זבחים דף י"א ע"א

המוליך מנחה להקטרה ביד בלא כלי שרת באופנים דלהלן האם כשרה?

ביד ימין ביד שמאל
לרבנן פסולה פסולה
לר' שמעון כשרה פסולה

המוליך מנחה להקטרה בכלי שרת באופנים דלהלן האם כשרה?

ביד ימין ביד שמאל
לרבנן כשרה פסולה [1]
לר' שמעון כשרה כשרה

קרבנות שנשחטו לשם חטאת - כל השנה, או לשם פסח - בזמנו, מה דינם?

אליבא דיוסף בן חוני אליבא דר' אליעזר
לר' יוחנן פסולים פסולים [2]
לרבה פסולים לשם פסח בזמנו: פסולים
לשם חטאת: כשרים [3]

זבחים דף י"א ע"א - המשך

שחט פסח שעבר שנתו (שהוא שלמים) או שאר קרבנות לשם פסח, מה דינם?

בזמנו (י"ד אחר חצות) שלא בזמנו (כל השנה)
לר' אליעזר פסולים כשרים [4]
לר' יהושע כשרים כשרים

זבחים דף י"א ע"ב

כל הזבחים שנזבחו באופנים דלהלן [מלבד חטאת ופסח בזמנו], מה דינם?

שחטן לשם גבוה מהם שחטן לשם נמוך מהם
לתנא קמא כשרים ולא עלו לשם חובה כשרים ולא עלו לשם חובה
לשמעון אחי עזריה איבעיא בגמרא [5] פסולים [6]

שחט פסח כשר ביום י"ד ניסן בבוקר, לשמו או שלא לשמו, מה הדין?

שלא לשמו לשמו
לר' יהושע כשר פסול
לבן בתירא פסול כשר

-------------------------------------------------

[1] דס"ל לרבנן שכל הזבחים אם זרק דמן בכלי שרת בשמאל פסולים, וא"כ אין מקור לומר שמנחה תהיה כשרה בכלי אפי' בשמאל. אולם ר' שמעון חולק וס"ל שכל הזבחים שזרק דמן בכלי ביד שמאל כשרים, ולכך ס"ל שה"ה במנחה כן.

[2] דס"ל שטעמו של ר' אליעזר, שכמו שחטאת ופסח פסולים אם שחטן לשם אחרים, כך אם שחט אחרים לשם פסח וחטאת פסולים. וא"כ אין חילוק בין פסח לחטאת. אמנם לקמן בתד"ה אמר, פירש ר"ת שרבה בא לפרש את דברי ר' יוחנן, וגם ר' יוחנן מודה שבאחרים לשם חטאת כשרים, ורק בלשם פסח פסולים.

[3] ודייק כן מסוף דברי ר"א ור' יהושע, שאמר ר' יהושע שעולה לשם חטאת כשרה, ולא אמר לו ר"א שהוא ס"ל בזה שפסול כמו שחטאת לשם עולה פסולה. שמע מינה שרק בפסח ס"ל הכי אבל בחטאת הגם שאם שחטו לשם עולה פסול, אם שחט עולה לשם חטאת לא נפסלה.

[4] אולם אם שחט קרבן פסח הכשר להיות פסח - כל השנה - אינו כשר. וזהו הק"ו שעשה ר' יהושע בתחילה: ומה כל השנה שאין הפסח עצמו כשר לשמו - מ"מ אחרים כשרים לשמו, בזמנו שהוא עצמו כשר לשמו - אינו דין שלא יפסלו אחרים לשמו.

[5] דבעי ר' זירא האם חולק שמעון אחי עזריה על ת"ק גם כאן, וס"ל שכשרים לגמרי - ועלו לבעלים גם לשם חובה. או שחולק רק בלשם נמוך מהן, אבל בלשם גבוה מהן מודה לת"ק שכשרים אבל לא עלו לבעלים לשם חובה.

[6] דילפינן מקרא דולא יחללו, וחילול משמע פסול גמור.

עוד חומר לימוד על הדף