1)

TOSFOS DH BOREI NEFASHOS RABOS V'CHESRONAM

תוספות ד"ה בורא נפשות רבות וחסרונם

(SUMMARY: Tosfos explains the B'rachah of 'Borei Nefashos ... '.)

כמו לחם ומים, שאי אפשר בלא הם.

(a)

Clarification of B'rachah: Things such as water and bread, without which one cannot subsist.

'ועל כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי' - כלומר על כל מה שבעולם שגם אם לא בראם יכולין העולם לחיות בלא הם, שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא, כמו תפוחים וכיוצא בהן.

1.

Clarification of B'rachah (cont.): Where 'Al Kol Mah she'Bara Lehachayos bahem Nefesh Kol Chai' refers to commodities without which the world could still continue to exist, which Hash-m created purely for pleasure, such as apples and the likes.

ומסיים 'ברוך חי העולמים'. ובירושלמי 'ברוך אתה ה', חי העולמים'.

(b)

Conclusion of B'rachah: And one concludes 'Baruch Chei ha'Olamim'; according to the Yerushalmi 'Baruch Atah Hash-m, Chei ha'Olamim'.

2)

TOSFOS DH IM HA'PERUSOS KAYAMOS

תוספות ד"ה אם הפרוסות קיימות

(SUMMARY: Tosfos explains this statement.)

יש מפרשים דהיינו כשהלחם אינו שרוי במים כ"כ, שאם יקח הפרוסה, שלא ישבר.

(a)

Clarification: Some commentaries explain this to mean that it is not soaked in water to the extent that if one picks up the piece, it will not break.

3)

TOSFOS DH RASHI PIRESH OREZ 'MIL'

תוספות ד"ה רש"י פי' אורז מי"ל

(SUMMARY: Tosfos presnts two explanations of the difference between ''Orez' and 'Dochen'.)

ויש מפרשים ר"יזו.

(a)

Explanation #2: Others explain that it is rice.

ולהאי פירוש יש לפרש דדוחן היינו 'מי"ל'.

(b)

Explanation #2 (cont.): According to that explanation, Dochen presumably means 'millet'.

4)

TOSFOS DH TUYUVTA D'RAV U'SHEMUEL

תוספות ד"ה תיובתא דרב ושמואל

(SUMMARY: Tosfos differentiates between Orez and Dochen in this matter.)

באורז, אבל א'דוחן לא הוי תיובתא.

(a)

Clarification: On Dochen however, there is no Kashya.

ואפשר דהוי הלכתא כותייהו, ולא מברכינן עליה 'בורא מיני מזונות'.

(b)

Halachah: In which case, the Halachah may well be like them, and we will not recite over it the B'rachah of 'Borei Miynei Mezonos.'

5)

TOSFOS DH HA'KOSEIS CHITAH TZARICH L'VARECH ALEHAH BOREI PE'RI HA'ADAMAH

תוספות ד"ה הכוסס חטה צריך לברך עליה בורא פרי האדמה

(SUMMARY: Tosfos discusses what B'rachah Achronah one recites after eating chewing wheat kernels or parched ears of grain.)

שהרי אפילו בקמחא דחיטי אמרינן לעיל 'מברכין עליה בפה"א'.

(a)

Source: Since we learned above that even over wheat flour one recites 'Borei P'ri ha'Adamah'.

ולרב נחמן דלא ס"ל הכי - משום דאשתנו.

1.

Source (cont.): And Rav Nachman only disagrees with that because it has changed (its format).

ומיהו בלאחריו יש לספק מאי מברכין, אם מברכין 'על המחיה ועל הכלכלה', ומסיים 'על האדמה ועל פרי האדמה' או לא ...

(b)

She'eilah: With regard to the B'rachah Achronah however, there is reason to doubt as to whether one recites 'al ha'Michyah ve'al ha'Kalkalah', and conclude 'al ha'Adamah ve'al P'ri ha'Adamah', or perhaps not ...

