[1] והוא שסותמת את כל החלון, וכמו בסוגיא דסוף שבת שפקקו את המאור בטפיח. אולם אם אינה סותמת את כל החלון, ורוצה שימעט מטפח צריך לבטלו שם.

[2] וכגון כאן שהתבן שבחבית התליע, וע"י זה מתקלקלת גם החבית ולכך הוא מבטלה.

[3] דבפיה לצד המת היא עצמה מקבלת טומאה וודאי שלא תחוץ, אם לא שיש בה גרוגרות שהתליעו שיכולים לעמוד בפני עצמן שהם החוצצות, וכמבואר בסוגיא.

[4] ומבואר בסוגיא שאם יש בה גרוגרות שהתליעו ויכולים לעמוד בפני עצמן בלא החבית, הם חוצצים. והקשו תד"ה בחבית, דלכאורה גם במקרה הזה החבית בעצמה תעביר את הטומאה, דהא היא נהפכת להיות (ע"י האהל) כמת לטמא, [וראה עוד בחי' הרשב"א]. ותי' ר"ת דמיירי שהגרוגרות בולטות חוץ לפי החבית כל סביבותיה, והיינו שחוצצות בין החבית לבית. ור"י העמיד שהחבית בתוך חלל החלון ואינה בולטת חוץ לכותל.

[5] כן הוכיח רבינו שמואל מסוגיא דמגילה, וצ"ע האם ריב"ם שחולק בכלי חרס יחלוק גם בכלי עץ.

[6] כן העמיד רב פפא בסוגיא, ולא נראה שרבה חולק עליו לדינא, ואף שנדחק רבה להעמיד דוקא בכותל חורבה, זה רק משום שרצה להעמיד שגדלים העשבים ממש על הכותל.

[7] לגירסת רש"י בסוגין קוטרא דשרגא - הכוונה שיין שלנו אפי' עשן של נר מזיקו. אולם תוס' לעיל בדף י"ח ע"א ד"ה לא, לא גורסים תיבת קוטרא, ומפרשים דיין דידן אפי' ההבל של נר מזיקו.

[8] ואף שנחלק בזה רבא על אביי, לא לדינא נחלק, אלא שס"ל שלא בזה דברה המשנה.