בבא בתרא דף י"ז ע"ב א
האם מותר לסמוך בור לצד המיצר?
רבא | אביי | ||
אינו סומך | אינו סומך | שדה העשויה לבורות | לישנא קמא |
אינו סומך | סומך | שדה שאינה עשויה לבורות | |
אינו סומך | סומך | שדה העשויה לבורות | לישנא בתרא |
סומך | סומך | שדה שאינה עשויה לבורות |
באופנים דלהלן, האם על המזיק בגירי דיליה להרחיק את נזקו או לא?
הדבר הניזק לא נמצא | הדבר הניזק נמצא | |
לאביי: לא לרבא : כן [1] |
כן [2] | הדבר המזיק נמצא |
לא [3] | לרבנן: כן לר' יוסי: לא [4] |
הדבר המזיק לא נמצא |
סלע הבא בידים [במקרים שנחלקו בהם אביי ורבא],
האם סומך שם בור למיצר חבירו? [תד"ה ה"ג].
תוס' [5] | רש"י | |
לאביי: סומך לרבא: לא סומך |
לא סומך | בבא אחד לחפור |
לא סומך | לא סומך | בבאו לחפור בבת אחת |
[1] וכגון בחופר בור סמוך למיצר, שאז הדבר המזיק נמצא, אולם חבירו עדיין לא חפר את בורו שיכול להנזק. וללישנא קמא הנ"ל מיירי בשדה שאינה עשויה לבורות, כי בעשויה לכו"ע אסור לסמוך. ולל"ב מיירי בעשויה לבורות, כי באינה עשויה לכו"ע סומך.
[2] וכיון דמיירי בגירי דיליה אפי' ר' יוסי מודה.
[3] וכגון בנוטע אילן וחבירו עדיין לא חפר בורו, דכיון שאין עדיין את השורשים המזיקים של האילן וגם לא את הבור הניזק, לכך לכו"ע מותר לו ליטע.
[4] דאף שאין עדיין את השרשים המזיקים, מ"מ כיון שהבור כבר נמצא לכך לרבנן אסור לו ליטע אלא א"כ ירחיק כ"ה אמה, ולר"י זה נוטע בתוך שלו וזה בתוך שלו ומותר.
[5] תוס' ד"ה ה"ג חלקו על רש"י שפירש שבא בידים שאני שבכל ענין לכו"ע לא סומך, וס"ל שתירוץ הגמ' הוא שבאו לסמוך בב"א ובזה מודה אביי, ואין חילוק בין סלע הבא בידים ללא. וזהו גם מה שסיימו דאין נראה לר"ת לענין היתר לסמוך [באופנים והשיטות המותרים] בין בא בידים ללא. אולם ר"י ס"ל כרש"י דבבא בידים תמיד אסור לסמוך אם לא ירחיקו כל אחד ג' טפחים, היות שהקרקע מתבקעת ונופלת.