דלא אשכחן ברכת על המחיה ועל הכלכלה אלא היכא דבריך עלייהו ברישא קודם אכילה 'בורא מיני מזונות'?

1.

Reason: Since we only find the B'rachah of 'al ha'Michyah ... ' there where, before eating the food, one first recites 'Borei Miynei Mezonos'.

ור"ת הגיה במחזור שלו 'על האדמה ועל פרי האדמה ... '.

(c)

Resolution: Rabeinu Tam recorded in his Machzor that one should recite 'al ha'Adamah ve'al P'ri ha'Adamah' ...

וחזר בו ...

(d)

Retraction: But he later retracted ...

דלא אשכחן בשום מקום הך ברכה.

(e)

Reason #1: Since nowhere do we find such a B'rachah.

דלקמן (דף מד.) מפרש ברכה אחת מעין ג', וקאמר - 'בחמשת המינים "על הארץ ועל המחי"', ועל ז' המינים "על הארץ ועל הפירות"', ועל האדמה ועל פרי האדמה לא הזכיר'.

(f)

Source #1: Because later, (on Daf 44.) when defining the B'rachah Me'ein Shalosh, the Gemara explains that over the five species (of grain) one recites 'al ha'Aretz ve'al ha'Michyah', and on the (remainder of) the seven species of fruit 'al ha'Aretz ve'al ha'Peiros'. It makes no mention of 'al ha'Adamah ve'al P'ri ha'Adamah'.

ועוד, מדקאמר הכא על הכוסס את החטה מברך 'בורא פרי האדמה', וקאמר בהדיא 'טחנו ואפאו פת - עד 'אם אין הפרוסות קיימות, בתחלה מברך "בורא מ"מ" ולבסוף ברכה אחת מעין שלש'.

(g)

Source #2: Furthermore, since the Gemara says here that someone who chews wheat recites 'Borei P'ri ha'Adamah', and then adds that if he then grinds it and bakes it into bread ... 'If the pieces remain intact, one first recites "Borei Miynei Mezonos" and later B'rachah Achas Me'ein Shalosh ...

ומדלא קתני הכי גבי 'כוסס החטה' (מברך לאחריו ברכה אחת מעין שלש). ש"מ דבכוסס ליכא ברכה לאחריו מעין ג'.

1.

Source #2 (cont.): And does not say with regard to someone who chews wheat that he recites a B'rachah Achas Me'ein Shalosh after it, we can extrapolate that chewing wheat does not require a B'rachah Achas Me'ein Shalosh after it.

והא דקאמר 'כל שהוא מין דגן ולא עשאו פת ... , וחכמים אומרים ברכה אחת מעין ג'' ...

(h)

Implied question: And when the Gemara says 'Whatever is a kind of grain that has not been turned into bread ... the Chachamim require 'B'rachah Achas Me'ein Shalosh' ...

מיירי דעבדינהו כעין דייסא, דחשיבא אז אכילתו.

(i)

Answer: It is speaking where they made it in the form of a porridge, whose eating is considered more Chashuv.

אבל הכוסס את החטה חי, דלא חשיבא אכילתו כ"כ, אע"ג דהיא מן חמשת המינים.

1.

Answer (cont.): Whereas eating raw wheat kernels is not so Chashuv, despite the fact that it belongs to the five species of grain.

אינו מברך לאחריו ברכה מעין שלש, אלא 'בורא נפשות רבות ... '.

2.

Conclusion #1: Consequently, one recites after it (not a B'rachah Achas Me'ein Shalosh, but) 'Borei Nefashos Rabos ... '.

ומיהו אומר הר"י שיש לספק שמא חכמים כיילי ליה בההוא 'מין דגן ולא עשאו פת ... 'וחכמים אומרים ברכה אחת מעין שלש'.

(j)

Alternative Ruling: However, says the Ri, there remains a doubt as to whether, at the end of the day the Chachamim did not incorporate it in the species of grain which was not baked as bread, on which the Chachamim required a B'rachah Achas Me'ein Shalosh.

ונכון להחמיר שאין לאכול קליות או חטים שלוקות אלא בתוך הסעודה, שאז ברכת המזון פוטרתן, אם לא נתמעכו יפה דהוו כמו דייסא.

(k)

Conclusion #2: Consequently, the corect thing to do is to avoid eating parched ears of grain or cooked wheat kernels other than during a meal, in which case, Birchas ha'Mazon will cover them - unless they have been well squashed, in which case they have the Din of porridge.

ובירושלמי יש שגם האמוראים היו מסופקים דקאמר 'הדין דאכיל סלת - פירוש קליות, מאי מברך בסופה? רבי ירמיה אמר לא אכלית סלת מן יומא '.

(l)

Yerushalmi: In fact, according to the Yerushalmi, the Amora'im expressed the same doubt, when, in reply to the question what B'rachah Achronah someone who eats 'So'les' (by which it means parched ears of grain) recites, Rebbi Yirmiyah replied that he never ate 'So'les' in his life.

6)

TOSFOS DH NASAN RABAN GAMLIEL RESHUS L'REBBI AKIVA L'VARECH

תוספות ד"ה נתן ר"ג רשות לר' עקיבא לברך

(SUMMARY: Tosfos discusses the opinions of Raban Gamliel and Rebbi Akiva, elaborating on the former.)

סבור היה שיברך ג' ברכות כמו שהיה סובר.

(a)

Explanation: He (Raban Gamliel) thought that he (Rebbi Akiva) would recite over it three B'rachos, as he himself holds.

וא"ת, לר"ג, הא קי"ל דאין מזמנין על הפירות?

(b)

Question: What did Raban Gamliel think, in face of the Halachah that 'One does not Bensch Mezuman over fruit'?

וי"ל, דר"ג היה סבור שיהא מברך על כל ז' מינין ג' ברכות שלמות ...

(c)

Answer: Raban Gamliel holds that over all the Shiv'as ha'Minim one recites three complete B'rachos (with Mezuman).

וכי בירך ר"ע מעין ג' - לעצמו דוקא, דקי"ל 'אין מזמנין על הפירות', ואחרים המסובין ברכו כל אחד לעצמו.

(d)

What Rebbi Akiva Did: Rebbi Akiva however, recited B'rachah Achas Me'ein Shalosh - specifically for himself, due to the Halachah that 'One does not Bensch Mezuman over fruit', and each of the other guests Bensched independently.

וא"ת, לר"ג דאמר ג' ברכות שלמות, וס"ל דמזמנים על ז' המינים, אי ס"ל ד'ברכה טעונה כוס', א"כ יזמנו לעולם?

(e)

Question: If, according to Raban Gamliel, who holds that one recites the three B'rachos together with Mezuman over Shiv'as ha'Minim, 'Birchas ha'Mazon requires a cup of wine', then he will be reciting Mezuman forever (seeing as one will need to Bensch three B'rachos with Mezuman over the cup of wine)?

וי"ל, דיכול להיות שלא ישתו כלל מן כוס של ברכה.

(f)

Answer: It may well be that it is not necessary to actually drink from the Kos shel B'rachah.

וא"ת, מ"מ לאותו המברך, שהוא טועם, צריך לברך פעם אחרת, וא"כ אין לדבר סוף?

(g)

Question: The person who Bensches however, who is obligated to taste the wine, will have to Bensch again, and there is no end to the matter?

וי"ל, היכא דאינו שותה בקביעות רק מלא לוגמיו, מודה ר"ג ...

(h)

Answer: There where one does drink in a regular way, only a mouthful, Raban Gamliel will concede that it is not necessary to recite three B'rachos ...

דאל"כ וכי לית ליה לר"ג ברכה אחת מעין שלש בשום מקום?

