TOSFOS DH MI'LEMATAH L'MA'ALAH ASUR (Continued from previous Amud).
תוס' ד"ה מלמטה למעלה אסור
(Summary: Tosfos reconciles Rashi's explanation with the Gemara in Shabbos, and goes on to disagree with Rashi's statement that Rav Yehudah holds like Rebbi Yehudah.)
וגם 'פוריא' לא מיירי כגון מטה שלנו שאין לה מחיצות, אלא שיש לה מחיצות.
Conclusion (cont. from previous Amud): Also the bed in the case of 'Purya' (the bed), unlike our beds which do not have walls, has walls.
אך תימה, דאמר בשבת (דף קלט:) 'האי פרוונקא אכוליה כובא אסירא', והתם המחיצות היו עשויות כבר?
Question: The Gemara in Shabbos (Daf 139:) forbids spreading a cloth over the entire top of a barrel', even though the walls were made earlier?
וי"ל, דשאני התם, הואיל ורחב הכובא יותר מדאי, נעשה כאהל.
Answer: It is different there, because, since the barrel is extremely wide, it becomes an Ohel.
פרש"י, דרב יהודה דהכא ס"ל כרבי יהודה, דאוסר מוקצה ודבר שאין מתכוין, אבל אנן ס"ל כר"ש, ודבר שאין מתכוין מותר.
Explanation #1: Rashi explains that Rav Yehudah here holds like Rebbi Yehudah, who forbids Muktzah and 'Davar she'Ein Miskaven'; whereas we hold like Rebbi Shimon, who permits 'Davar She"Ein Miskaven'.
ודוחק הוא לומר דכל הני מילתא דלא כר"ש.
Refutation: However, it is a Dochek to establish all the current cases not like Rebbi Shimon.
אלא נראה לומר דאפילו ר"ש מודה דהויא הכא אסור ...
Explanation #2: It therefore seems that even Rebbi Shimon concedes that the current cases are Asur ...
דהא דא"ר שמעון 'דבר שאין מתכוין מותר' היינו כגון שעושה דבר ואין מתכוין לעשותו, אבל הכא מתכוין לעשות מה שהוא עושה.
Explanation #2 (cont.): Since when Rebbi Shimon permits 'Davar she'Ein Miskaven' that is where one does something unintentionally, whereas here he intends to do what he is doing.
TOSFOS DH V'HILCH'SA YABESHTA SHARI R'TIVA ASUR
תוס' ד"ה והלכתא יבשתא שרי רטיבא אסור
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)
פרש"י, דהלכתא אקבע אליבא דמאן דאית ליה מוקצה, ולא נתנו עצים אלא להסקה.
Explanation #1: Rashi explains that that this Halachah goes according to those who hold of Muktzah, and that 'wood is only designated for for firewood'.
אבל אנו דקי"ל כר"ש שרי אפי' חזרא רטיבא.
Explanation #1 (cont.): But we Pasken like Rebbi Shimon, who permits even a sharp branch that is wet.
ודוחק הוא לומר דר"ש פליג א'מאי דפסיק הש"ס.
Refutation: It is a Dochek however, to say that Rebbi Shimon disagrees with the P'sak of the Gemara.
וי"ל, דאפילו לר"ש דנהי דאית ליה שנתנו עצים שלא להסקה, היינו בדבר הראוי להסקה; אבל רטיבא, אין ראויין להסקה.
Explanation #2: Even Rebbi Shimon agrees that even though wood is not necessarily designated for burning, that is only if it is fit for burning, but not when it is wet, when it is not.
TOSFOS DH DARASH RAVA ETC.
תוס' ד"ה דרש רבא וכו'
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)
פירש רש"י, דכר' יהודה ס"ל, וע"כ לא תכנס ליטול אוד, דלא נתנו עצים אלא להסקה
Explanation #1: Rashi explains that he holds like Rebbi Yehudah, which explains why she is not permitted to go in to fetch a log, since wood is designated specifically for burning.
