[1] יש לדון האם מחזיקים ריעותא בבהמה שנתרסקו אבריה ושהתה מעת לעת, אכן אם לא שהתה מעת לעת אסורה אפי' אם לא מוצא בה שום סימן טריפה, דעצם הדבר שנתרסקו אבריה ולא שהתה עדיין זה עצמו אחד מי"ח הטריפות.

[2] דהיינו להקשותם, דרעפים חדשים אינם נקראים כלי עד שיתקשו אחר ההיסק הראשון, ואפי' שרוצה לצלות עליהם היום, מ"מ לתקן את הרעפים הוי מכשירין (ואפי' לר' יהודה אם היה אפשר לעשותן מעיו"ט אסור).

[3] דהיינו פירות כצימוקים וגרוגרות שנתנם על הגג להתייבש ועתה הם במצב של ראוים ולא ראוים, שבלא הזמנה הם אסורים, ונחלקו התנאים איך יעשה הזמנה וכדלהלן. ומיירי מתניתין בע"ש בשנת השביעית שפטור ממעשר, דבשאר שני שבוע שחייב במעשר - דאל"כ שבת קובעת למעשר אפי' בדבר שלא נגמרה מלאכתו אליבא דרב נחמן, או משום שאמר את הלשון מכאן וכאן אני אוכל זה עצמו קובע, כמו שהאריכה הגמ' לבאר. וכן שייך נידון משנתנו בשאר שני שבוע בפירות שמעושרין כבר.

[4] פי', אפי' שאין ברור עתה בדיוק מה הפירות שיקח - דרק אמר מכאן אני אוכל, מ"מ מהני כיון דיש ברירה. וכן מיקל ר"א שלא צריך לעשות מעשה בידים אלא מספיק הזמנה בפה.