[1] וכגון בחופר בור סמוך למיצר, שאז הדבר המזיק נמצא, אולם חבירו עדיין לא חפר את בורו שיכול להנזק. וללישנא קמא הנ"ל מיירי בשדה שאינה עשויה לבורות, כי בעשויה לכו"ע אסור לסמוך. ולל"ב מיירי בעשויה לבורות, כי באינה עשויה לכו"ע סומך.

[2] וכיון דמיירי בגירי דיליה אפי' ר' יוסי מודה.

[3] וכגון בנוטע אילן וחבירו עדיין לא חפר בורו, דכיון שאין עדיין את השורשים המזיקים של האילן וגם לא את הבור הניזק, לכך לכו"ע מותר לו ליטע.

[4] דאף שאין עדיין את השרשים המזיקים, מ"מ כיון שהבור כבר נמצא לכך לרבנן אסור לו ליטע אלא א"כ ירחיק כ"ה אמה, ולר"י זה נוטע בתוך שלו וזה בתוך שלו ומותר.

[5] תוס' ד"ה ה"ג חלקו על רש"י שפירש שבא בידים שאני שבכל ענין לכו"ע לא סומך, וס"ל שתירוץ הגמ' הוא שבאו לסמוך בב"א ובזה מודה אביי, ואין חילוק בין סלע הבא בידים ללא. וזהו גם מה שסיימו דאין נראה לר"ת לענין היתר לסמוך [באופנים והשיטות המותרים] בין בא בידים ללא. אולם ר"י ס"ל כרש"י דבבא בידים תמיד אסור לסמוך אם לא ירחיקו כל אחד ג' טפחים, היות שהקרקע מתבקעת ונופלת.