-------------------------------------------------

[1] הנה בתחילת הסוגיא הביאה הגמ' ברייתא שאמר משה שנצטווה מפי הגבורה שבאנינות יאכלוה, והוקשה לגמ' מברייתא אחרת שאמרה שמפני אנינות שרפוה, ואם שמע משה מפי הגבורה היתר אנינות, א"כ למה באמת שרפוה. ותי' שמואל שהברייתא הראשונה היא כר' יהודה ור' שמעון שס"ל ששמע משה שתאכל באנינות, והברייתא השניה שמפני אנינות נשרפה היא כר' נחמיה ולשיטתו לא שמע משה שתאכל באנינות, אלא שמע שמנחת ציבור שבאותו זמן תאכל, וכאשר צויתי ה"ק, כאשר צויתי שתאכלו את המנחה תאכלו את החטאת. ורבא תירץ, דגם הברייתא הראשונה היא ר' נחמיה, ומה ששמע משה שתאכל באנינות הוא לגבי מנחת ציבור שהיתה קדשי שעה, ולא לגבי שעיר ר"ח שהוא קדשי דורות האסור לאונן מק"ו ממעשר ולכך שרפו אותו.

[2] תוס' כתבו לחלוק על רש"י שפירש בשמואל שכאשר צויתי במנחה שתאכל כך תאכל החטאת, ושלא שמע כלום בחטאת של קדשי שעה ולא טעה ללמוד קדשי דורות משעה, אלא שלא נזכר לעשות ק"ו ממעשר, וס"ל לתוס' שלשמואל אליבא דר' נחמיה שמשום אנינות נשרפה, ומשה שמע בחטאת דקדשי שעה שיאכלו באנינות, וטעה ללמוד קדשי דורות מהם, ולכן שאל למה נשרפה היה לכם לאוכלה. וענה לו אהרן שמא שמעת בקדשי שעה שהותר אנינות אבל בקדשי דורות איה"נ אסורה באנינות לילה.

[3] רבא תי' שהברייתא הראשונה ג"כ מודה שבאנינות נשרפה, ומה ששמע משה היתר אנינות הוא במנחה, וטעה ללמוד דורות משעה. והנה שמואל לא רצה לתרץ כן, דכיון שס"ל שמשה שמע בחטאת עצמה שתאכל באנינות והיינו אפי' בקדשי שדורות, לכן ע"כ שטעה ללמוד יום מלילה, אמנם גם אליבא דאמת לא היה לה להשרף משום אנינות, וע"כ שהברייתא הזו כר"י ור"ש, והברייתא השניה שמשום אנינות נשרפה כר' נחמיה.

[4] ור"ל דהברייתא הראשונה היא כר' יהודה ור"ש הסוברים שאנינות לילה מותרת גם בקדשי דורות, ומשה טעה שלמד יום מלילה ורצה שיאכלוה ביום, וענה לו אהרן שמא לא שמעתה אלא בלילה ולא ביום. ומה שנשרפה לבסוף ולא אכלוה בלילה הוא משום שנטמאה בינתים.

[5] ולשיטתו איה"נ יכלו לאוכלם כבר ביום, דבקדשי שעה הותרה להם אנינות גם ביום לר' נחמיה, אלא שרצו לאוכלם כולם יחד ולכך השהו את שלושתם.

[6] ר' יהודה ור"ש טענו לר' נחמיה האומר שמפני אנינות נשרפה, שלמה לא נאכלה ע"י פנחס, וא"כ ש"מ דסבירא להו שכבר היה פנחס כהן בזמן ימי המילואים.