TOSFOS DH HACHA BI'KEDEIRAH CHADASHAH ASKINAN U'MISHUM LIBUN RA'AFIM NAG'U BAH
תוס' ד"ה הכא בקדרה חדשה עסקינן ומשום לבון רעפים נגעו בה
(Summary: Tosfos refutes the inference from here forbidding cooking in a new pot.)
ויש נזהרים שלא לבשל בתחלה בקדרה חדשה.
Halachah: Some people are (therefore) careful not to cook initially in a new pot.
ולא היא ...
Refutation: This is not correct however ...
דהכא בקדרה רקנית, דאז שייך בה לבון רעפים ששופתה קודם שמביא המים.
Reason: Since here the dish is empty, in which case 'heating tiles' applies, seeing as on places it on the oven before adding water.
אבל כשמבשלין בה מאכל, לא שייך בה לבון רעפים.
Reason: Which is not the case if one cooks food in the pot, where 'heating tiles' is not applicable.
TOSFOS DH MOLGIN HA'ROSH V'HA'RAGLAYIM
תוס' ד"ה מולגין הראש והרגלים
(Summary: Tosfos explains why it is forbidden to scald an animal whole.)
אבל כל גופו של גדי אסור.
Clarification: To do this with the entire body of the kid-goat is forbidden.
הואיל ויכול בהפשט הקלה לעשות טפי.
Conclusion: Since one can do it better by the easy method of skinning it.
TOSFOS DH VE'EIN MAFIGIN OSAN B'TZONAN K'DEI L'CHASMAN V'IM BI'SHEVIL LA'AFOS HAREI ZEH MUTAR (This Dibur belongs before DH 'Molgin).
תוס' ד"ה ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ואם בשביל לאפות הרי זה מותר
(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya earlier where the Gemara was more stringent.)
ותימה, דאמר לעיל אסור לחסמן, אע"פ שהוא עושה נמי כדי לצלות עליהם?
Question: But did we not say earlier that it is forbidden to strengthen them, even though he did it in order to roast on them?
וי"ל, דשאני בין רעפים לתנור, דתנור (שאני) כיון דהוא עושה ע"י משקין שאני, דאינו ודאי חוסמן.
Answer: There is a difference between tiles and an oven, because an oven, which he heats with liquid, is not sure to strengthen them.
TOSFOS DH VE'EIN OFIN B'PURNI CHADASHAH SHEMA TIPACHEIS
תוס' ד"ה ואין אופין בפורני חדשה שמא תפחת
(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara earlier which was more lenient.)
וא"ת, והא אמרינן לעיל 'ואם בשביל לאפות, מותר'?
Question: Did we not just say that 'If it is in order to bake, it is permitted?
וי"ל, דהכא שאני בפורני שהוא גדול, ויש לחוש יותר שמא תפחת.
Answer: Here, where it speaks about an oven which is large, it is different, since it is more likely to break.
TOSFOS DH EIN NOFCHIN B'MAPU'ACH ETC.
תוס' ד"ה אין נופחין במפוח כו'
(Summary: Tosfos discusses why the Gemara does not differentiate between commercial bellows and private ones.)
פירש ר"י - מדלא מפליג בין מפוח של אומנין ובין מפוח של בעל הבית.
Inference: The Ri explains that since the Gemara does not draw a distinction between commercial bellows and private ones ...
כי היכי דמפליג בשל אומן בין מפוח לשפופרת.
Precedent: In the way that it distinguishes between commercial bellows and a commercial tube.
משמע דכל המפוחין אסורים, אפילו של בעל הבית נמי.
Conclusion: It implies that all bellows are forbidden, even private ones.
ויש ליזהר שלא לנפח בו כלל.
Inferred Halachah: One should take case not to use bellows at all.
מיהו העולם נהגו בו היתר ע"י להפכו מלמעלה למטה.
Query: The Minhag however, is to use them by turning them upside-down.
ואומר מ"ו (מורי ורבי) הר"ר פרץ נ"ע דיש לדחות מה שפיר' 'מדלא מפליג ... '
Refutation of Precedent: Quoting his Rebbe R. Peretz (Nishmaso Eiden) however, Tosfos refutes what he explained earlier 'since the Gemara does not draw a distinction ... '.
