[1] כל אלה אין פסולן בקודש אלא קודם לכן, ולכך בזה ס"ל לכו"ע שירדו - דנתמעטו מזאת. ושאר הפסולים כולם הוי פסולן בקודש, ולכך ר"ש מרבה את כולם מתורת העולה - ריבה תורה אחת לכל החטאות, ור' יהודה מרבה להם ממה שמצאנו להם הכשר במקום אחר [וכמבואר בעמ' ב'].

[2] ר' יהודה ממעט ג' מיעוטים [זאת, היא, וה' דהעולה] לג' פסולים: נשחטה בלילה, נשפך דמה, יצא דמה חוץ לקלעים.

[3] הקשו תוס', שבמנחות אמרינן חטאת [ולגריסת ר"ת: תודה] ששחטה חוץ למקומה רבא אמר תרד וכו', וא"כ היכי אמר הכא שלא תרד. ותירצו, שדוקא בקדשים קלים כתודה - תרד - בשחט חוץ למקומו, דכיון שאין זריקתם מועילה לכלום [וצריך בקדשים קלים לזריקה כדי שתעשה בהם מעילה באימורים], אולם בחוץ לזמנו שמועלת הזריקה לחייבו כרת - ה"ה שמועלת לענין שאם על לא ירדו. אמנם בקדשי קדשים שכבר יש בהם מעילה קודם זריקה, לכך גם אם הזריקה אינה חשובה - כמו כאן - אין בזה קפידא.

[4] ואף שגם כאן מחשבה פסלה קודם זריקה וכנ"ל, מ"מ אינו חשוב פסול חמור כל כך להפקיעו לגמרי משם קרבן, ודוקא שלא במקומו שהפסול מפקיעו משם קרבן לגמרי [וחשוב כנשחט בדרום] לכך ירד. ועוד דשלא לשמו הוא פסול קל דהא כשר הוא בשאר הזבחים ולכך לא ירד.

[5] ובסוף צדדו תוס', שדם בקדשי קדשים אם חשב לאוכלם חוץ לירושלים כמו קק"ל - ירדו.