-------------------------------------------------

[1] וביארו התוס' בד"ה כגון, שמיירי שאיימו עליו שאם לא ישתחווה יהרגוהו, אבל אם כפפו קומתו בכח אינה השתחויה כלל.

[2] ס"ל שכל שנעבדה באונס אינה נאסרת. אמנם כתבו התוס' בד"ה מתקיף, שודאי מודה ר' זירא שלכתחילה צריך למסור עצמו על קידוש ה' ולא לעובדה.

[3] כתבו בתד"ה הא, דכל מה שחילק רבא בין צנעא לפרהסיא, ומשמע שאפי' בע"ז בצנעא אין דין של יהרג ואל יעבור, זהו רק אליבא דר' ישמעאל, אולם לענין הלכה, גם רבא מודה שע"ז גם בצנעא יהרג ואל יעבור, וכל החילוק בין צנעא לפרהסיא הוא רק בשאר מצוות.

[4] אולם שאר חליפי איסורי הנאה מותרים מדאורייתא. אמנם מדרבנן כתב רש"י שאסורים [ורק לענין קדושין מהני (כגון אם קידש בחליפי ערלה), וכתבו בתד"ה מכרן, דהטעם הוא, דאין אשה דומה כ"כ לחליפי הדמים, ועוד שמשום מצות פריה ורביה לא גזרו חכמים]. ושונה חליפי שביעית משאר איסורי הנאה, שהם אסורים מדאורייתא, ודינם שאחרון אחרון נתפס והשאר יוצא לחולין.