[1] ס"ל לריב"ם שפשיטא שאין להקדים את האב אלא רק לאחד מהם או לאח או לבן, דהרי האב לא קם תחת בנו לשום דבר, וא"כ אם נתחדש ששארו דהוא אב שיש להקדימו, דיינו שנקדימו לאחד מהן.

[2] ס"ל לתוס' דמשום דכתיב שארו יש להקדימו לכל הכתוב בפרשה.

[3] דהנה לצד שאב קודם לבן הקשו התוס' דא"כ הירושה תעבור אל האב ולא לבני הבן, ואם אינו קיים תעבור לסבא ע"י דין משמוש בקבר, דהיות שהסבא קודם לבנים של האב, ואם הסבא לא קיים תעבור לאביו של הסבא וכן הלאה, ונמצא שלא מתקיימת ירושה של בן ובת.

[4] בתי' זה ס"ל לתוס' שכל דין משמוש הוא רק באופן שאין בן ובת, אבל אם יש בן ובת, סגי לן אם האב קיים שיקדם להם לזו ההו"א, אולם לעשות משמוש לסבא זה לא.