[1] ואע"ג שגזרו רבנן קטנה אטו גדולה ואף שסתם גיורת ושפחה זונות הן, מ"מ לא גזרו בהן כיון שלא שכיח שהם יתגיירו או ישתחררו. עוד כתבו התוס' (בד"ה חוץ, בתירוץ האחרון), שאם נתגיירה עם בעלה כן צריכה להמתין, דכיון שכל הזרע מאותו האיש - אינה חוששת להבחין בין זרע שנזרעה מבעלה זה בקדושה לנזרע שלא בקדושה, ולכן צריכה להמתין כדי להבחין.

[2] והגם שגזרנו קטנה אטו גדולה, מ"מ כיון שלא מצאנו גדולה בת ישראל שיוצאת במיאון - אין לגזור בה קטנה אטו גדולה.

[3] וכך סובר שמואל כר' יוסי, דאמרינן "אשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר". וע' טבלא הבאה.

[4] פירש"י כיון שטעמו של ר' יוסי משום שאשה מזנה מתהפכת, א"כ גם שפחה אף שלא יודעת שעתידה להשתחרר ג"כ מתהפכת, כיון שבהיפוך אין בו טורח, וכל אשה מזנה אינה רוצה להתעבר. אכן התוס' (בד"ה אשה) חולקים וס"ל דדוקא בגיורת שדעתה להתגייר ומשוחררת ששמעה מאדונה שישחררה - הן מתהפכות שלא יתעברו, אבל ביוצאת בשן ועין מודה ר' יוסי שצריכה להמתין כיון שאינה מתהפכת.

[5] ומותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, ולא פסלה מן הכהונה.

[6] וצריך לחזור ולבעול ולקיים. דכל מה שנחלק עם ר"ל הוא בחליצה, אבל בייבום מודה שלא מהני.

[7] ומה שאמרה המשנה שכבר בחליצה הראשונה פסלה מן הכהונה, (כלומר, אפי' אם מתו כל יבמיה אח"כ שפטורה לשוק), הוא רק חומרא בעלמא.