בבא בתרא דף ע"ט ע"א א

המקדיש את הדברים דלהלן, כיצד דין מעילתם?

שדה ואילן בור [1] אשפה ושובך
מועלין בהן ובמה שבתוכן מועלין בהן ובמה שבתוכן הקדישן מלאים
ר' יהודה: מועלין רק בהן
ר' יוסי: מועלין בהן ובמה שבתוכן
מועלין רק בהן הקדישן ריקנים ונתמלאו

הקדישן ריקנים ואח"כ נתמלאו, מה דינם לרבה בהו"א?

בבור ושובך בשדה ואילן
מועלין רק בהן מועלין רק בהן לתנא קמא
מועלין רק בהן מועלין בהן ובמה שבתוכן לר' שמעון בן אלעזר

דף ע"ט ע"ב א

הקדישן באופנים דלהלן, מה דינם לרבה לפי המסקנא?

בבור ושובך בשדה ואילן
לת"ק: מועלין רק בהן
לרשב"א: מועלין בהן ובמה שבתוכן
מועלין בהן ובמה שבתוכן [2] הקדישן ריקנים
לת"ק: מועלין בהן ובמה שבתוכן
לרשב"א: מועלין רק בהן [3]
מועלין בהן ובמה שבתוכן הקדישן מלאים

בבא בתרא דף ע"ט ע"ב

המקדיש או המקנה דבר שלא בא לעולם האם חל?

בלא עבידי דאתו בעבידי דאתו
לא חל חל [4] לר' מאיר
לא חל לא חל לרבנן

המקדיש מעשה ידי אשתו שהדין לר"מ שהמותר קדוש לאחר מיתה,
באיזה אופן מיירי? [תד"ה אימור].

בחולה וזקנה בבריאה
קדוש לא קדוש לתוס'
קדוש קדוש [5] לר"א מפלירא

המקדיש בור סתם, האם הוקדש גם מה שבתוכו?

לרבנן דר"נ לר' נתן
לא הוקדשו [6] הוקדשו לר' שמעון בן אלעזר
הוקדשו הוקדשו לרבנן דרשב"א
-------------------------------------------------

[1] רשב"ם בד"ה מועלין בהן פירש שהמעילה בבור, היא כגון שהצניע שם משהו או שהוריד שם משהו לקררו שם. ובתד"ה מועלין הקשו עליו הרי אין מעילה במחובר, ולכך פירשו שעקר חוליא מן הבור ונהנה ממנה.

[2] בין לת"ק ובין לרשב"א ס"ל כר' יוסי דנימוקו עמו דכיון שהם גידולי הקדש הם קדושים - רשב"ם ד"ה אלא אמר רבה. ובתד"ה אבל כתבו, שיכל לומר לכו"ע מועלין בו ולא במה שבתוכו, למ"ד אין מעילה בגידולין.

[3] והעמידה הגמ' שהקדיש בור ושובך בסתם.

[4] כתב רשב"ם בד"ה אמור, שלפי"ז מה שאמר ר"מ המקדש אשה ע"מ שישתחרר וכו', מיירי בהבטיחו רבו לשחררו, ולכך שוב עבידי דאתו. וריב"ן בתד"ה אימור, מעמיד בחציו עבד וחציו בן חורין שחייב האדון לשחררו.

[5] דס"ל, דכיון שהגוף בעולם חשוב עבידי דאתו. אמנם צריך שיהיה הדבר שבעולם נמצא קמן, ולכך במים שאינם קמן, אפי' שהם בעולם אינם קדושים.

[6] כן העמידה הגמ' למסקנא את דברי רשב"א שאמר המקדיש בור מלא לא קדשו מים שבתוכו, והטעם דס"ל כאבוה [ר' שמעון] שאמר הקדש כמכר וכמו שמכר הוא בעין רעה ולא מכר את המים כך בהקדש הקדיש רק את הבור. וס"ל גם כרבנן דר"נ ודלא כר' נתן האומר שהמקדיש בור הקדיש מימיו.

-------------------------------------------------