TOSFOS DH D'DARU B'DIGLA
תוס' ד"ה דדרו ברגלא
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)
פי' - בעתר שקורים 'פורק"א' ועשוי כמין רגל.
Explanation #1: With an Asar that is called 'a fork', that is made in the shape of a foot.
'לדרו באגרא' - בין שנים במוט על כתפיהם, דהיינו שנוי, והוי להקל כפ"ה.
Explanation #1 (cont.): Should carry it 'be'Agra' - two people should carry it on a pole on both their shoulders, which is a change, and which makes it easier, as Rashi explains.
וקשה, דבסוף פ' האומנין (ב"מ דף פג.) משמע דמשאו כבד נושאין בקל ברגלא מבאגרא?
Question: At the end of Perek ha'Umnin (Bava Metzi'a, Daf 83.) it implies that a heavy burden is easier to carry 'be'Rigla' than 'be'Agra'?
אלא נראה דאפילו מכביד יותר, מכל מקום לא חיישינן, כיון דמשנה מדרך חול.
Explanation #2: Consequently, even if it weighs heavier, it doesn't matter, as long as one changes from the way that one carries it on weekdays.
וכן נמי פירש הקונטרס גבי 'דדרו באגרא לדרו באכפא'.
Support: And Rashi (himself) explains like that with regard to 'Someone who carries be'Igra' should carry be'Achpa'.
ואע"פ שאין להקל, מכל מקום שנוי הוא.
Conclusion: Even though it is not easier, nevertheless it is a Shinuy.
TOSFOS DH D'MALYA B'CHATZVA RABAH TEMALI B'CHATZVA ZUTRA HA KA MAFSHA B'HILUCHA
תוס' ד"ה דמליא בחצבא רבה תמלי בחצבא זוטא הא קא מפשא בהלוכא
(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya earlier.)
וא"ת, מאי פריך 'והא מפשא בהלוכא?', והא אמרינן לעיל דאפושי בהלוכא שפיר דמי כשיעשה דרך שנוי?
Question: Why does the Gemara ask that it increases the distance, bearing in mind that this doesn't matter, provided one does it by means of a Shinuy, as we learned earlier?
ויש לומר, דהא מפיש בהלוכא, ושנוי נמי ליכא, דבחול נמי עבדינן הכי.
Answer: Because besides the fact that one increases the distance, there is no Shinuy either, seeing as one does that during the week as well.
TOSFOS DH ZIMNIN D'MATMISH B'HU MAYA V'ASI LI'YEDEI S'CHITAH
תוס' ד"ה זמנין דמטמיש בהו מיא ואתי לידי סחיטה
(Summary: Tosfos reconciles this Gemara with the Gemara a little earlier, which is not concerned about squeezing.)
וא"ת, והא אמר 'נפרוס סודרא עלויה', ולא חיישינן לידי סחיטה?
Question: Did we not just say that one should spread a cloth over it', and were not concerned about squeezing it?
וי"ל, דלעיל מיירי בחבית שסתום כולו ופיו צר, ולכך לא חיישינן לסחיטה.
Answer #1: That Gemara is speaking about a barrel that it completely closed on top, with only a narrow opening, and that is why we are not concerned about squeezing.
ועי"ל, דהכא מיירי בסחיטת מים, דאסורה משום לבון, וא"כ כי נפל בגוויה מיא, אתי לידי סחיטה.
Answer #2: Moreover, the Gemara here is talking about squeezing water, which is forbidden on account of Libun (washing clothes), and we are therefore concerned that if water falls on the cloth, we are afraid that one will come to squeeze it ...
אבל התם מיירי ביין, דסחיטה שלו אסורה משום דש; וא"כ, כי נפיל לארעא הולך לאבוד, ולא חיישינן לסחיטה.
Answer #2 (concl.): Whereas the Gemara earlier is speaking about wine, where squeezing is forbidden on account of Dash (threshing). Consequently, when the wine falls on the ground, it goes to waste, and we are not worried that one may come to squeeze it.
