יבמות דף ה. א
מה הביאור ב"שוע טווי ונוז"? [תוד"ה עד].
שוע | טווי | נוז | |
לרש"י, ולריב"ן | מלשון חלק - שמחליקם יחד במסרק [1] |
עשיית החוט - שטווה יחד צמר ופשתים |
אריגת החוט בבגד - יחד צמר ופשתים |
לרבינו תם | מלשון חלק - אפי' החליק כל אחד לחוד |
עשיית החוט - אפי' עשאם כל אחד לחוד |
שזירת החוט מחוטים דקים דצמר ופשתים [2] |
האם החומרות דלהלן נוהגות במילה פסח תמיד?
כריתת י"ג בריתות | יש בביטול כרת |
תדיר | צורך גבוה |
נאמר לפני הדיבור |
|
מילה | נוהג | נוהג | אינו נוהג | אינו נוהג | נוהג |
פסח | אינו נוהג | נוהג | אינו נוהג | נוהג | נוהג |
תמיד | אינו נוהג | אינו נוהג | נוהג | נוהג | נוהג [3] |
-------------------------------------------------
[1] וסובר רש"י שכל הפעולות האלו צריכות להיות בצמר ופשתים יחד כדי שיהיה אסור שעטנז מה"ת, דהיינו שכבר בשעת סירוק הצמר והפשתן והחלקתן הוא עשה זאת ביחד.
[2] הוקשה לר"ת מה שפירש"י שהוא אריגה, דהרי בהטלת החוטים בטלית לא נעשה מעשה אריגה ובכל אופן יש דין כלאים בציצית, והרי ששעטנז לא מצריך דוקא אריגה.
[3] אכן הוא דוקא למ"ד בחגיגה (דף ו.) שעולה שהקריבו ישראל בהר סיני היתה עולת תמיד - וכדעת ב"ה, אבל לדעת ב"ש היתה עולה ראייה וא"כ עולת תמיד לא היתה קודם הדיבור.
-------------------------------------------------