעפע, שנאמר "הלא כה דברי כאש" - 'ואש מפעפע את הברזל; 'ואם סלע הוא, מתפוצץ, שנאמר "וכפטיש יפוצץ סלע" .

(h)

Answer (Change of Tex): In our Sugya, some commentaries have the text 'Im Barzel Hu, Mefa'afe'a' (it melts) - since fire tends to melt metal; 've'Im Sela Hu, Mispotzetz', as the Pasuk writes "u'che'Patish Yefotzetz Sela".

52b----------------------------------------52b

3)

TOSFOS DH IM BARZEL HI MISPOTZETZ

תוס' ד"ה אם ברזל הוא מתפוצץ

(Summary: Tosfos discusses Rabeinu Tam's answer to the original Kashya and queries it.)

ורבינו תם מקיים גירסת הספרים ...

(a)

Reinstating Original Text: Rabeinu Tam however, establishes the text that appears in the Sefarim ...

ומפרש "וכפטיש יפוצץ סלע, " שהסלע מפוצץ את הברזל...

(b)

Explanation: And he explains "u'ke'Patish Yefotzetz Sela" to mean that the rock fragments the rock ...

כדאמרינן במדרש (אגדה) מעשה באחד שקנה סנפירין ובא לבדקו נתנו על הסדן והכה בקורנס, נבקע הסדן ונחלק הקורנס וסנפירין לא נחלק ממקומו

1.

Proof: In keeping with the story cited in the Medrash (Eichah, on the Pasuk "Zaku Nezirim") - of 'A person who acquired a Sanpirinun (stone), and when he placed it on an anvil to test it and struck it with a mallet, the anvil split and the Sanpirinun remained intact.

היינו הוא דכתיב "וכפטיש יפוצץ סלע" -הסלע יפוצץ את הפטיש, וסנפירין הוא אבן ספיר.

2.

Proof (cont.): And that what the Pasuk writes "u'che'Patish Yefotzetz Sela" - The rock fragments the hammer, since the Sanpirinun is a sapphire stone (a form of rock).

ואע"ג דלא כתב "יפוצצ*ו* סלע" ...

(c)

Implied Question: Even though the Pasuk does not write "the rock fragments it ...

הרבה פסוקים יש כענין זה "אבנים שחקו מים" (איוב יד) פירושו שחקו אותן מים.

1.

Answer: There are many Pesukim that are written in this manner (for example) "Avanim Shachaku Mayim (Stones are worn away by water [Iyov, 14]) - "Shachaku osan Mayim".

וקצת קשה, דהכא מדמה פטיש ליצה"ר, ובהנהו מדמי פטיש לדברי תורה בסנהדרין ובשבת?

(d)

Question: In our Sugya the Gemara compares the hammer to the Yeitzer ha'Ra, whilst in the Sugyos in Sanhedrin and in Shabbos it compares it to words of Torah?

ושמא ה"ט דמקרא אחד יוצא לכמה טעמים.

(e)

Answer: Perhaps this is a classical example of one word which came out (of Hash-m's Mouth) with many meanings.

וקשה לפירוש ר"ת -דבריש מסכת תענית (דף ד.) אמר 'כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל, אינו תלמיד חכם, שנאמר "כפטיש יפוצץ סלע" ...

(f)

Question: On Rabeinu Tam - since at the beginning of Maseches Ta'anis (Daf 4a) the Gemara states 'Any Talmid-Chacham who is not as tough as iron is not a genuine Talmid-Chacham, as the Pasuk writes "ke'Patish Yefotzetz Sela" ...

אלמא פטיש קשה, ומפוצץ את הסלע?

1.

Question (cont.): So we see that it is the hammer that is hard, and that it fragments the rock?

4)

TOSFOS DH MASBI'O

תוס' ד"ה משביעו

(Summary: Tosfos clarifies the statement, based on the Gemara in Cheilek.)

שמרבה בתשמיש ביום ובלילה ...

(a)

Clarification: That one indulges in marital relations in the day and in the night ...

דהא מייתי לה בחלק (סנהדרין דף קז.) גבי עובדא דדוד שאמר "בחנני ה' ונסני"! ,דקאמר מיד "לעת ערב ויקם דוד מעל משכבו" ...

(b)

Source: Since the Gemara in Cheilek (Sanhedrin, Daf 107a) cites the same statement in connection with the incident with David, who declared "Test me and try me out!", and the Pasuk immediately afterwards writes "Towards evening, David arose from his bed" ...

ואמר רב יהודה אמר רב 'שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום, ונתעלמה ממנו הלכה דאמר רבי יוחנן 'אבר קטן יש בו באדם. '

1.

Source (cont.): And Rav Yehudah Amar Rav explains that 'He turned his night-bed into a day-bed, completely forgetting Rebbi Yochanan's statement 'A man has a small limb ... '.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF