1)

TOSFOS DH b'Makom Tefilin

תוספות ד"ה במקום תפילין

(SUMMARY: Tosfos explains why we put the ashes in place of Tefilin.)

פירוש לתת האפר במקום הפאר דאילו התפילין נקראו פאר כדכתיב לשום לאבילי ציון לתת להם פאר וגו'.

(a)

Explanation: We put the in the place of Pe'er (glory), for Tefilin are called Pe'er - "Lasum l'Aveilei Tziyon Lases Lahem Pe'er [Tachas Efer]."

2)

TOSFOS DH Ika Beinaihu d'Galu mi'Bei Kenishta l'Bei Kenishta

תוספות ד"ה איכא בינייהו דגלו מבי כנישתא לבי כנישתא

(SUMMARY: Tosfos explains that this fulfills exile.)

- פירוש למ"ד משום גלות איכא ולמ"ד משום פרהסיא ליכא דהא בי כנישתא הוי כמו בצנעא.

(a)

Explanation: According to the opinion that it is for exile, this is fulfilled. According to the opinion that it is for publicity, this is not fulfilled, for in a Beis ha'Keneses is like in private.

3)

TOSFOS DH Efer Mikleh

תוספות ד"ה אפר מקלה

(SUMMARY: Tosfos explains that this is ashes from human bones.)

פירוש אותו אפר הוה מדבר הנשרף מעצמות אדם כדי לזכור עקידת יצחק

(a)

Explanation: This is ashes from something that burned, from human bones, to commemorate Akeidas Yitzchak. (See the Note at the bottom of the previous Daf.)

דאלמלי (הגהת הרש"ש) שלא היה בא אלא כדי לומר שהרי אנו לפניך כאפר כמו כן מהני עפר סתם

1.

If the only reason [for ashes] was to say "we are like ashes in front of you", Stam earth would help;

והיינו פירוש איכא בינייהו עפר סתם.

(b)

Support: This is why we say that they argue about Stam earth.

4)

TOSFOS DH Yotz'in l'Beis ha'Kevaros

תוספות ד"ה יוצאין לבית הקברות

(SUMMARY: Tosfos says that this is the source to go to the cemetery on Tish'ah b'Av.)

- מכאן נוהגין בכל מקום לילך לבית הקברות בט' באב שהרי ט"ב הוי תענית צבור כמו שהיו עושין מפני הגשמים.

(a)

Assertion: This is the source for the custom everywhere to go to the cemetery n Tish'ah b'Av. Tish'ah b'Av is a Ta'anis Tzibur just like they used to have for [lack of] rain.

5)

TOSFOS DH Har she'Yatz'ah Mimenu Hora'ah l'Yisrael

תוספות ד"ה הר שיצאה ממנו הוראה לישראל

(SUMMARY: Tosfos explains the names Moriyah and Yerushalayim.)

- י"מ דזה ירושלם שנקרא על שם אברהם שקראוהו הר ה' יראה (בראשית כב)

(a)

Opinion #1 (in the Gemara): Some say that this is Yerushalayim, which was called [so] due to Avraham, who called it "Har Hash-m Yera'eh."

וה"פ מתחלה היה נקרא כך (הגהת הב"ח) שלם כדכתיב (שם יד) ומלכי צדק מלך שלם

1.

It means as follows. Initially it was called Shalem - "u'Malki Tzedek Melech Shalem";

ואח"כ נקרא (הגהת הב"ח) ירושלם על שם יראה ועל שם שלם לכך אין אנו נותנין יו"ד בירושלם בין למ"ד למ"ם על שם שלם

2.

Afterwards, it was called Yerushalayim based on the name Yirah and the name Shalem. Therefore, we do not put a Yud in Yerushalayim between the Lamed and the Mem, for [it is] based on the name Shalem.

וההר נקרא מוריה על שם תורה כדכתיב (ישעיה ב) כי מציון תצא תורה וכתיב (דברים לג) יורו משפטיך ליעקב והוא לשכת הגזית

i.

The mountain is called Moriyah based on the Torah, like it says "Ki mi'Tziyon Teztei Sorah", and "Yoru Mishpatecha l'Yakov", which refers to Lishkas ha'Gazis;

המוריה זה סיני ונקרא מוריה על שם שממנו יצא מורא לעובדי כוכבים במתן תורה כדכתיב (תהלים עו) ארץ יראה ושקטה

(b)

Explanation #1 (of opinion #2 in the Gemara): Ha'Moriyah is Sinai. It is called Moriyah because Mora (fear) came from it to Nochrim at the time of Matan Torah - "Eretz Yar'ah v'Shaktah";\h

אי נמי רצה לומר דירושלם נקרא מוריה על שם שיש מורא לעובדי כוכבים על גדולתה ומתפחדים.

(c)

Explanation #2 (of opinion #2 in the Gemara): Alternatively, Yerushalayim is called Moriyah because there, Nochrim have Mora due to its greatness, and they fear.

6)

TOSFOS DH Adam she'Yesh Lo Tzurah

תוספות ד"ה אדם שיש לו צורה -

(SUMMARY: Tosfos explains "Tzurah" and "Pirko Na'eh".)

פירוש בעל קומה כדי שישמעו דבריו ויקבלו ממנו להמריך הלב

(a)

Explanation: This refers to a tall stature, so people will hear his words and accept from him to soften the heart;

ופרקו נאה פירוש כשעמד על פרקו אפילו כשהיה בחור היה בלא שם רע.