1.

Proof: Because otherwise, it is not feasible that he never, under any circumstances, holds of 'B'rachah Achas Me'ein Shalosh'.

[וע"ע תוס' פסחים דף ק"ה: ד"ה ש"מ].

(i)

Refer to: See also Tosfos, Pesachim, Daf 105: DH 'Sh'ma Minah'.

37b----------------------------------------37b

7)

TOSFOS DH CHAVITZA D'IS BEIH PIRURIN

תוספות ד"ה חביצא דאית ביה פרורין

(SUMMARY: Tosfos discusses Rashi's interpretation of 'Chavitza' and finally rejects it.)

פרש"י כמו שלנייקו"ק.

(a)

Explanation #1: Rashi explains such as 'Shalnaikuk'.

וא"ת, והתניא לעיל 'בזמן שהפרוסות ... ; אין הפרוסות קיימות, לא יברך עליהן "המוציא", אע"ג דאית בהו כזית'?

(b)

Question: But did we not learn earlier that ' ... when the pieces are intact, one does not recite 'ha'Motzi', even if they comprise a k'Zayis?

וי"ל, דרב יוסף מפרש ליה 'הפרוסות קיימות' היינו בכזית, ואין הפרוסות קיימות - בשאין בהן כזית. וכן מפרש נמי בירושלמי.

(c)

Answer: Rav Yosef interprets 'ha'Perusos Kayamos' to man that they comprise a k'Zayis, and 'Ein ha'Perusos Kayamos', as they do not.

וא"ת, ואיך מדמה רב יוסף פרורי מנחות שלא נתבשלו לפרורי חביצא?

(d)

Question: How can Rav Yosef compare the crumbs of Menachos which have not been cooked to the crumbs of 'Chavitza' (which have)?

וי"ל, כיון שנטגנה בשמן, כנתבשלו דמי.

(e)

Answer: Since the Minchah has been fried in oil, it is as if it has been cooked.

ומיהו קשה, ד'לקט מכולן כזית'. דקאי א'חמשת המינין, ולא א'מנחות, כמו שאפרש. והתם לא מיירי בשנתבשלו, ומ"מ מאי מדמה לחביצא שהוא מבושל?

(f)

Question: From the statement 'If he collected from all of them a k'Zayis' (which the Gemara is about to cite), with reference to the five species (and not Menachos), as Tosfos will explain shortly. And that is not speaking where it was cooked, so how can one compare it to Chavitza, which was?

לכך נ"ל 'חביצא' היינו פרורין הנדבקים יחד על ידי מרק או על ידי חלב ...

(g)

Explanation #2: Therefore it seems that 'Chavitza' is crumbs that are stuck together by means of soup or milk ...

כמו 'חביצא דתמרי' שהן נדבקין.

1.

Precedent: Like Chavitza de'Tamri' (in Bava Metzi'a 99:), where the dates are stuck together.

8)

TOSFOS DH HAYAH OMEID U'MAKRIV MENACHOS

תוספות ד"ה היה עומד ומקריב מנחות

(SUMMARY: Tosfos clarifies the significance of the B'rachah Shehechiyanu, depending upon whom the Beraisa is referring to.)

פרש"י, בעל הבית המתנדב מנחה.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that this refers to a Ba'al ha'Bayis who donates a Minchah.

ודוחק גדול הוא, ד'היה עומד ומקריב' משמע בכהן המקריב?

(b)

Refutation #1: This is very forced however, since 'He was standing and sacrificing' implies a Kohen who is bringing Korbanos?

וכן לישנא 'נטלן לאכלן' - משמע דא'כהן קאי?

1.

Refutation #2: Simnilarly, 'Natlan ve'Achlan' implies that it is speaking about a Kohen?

ונראה בכהן העומד להקריב ראשון במשמרתו ...

(c)

Explanation #2: It therefore seems that it speaks about a Kohen who is the first in his group to sacrifice Korbanos.

