יבמות דף לו. א
המחלק נכסיו על פיו שלא כדרך ירושה, האם דבריו קיימים?
| כשהזכיר בשטר לשון מתנה בין בתחילה בין באמצע בין בסוף |
נתן בשטר אחד לשנים, ובאחד הזכיר לשון מתנה ובשני ירושה |
|
| לר' יוחנן | קנה | קנה אפי' השני שהזכיר לו לשון ירושה |
| לריש לקיש | קנה | קנה רק מי שהזכיר לו לשון מתנה |
יבמות דף לו: א
הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו, ומכר אחד מהם, האם קנה הקונה גוף ופירות לאחר מיתת האב?
| כל זמן שחי האב | אחר מיתת האב | מת הבן בחיי האב | |
| מכר האב | יש ללוקח רק פירות | אין ללוקח כלום | יש ללוקח הכל |
| מכר הבן | אין ללוקח כלום | יש ללוקח הכל | לר' יוחנן: לא קנה [1] לריש לקיש: קנה |
הכונס את המעוברת באופנים דלהלן מה דינו?
| כנס יבמתו מעוברת והפילה | כנס מעוברת חברו | ||
| לתנא דמתניתין | יקיים | לר' מאיר | יוציא ולא יחזיר עולמית |
| לר' אליעזר | יוציא בגט | לחכמים | יוציא ואח"כ כ"ד חודש יחזיר |
יבמה שילדה ומת בנה תוך שלשים [2] ונתקדשה לשוק, מה דינה?
| באשת ישראל | באשת כהן | |
| לרבנן | אינה צריכה חליצה - דאף שלא שהה ל' יום הוי ולד מעליא | |
| לרשב"ג | צריכה חליצה | לרבינא משמיה דרבא: אינה צריכה לרב משרשיא משמיה דרבא: צריכה |
-------------------------------------------------
[1] והטעם דס"ל לר' יוחנן דקנין פירות שיש לאב כקנין הגוף דמי, ולכך כל זמן שיש לאב קנין פירות הוא מעכב את הקנין הגוף לחול, ורק בכה"ג שמת האב בחיי הבן - שירש הבן אז חלה המכירה, אבל כשמת קודם הבן, שמעולם לא באו הנכסים לידו - לא חלה המכירה.
[2] כתבו התוס' (בד"ה הא) שרש"י מפרש שפיהק ומת, וחלקו עליו דבכה"ג אפי' רבנן מודו דלא חשיב ולד של קיימא, אלא מיירי בנפל מן הגג או אכלו ארי.
-------------------------------------------------