TOSFOS DH Mo'alin Bo
תוספות ד"ה מועלין בו
(SUMMARY: Tosfos explains how Me'ilah applies to a pit.)
פי' בקונט' שיש מעילה במה שהניח חפציו בבור
Explanation #1 (Rashbam): He transgresses Me'ilah for leaving his items in the pit. (This is benefit from the pit.)
ואין נראה לר"ת דאמר בהשולח (גיטין דף לט.) ובפרק קמא דסנהדרין (דף טו. ושם) דהמקדיש עבדו אין מועלין בשערו משום דאיתקש לקרקעות
Rebuttal (R. Tam): It says in Gitin (39a) and Sanhedrin (15a) that if one was Makdish his slave, Me'ilah does not apply to his hair, because he is equated to land.
אלמא דאין מעילה במחובר
Inference: Me'ilah does not apply what is attached [to the ground].
ואמר נמי בפרק ולד חטאת (מעילה דף יג. ושם ד"ה ומועלין בהן) הדש קלעילין בשדה הקדש מעל ואמר שמע מינה אבק מעלי לה
It says also in Me'ilah (13a) that if one threshes (Chulin) Kala'ilin (a kind of legume) in a Hekdesh field, he is Mo'el (for benefit from the field. Ravina) infers that dust is beneficial for it.
משמע דוקא אבק שנתלש כבר אבל מחמת השדה לא מעל כיון שהוא מחובר
Inference: [He is Mo'el] only in dust that was already detached, but he was not Mo'el due to the field, which is attached!
ואר"ת דשייכא מעילה בבור כגון שעקר חוליא מן הבור ונהנה ממנה.
Explanation #2 (R. Tam): Me'ilah applies to a pit, e.g. he uprooted a ring [of earth] from a pit and benefited from it.
TOSFOS DH v'Ein Mo'alin b'Mah she'Besocho
תוספות ד"ה ואין מועלין במה שבתוכו
(SUMMARY: Tosfos explains why Hekdesh does not acquire through Chatzer.)
דלא אמרינן שיקנה חצר הקדש כמו שקונה חצר הדיוט דחצר משום יד איתרבאי ולא מצינו יד להקדש.
Explanation: We do not say that a Chatzer of Hekdesh acquires [for Hekdesh], like a person's Chatzer acquires [for him], for a Chatzer was included (that it can acquire) because it is like a Yad, and we do not find that Hekdesh has a Yad.
TOSFOS DH Divrei R. Yehudah
תוספות ד"ה דברי רבי יהודה
(SUMMARY: Tosfos deletes this from the text.)
ל"ג שאינו בסדר המשנה במסכת מעילה (דף יג.)
Assertion: The text does not say so. This is not in the Mishnah in Me'ilah (13a).
והא דקתני רבי בברייתא נראין דברי ר' יהודה
Implied question: In the Beraisa, Rebbi says "R. Yehudah's words seem correct"!
יודע היה רבי דרבי יהודה היא.
Answer: Rebbi knew that it is R. Yehudah's opinion.
TOSFOS DH Bishlama Nir'in Divrei R. Yehudah b'Bor v'Shovech v'Chulei
תוספות ד"ה בשלמא נראין דברי ר' יהודה בבור ושובך כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why this is understood.)
אין להקשות אמאי בשלמא הוא דקאמר נראין מכלל דר' יוסי פליג עליה בבור ושובך ורבי יוסי לא פליג אלא בשדה ואילן
Implied question: Why is this fine? [Rebbi] says that [R. Yehudah's opinion] seems correct, which implies that R. Yosi argues with him about a pit and dovecote, and [really,] R. Yosi argues only about a field and tree!
דודאי נראין דברי רבי יהודה בבור ושובך ניחא דמצי לפרש שאף ר' יוסי לא נחלק אלא בשדה ואילן
Answer: Surely "R. Yehudah's words seem correct regarding a pit and dovecote" is fine, for we can explain that even R. Yosi argues only about a field and tree;
אבל נראין דברי רבי יוסי בשדה ואילן אי אפשר לקיים אם לא נמחק נראין.
However, "R. Yosi's words seem correct regarding a field and tree", we cannot resolve this unless we erase "seem correct."
TOSFOS DH Hachi ka'Amar Nir'in Divrei R. Yehudah v'Chulei
תוספות ד"ה הכי קאמר נראין דברי רבי יהודה כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why Rebbi needed to teach this.)
ואיצטריך רבי לאשמועי' דלא נימא לדבריו דר' יהודה קאמר ליה.
Explanation: Rebbi needed to teach that we should not say that [R. Yosi] said according to R. Yehudah's opinion.