דשמא הא עדיפא ליה דכולי בשל אומן קא מיירי.
Refutation of Precedent (cont.): Since perhaps the Gemara prefers to establish all the cases by commercial bellows.
TOSFOS DH V'OD AMAR REBBI ELIEZER OMEID ADAM ETC.
תוס' ד"ה ועוד אמר ר' אליעזר עומד אדם כו'
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi who omits the word 've'Od' from the text.)
פרש"י, דמשום דקאמר ר"א חדא לעיל גבי 'נוטל אדם קיסם', קאמר הכא ועוד אחריתי לקולא.
Text #1: Rashi explains that it is because Rebbi Eliezer spoke earlier in the Sugya of 'Noteil Adam Kisam', that it says here that there is another case ('ve'Od') le'Kula.
והקשה רש"י, הא אפסקו במילי טובא ב'אין מוציאין האור', והיינו במלתא אחריתי דלא איירו בה רבי אליעזר ורבנן.
Question: He queries this however, from the fact that the Gemara interrupts with a number of other cases (from) 'Ein Motzi'in ha'Or', cases where Rebbi Eliezer and the Rabbanan do not speak.
וא"כ לא שייך ביה למימר 'ועוד'.
Question (cont.): So how can the Tana say 've'Od'?
דהכי מוכח בעירובין (דף כג. ושם) דכל היכא דאפסקוה בדבר דלא איירו בה, לא שייך למימר 'ועוד'.
Precedent: As is evident in Eruvin (Daf 23. & 23:) - that wherever the Mishnah interrupts with a topic that the Tana'im do not speak, it is not applicable to say 've'Od'.
ע"כ נראה לפירוש רש"י דהגרסא מהמשנה משובשת היא בספרים; והא דאמר 'ר' אליעזר עומד אדם ... ' יש להיות קודם ההיא ד'אין מוציאין ... '.
Text #2: Consequently, Rashi explains that the text ('v'Od') that appears in the Sefarim is erroneous. And in fact the Mishnah 'Omeid Adam' belongs before that of 'Ein Motzi'in'.
וקשה, דא"כ גם סדר הגמ' אינו כמשפט?
Question: In that case, the order (of the Sugyos in the Gemara) is also not correct?
ור"ת אומר, דהיכא דהוו תרוייהו לקולא, שפיר קאמר 'ועוד', אע"ג דאפסקו במילי אחריני.
Reinstate Text #1: Rabeinu Tam therefore explains that there where both cases are le'Kula, the word 've'Od' is appropriate, even if the Mishnah interrupts with other cases.
והא דאמרינן בעירובין דלא שייך למימר 'ועוד' ...
Implied Question: And when the Gemara in Eruvin says that 've'Od' is not applicable ...
היינו היכא דהוו חדא לחומרא וחדא לקולא.
Answer: That is where one of the cases is le'Chumra and the other, le'Kula.
והא דאפסקוה?
Implied Question: And why does the Tana interrupt?
זהו לפי שרוצה לשנות מילי דאור גבי הדדי.
Answer: Because he wants to learn all the cases of fire together.
34b----------------------------------------34b
TOSFOS DH V'OMER MI'KA'N ANI NOTEIL
תוס' ד"ה ואומר מכאן אני נוטל
(Summary: Tosfos explains why neither Beis Shamai nor Beis Hillel switched their opinions.)
מקשה בירושלמי - מחלפא שטתייהו, דב"ש לעיל קאמר 'לא יטול אא"כ נענע', והכא קאמר דבאמירה בעלמא סגי ...
Question: The Yerushalmi asks that Beis Shamai seems to have switched their opinion, seeing as earlier, they said 'Lo Yitol Ela-im-Kein nia'na, whilst here he (Rebbi Eliezer) says that a statement alone will suffice ...
דהא ר"א שמותי הוא?
Question (cont.): Bearing in mind that Rebbi Eliezer is from Beis Shamai?
