-------------------------------------------------

[1] והטעם, דכיון שהאיסור אינו ניכר אפי' שהוא קבוע, מדאורייתא - בטל. ודוקא נפלה ממילא, אבל הפילה אפי' בשוגג לא - דקנסינן אטו מזיד. ודוקא שפלה לים הגדול דאין האיסור עתה בעין - אבל בפירשה לא מהני. (תד"ה ונפלה).

[2] עי' בטור יורה דעה סי' ק"י שהביא בשם הרשב"א שה"ה בחמישים אינם אוסרות לרב ומשום דאיכא ס"ס, אלא שנקט ארבעים כדי לומר ששים אסורות, אבל בחמישים חמישים הכל מותר.

[3] ונחלקו בזה המפרשים, דהחק נתן והפנים מאירות ס"ל בשיטת רש"י שרק אחרי שנפל מהריבוא הראשון לריבוא השני אז מותרים כל הנשארים אפי' בבת אחת (ולתוס' גם בכה"ג אסור בב"א), אמנם גם קודם שנפל לתערובת השלישית מותר בקצתם. ויש מפרשים [ברכת הזבח] שקודם שנפל מהתערובת הב' לתערובת הג' אפי' מקצתם אסורים [ונחלקו עלו כל המפרשים]. ומפשטות לשון הרש"י והתוס' [בסופו] יש להבין שלשיטת רש"י אפי' כל התערובת השניה בב"א מותרת גם קודם שנפל ממנה לריבוא השלישי, [ועי' בזה באורך בספר יד בנימין (אלישיב)].

[4] וביארה הגמ' דסבר כר' יהודה בחדא ופליג עליה בחדא - והיינו שבשאר איסורים סבר כר"ש.

[5] כן הוא לפי האיבעית אימא לפירוש הא' ברש"י בריש עמ' ב'.

[6] לא חיכה מעת לעת ושחט, לא מהני לה עתה בדיקה מטריפות באופן זה, [אמנם בעמדה מהני בדיעבד]..