[1] מנחה קטנה מתחילה משעה תשע וחצי בשעות זמניות (דהיינו שעתים וחצי קודם השקיעה), ופלג המנחה הוא שעה ורבע קודם השקיעה.

[2] ס"ל לתוס' שמבעוד יום כבר קדש היום בערבי שבתות (ולא כרש"י בעמוד ב' בד"ה משעה שקדש, שפירש שהוא בביה"ש). וכן ס"ל לתוס' שזמן זה הוא הזמן שבני אדם נכנסים להסב - והיינו סעודת ע"ש.

[3] רבן גמליאל מפרש במשנה שגם חכמים מודים שאפשר לקרוא עד עמוד השחר, אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה אמרו עד חצות.

[4] פירש"י (בעמוד ב' בד"ה סיפא), דתנא דברייתא הוא שיטה רביעית, ודריש "ובשכבך" - תחילת זמן שכיבה. והגם שלקמן (דף ג.) ג"כ פירש רש"י (בד"ה לאו ר' אליעזר היא), דר"א ס"ל תחילת זמן שכיבה. מ"מ חלוקים הם, דתנא דברייתא ס"ל תחילת זמן שכיבה וכבני אדם שהולכים לישון מוקדם, ור"א ס"ל תחילת זמן שכיבה אצל כל בני אדם שיש שישנים מוקדם ויש מאוחר ולכך ס"ל לר"א עד סוף האשמורה הראשונה.

[5] ביארו התוס' (בד"ה ליתני), דיש לו לפתוח בשחרית כדאשכחן בתמיד דכתיב של בוקר תחילה ואח"כ של בין הערבים.

[6] הנה בתירוץ זה מיושבים ג' הקושיות, א) דהתנא סמך על הפסוק שבו נאמר חיוב ק"ש, ועל זה שאל מאימתי. ב) כיון שבפסוק מוקדמת השכיבה לקימה, לכן גם הוא הקדים שכיבה לקימה ג) אין לשאול מברכות ק"ש על ק"ש, דהפסוק דמיירי בק"ש הקדימו ערבית לשחרית, אבל על הברכות שלא נאמר עליהם הפסוק הקדימו שחרית לערבית כמו בתמיד (תוד"ה אי הכי).

[7] בגמ' לקמן (דף ג.) הסתפקה האם הוא ר' אליעזר (ותרי תנאי אליבא דר' אליעזר), או שהוא תנא אחר.

[8] והיינו הזמן שמכינים לעני את סעודתו, שאז הוא עצמו יכול לקרוא ק"ש ולהתפלל. - תוד"ה משעה.

[9] ונחלקו רש"י ותוס' בזמן זה, דרש"י מפרש בבין השמשות, ותוס' (בעמוד א' ד"ה מאימתי) פירשו שהוא מבעוד יום.

[10] והקשה לו ר' יהודה הלא כהנים מבעוד יום הם טובלים, ור' יהודה מקשה כן דהוא לשיטתו שסובר שבין השמשות הוא מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים, וא"כ הכהנים שצריכים לטבול ביום - צריכים לטבול עוד קודם הזמן הזה המסופק, וזמן זה ודאי לאו זמן שכיבה. וענה לו ר"מ דהוא ס"ל כר' יוסי, שבין השמשות שלו הוא כהרף עין זה נכנס וזה יוצא, והיינו מעט קודם זמן צאת הכוכבים.

[11] והביא רש"י (בד"ה נכנסין להסב) ב' פירושים בזה, י"א בימות החול, וי"א בשבתות, ומ"מ מאוחר הוא - דהיינו אחר צאת הכוכבים. אכן התוס' (בעמוד א' בד"ה מאימתי) חולקים, וס"ל דבני אדם נכנסים להסב - היינו סעודת שבת - מבעוד יום.