וכ"ד משמרות היו, וכל שבת מתחדשת משמרה אחרת. אם כן, כל משמרה אינה משמרת אלא ב' פעמים בשנה; וכיון שיש להם זמן קבוע, מברכין 'שהחיינו'.

1.

Explanation #2 (cont.): Since there were twenty-four Mishmaros of Kohanim, and each week a different Mishmar would serve in the Beis-ha'Mikdash. Consequently, each Mioshmar would serve only twice annually; and since they had a fixed time, they would recite the B'rachah 'Shehechiyanu'.

ולא כפירש"י - דמנחות דמיירי בכהן שלא הקריב מעולם.

(d)

Conclusion: And not like Rashi in Menachos, who explains that it is speaking about a Kohen who has never served in the Beis-ha'Mikdash before.

9)

TOSFOS DH LAKAT MI'KULAN

תוספות ד"ה לקט מכולן

(SUMMARY: Tosfos proves the the Beraisa must be speaking about the five kinds of grain and not the five kinds of Minchah.)

פירש"י, דקאי א'מנחות.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that it refers to Menachos.

ולא נהירא, דא"כ היכי קאמר ד'אם חמץ הוא ... ', והא אמרינן (מנחות ד' נב:) 'כל המנחות באות מצה'?

(b)

Refutation: This is not correct however, because if it was, then ow can the Tana discuss what the Din will be if it is Chametz, seeing as we have learned in Menachos (52:) that 'All Menachos must come in the form of Matzah'?

ונראה דקאי א'חמשת מינין; וה"ק 'לקט מכל חמשת מיני דגן, כזית ... '.

(c)

Explanation #2: It therefore seems that it refers to the five species, and what the Beraisa is discussing a case where one collected a combined k'Zayis from all the five species of grain.

10)

TOSFOS DH AMAR RAVA V'HU D'IKA ALEIH TURISA D'NAHAMA

תוספות ד"ה אמר רבא והוא דאיכא עליה תוריתא דנהמא

(SUMMARY: Tosfos discusses the opinion of Rava, like whom he rules, regarding the Din of Turisa de'Nahama, which he also gos on to define.)

וכן קיימא לן, דרבא בתראה הוא.

(a)

Halachah: And this is how we rule, since Rava is the last opinion.

ולא בעינן שיהו בפרורין כזית, כיון דאיכא תוריתא דנהמא לענין 'המוציא'.

1.

Halachah (cont.): Awe do not therefore require the crumbs to be a k'Zayis, seing as, regarding 'ha'Motzi, it has the shape of bread ...

ואפילו נתבשלו לפירוש רש"י.

2.

Halachah (cont): And according to Rashi, even if they have been cooked.

והא דמשמע בירושלמי דפרוסות קיימות הן בכזית ...

(b)

Implied Question: And when the Yerushalmi implies that the pieces are intact refers to where they are a k'Zayis ...

היינו לפי שכן דרך להיות תוריתא דנהמא בכזית, אבל פעמים דאפילו בפחות מכזית איכא תוריתא דנהמא:

(c)

Answer: That is only because it is generally a k'Zayis that retains the shape of bread, but it sometimes happens that even less than a k"Zayis does so.

תוריתא דנהמא: נראה דהני שנותני' הפרורין במים, אם המים מתלבנים מחמת הפרורין, אזלא ליה תוריתא דנהמא.

(d)

Clarification: Regarding 'Turisa de'Nahama': It seems that if one places crumbs in water, and the crumbs cause the water to turn white, they are no longer considered 'Turisa de'Nahama'.

וכן היה רגיל רבינו דוד ממי"ץ לשרות פרורין במים כל לילה כדי לאכלן בשחר בלא ברכת המוציא, ובלא ברכת המזון ...

(e)

Proof: And this Rabeinu David from Metz used to do. He would soak crumbs in water overnight, in order to eat them in the morning without having to recite Birchas ha'Motzi and Birchas ha'Mazon ...