ודוחק הוא לומר דהש"ס קיימא דלא כהלכתא.
Refutation: Once again, it is a Dochek to say that the Gemara goes not according to the Halachah.
אלא ודאי דאפילו ר' שמעון מודה דאסור משום דהוי כתקוני מנא.
Explanation #2: It is therefore clear that even Rebbi Shimon rules that it is Asur, because it is akin to 'Tikunei Manah' (making a K'li).
TOSFOS DH V'SHADI MEI'EHAH L'SHUNRA
תוס' ד"ה ושדי מעיה לשונרא
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's reason as to why it is not fit for human consumption.)
פירש"י, דלרבי יהודה הוה אסור לטלטלן ליתן לחתול, דמאתמול מוכן לאדם הוה ולא לכלבים, וא"ר יהודה דאם לא היתה נבלה מעיו"ט, אסור ליתן לכלבים ...
Explanation #1: Rashi explains that according to Rebbi Yehudah, it would be forbidden to take them to give to one's cat, since yesterday, it was prepared fo humans and not for dogs, and Rebbi Yehudah said that if it was not a Neveilah on Erev Yom-Tov, it is forbidden to feed to to one's dog.
וגם אינו ראוי ליתן לאדם, לפי שאין דרך בני אדם לאכול בני מעים ביו"ט, דבלאו הכי יש להם הרבה לאכול.
Explanation #1 (cont.): Nor is it fit to give to a person, seeing as people do not tend to eat intestines on Yom-Tov, since they have plenty to eat without them.
וא"ת, וכי משום שאינו אוכל מהן הוו מוקצין ...
Question: If, due to the fact that one does not eat them, they become Muktzah?
א"כ היכי מטלטלין בשר חי דחזיא לכוס, במסכת שבת (דף קכח.), הא אינו אוכל מהן משום שיש לו הרבה לאכול?
Question (cont.): Then how does the Gemara in Shabbos (Daf 128.) permit moving raw meat, because it is fit to chew. Seeing as people do not generally eat it since they have plenty to eat without it?
וי"ל, דמיירי שכבר הסריחו, ולא הוי חזי לאדם, ולר' יהודה היה אסור.
Explanation #2: It speaks where the meat has already gone off, in which case it is not fit for human consumption, and R' Yehudah would declare it Asur.
ומשני כיון דמסריחי - כלומר כיון דודאי מסריחי דעתידין להסריח, דעתו לכלבים.
Conclusion: And the Gemara answers that it has become putrid - meaning that since it is bound to become putrid, the owner decides to feed it to his dogs.
TOSFOS DH V'REBBI ELIEZER OMER NOTEIL ADAM KISAM MI'SHE'LEFANAV
תוס' ד"ה רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו
(Summary: Tosfos refutes Rashi's explanation and elaborates.)
פירש"י, לאו דוקא משלפניו, דה"ה משלאחריו נמי, דקתני 'כל מה שבחצר מוכן הוא'.
Explanation #1: Rashi explains that 'in front of him' is La'v Davka, and the same applies to taking from behind him, seeing as the Mishnah considers whatever is in the Chatzer to be 'Muchan.
אלא נקט 'משלפניו' ...
Implied Question: And the reason that the Tana says 'in front of him' ...
משום רבנן דפליגי אח"כ, דשרו דוקא להדליק, אבל לחצוץ בו שניו, לא.
Answer: Is on account of the Rabbanan who argue with him (Rebbi Eliezer) later, in that they permit to kindle exclusively, but not to pick one's teeth.
ותימה, דהא משמע בפרק המוציא (שבת דף פא: ושם) דדוקא קתני - דבעי התם 'אבנים של בית הכסא, מהו להעלותן אחריו לגג? וקא פשיט ליה דשריא.
Question: The Gemara in 'ha'Motzi' (Shabbos, Daf 81: & 82.) that the Mishnah means 'in front of him' Davka, since the Gemara asks there whether one is permitted to carry stones for the bathroom up to the roof, and concludes that it is permitted.