וי"ל, דלא קשה, דלא מחלפא שטתייהו, דמוקצה דבעלי חיים עדיף, ומחמירין טפי.
Answer: This is not a Kashya. They did not switch their opinion, since Muktzah concerning animals is stronger, and they are more strict in connection with it.
אבל קשה, דמחלפא שטתייהו דב"ה, דלעיל קאמר דבאומר 'מכאן אני נוטל למחר' סגי, והכא קאמר דבעי שירשום?
Question: Beis Hillel however, seem to have switched their opinion, since earlier they said that it will suffice to declare the one is taking 'from here tomorrow', whereas here they require that one marks them'?
ויש לומר, דשאני הכא דאקצייה בידים.
Answer: It is different here, since he pushed it away with his hands.
TOSFOS DH TINOKOS SHE'TAMNU ETC.
תוס' ד"ה תינוקות שטמנו וכו'
(Summary: Tosfos explains why it is forbidden, an why the Tana mentions specifically children.)
ואע"ג שיכולין לאכול אכילת עראי עד שיראו פני הבית או פני החצר?
Implied Question: Even though one is permitted to eat Arai (casually) until it enters the house or the Chatzer ...
מ"מ, אכילת שבת חשובה, ועראי שלו קבע; וכיון שטמנו בשבת לאכול, הוקבעו, אע"פ שעבר שבת.
Answer: Nevertheless, eating on Shabbos is Chashuv, an even eating Arai fixes it. Consequently, since they put it away on Shabbos to eat, it remains fixed even after Shabbos has departed.
ונקט תינוקות ...
Implied Question: And he mentions 'children' ...
לרבותא, אע"פ שאין להם מחשבה גרידא, מעשה יש להם.
Answer: To teach us that, even though they are not subject to Machshavah alone, they are subject to what they do.
TOSFOS DH BANAV U'BENEI BEISO OCHLIN ACHILAS ARAI
תוס' ד"ה בניו ובני ביתו אוכלין אכילת עראי
(Summary: Tosfos, citing the Yerushalmi, clarifies the ruling.)
פי' בירושלמי - דוקא בניו, אבל איהו גופי' אקבעינהו, דגלה בדעתו להניחם שם כך.
Clarification: The Yerushalmi explains that - specifically his sons, but he himself made them fixed, when he revealed his intentions to leave them there in that state.
TOSFOS DH HA B'SHA'R SH'NEI SHAVU'A LO
תוס' ד"ה הא בשאר שני שבוע לא
(Summary: Tosfos explains why, an gives a brief overview of the Sugya.)
דשבת אקבעינהו.
Clarification: Since Shabbos made them fixed.
וכללא דשמעתין - כל היכא דר"ל שקובע, קובע בלא ראיית פני הבית ...
Overview: The rule in the Sugya is that wherever it wants to say that it fixes, it fixes even without entering the front of the house ...
כמו אם הכניסן דרך (שערים) [דרך גגות וקרפיפות].
Conclusion: For example, where he brought them in via the roofs or the enclosures.
TOSFOS DH I HACHI MAI ARYA SHABBOS AFILU B'CHOL NAMI
תוס' ד"ה אי הכי מאי אריא שבת אפי' בחול נמי
(Summary: Tosfos explains the Gemara.)
אי הכי, דטעמא משום דקבעי' בדבורו, אפילו בחול נמי?
Explanation #1: If that is so' - that the reason is because he made it fixed with his speech, then even on a weekday too?
וכ"ת משום דאצטריך לאשמועינן הכנה ו'מכאן אני נוטל', לפיכך נקט 'שבת'.
Suggested Answer: And if you say that it mentions Shabbos to teach us both Hachanah and 'I am taking from here' ...
והא מתני' קמשמע לן תרתי דדבורו קובע, ואשמועינן דין הכנה.
Suggested Answer (cont.): And the Mishnah is coming to teach us two things; that his speech makes it fixe and the in of Hachanah.
א"כ, לשמעינן בחול דבורו קובע, דהוי רבותא טפי, ופלוגתא דהכנה לשמעינן במקום אחר בפירות מתוקנים אם כנסן לאוצר למר צריך שירשום ולמר סגי לומר ד'מכאן אני נוטל'.
Refutation: Then let it teach us here that speech fixes, which is the bigger Chidush, and the Machlokes regarding Hachanah elsewhere regarding fruit that has been Ma'asered - that if one then took it into the storehouse, according to one opinion one needs to mark it, and according to the other opinion, it will suffice to declare 'I am taking from here!'
אלא משמע מדנקט שבת לענין טבל, דשבת קובע בטבל בשאר ימי שבוע.
Explanation #1 (concl): Only, since it mentions Shabbos with regard to Tevel, it implies that Shabbos fixes Tevel even for the ensuing days of the week.
א"נ, ה"פ 'לשמעינן בחול דדבורו קובע, ובהכנה לפלגו פלוגתא דב"ה וב"ש גבי גוזלות, כדאיתא לעיל.
Alternative Explanation #2: Alternatively, what the Gemara means is - Let it teach us that, on a weekday one's speech makes it fixed, and regarding Hachanah, let them quote the Machlokes between Beis Hillel and Beis Shamai with regard to the birds, as we learned above.
ולא נהירא ...
Refutation: But this is not correct ...
כדפרישית לעיל, דלא שייך פלוגתייהו בבעלי חיים.
Reason: As Tosfos explained earlier, in that their Machlokes does not pertain to animals.
TOSFOS DH HA KA MASHMA LAN D'TEVEL MUCHAN HU EITZEL ETC.
תוס' ד"ה הא קמ"ל דטבל מוכן הוא אצל כו'
(Summary: Tosfos explains why the Gemara says 'le'Inyan Shabbos'.)
לכך נקטינהו לענין שבת ...
Implied Question: The reason that it mentions it with regard to Shabbos ...
דאגב אורחיה דהכנת שבת אשמועינן חדוש אחר - דהיכא דהזמינו לשבת, דאינו אסור אלא משום מעשר המעורב ...
Answer: Is to teach us another Chidush by the way, via the Din of Hachanas Shabbos - namely, that where one designated it for Shabbos, it is only Asur on account of the Ma'aser that is mixed in it ...
ואם בא אדם ותקנו, מתוקן.
Consequently: And that if someone came and rectified it, it is rectified.
ולא אמרינן הואיל ונתקצה בשביל מעשר שבתוכו, נתקצה לכל היום.
Answer (cont.): And we on't say tha since it was Muktzah on account of the Ma'aser that it contained, it is Muktzah the entire day ...
הואיל והגבהת תרומות ומעשרות לא הוי אלא מדרבנן.
Reason: Because taking T'rumos and Ma'asros (on Shabbos) is only Asur mi'de'Rabbanan.
והכי דייק ליה - מדתני 'עומד אדם על המוקצה ... ', משמע הא בשאר שני שבוע לא יעמוד לכתחלה, הא אם עבר ותקנו מתוקן.
Source: And the Gemara extrapolates this from the fact that the Tana says 'Omeid Adam al ha'Muktzah ... ba'Shevi'is', implying that in the other years of the Sh'mitah cycle, he is not allowed to stand there Lechatchilah, but that if one rectified it (by taking Ma'aser), it is rectified.
אבל אי ס"ל לתנא דמשום איסור מוקצה לא תקנו כשעבר ותקנו ...
Refuted Explanation: But if the Tana were to hold that, on account of the Isur Muktzah, it is not rectified, even if he took Ma'aser ...
הכי הל"ל 'העומד על המוקצה ע"ש בשביעית, ואומר "מכאן אני נוטל למחר", הרי הוא מן המוכן'.
Refuted Explanation: Then what the Tana ought to have said is 'ha'Omeid al ha'Muktzah Erev Shabbos ba'Shevi'is, ve'Omer "mi'Ka'n Ani Noteil le'Machar", Harei hu min ha'Muchan'.
ודייקינן מינה, 'הא בשאר שני שבוע, אינו מן המוכן'.
Refuted Explanation: In which case we would have extrapolated that, in the other years of the Sh'mitah cycle, it is not Muchan.