TA'ANIS 24 - The Daf for 3 Teves (tonight) has been dedicated in memory of Hagaon Rav Yisroel Zev Gustman ZT"L (author of "Kuntresei Shiurim") and his wife, Rebbetzin Sarah Gustman (daughter of Hagaon Rav Meir Bassin, Dayan in Vilna) in honor of the Rebbetzin's Yahrzeit. Sponsored by a number of Rav Gustman's Talmidim (Harav Avrohom Feldman, Michael Starr and Mordecai Kornfeld).
1)THE HARSHNESS OF R. YOSI FROM YUKRAS
רבי יוסי בר אבין הוה שכיח קמיה דר' יוסי דמן יוקרת שבקיה ואתא לקמיה דרב אשי
(a)R. Yosi bar Avin left R. Yosi from Yukras to study before R. Ashi.
(דף כד,א) יומא חד שמעיה דקא גריס אמר שמואל השולה דג מן הים בשבת כיון שיבש בו כסלע חייב
(b)One day R. Yosi heard R. Ashi citing Shmuel that one who takes a fish from the sea on Shabbos has transgressed as soon as an area of its skin the size of a Sela has dried.
א"ל ולימא מר ובין סנפיריו
(c)R. Yosi said that he should note that it is only if this area is between its fins.
אמר ליה ולא סבר לה מר דההיא רבי יוסי בן רבי אבין אמרה
(d)R. Ashi replied that that is the opinion of R. Yosi bar Avin.
אמר ליה אנא ניהו
(e)R. Yosi bar Avin replied that he was that man.
א"ל ולאו קמיה דר' יוסי דמן יוקרת הוה שכיח מר א"ל <הין> [הן] א"ל ומ"ט שבקיה מר ואתא הכא אמר ליה גברא דעל בריה ועל ברתיה לא חס עלי דידי היכי חייס
(f)R. Ashi asked why he had left R. Yosi of Yukras, and he replied that someone who did not pity his son and daughter would not pity him.
בריה מאי היא יומא חד הוו אגרי ליה אגירי בדברא נגה להו ולא אייתי להו ריפתא אמרו ליה לבריה כפינן הוו יתבי תותי תאינתא אמר תאנה תאנה הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא אפיקו ואכלו
1.The incident with his son was that when he was delayed from bringing food to his workers, his son prayed that the tree should produce figs for them.
אדהכי והכי אתא אבוה אמר להו לא תינקטו בדעתייכו דהאי דנגהנא אמצוה טרחנא ועד השתא הוא דסגאי אמרו ליה רחמנא לישבעך כי היכי דאשבען ברך אמר להו מהיכא אמרו הכי והכי הוה מעשה אמר לו בני אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה יאסף שלא בזמנו
2.When his father, who had been delayed for a Mitzvah, arrived, he said that since he caused the tree to give fruit at the wrong time, he should die before his time.
ברתיה מאי היא הויא ליה ברתא בעלת יופי יומא חד חזיא לההוא גברא דהוה כריא בהוצא וקא חזי לה אמר לו מאי האי אמר ליה רבי אם ללוקחה לא זכיתי לראותה לא אזכה
3.The incident with his daughter was that he caught someone staring at her beauty.
אמר לה בתי קא מצערת להו לברייתא שובי לעפריך ואל יכשלו ביך בני אדם
4.He said that she should die rather than cause others to sin.
הויא ליה ההוא חמרא כדהוו אגרי לה כל יומא לאורתא הוו משדרי לה אגרה אגבה ואתיא לבי מרה ואי טפו לה או בצרי לה לא אתיא
(g)When he hired out his donkey, it would return by itself with the exact rental on its back. If the hirer put on too much or too little, it refused to go.
יומא חד אינשו זוגא דסנדלי עלה ולא אזלה עד דשקלונהו מינה והדר אזלה
1.Once the hirer left a pair of shoes on its back, and it wouldn't move until he removed them.
2)THE CHARITABLE ELAZAR OF BIRTA
אלעזר איש בירתא כד הוו חזו ליה גבאי צדקה הוו טשו מיניה דכל מאי דהוה גביה יהיב להו
(a)The charity-collectors would hide from Elazar of Birta as he would give them everything he had.
יומא חד הוה סליק לשוקא למיזבן נדוניא לברתיה חזיוהו גבאי צדקה טשו מיניה אזל ורהט בתרייהו אמר להו אשבעתיכו במאי עסקיתו
(b)Once when he went to buy his daughter's wedding dress he noticed them and forced them to tell him what they were collecting for.
אמרו ליה ביתום ויתומה אמר להן העבודה שהן קודמין לבתי
(c)When they said that it was for orphans, he said that they took precedence.
שקל כל דהוה בהדיה ויהב להו פש ליה חד זוזא זבן ליה חיטי ואסיק שדייה באכלבא
(d)He gave them all his money except one Zuz, with which he bought wheat.
אתאי דביתהו אמרה לה לברתיה מאי אייתי אבוך אמרה לה כל מה דאייתי באכלבא שדיתיה אתיא למיפתח בבא דאכלבא חזת אכלבא דמליא חיטי וקא נפקא בצינורא דדשא ולא מיפתח בבא מחיטי
(e)When his wife looked in their grain store, she saw that it was bursting with wheat.
אזלא ברתיה לבי מדרשא אמרה ליה בא וראה מה עשה לך אוהבך אמר לה העבודה הרי הן הקדש עליך ואין לך בהן אלא כאחד מעניי ישראל
(f)When his daughter told him of the miracle, he said that it was all Hekdesh, and they were entitled to no more than a pauper would be.
3)ACTIONS THAT MERIT RAIN
ר' יהודה נשיאה גזר תעניתא בעי רחמי ולא אתא מיטרא
(a)R. Yehudah Nesiah decreed a fast when there was no rain, but his prayers were not answered.
אמר כמה איכא משמואל הרמתי ליהודה בן גמליאל אוי לו לדור שכן נתקע אוי לו למי שעלתה בימיו כך
1.He bemoaned that he was so much less than Shmuel haRamasi who was successful at this.
חלש דעתיה ואתא מיטרא
2.He was disheartened, and then rain fell (because of his contrition).
דבי נשיאה גזר תעניתא ולא אודעינהו לרבי יוחנן ולריש לקיש לצפרא אודעינהו
(b)The Nasi once decreed a fast and only told R. Yochanan and Resh Lakish on that morning.
אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן הא לא קבילנא עלן מאורתא אמר ליה אנן בתרייהו גררינן
1.Resh Lakish was worried that they had not accepted it in advance, but R. Yochanan said that since the Nasi had decreed it, that was not necessary.
דבי נשיאה גזר תעניתא ולא אתא מיטרא
(c)The Nasi once decreed a fast, but no rain fell.
תנא להו אושעיא זעירא דמן חברייא (במדבר טו) והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה משל לכלה שהיא בבית אביה כל זמן שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה עיניה טרוטות כל גופה צריכה בדיקה
1.Oshiya the Younger noted that the Jewish people are like a bride; if her eyes (i.e. the leaders) are in bad shape, her whole body needs checking.
אתו עבדיה ורמו ליה סודרא בצואריה וקא מצערו ליה
2.The Nasi's servants began to throttle him.
אמרו <ליה> [להו] בני מאתיה שבקיה דהא נמי מצער לן כיון דחזינן דכל מיליה לשום שמים לא אמרי ליה מידי ושבקינן ליה אתון נמי שבקוהו
3.The townsfolk told them to leave him alone; he bothered them, too, but they ignored him, as he acted for the sake of Heaven.
רבי גזר תעניתא ולא אתא מיטרא נחית קמיה אילפא ואמרי לה רבי אילפי אמר משיב הרוח ונשא זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא
(d)Rebbi decreed a fast and was not answered, but the rain fell when Ilfa said so.
אמר ליה מאי עובדך אמר ליה דיירנא בקוסטא דחיקא דלית ביה חמרא לקידושא ואבדלתא טרחנא ואתינא חמרא לקידושא ואבדלתא ומפיקנא להו ידי חובתייהו
1.His merit was that he made Kiddush and Havdalah for a town that could not afford wine.
רב איקלע לההוא אתרא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא נחית קמיה שליחא דצבורא אמר משיב הרוח ונשב זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא
(e)Rav decreed a fast and was not answered, but the rain fell when the Shali'ach Tzibur said so.
אמר ליה מאי עובדך אמר ליה מיקרי דרדקי אנא ומקרינא לבני עניי כבני עתירי וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי
1.His merit was that he was a schoolteacher who would teach poor children together with wealthy ones, not taking money if they could not afford it.
ואית לי פירא דכוורי וכל מאן דפשע משחדינא ליה מינייהו ומסדרינן ליה ומפייסינן ליה עד דאתי וקרי
2.He would also bribe reluctant students into learning with fish from his pond.
רב נחמן גזר תעניתא בעא רחמי ולא אתא מיטרא אמר שקלוה לנחמן חבוטו מן גודא לארעא חלש דעתיה ואתא מיטרא
(f)R. Nachman decreed a fast but no rain fell. He said that he should be thrown off a wall, and was disheartened, and rain fell.
רבה גזר תעניתא בעי רחמי ולא אתא מיטרא
(g)Rabah decreed a fast but was not answered.
אמרו ליה והא רב יהודה כי הוה גזר תעניתא אתא מיטרא
1.The people challenged him that R. Yehudah was successful at it.
אמר להו מאי אעביד אי משום תנויי אנן עדיפינן מינייהו דבשני דרב יהודה כל תנויי (דף כד,ב) בנזיקין הוה ואנן קא מתנינן בשיתא סדרין
2.He replied that if it was due to study, his generation was superior, as they studied all six Sedarim and not just Nezikin.
24b----------------------------------------24b
וכי הוה מטי רב יהודה בעוקצין האשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורין אמר הויי' דרב ושמואל קא חזינא הכא ואנן קא מתנינן בעוקצין תליסר מתיבתא
3.Furthermore, R. Yehudah considered sections of Uktzin to be as difficult as the questions of Rav and Shmuel, whereas Rabah's group had studied it thirteen times.
ואילו רב יהודה כי הוה שליף חד מסאנא אתי מיטרא ואנן קא צווחינן כולי יומא וליכא דאשגח בן
4.Yet nevertheless, R. Yehudah could take off his shoe and rain would fall, whereas Rabah could pray all day unsuccessfully.
אי משום עובדא אי איכא דחזא מידי לימא אבל מה יעשו גדולי הדור שאין דורן דומה יפה
5.He concluded that it was because the generation was less worthy.
רב יהודה חזא הנהו בי תרי דהוו קא פרצי בריפתא אמר שמע מינה איכא שבעא בעלמא יהיב עיניה הוה כפנא
(h)R. Yehudah saw two people throwing bread, concluded that there was abundance, and caused an Ayin Hara which brought famine.
אמרו ליה רבנן לרב כהנא בריה דרב נחוניא שמעיה מר דשכיח קמיה ניעשייה דליפוק בפתחא דסמוך לשוקא
1.His Shamash was told to persuade him to visit the market and see the famine.
עשייה ונפק לשוקא חזא כנופיא אמר להו מאי האי אמרו ליה אכוספא דתמרי קיימי דקא מזדבן אמר שמע מינה כפנא בעלמא אמר ליה לשמעיה שלוף לי מסאניי
2.When he saw people crowding for food, he told his Shamash to remove his shoes to prepare to pray for rain.
שלף ליה חד מסאנא ואתא מיטרא
3.As soon as he took off one shoe, rain fell.
כי מטא למישלף אחרינא אתא אליהו ואמר ליה אמר הקדוש ברוך הוא אי שלפת אחרינא מחריבנא לעלמא
4.When he came to take off the other shoe, Eliyahu told him that Hash-m would destroy the world if he did so.
אמר רב מרי ברה דבת שמואל אנא הוה קאימנא אגודא דנהר פפא חזאי למלאכי דאידמו למלחי דקא מייתי חלא ומלונהו לארבי והוה קמחא דסמידא
(a)Rav Mari saw Malachim in the guise of sailors filling their boat with sand, which turned into flour.
אתו כולי עלמא למיזבן אמר להו מהא לא תיזבנון דמעשה נסים הוא
1.When people thronged to buy it, he told them not to, as it was the work of miracles.
למחר אתיין ארבי דחיטי דפרזינא
2.The next day, a boat of grain arrived.
רבא איקלע להגרוניא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא אמר להו ביתו כולי עלמא בתעניתייכו
(b)Rava decreed a fast in Hegronia, but no rain fell, so he extended it overnight.