ופריך - 'מיתיבי', ר"א אומר נוטל אדם קיסם משלפניו, דדוקא משלפניו, אבל בכל החצר, לא, ואת אמרת דיכול להעלות לגג'?
Question (cont.): Then the Gemara asks from our Mishnah 'Rebbi Eliezer permits taking a splinter from in front of him - specifically from in front of him, but not from the entire Chatzer, and you allowed him to carry the stones up to the roof'?
וי"ל, דאה"נ, דודאי דוקא קאמר, כדמשמע התם.
Explanation #2: To be sure, Rebbi Eliezer means Davka (from in front of him), as is implied there.
ואף על גב דקאמר 'כל מה שבחצר מוכן הוא' ...
Implied Question: And even though he says that 'Whatever is in the Chatzer is Muchan' ...
היינו דוקא גבי אכילה, משום דאדם קובע לו מקום לאכילתו, והיה לו להכין.
Answer: That (i.e. our Mishnah) is specifically with regard to eating, seeing as a person fixes the location where he eats, and he should have prepared it (but didn't).
אבל גבי אש לא שייך, דפעמים שאינו עושה מדורה ביו"ט.
Answer (cont.): But this argument does not apply to a fire, since there are times where does one not light a fire on Yom-Tov.
וכן מחלק התם בין אבנים לקיסם.
Support: And the Gemara there draws a similar distinction between stones and a splinter.
TOSFOS DH VA'CHACHAMIM OMRIM MEGABEV MI'SHE'LEFANAV U'MADLIK
תוס' ד"ה וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק
(Summary: Tosfos again disagrees with Rashi's explanation.)
פרש"י דבתרתי פליגי - דאפילו להדליק דוקא משלפניו, ולחצוץ שניו אפילו משלפניו לא, דעצים לא נתנו אלא להסקה.
Explanation #1: Rashi explains that they argue over two points - in that even to kindle, it is permitted specifically from the front, whereas to pick one's teeth, even that is forbidden, because wood is designated specifically for burning.
וקשה לפירושו, דחכמים סבירא להו דלא כהלכתא, דפליגי בפלוגתא דרבי שמעון ורבי יהודה?
Question: But the Chachamim do not hold like the Halachah, since they are arguing over the Machlokes between Rebbi Shimon and Rebbi Yehudah?
לכן נ"ל, דטעמא דרבנן דלכך אסור לחצוץ שניו - גזירה משום שמא יקטום.
Explanation #2: It therefore seems that the reason that the Rabbanan forbid picking one's teeth (with them) is due to a decree in case one comes to break them off (even according to Rebbi Shimon).
וכן מסיק נמי בגמרא.
Proof: And this is precisely how the Gemara concludes.
33b----------------------------------------33b
TOSFOS DH PATUR AVAL ASUR KA KASHYA LI CHAYAV CHATAS MIBA'I
תוס' ד"ה פטור אבל אסור קא קשיא לי חייב חטאת מבעיא
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's text and explanation.)
פרש"י 'תשובה גדולה חזרת להשיבני, דאפי' פטור אבל אסור קא קשיא לי; כ"ש דחייב חטאת קא קשיא לי?
Explanation #1: Rashi explains - 'You gave me 'large' answer to my question, since I even queried 'Patur Aval Asur', how much more so 'Chayav Chatas'!
אבל לא קשיא כלל, דהתם מיירי בקשין שאינן ראויין למאכל בהמה.
Explanation #1 (cont.): However it is not really a Kashya, since there it speaks where they are hard, and not therefore fit for animal consumption.
וקשה, מאי מאריך בלשונו, 'השתא פטור אבל אסור קא קשיא לי'? - לשני ליה לאלתר 'התם מיירי בקשין'?
Question #1: Why is he so lengthy ('Since I even queried 'Patur Aval Asur' ... '? Why did he not simply answer that it speaks there where they are hard?