שלא לאחר, כדי שיתחזק ראשו ויוכל להגיד ההלכה.

1.

Reason: So as not to delay, to give him the impetus to give the Halachah Shi'ur.

11)

TOSFOS DH LECHEM HE'ASUY L'KUTACH PATUR MIN HA'CHALAH.

תוספות ד"ה לחם העשוי לכותח פטור מן החלה

(SUMMARY: Tosfos discusses The P'tur and Chiyuv Chalah and when one recites 'ha'Motzi' and when 'Borei Miynei Mezonos'.)

והיינו כשעשאו כלמודים, ופירש"י עיסה שמיבשים בחמה.

(a)

Clarification: This speaks where one baked the bread like 'Limudim', which Rashi explains as dough that is dried in the sun.

וקשה, דהא אמרינן במסכת חלה (פ"א משנה ה) 'כל שתחלתו עיסה וסופו סופגנין, חייבין בחלה, וכל שתחלתו סופגנין וסופו עיסה חייבין נמי בחלה' ...

(b)

Question: We have learned in Maseches Chalah (Perek 1, Mishnah 5) that 'Whatever begins as dough and then becomes spongy, is Chayav Chalah, as is whatever begins as a spongy dough and then becomes a regular dough ...

ושתחלתו סופגנין וסופו נמי סופגנין, פטור מן החלה - ופסק ר"ת

1.

Question: (cont.): And it is only if it begins and ends as a spongy dough that one is Patur?

אם כן, בניבלי"ש ורישולא"ש דתחלתן עיסה, מברכין עליהן 'המוציא', וחייבין בחלה, אף על פי דסופן סופגנין?

(c)

Conclusion: If so, over 'Nivlish' and 'Rishulash' that begin as dough one recites 'ha'Motzi' and are Chayav Chalah, even dough they end up in a spongy form.

ומתחלה היה ר"ל ר"ת דדוקא חייבין בחלה, דמצות חלה בעודן עיסה, דכתיב 'עריסותיכם" ...

(d)

Explanation #1: Initially, Rabeinu wanted to say that it is specifically with regard to Chalah that they are Chayav, seeing as the Mitzvah of Chalah takes effect when they are still dough, as the Torah writes "Arisoseichem" ...

והואיל שהיו מתחלה עיסה, חייבין בחלה; אבל מן 'המוציא' פטורים, דעכשיו הם סופגנין.

1.

Explanation #1 (cont.): And since they were initially dough, they became Chayav Chalah. But as far as 'ha'Motzi is concerned, they are Patur, since now (when one eats them) they are spongy.

ולא נהירא, דהא לעיל קתני 'נטלן לאכלן, מברך עליהן "המוציא" ' גבי מנחה, אף על פי דעכשיו הם סופגנין, שהמנחות מטוגנות בשמן.

(e)

Refutation: This is not correct however, since we learned earlier, with regard to th Minchah that 'If one took them to eat them, one recites 'ha'Motzi', dspite the fact that at the time, they are spongy, seeing as the Menachos were fried in oil?

אבל וירמשיי"ש, אף על גב דחייבין בחלה - שהיה עיסה מתחלה, פטורין מ'המוציא', ואין מברכין עליהם אלא 'בורא מיני מזונות', דלית להו תוריתא דנהמא ...

(f)

An Exception: 'Virm'shaish' however, is Patur from 'ha'Motzi', even though it is Chayav Chalah, seeing as it was initially a dough, and one recites over it 'Borei Miynei Mezonos', since it does not have the shape of bread ....

ואחר כך ברכת מעין שלש 'על המחיה ועל הכלכלה' (ור' יחיאל ז"ל היה)

1.

An Exception (cont.): And after it, one recites the Brachah Me'ein Shalosh - 'Borei Miynei Mezonos'.

(cont. on following Daf).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF