יבמות דף מו. א
עבד שנתגייר והטביל עבדיו, מה דין העבדים?
פירשו בטבילתן לשם בן חורין | טבלו בסתמא | |
טבלו העבדים לפניו | קנו עצמן בני חורין [1] | |
טבלו העבדים אחריו | קנו עצמן בני חורין | לא קנו עצמן בני חורין |
גר שנתגייר באופנים דלהלן, האם מהני?
מל ולא טבל | טבל ולא מל | |
לר' אליעזר | הוי גר - דכן מצינו באבותינו [2] | הוי גר - דכן מצינו באמהות |
לר' יהושע | לא הוי גר - וגם אבותינו טבלו [3] | הוי גר - דכן מצינו באמהות [4] |
לחכמים - ר' יוסי | אינו גר - עד שימול ויטבול | |
לר' יהודה | באחד מהם הוי גר באיזה שיהיה - ולכן מטבילין גר גם בשבת |
-------------------------------------------------
[1] דכיון שטבלו הרי הם גרים והוא עכו"ם, ועכו"ם אינו קונה את ישראל (וה"ה עבד, ע' רש"ש) לגופיה. ולכן גם בטבלו בסתמא הם גרים גמורים. [וכמובן שהיה קבלת עול מצות בפני שלשה כדין].
[2] בזמן שיצאו ממצרים ויצאו מכלל בני נח לקבל את התורה מלו ולא טבלו, וחזינן שהועיל להם להיות גרים.
[3] דהא כתיב "ויקח משה את הדם ויזרוק על העם" - וגמירי דאין הזאה בלא טבילה. ופירש ר"ת (בתוד"ה דאין), דהכוונה בלא טבילה לפני הזאה - דהטבילה כדי לקבל הזאה.
[4] שלא שייך בהן מילה, וס"ל שילפינן אפשר משאי אפשר.
-------------------------------------------------