TOSFOS DH EIN METAPCHIN
תוס' ד"ה אין מטפחין
(Summary: Tosfos discusses the reason for the Isur.)
פ"ה, משום שיר או משום אבל.
Explanation #1: Rashi explains because of music or because of mourning.
ולא נהירא, דתפוק ליה דאסור משום צער, ואפי' בחול המועד, כדאיתא בפ' ואלו מגלחין (מו"ק דף כח:)?
Refutation: But this is not correct, because then it ought to be forbidden because of sadness, which is forbidden even on Chol ha'Mo'ed.
ולקמיה (דף לו:) מפרש 'שמא יתקן כלי שיר'.
Explanation #2: Later, on Daf 36: the Gemara explains that it is because one might come to make an instrument.
TOSFOS DH T'NAN EIN METAPCHIN V'EIN MERAKDIN
תוס' ד"ה תנן אין מטפחין ואין מרקדין
(Summary: Tosfos cites Rashi and explains why the prohibition does not apply nowadays.)
פרש"י שמא יתקן כלי שיר.
Clarification: Rashi explains that one may come to manufacture an instrument.
ומיהו לדידן שרי, דדוקא בימיהן שהיו בקיאין לעשות כלי שיר שייך למגזר; אבל לדידן אין אנו בקיאין לעשות כלי שיר, ולא שייך למגזר.
Halachah: Nowadays however, it is permitted, because it is only then, when they were experts in manufacturing instruments that the decree was applicable; but today, when we do not know how to do so, it is not applicable.
TOSFOS DH D'HA TOSEFES YOM HA'KIPURIM D'ORAYSA HI V'ACHLI V'SHASU AD CHASHEICHAH
תוס' ד"ה דהא תוספת יוה"כ דאורייתא היא ואכלי ושתו עד חשכה כו'
(Summary: Tosfos proves that Tosefes Yom ha'Kipurim has a Shi'ur, and elaborates.)
משמע דיש שיעור לתוספת יוה"כ, דהא ודאי לא היו אוכלים ממש עד חשכה, דעבדי איסורא מדאורייתא.
Inference: It implies that Tosefes Yom ha'Kipurim has a Shi'ur, since they obviously did not eat right to nightfall (seeing as it is impossible to gauge the exact moment) ...
ואעפ"כ קאמר 'מוטב שיהיו ישראל שוגגיין ואל יהיו מזידין'.
Inference (cont.): Nevertheless, the Gemara says that 'It is better that Yisrael should be Shogeg than Meizid'.
ובתוספת זה לא הוברר השעור.
Problem: The Gemara does not however, clarify what the Shi'ur is.
ולכך יש ליזהר ולהפסיק מבע"י.
Conclusion: Consequently, one should take care to stop whilst it is still day.
TOSFOS DH HASAM BE'TOIVNA SARYA D'IS BEIH KOTZIM
תוס' ד"ה התם בתבנא סריא דאית ביה קוצים
(Summary: Tosfos reconciles Rebbi Yehudah here with his own opinion regarding wood in a storehouse.)
וגם אינו ראוי למאכל בהמה, וקאי להסקה, ואפילו רבי יהודה מודה.
Clarification: Neither is it fit for animal fodder, only for burning; nevertheless, Rebbi Yehudah concedes (that it is permitted).
וא"ת, מאי שנא מעצים שבמוקצה דקא אסר רבי יהודה, אע"ג דחזיין להסקה?
Question: In what way is this different than wood in a storehouse, which Rebbi Yehudah forbids, even though it is fit for burning?
וי"ל, דלא דמי, דדוקא גבי אוצר של תבן, לא הקצה דעתו ממה שראוי עתה, דלא הקצה דעתו כי אם ממאכל בהמה, ועתה הוא ראוי להסקה. ומזה לא הקצה דעתו.
Answer: The cases are not comparable, since in the current case, the owner is only Maktzeh the wood from what it is now designated - i.e. animal fodder, leaving it fit to be used as firewood (which he was not Maktzeh).