למחר אמר להו מי איכא דחזא חילמא לימא אמר להו ר' אלעזר מהגרוניא לדידי אקריון בחלמי שלם טב לרב טב מריבון טב דמטוביה מטיב לעמיה
1.The next day he asked if anyone had had a dream; one person did have a dream which was a greeting from Above.
אמר שמע מינה עת רצון היא מבעי רחמי בעי רחמי ואתי מיטרא
2.Rava interpreted this to mean that it was a fortuitous time to pray, and he was answered.
ההוא גברא דאיחייב נגדא בבי דינא דרבא משום דבעל נכרית נגדיה רבא ומית
(c)A man, sentenced to lashes in Rava's court for having relations with a non-Jew, died in the process.
אשתמע מילתא בי שבור מלכא בעא לצעורי לרבא אמרה ליה איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא לברה לא ליהוי לך עסק דברים בהדי יהודאי דכל מאן דבעיין ממרייהו יהיב להו אמר לה מאי היא בעין רחמי ואתי מיטרא
1.Shavur Malka wanted to punish Rava, but his mother Ifra Hurmiz warned him not to mess with the Jews as Hash-m grants their wishes, such as when they request rain.
אמר לה ההוא משום דזימנא דמיטרא הוא אלא לבעו רחמי האידנא בתקופת תמוז וליתי מיטרא שלחה ליה לרבא כוין דעתך ובעי רחמי דליתי מיטרא
2.He challenged them to produce rain in the height of summer.
בעי רחמי ולא אתי מיטרא אמר לפניו רבונו של עולם (תהילים מז) אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פועל פעלת בימיהם בימי קדם ואנו בעינינו לא ראינו אתא מיטרא עד דשפוך מרזבי דצפורי לדיגלת
3.Rava prayed, but no rain came. He pleaded that Hash-m should perform miracles as he did for their ancestors, and rain fell in torrents.
אתא אבוה איתחזי ליה בחלמיה ואמר ליה מי איכא דמיטרח קמי שמיא כולי האי אמר ליה שני דוכתיך שני דוכתיה
4.Rava's father appeared to him in a dream and told him that he was in trouble for having bothered Hash-m, and he should sleep elsewhere.
למחר אשכחיה דמרשם פורייה בסכיני
5.The next day he found his bed scratched by knives.
5)ACTIONS THAT MERIT RAIN
רב פפא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא
(a)R. Papa decreed a fast, but no rain came.
חלש ליביה שרף פינכא דדייסא ובעי רחמי ולא אתא מיטרא
1.Feeling faint, he ate some porridge before praying again, and still no rain came.
אמר ליה רב נחמן בר אושפזתי אי שריף מר פינכא אחריתי דדייסא אתי מיטרא איכסיף וחלש דעתיה ואתא מיטרא
2.R. Nachman teased him that he should eat some more porridge; he was embarrassed, and rain fell.
ר' חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא אתא מיטרא
(b)R. Chanina b. Dosa was walking along when rain fell.
אמר לפניו רבונו של עולם כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער פסק מיטרא
1.He said, "Everyone is benefiting, and I am in distress!?" and the rain stopped.
כי מטא לביתיה אמר לפניו רבונו של עולם כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת אתא מיטרא
2.Arriving home, he said, "Everyone is in distress, and I am benefiting!?" and the rain continued.
אמר רב יוסף מאי אהניא ליה צלותא דכהן גדול לגבי רבי חנינא בן דוסא
3.(R. Yosef): Compared to his prayers, those of the Kohen Gadol are worthless:
דתנן היה מתפלל תפלה קצרה בבית החיצון מאי מצלי רבין בר אדא ורבא בר אדא דאמרי תרוייהו משמיה דרב יהודה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא השנה הזו גשומה ושחונה שחונה מעלייתא היא אדרבה גריעותא היא אלא אם שחונה תהא גשומה וטלולה ואל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים
i.(Mishnah): The Kohen would pray that if the year is hot, it should be wet, and Hash-m should ignore the prayer of travelers that it should not rain.
רב אחא בריה דרבא מסיים משמיה דרב יהודה לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה ואל יהו עמך ישראל צריכין להתפרנס זה מזה ולא לעם אחר
ii.The prayer would conclude that the rulership should not depart from Beis Yehudah, and that Yisrael should not need to rely on each other for sustenance.