[1] מבואר, שלכו"ע הבגדים של שחר היו יותר יקרים משל בין הערבים. וילפינן לה מדכתיב ד' פעמים "בד" בפסוק (ויקרא טז:ד) "כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף, בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם", ש"מ שיהיה המובחר שבבד. וביארו התוס' (בד"ה בד), דנראה דחד "בד" אתה לגופיה, וחד "בד" בא ללמד שילבש אותם לבד ולא ילבש עמהם משהו אחר, ו"ובד" שלישי בא לומר שיהיה יותר טוב מבד של פשתן של שאר ימות השנה, והרבעי לומר שיהיה הפשתן של שחרית יותר טוב משל ערבית.

[2] ומבואר בגמ' שמה שעשתה המשנה את החשבון, הוא להודיע שלא יפחות מלעשות את שני הבגדים מהסכום הזה, אבל אם רצה להוסיף באחד מהן על חשבון השני רשאי, והעיקר שבסך הכל יהיה בסכום הזה.

[3] דכיון שכהן גדול בקי בתורה ויודע שצריך למסור בלב שלם יפה, אין לחוש שמא לא ימסור יפה. ועוד כיון שכל כבוד כהונה הוא שלו ודאי מוסר יפה אגב חביבות העבודה שעובד בה.