79b----------------------------------------79b
TOSFOS DH v'Iy b'Sadeh v'Ilan Amai Machalif
תוספות ד"ה ואי בשדה ואילן אמאי מחליף
(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot say so.)
הא כ"ע מודו דמכר אילן מכר פירותיו
Explanation: All agree that if one sold a tree, he sold the Peros. (Likewise, if one was Makdish a tree, he was Makdish the Peros. Why does R. Elazar say that Me'ilah does not apply?)
דבבור ושובך ודאי הויא פלוגתא אם מכר מה שבתוכו כדאמר לקמן.
Regarding a pit and dovecote, surely [Tana'im] argue about [if one sold them], whether or not he sold the contents, like it says below.
TOSFOS DH Aval b'Sadeh v'Ilan Divrei ha'Kol Mo'alin Bo uv'Mah she'Besocho
תוספות ד"ה אבל בשדה ואילן ד"ה מועלין בו ובמה שבתוכו
(SUMMARY: Tosfos discusses other possible explanations.)
הוה מצי למימר ד"ה מועלין בו ולא במה שבתוכו למ"ד אין מעילה בגידולין
Observation: We could have said all agree that Me'ilah applies to it, but not to its contents, according to the opinion that Me'ilah does not apply what grows.
ומיהו הא לא מצי למימר דבין בזה בין בזה פליגי בבור ושובך ושדה ואילן בהקדישן ריקנין ונתמלאו
Implied suggestion: We could not have said that they argue about both, i.e. a pit and dovecote, and a field and tree, when he was Makdish them empty, and they filled up!
לפי מה שמפרש ר"י בסמוך דאין בידו להקדיש דבר שלא בא לעולם אם לא שזוכה בהן תחלה
Partial rejection: We could not say so according to what the Ri explains below, that he can be Makdish Davar she'Lo Ba l'Olam only if he acquired them (the matters that come later) first.
ומיהו הוה מצי למימר דפליגי אם יקדשו פירות האילן והשדה אם יבואו לרשותו
Implied question: We could have said they argue about whether the Peros of the tree or field become Kodesh if they come to his Reshus!
אבל לא ניחא ליה למימר דפליגי אלא בבור ושובך דוקא דומיא דסיפא.
Answer: He did not want to say that they argue about [a tree and field, rather, only about] a pit and dovecote, similar to the Seifa.
TOSFOS DH Eimor d'Sham'inan Lei l'R. Meir Kegon Peros Dekel v'Chulei
תוספות ד"ה אימור דשמעינן ליה לרבי מאיר כגון פירות דקל כו'
(SUMMARY: Tosfos resolves this with the source for R. Meir's opinion.)
תימה מהיכא שמעינן לר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם היינו מדתנא האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאשתחרר כו'
Question: Where do we find that R. Meir says that Adam Makneh Davar she'Lo Ba l'Olam? It is from one who tells a woman "you are Mekudeshes to me after I convert (or I or you are freed)..."
דאמר ר"מ מקודשת כדאמר בהאשה רבה (יבמות דף צג:) וההוא לא עביד דאתו דמי יודע דישחררנו רבו
R. Meir says that she is Mekudeshes, like it says in Yevamos (93b). That is not common to occur, for who says that his master will free him?!
ומפרש רבינו שמואל דמיירי שהבטיחו רבו לשחררו כדאמר בס"פ ארבעה אחין (שם דף לה.) דשמעה מבי מרה
Answer #1 (Rashbam): We discuss when his master promised to free him, like it says in Yevamos (35a) that she heard from her master's house (that he will free her).
וריב"ן מפרש דכל הנהו עבידי דאתו כגון חציו עבד וחציו בן חורין
Answer #2 (Rivan): All the cases [that R. Meir discusses there] commonly come, e.g. a half [male Kena'ani] slave, half free man (Chachamim enacted that his master must free him, to enable him to have children)...
ושפחה נמי חציה שפחה וחציה בת חורין ונהגו בה מנהג הפקר שכופין את רבה לעשותה בת חורין כדאמרי' בהבא על יבמתו (שם דף סו.)
Also a Shifchah, who is half [a female Kena'ani] slave, and half free, and men were wantonly having Bi'ah with her, we force her master to free her, like it says in Yevamos (66a);
ולאחר שימות בעליך ואחותיך בגוססין
[If he was Mekadesh her] "after your husband or sister (my wife) will die (he cannot marry her until they die; these are considered common to come, for it) discusses when they are Goses (about to die);
ושיחלוץ לך יבמיך דמצות חליצה קודמת למצות יבום א"נ בחולצת ולא מתייבמת
[If he was Mekadesh her "after] your Yavam will do Chalitzah" (this is considered common to come, for the Tana holds that) the Mitzvah of Chalitzah has precedence over the Mitzvah of Yibum. Alternatively, it discusses a woman who must do Chalitzah, and may not do Yibum.