1.

"Pirko Na'eh" refers to when he came of age (matured). Even when he was a bachelor, he did not have ill repute.

16b----------------------------------------16b

7)

TOSFOS DH Mai Shevi'is Shevi'is la'Aruchah

תוספות ד"ה מאי שביעית שביעית לארוכה

(SUMMARY: Tosfos explains that the closing relate to the additions.)

פירוש שמתחילין להאריך ולומר בקשות ותחינות בתוך ברכה של גואל ישראל

(a)

Explanation: We begin to lengthen and say requests and supplications in the Berachah of Go'el Yisrael all.

אבל מ"מ אינה בכלל הנוספות בימי תענית דלא היו מוסיפין רק ששה

1.

However, it (Go'el Yisrael) is not amidst the extra Berachos on a fast, for they add only six.

ועל כל הברכות יש טעם על מה הם חותמות בכך

(b)

Explanation (cont.): There is a reason for the closing of all the Berachos.

הראשונה של גואל אינה מן המנין ובה אומרים מי שענה לאברהם לפי שהיה ראשון לנצולין שניצול מנמרוד

1.

The first, Go'el Yisrael, is not counted. In it, we say "He who answered Avraham", for he was the first to be saved. He was saved from Nimrod.

ובשניה שהיא ראשונה מן הששה הנוספות אמר מי שענה לאבותנו על ים סוף וחותם ברוך זוכר הנשכחות (הגהת מראה כהן)

2.

In the second, which is the first of the six additions, we say "He who answered our fathers at Yam Suf", and close "Baruch Zocher ha'Bris." (It seems that this was Tosfos' text in the Mishnah. Mar'eh Kohen changes the text of Tosfos to read "Zocher ha'Nishkachos", like our text of the Mishnah.)

ולפיכך אומרה בזכרונות לפי שהיו במצרים ונתייאשו מן הגאולה ועליו נאמר (שמות ו) ואזכור את בריתי

i.

Therefore, we say it (Keri'as Yam Suf) in commemorations, because they were in Mitzrayim and despaired of redemption. Regarding this, it says "v'Ezkor Es Berisi."

וכן בשלישית שהיא שניה מן המנין שומע תרועה ביהושע שנענה ביריחו דהיינו בעוד ישראל בגלגל בשופרות היה

3.

Similarly, in the third, which is the second of the count [of additions, closes] "He who hears Teru'ah" like Yehoshua, who was answered in Yericho, i.e. when Yisrael were in Gilgal, [and blew] Shofaros;

אומר מי שענה ליהושע בגלגל לפי שנענה בשופרות

i.

He says "He who answered Yehoshua in Gilgal", because he was answered with Shofaros.

על הרביעית והיא שלישית מן המנין מי שענה לשמואל וכו'

4.

In the fourth, which is the third of the count, we say "He who answered Shmuel...";

ובשמואל כתיב צעקה ותפלה וגבי אליהו כתיב תפלה ענני ה' ענני ואמרינן בגמרא דצעקה גבי שמואל ותפלה גבי אליהו

i.

Regarding Shmuel it says Tza'akah and Tefilah, and regarding Eliyahu it says Tefilah - "Aneini Hash-m Aneini", and we say in the Gemara [we close Shome'a] Tza'akah regarding Shmuel and [we close Shome'a] Tefilah regarding Eliyahu;

וי"א תפלה גבי שמואל וצעקה גבי אליהו דהא דכתיב ענני גבי אליהו הוא צעקה שמואל במצפה מעין אל ה' בצרתה לי אליהו (הגהה באר המים) בהר הכרמל כנגד אשא עיני אל ההרים וכן כולם.

ii.

[In the Gemara] some say [that we close Shome'a] Tefilah regarding Shmuel and Tza'akah regarding Eliyahu, for it says Aneini regarding Eliyahu, which is Tza'akah. Shmuel in Mitzpah is like El Hash-m b'Tzarasah Li." Eliyahu in Har ha'Karmel corresponds to Esa Einai El he'Harim, and similarly regarding all of them [the closing relates to the addition].

8)

TOSFOS DH Baruch Merachem Al ha'Aretz

תוספות ד"ה ברוך מרחם על הארץ

(SUMMARY: Tosfos explains the last Berachah.) (It seems that this is a continuation of the previous Tosfos - PF.)

דגבי דוד ושלמה שייך לומר על הארץ דדוד ושלמה התפללו על הארץ דוד גבי מלאך המות בגורן ארונה ושלמה בתפלה דקאמר רעב כי יהיה בארץ

(a)

Explanation #1: Al ha'Aretz pertains to David and Shlomo, for they prayed for the land - David regarding the angel of death in Arona's granary, and Shlomo in his Tefilah said "Ra'av Ki Yihyeh ba'Aretz."

ועוד יש לומר משום דאתקין בהמ"ק בארץ

(b)

Explanation #2: It is because they established the Beis ha'Mikdash in Eretz Yisrael.

ולא קשיא הא דחשיב יונה מקמי דוד אע"ג שהיה קודם

(c)

Question: Why do we mention Yonah before David? David was earlier!

משום דבעי למיחתם על הארץ כדמפרש בגמרא.

(d)

Answer: We want to conclude with Al ha'Aretz, like the Gemara explains.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF