יבמות דף קיח. א

שתי נשים צרות הבאות ממדינת הים, וכל אחת אומרת על הבעל כדלהלן, מה הדין?

אחת אומרת מת
ואחת אומרת לא מת
אחת אומרת מת
ואחת אומרת נהרג
אחת אומרת מת
ואחת שותקת
לר' מאיר לר' אלעזר: הואיל ומכחישות - לא ינשאו [1]
לר' יוחנן: זו שאומרת מת - תנשא,
וזו שאומרת שלא - לא תנשא
הואיל ומכחישות
- לא ינשאו

זו שאומרת
מת - תנשא,
והשניה לא

לר' יהודה
ור' שמעון
זו שאומרת מת - תנשא, [2]
וזו שאומרת שלא - לא תנשא
הואילו ומודות
שאינו קיים - ינשאו

האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, או היא ובעלה וחמיה למדינת הים,
ואמרה מת בעלי מה דין צרתה, אמרה מת גם חמי מה דין חמותה?

האם צרתה או חמותה
יכולות להנשא?
היו צרתה או חמותה נשות כהנים
האם אוכלות בתרומה?
לר' טרפון אינן יכולות אוכלות בתרומה [3]
לר' עקיבא אינן יכולות אינן אוכלות בתרומה

יבמות דף קיח: א

קידש או בעל אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו, האם צריך לתת כתובה לכל אחת,
גזל או קנה מאחד מחמש אנשים ואינו יודע ממי, האם צריך לשלם לכל אחד ואחד?

אליבא דתנא קמא אליבא דר' שמעון בן אלעזר [4]
בקידש לר' טרפון: מניח כתובה ומסתלק
לר' עקיבא: נותן כתובה לכל אחת
לכו"ע מניח כתובה ביניהן ומסתלק
(כלומר, ר"ע מודה)
בבעל לכו"ע נותן לכל אחת ואחת
(כלומר, ר' טרפון מודה)
לר' טרפון: מניח כתובה ומסתלק
לר' עקיבא: נותן כתובה לכל אחת
בלקח לר' טרפון: מניח המקח ומסתלק
לר' עקיבא: נותן המקח לכל אחת
לכו"ע מניח מקח ביניהם ומסתלק
(כלומר, ר"ע מודה)
בגזל לכו"ע נותן הגזילה לכל אחד ואחד מהם
(כלומר, ר' טרפון מודה)
לר' טרפון: מניח הגזילה ומסתלק
לר' עקיבא: נותן הגזלה לכל אחת

יבמות דף קיח: א

האשה שהלכה עם בעלה למדינת הים באיזה אופנים נאמנת ובאיזה לא,
ובאיזה חוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת?

מתי נאמנת? מתי חוששין לדבריה?
כשהלכו עם הבן אמרה "מת בעלי ואח"כ בני" [5] אמרה "מת בני ואח"כ בעלי" [6]
הלכו בלי ואמרה שנולד בן אמרה "מת בני ואח"כ בעלי" [7] אמרה "מת בעלי ואח"כ בני" [8]
מתי נאמנת? מתי אינה נאמנת?
בענין יבם כשהלכה בלא יבם [9] כשהלכה עם היבם [10]
-------------------------------------------------

[1] ס"ל שר"מ פליג בסיפא וה"ה ברישא דכיון שהם מכחישות זו את זו אף אחת מהן לא נאמנת.

[2] דאף שהשניה אומרת שלא מת לא חשיבא הכחשה, כיון שרבנן האמינו לראשונה שאמרה מת - דבעדות אשה האומרת שמת בעלה היא הנאמנת.

[3] דאין הצרה או הכלה נאמנת עליהם כלל אפי' לא לחומרא להחמיר עליהם מספק שלא יאכלו בתרומה, אלא אמרינן שבעליהן בחזקת חיים וממשיכות לאכול תרומה מחמתו. אכן בתוס' (בד"ה מת) מספקא ליה לר"י דאולי דוקא בתרומה דרבנן מותר אבל בתרומה דאורייתא אסור.

[4] הסיקה הגמ' שכן הוא דעת תנא דמתניתין, ומה שהזכיר במשנה קידש - הכוונה שקידש בביאה.

[5] דכיון שהיא מוחזקת שהיא פטורה מיבום בגלל הבן, וגם עכשיו אומרת שמת בעלה ואח"כ מת בנה מאמינים לה ומותרת לשוק.

[6] דכיון שהיא מוחזקת שהיא פטורה מיבום בגלל הבן, ועתה היא באה ואומרת שבנה מת ראשון ואח"כ מת בעלה והיא צריכה להתייבם - ומוציאה עצמה מחזקתה אינה נאמנת, אכן חוששים לדבריה והדין הוא דחולצת ולא מתייבמת.

[7] דכיון שהיא מוחזקת שהיא חייבת ביבום, וגם עכשיו אומרת שמת בנה ואח"כ בעלה והיא חייבת ביבום לכך מאמינים לה ומתייבמת.

[8] דכיון שהיא מוחזקת שהיא חייבת ביבום, ועתה היא באה ואומרת שמת בעלה ואח"כ בנה והיא פטורה מיבום, שהיא מוציאה עצמה מחזקתה אינה נאמנת, אכן חוששים לדבריה והדין הוא דחולצת ולא מתייבמת.

[9] ושוב אמרה שניתן לה יבם במדינת הים, הדין הוא שבין שתאמר מת בעלי ואח"כ יבמי ובין שתאמר שמת יבמה ואח"כ בעלה, בכל ענין עתה היא מותרת לשוק, דכיון שיצאה כשהיא מוחזקת להיתר לשוק ורק על פיה שאומרת שניתן לה יבם אתה רוצה לאוסרה, והרי היא מתירה את עצמה ואומרת שהוא מת.

[10] בכל ענין אינה נאמנת להתיר עצמה לשוק, בין שתאמר שמת בעלה ואח"כ יבמה ובין שתאמר שמת יבמה ואח"כ בעלה.

-------------------------------------------------