וקשה דאמר בפ' אף על פי (כתובות דף נח:) המותר ר"מ אומר הקדש
Question: It says in Kesuvos (58b) that (if one was Makdish his wife's earnings, the excess (what she earns more than the Mishnah on 64b obligates her to produce), R. Meir says that it is Hekdesh;
ומפרש בגמ' דקדוש לאחר מיתה קאמר דאמר ר"מ מקדיש דבר שלא בא לעולם אף על גב דלא עביד דאתו שתמות היא קודם הבעל
The Gemara explains that he means that it is Kadosh after she dies, for R. Meir holds that one can be Makdish Davar she'Lo Ba l'Olam, even if it is not common to come, that she will die before her husband.
ולא אפשר לאוקומי בגוססת
Suggestion: Perhaps this is when she was Goses.
שהרי עושה מלאכה כדתנן הרי זו עושה ואוכלת
Rejection: We cannot say so, for she works, like the Mishnah teaches "she works and eats"!
וי"ל בחולה וזקנה
Answer: The case is, she is sick or old.
וה"ר אליעזר מפליר"א אומר דכיון שהגוף בעולם אלא שאינו ראוי לקנין כמו כל הנך חשוב כמו עבידי דאתו
Answer #3 (to Question (a) - R. Eliezer of Plira): Since the body is in the world, just it is not proper for a Kinyan like all the others, it is considered common to come.
ומותר דקדוש אף על פי שאינו בעולם ולא עביד דאתי שתמות האשה קודם
Implied question: The excess [earnings] is Kadosh even though it is not in the world, and it is not common to come that she will die first!
מ"מ כיון שהמותר מיהו עביד דאתי חשוב הוא כאילו בעולם כבר ואם היה בעולם לא הוי בעינן שיהא זה עביד דאתי שתמות היא לפני הבעל
Answer: Even so, since extra is common to come, it is considered as if it is already in the world, and if it were in the world, we would not require that it is common that she dies before the husband.
וא"ת והא דפריך הכא מי יימר דאתו הא לא בעינן דעביד דאתו בדבר שישנו בעולם והמים הן בעולם
Question: It asks here "who says that it will come?" [According to Answer #3,] we do not require that it is common to come regarding something in the world, and the water is in the world!
וי"ל הא לא חשיב בעולם כיון דליתנהו קמן
Answer: It is not considered in the world, since it is not in front of us.
עוד י"ל דפירות דקל וכולהו דליכא בהו אלא מי יימר אחד חשיב עביד דאתו
Answer #4 (to Question (a)): Peros of a date tree and all of them [listed here], there is only one "who says", so it is considered common to come.
ובפרק המפקיד (ב"מ דף לג: ושם) לא חשיב כפל עביד דאתי משום דאיכא טובא מי יימר כדאמר התם מי יימר דמיגנבא ואת"ל דמיגנבא מי יימר דמשתכח גנבא ואת"ל דמשתכח גנבא דלמא מודה ומיפטר
In Bava Metzi'a (33b) it does not consider Kefel (that an owner is Makneh to a Shomer) common to come because there are too many "who says", like it says there - who says that [the deposit] will be stolen, and if you will say that it will be stolen, who says that the thief will be found, and if you will say that he will be found, perhaps he will admit and be exempt [from Kefel].
אבל קשה מהך דהכא אף על גב דליכא אלא חד מי יימר לא חשיב ליוני שובך ולמי הבור עבידי דאתו
Question #1: Our Gemara is difficult for Answer #4! Even though there is only one "who says", doves of a dovecote and water of a pit are not considered prone to come!
ומיהו בלאו הכי קשיא לר"י אמאי לא חשיב להו עבידי דאתו כמו פירות דקל
Question #2: Even without this, why aren't they considered prone to come, just like Peros of a date tree?
שהרי אורחא דמילתא הוא שמתמלא שובך יונים וכן הבור מתמלא מים כשהגשמים יורדין שלא היו שותים בכל א"י אלא מי גשמים
It is normal that the dovecote fill with doves, and the pit fills with water when rain falls. In all of Eretz Yisrael, they drank only rainwater (it was very common)!
ועוד קשה דמשמע אי הוו עבידי דאתו הוה ניחא ליה אכתי תקשי ליה היאך המים והיונים קדושים אפי' אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם
Question #3: It connotes that if they were prone to come, that would be fine. Still, it is difficult why the water and doves are Kadosh, even if one can be Makdish Davar she'Lo Ba l'Olam;
שהרי מכח חצרו של הקדש אינם קדושים דאין חצר להקדש כדפרישית לעיל
They do not become Kadosh through the Chatzer of Hekdesh, for Hekdesh does not have a Chatzer, like I explained above (79a DH v'Ein);
ומכח מה שמקדיש נמי אינן קדושים דהיאך יכול להקדיש דבר שלעולם לא יבא ברשותו ולא יזכה בו לעולם
Also due to what he is Makdish, they do not become Kadosh, for how can he be Makdish something that will never come to his Reshus, and he will never acquire it?!
