יבמות דף מז. א
גר שאומר שנתגייר באופנים דלהלן, האם מהני?
אמר שנתגייר בב"ד פלוני בלי ראיה | הביא עדים ששמעו שנתגייר בב"ד פלוני | |
לרבנן | אינו נאמן [1] - "אתך גר" [2] במוחזק לך | נאמן - "וכי יגור" מכל מקום |
לר' יהודה | בארץ: אינו נאמן - "אתך גר" במוחזק לך בחו"ל: נאמן, דהוא דבר שעתיד להגלות |
נאמן - "וכי יגור" מכל מקום |
גר שאמר שנתגייר בינו לבין עצמו, האם הוא נאמן לפסול את בניו [3]? [תוד"ה ואין].
כשיש לו רק בנים | כשיש לו גם בני בנים | |
לרב נחמן בר יצחק | אינו נאמן | |
לרבינא | נאמן | אינו נאמן |
מה היא הנאמנות של אדם על בנו?
לומר זה בני בכור | לפוסלו ולומר זה בני בן גרושה וחלוצה | |
לר' יהודה | נאמן | נאמן רק בבנו קטן [4] |
לרבנן | נאמן | אינו נאמן |
יבמות דף מז: א
האם הדין ד"בכתה את אביה ואמה ירח ימים" הוא בדוקא או לא?
בקיבלה עליה להתגייר | בלא קיבלה עליה להתגייר | |
לרבנן | אינו בדוקא - ומותר בה מיד | בדוקא |
לר' שמעון בן אלעזר | אינו בדוקא - ומותר בה מיד | אינו בדוקא - דיכול לכפותה [5] |
[1] וקשה הא יש לו מגו ד"הפה שאסר" שיכל לומר מתחילה "ישראל אני" והיינו מאמינים לו. ותירצו התוס' (בד"ה במוחזק) דאה"נ, ומיירי רק באופן שידענו קודם בו או באבותיו שהיו גוים.
[2] כתיב (ויקרא יט:לג) "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם", ודרשינן "אִתְּךָ" - במוחזק לך.
[3] כן ביארו התוס' שגם בלשון של רבינא הנידון הוא על הבנים, וה"ק: אם יש לך בני בנים אין אתה נאמן לפסול את הבנים.
[4] "בנו קטן" פירושו שאין לו ילדים, אבל אם יש לו ילדים גם קטן נקרא גדול, ואם אין לו ילדים גם גדול נקרא קטן.
[5] היינו שיכפה אותה לטבול לשם שפחות, כמו כל העבדים שטבילתן בעל כרחן, ואח"כ משחררה ומטבילה לשם שחרור בעל כרחה. (ובתוס' בד"ה שם, דקדקו שהטבילה קודמת לשחרור). ובאופן זה מותר בה מיד.