אבל אוצר של עצים הקצה דעתו ממה שראוי עתה.
Conclusion: Whereas in the case of the storehouse, he is Maktzeh the wood from what it is now fit - i.e. firewood.
30b----------------------------------------30b
TOSFOS DH AD MOTZA'EI YOM-TOV HA'ACHARON
תוס' ד"ה עד מוצאי י"ט האחרון
(Summary: Tosfos explains why the items of the Succah are forbidden even on the tenth day, should it fall on Shabbos.)
עד שיתחיל יום החול.
Clarification: Until a weekday begins.
וא"ת, התינח י"ט שמיני, מוקצה הוא משום דהוי ספק שביעי, וגם ביום תשיעי שם מוקצה עליו, 'הואיל ואתקצאי לבין השמשות, אתקצאי נמי לכולי יומא' ...
Introduction to Question: We can understand why on the eighth day (Shemini Atzeres) it is Muktzah, since it is a Safek seventh day, and even on the ninth day (Simchas Torah) it is Muktzah, since it was Muktzah during Bein-ha'Shemashos, it remains Muktzah the entire day.
ושפיר אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר במוקצה מחמת מצוה, כגון הכא בעצי סוכה.
Introduction to Question (cont.): And we do say Muktzah on account of the previous day with regard to Muktzah Machmas Mitzvah (See Daf 4. DH 'Neima'), like here regarding the wood of the Succah.
אבל נהגו העולם כשחל תשיעי של חג בע"ש, שאין מסתפקין מהן בשבת שהוא עשירי. ומאי טעמא?
Question: The Minhag however is, that when the ninth day falls on Erev Shabbos, one does not use the items of the Succah on Shabbos, which is the tenth day. Why is that?
אי משום סתירת אהל, לא שייך בפירות?
Question Cont.): If it is a question of demolishing an Ohel, this does not apply to fruit?
ואי משום דאתקצאי בין השמשות דתשיעי, תרי מגו כה"ג לא אמרינן, דבתשיעי נמי לא נאסר אלא מטעם מגו?
Question Cont.): And if it is because it was Muktzah during Bein-ha'Shemashos of the ninth day, we do not apply two Migu's in this way, where even on the ninth day it was only Asur due to 'Migu'?
וי"ל, דהיינו טעמא משום הכנה, דהואיל ובע"ש היה אסור שהוא תשיעי, והוא י"ט, אם היה נאכל בשבת, היה מכין י"ט לשבת, והוי כעין נולד, כיון שבא עתה ראויות שלו ולא בא בי"ט.
Answer: It is Asur on account of Hachanah, because, since it was Asur on Erev Shabbos (the ninth day) which was Yom-Tov, if it would be permitted to eat it, on Shabbos, it would be a matter of Yom-Tov preparing for Shabbos, which is a sort of Nolad, since it only becomes fit now and was not fit on Yom-Tov.
ומזה הטעם יש נזהרין, כשחל שמחת תורה אחר השבת, מלאכול האתרוג באותו יום, דהואיל ובשבת היה אסור שהוא שמיני.
Elaboration: And by the same token, some people are careful, when when Simchas Torah falls after Shabbos, not to eat their Esrog on that day, since on Shabbos it was Asur.
ועוד, כי היה ראוי לברך בו אם אתי אליהו ואמר דעברו לאלול ...
Elaboration: Moreover, it would be fit to recite a B'rachah over, in the event that Eliyahu would come and announce that Ellul was a full month.
א"כ, אם היה אוכל אותו בשמחת התורה כדאמרן, הוי שבת מכין לי"ט.
Conclusion: Consequently, if one were to eat it on Simchas Torah, Shabbos would be preparing for Yom-Tov.
TOSFOS DH AMAR RAV MENASHYA BREIH D'RAVA SEIFA AS'AN L'SUKAH D'ALMA ETC.