ונראה לר"י דה"פ מי יימר דאתו לרשותו שיזכה בהן דודאי לא יבואו לעולם לרשותו
Answer #1 (Ri): Our Gemara means "who says that they will come to his Reshus, and he will acquire it? Surely they will never come to his Reshus;
ואמאי מועלין במה שבתוכן והלא אין כח בידו להקדישן כיון שלא באו לרשותו
Why does Me'ilah apply to the contents? He cannot be Makdish it, since they did not come to his Reshus!"
ומשני בבאין דרך חצרו לבור ודרך שובכו לשובך שזוכה בהן תחלה לפיכך יש כח בידו להקדישן
The Gemara answers that they come through the Chatzer to the pit, and through his dovecote to the dovecote [of Hekdesh], so he acquires them first. Therefore, he is able to be Makdish them.
ורשב"א פירש דאי עבידי דאתו ניחא דמצי להקדישן דמצינו לפרש כגון שהקדיש בור ושובך על מנת שיש לו כח בבור ושובך לזכות במים וביונים לצורך הקדש.
Answer #2 (Rashba): If they were prone to come, it would be fine that he can be Makdish them, for we can explain that he was Makdish a pit or dovecote on condition that he has rights in the pit or dovecote to acquire water and doves for the needs of Hekdesh.
TOSFOS DH v'Yonim ha'Ba'im Derech Shovcho l'Shovech
תוספות ד"ה ויונים הבאים דרך שובכו לשובך
(SUMMARY: Tosfos discusses how he can make them Hekdesh mid'Oraisa.)
תימה לרשב"א דאיך יכול להקדישן הקדש גמור שימעלו בהן והלא אינו זוכה בהן זכיה גמורה
Question (Rashba): How can he make it totally Hekdesh, that Me'ilah applies to them? He does not totally acquire them!
דקי"ל (ב"מ דף קב. (הגהה בגליון)) דאין בהן גזל אלא מפני דרכי שלום
We hold (Bava Metzi'a 102a) that Gezel does not apply to doves (mid'Oraisa, for one does not truly acquire them), only due to Darchei Shalom!
ואומר רבינו יצחק דבביצים ואפרוחים זוכין מן התורה.
Answer (Ri): One acquires eggs and chicks mid'Oraisa (because they cannot fly away).
TOSFOS DH v'R. Elazar Savar k'R. Meir d'Amar Adam Makneh Davar she'Lo Ba l'Olam
תוספות ד"ה ורבי אלעזר סבר כר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם
(SUMMARY: Tosfos explains why we did not list R. Elazar b'Ribi Shimon in Kidushin.)
תימא דלא חשיב רבי אלעזר ברבי שמעון בפ' האומר בקדושין (דף סב: ושם)
Question: Why doesn't it list R. Elazar b'Ribi Shimon in Kidushin (62b)?
דאמר אביי ר"א בן יעקב ור"מ ורבי כולהו סבירא להו אדם מקנה דשלב"ל ופריך נמי התם וליחשוב נמי רבי יהודה הנשיא ור"ע ומשני להו
Abaye said that R. Eliezer ben Yakov, R. Meir and Rebbi, all of them hold that Adam Makneh Davar she'Lo Ba l'Olam, and we ask that he should list also R. Yehudah ha'Nasi and R. Akiva, and we answered!
ונראה לרשב"א דדוקא מהנהו פריך מרבי יהודה הנשיא משום דהוזכר באותה ברייתא גופא שהוזכר ר"מ
Answer (Rashba): We ask only from those. We asked from R. Yehudah ha'Nasi, for he was mentioned in the same Beraisa that mentioned R. Meir;
ומרבי עקיבא פריך משום שהיה רבו של רבי אליעזר בן יעקב ומסתמא ר' אליעזר בן יעקב מר"ע רבו שמיעא ליה
We asked from R. Akiva, for he was the Rebbi of R. Eliezer ben Yakov, and presumably, R. Eliezer ben Yakov heard from R. Akiva his Rebbi;
דאמר ביבמות (דף צג.) רבי כר"מ ור"מ כרבי אליעזר [ב"י] ור"א [ב"י] כר"ע.
It says in Yevamos (93a) that Rebbi holds like R. Meir, and R. Meir like R. Eliezer ben Yakov, and R. Eliezer ben Yakov like R. Akiva.