וע"ק, דמשמע דבקשין מתסר לרב יהודה אף להריח, ובסמוך מתיר רב יהודה, דאמר 'דמפשח ויהיב אלותא ... '?
Question #2: Moreover, it implies that where they are hard, Rav Yehudah forbids even to smell it, whereas he will shortly permit it - when he says that 'He broke off a branch and gave it to us'?
ואר"ת, דגרסי' כגרסא דר"ח דגריס 'א"ל'.
Explanation #2: Rabeinu Tam therefore has the text 'Amar leih' (instead of 'Ela').
וה"פ - דרב יהודה משיב לרב כהנא פשיטא דהברייתא נשנית בטעות, דהא הא דקאמר 'פטור אבל אסור' קא קשיא לי, דאדרבה מותר לגמרי ואפי' לכתחלה ...
Explanation #2 (cont.): And this is the explanation: Rav Yehudah answered Rav Kahana that the Beraisa was obviously learned erroneously, since, seeing he held that it is completely Mutar, he even had a problem with 'Patur Aval Asur' ...
חייב חטאת מבעיא, כ"ש דנשנית בטעות כיון דקתני 'חייב חטאת'?
Explanation #2 (cont.): So now that the Beraisa said 'Chayav Chatas', it must certainly have been learned in error?
וא"ל רב כהנא לרב יהודה - 'מצינן לשנויי לך דהברייתא מיירי בקשין שאין ראויין כלל למאכל בהמה, ולכך זהו דלהריח פטור אבל אסור, לחצוץ בו שניו חייב חטאת.
Explanation #2 (cont.): To which Rav Kahana replied that as far as he was concerned, he could have answered him that the Beraisa speaks where the Besamim is hard, in which case it is unfit for animal consumption. Consequently, if it is to smell, he is Patur Aval Asur, whereas if it is to pick his teeth, he is Chayav Chatas.
אבל לדידך קשה, דבקשין נמי קא אמרת דמותר להריח, כדקאמר 'מפשח ויהיב אלותא ... ' '?
Explanation #2 (cont.): Only according to him (Rav Chisda) the Kashya remains, since he permits smelling even hard ones, as he specifically says 'He broke off a branch and gave it to us'?
ומ"מ רב יהודה לא הוה מודה ליה, דרב יהודה ס"ל דלחצוץ שניו פטור אבל אסור ולהריח מותר אפי' לכתחלה, אף על גב דקשין הן, להריח מותר.
Conclusion: Nevertheless, Rav Yehudah did not agree with him (Rav Kahana), because he held that to pick one's teeth, one is Patur Aval Asur, and to smell, is Mutar.
TOSFOS DH KI HAVINAN BEI RAV YEHUDAH HAVAH MAFSHACH LAN ETC.
תוס' ד"ה כי הוינן בי רב יהודה הוה מפשח לן כו'
(Summary: Tosfos clarifies Rav Yehudah, and discusses in detail why we recite a B'rachah over Besamim on Motza'ei Shabbos but not when it falls on Yom-Tov.)
ומיירי להריח כדמסיק - דסבר כרבנן, דאמרו התם גבי לחצוץ שניו פטור אבל אסור, ולהריח מותר אפי' לכתחלה, ולא גזרו 'שמא יקטום'.
Clarification: It speaks where it is to smell, as the Gemara concludes - because he holds like the Rabbanan who say there that, if is to pick one;s teeth, one is Patur Aval Asur, whereas to smell is permitted even Lechatchilah, and they did not decree becuase of 'Shema Yiktom' (One may break of a twig).
וא"ת, למה נמנעו כשחל יו"ט במ"ש מלהריח בשמים?
Question: Why, when Yom-Tov falls on Motza'eu Shabbos, do we refrain from smelling Besamim?
אי משום 'שמא יקטום' ...
Reason #1: If it is because of 'Shema Yiktom' ...
והא לא חיישינן, כדמוכח הכא אליבא דרב יהודה, דס"ל כרבנן.
Refutation: We are not worried about that, as is clear from Rav Yehudah here, who holds like the Rabbanan.
וגם אין שייך לפרושי טעמא משום אש גיהנם שמתחיל לשרוף ולהסריח, ולכך מברכינן בכל מ"ש דעלמא; וכשחל יו"ט במ"ש, אז אין האש מתחיל לשרוף ולהסריח, ולכך לא מברכינן, דהא גם ביו"ט שובת.
Reason #2: Neither can the reason be because of the fire of Gehinom, which begins to burn and to cause a putrid smell, which is the reason that we recite the B'rachah every Motza'ei Shabbos. And when Yom-Tov falls on Motza'ei Shabbos, when the fire does not resume burning and causing a smell, there is no reason to recite the B'rachah, since it rests on Yom-Tov too.
דא"כ, גם במוצאי יו"ט אמאי לא מברכינן א'בשמים?
Refutation: If that were so, why do we not recite the B'rachah on Besamim on Motza'ei Yom-Tov as well?
וגם אין לפרש דהא דמברכינן א'בשמים במ"ש משום נפש יתירה שאבד, ומריח הבשמים ומישב דעתו עליו, וכשחל במ"ש אז אינו מפסיד נפש יתירה - דביו"ט אית ליה נשמה יתירה ...
Reason #3: Nor can we explain that we recite the B'rachah on Motza'ei Shabbos because of the Neshamah Yeseirah which departs, and we smell the Besamim in order revive ourselves after the loss, and when Yom-Tov falls on Motza'ei Shabbos, one does not lose the Neshamah Yeseirah - because it is there on Yom-Tov too ...
דא"כ, במוצאי יו"ט אמאי לא מברכינן א'בשמים?
Refutation: Because in that case, why do we not recite the B'rachah over Besamim on Motza'ei Yom-Tov?
ואי ליכא הני טעמי, א"כ מ"ט דמברכינן א'בשמים במ"ש?
Question (cont.): So if it is not because of any of these reasons, why do we recite the B'rachah over Besamim on Motza'ei Shabbos?
וי"ל, דלעולם טעמא דמברכי' א'בשמים במ"ש הוי משום נשמה יתירה, ובי"ט ליכא נשמה יתירה.
Answer: The reason that we do is because of the departure of the Neshamah Yeseirah, which is there on Shabbos but not on Yom-Tov.
וא"ת, אמאי לא מברכין א'בשמים כשחל יו"ט להיות במ"ש?
Question: Then why do we not recite the B'rachah over Besamim on Motza'ei Shabbos when it falls on Yom-Tov?
כיון דיש לו מאכלים חשובים וטובים, מישב דעתו ממילא בלא ריח בשמים.
Answer: Because, since we eat Chashuv and good food on Yom-Tov, we are automatically revived, and smelling Besamim is not necessary.
TOSFOS DH KI TANYA HA'HI B'MUST'KI
תוס' ד"ה כי תניא ההיא במוסתקי
(Summary: Tosfos clarifies Must'ki and elaborates.)
מזופפת ורעועה.
Clarification: Tarred and unsteady.
פירש רש"י, דלא חיישינן לתקון כלי, דהואיל ורעועה הרבה, יחוס עליה, דשמא יקלקל החבית, ועושה נקב לכל הפחות שיוכל.
Explanation #1: Rashi explains that we are not concerned about 'Tikun K'li (repairing a vessel), because, since the barrel is very unsteady, he will have pity on it in case it gets spoiled, so he will make the hole as small as he possibly can.
וה"ר יצחק פירש במסכת ערובין (דף לד: ושם בד"ה ואמאי) דכיון שהם מדובקים בזפת ואין החתיכות שלמות, לא הוי שום תקון כלי.
Explanation #2: Whereas Rebbi Yitzchak explains in Maseches Eruvin (Daf 34: and 35. DH 'Amai'), that since they are stuck together with tar and the pieces are not complete, there is no question of Tikun K'li anyway.