תוס' ד"ה אמר רב מנשיא בריה דרבא סיפא אתאן לסוכה דעלמא וכו'
(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not ask that, according to the current theory, it will not help to stipulate.)
מצי נמי למפרך - דלמאי דס"ל דהוי מוקצה מחמת איסור, לא אשכחנא דמהני ביה תנאה.
Implied Question: The Gemara could also ask why, according to the current thinking, that it is Muktzah Machmas Isur, it will not help to stipulate.
אלא דאינו חושש למפרך, משום דאינו נשאר במסקנא, אלא נקט האמת.
Answer: It doesn't bother to do so however, since it does not remain with this S'vara in the Maskana.
TOSFOS DH AVAL ATZEI SUKAH D'CHAL KEDUSHAH ALAYHU ISKE'TZA'I L'SHIV'AH
תוס' ד"ה אבל עצי סוכה דחל קדושה עלייהו אתקצאי לשבעה
(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya earlier, which holds that the wood of the Succah is Asur mi'd'Oraysa.)
וקשה, דמשמע הכא דמה שעצי סוכה אסורין, היינו מטעם מוקצה.
Question: It implies here that the wood of the Succah is Asur on account of Muktzah.
וכן בשבת (דף מה. ושם) משמע - דקאמר 'הואיל והוקצה למצותו, הוקצה לאיסורו'.
Support: And so it would seem from the Gemara in Shabbos (Daf 45. & 45:), which says 'Since it is Muktzah for its Mitzvah, it is also Muktzah for its Isur'.
ולעיל קאמר 'מה חג לה', אף סוכה לה' '. אלמא דאסורין מדאורייתא?
Support (cont.): Whereas earlier we learned that 'Succah, just like Yom-Tov, is for Hashem'.
ותירץ ר"ת, דמה שאמר 'מה חג לשם, אף סוכה לשם' היינו לפי שיעור סוכה, כגון ב' דפנות ושלישית אפי' טפח.
Answer #1: Rabeinu Tam answers that when the Gemara says 'Succah, just like Yom-Tov, is for Hashem', it is referring to the Shi'ur Succah i.e. two walls and the third, even if it is merely a Tefach.
אבל אי עביד דפנות שלמות יותר משיעור סוכה, לא נפיק מקרא. ועל היותר קאמר שאסור מטעם מוקצה.
Answer #1 (cont.): But if one made a Succah with complete walls which is larger that the minimum size Succah, that we do not learn from the Pasuk, and it is on that excess that the Gemara forbids because of Muktzah.
ור"י פירש דודאי כל זמן שהסוכה בעמידה, שייך בה 'מה חג לה', אף סוכה לה' ' ... אבל כשנפלה לא שייך בה 'מה חג ... '.
Answer #2: The Ri explains that, to be sure as long as the Succah is standing, the comparison of Succah to Chag is applicable, but not once it falls down.
ואם כן, היה יכול לתרוצי הכא מה שעצי סוכה אסורין מקרא דלעיל 'מה חג ... ', היינו כשהיו בעמידה, אבל כשנפלו מותרין.
Answer #2 (cont.): Consequently, one could answer here, that when the Gemara earlier forbids the the wood of the Succah on account of 'Mah Chag la'Hashem ... ', that speaks when the Succah is still standing, but oncve it falls, it is permitted.
אלא נקט האמת, דכשנפלו נמי אסורין מטעם מוקצה.
Conclusion: Only it says truthfully, that when it falls, it is still forbidden because of Muktzah.
TOSFOS DH KOL ACHAS V'ACHAS YOTZEI BAH V'OCHLAH L'ALTAR
תוס' ד"ה כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר
(Summary: Tosfos explains why 'immediately' is La'v Davka.)
לאו דוקא לאלתר.
Clarification: La'v Davka 'immediately' ...
דהא אתרוג של יום ראשון אסור כל היום עד למחר, ולא פליג רב ורב אסי אלא בשאר ימים.
Source: Since the Esrog is Asur the entire first day until the next day, and Rav and Rav Asi are only arguing over the subsequent days.