TOSFOS DH LECHEM HE'ASUY L'KUTACH PATUR MIN HA'CHALAH
תוספות ד"ה לחם העשוי לכותח פטור מן החלה
(SUMMARY: Tosfos discusses The P'tur and Chiyuv Chalah and when one recites 'ha'Motzi' and when 'Borei Miynei Mezonos'.)
ור' יחיאל ז"ל היה מסופק אם וירמשיי"ש חייבין בחלה ...
A Safek: Rebbi Yechiel z.l. was uncertain as to whether 'Vermishaish' is subject to Chalah.
משום דתנן 'עושה עיסתו בצק כדי לחלקה, פטורה מן החלה, דלית בהו שיעורא'.
Source: Since we learned in the Mishnah that 'Someone who kneads a thick dough with the intention of dividing it into small pieces is Patur from Chalah, seeing as it not have the Shi'ur Chalah.
א"כ הכא גבי וירמשיי"ש נמי פעמים מחלקן שאין משימין שיעור חלה בקדרה אחת.
Source (cont.): If so, here too, with regard to Vermishaish', it sometimes happens that one places less than the Shi'ur Chalah into the pot.
אך היה מצריך ליקח חלה בלא ברכה, בשביל הספק.
Conclusion: He therefore required taking Chalah, but without reciting a B'rachah, due to the Safek.
וכל דבר שתחלתו סופגנין וסופו עיסה, אם נאפה בתנור או בכירה או באילפס בלא מים ושמן, חייבין בחלה וב'המוציא' ...
Halachah #1: Whatever is initially spongy and ultimately becomes a dough is subject to Chalah and requires the B'rachah 'ha'Motzi', irrespective of whether it is baked in a small oven, in a large one, or in a pan without water and oil.
דקיי"ל כרבי יוחנן פרק כל שעה (פסחים דף לז.) ...
Source: Since we rule like Rebbi Yochanan in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 37.) ...
דפליגי ר' יוחנן ור"ל במעשה אילפס בבלילתו רכה, דהיינו 'תחלתו סופגנין וסופו עיסה'.
Source (cont.): Where Rebbi Yochanan and Resh Lakish argue over something which is liquidy that is baked in a pan, which is synonymous with 'Techilsaso Sufganin ve'Sofo Isah'.
דר"ל ס"ל דלא הוה חייב אלא כשנאפה בתנור - ואהא קאי מתניתין 'תחלתו סופגנין וסופו עיסה ... דחייב בחלה', אבל באילפס פטור.
Source (cont.): Regarding which Resh Lakish holds that one is only Chayav if it is baked in an oven. And it is about specific case exclusively that the Mishnah rules 'Techilsaso Sufganin ve'Sofo Isah, Chayav'.
ורבי יוחנן מחייב - דמעשה אילפס סופו עיסה קרינן ביה, רק שלא יהיו משקין באילפס.
Source (cont.): Whereas Rebbi Yochanan rules that (even if it is baked in a pan) it is still subject to Chalah, since what is baked in a pan is considered dough, provided there is no liquid in the pan.
דהכי איתא בירושלמי 'כל שהאור תחתיו, חייב בחלה ומברכין עליו "המוציא" '.
Proof: And so it says in the Yerushalmi 'Whatever has fire burning underneath it is Chayav Chalah, and one recites over it 'ha'Motzi'.
אבל אנילי"ש אין מברכין עליו 'המוציא', דלא הוי אלא גובלא בעלמא.
Halachah #2: Over 'Anilsish' however, one does not recite 'ha'Motzi', since it is nothing more than Guvla (a thick dough-like mass).
ומיהו אם קבע סעודתיה עלייהו כמו בפורים, מברך 'המוציא'.
Halachah #2 (cont.): If however, one fixes one's meal ovr it (like one does on Purim), one recites 'ha'Motzi' over it.
וכל דבר שתחלתו סופגנין וגם סופו כגון הני סופגנין שמטגנין אותן בשמן שקורין בוניי"ש, פטורין מן החלה.
Halachah #3: And whatever is spongy both in the beginning and at the end (due to the oil that one adds), which is called 'Bunaish', is Patur from Chalah.
TOSFOS DH MAR ZUTRA KAVA SEUDASEIH ILAVEIH
תוספות ד"ה מר זוטרא קבע סעודתיה עלויה
(SUMMARY: Tosfos equates 'Nilash' with the current Sugya.)
וכן ניל"ש - אי קבע סעודתיה עליה, מברכין עליה 'המוציא'.
Halachah: Likewise 'Nilash' - if one eats it in the form of a fixed meal, one recites over it 'ha'Motzi'.
וכן צוה הר"מ בפורים, שקובעין סעודתן עליהן לברך 'המוציא' בפת תחלה, כדי לפוטרן מברכה, שהיה מסופק אי הוה קביעותייהו קביעות או לא.
Halachah (cont.): In the same vein, the Ram gave instructions on Purim, when they fixed their meal over it, to first recite 'ha'Motzi' over bread, since he was not sure whether that was considered a fixed meal or not.
TOSFOS DH HAI DUVSHA D'TAMRI MEVORCHIN ILAVEIH 'SHE'HAKOL'
תוספות ד"ה האי דובשא דתמרי מברכין עלויה שהכל
(SUMMARY: Tosfos discusses the B'rachah over beverages.)
וכן משקין מכל מיני פירות, בר מתירוש ויצהר ...
Halachah: And the same applies to beverages made from any species of fruit, excep for wine and oil ...
כדאמרינן גבי ערלה.
Source: As we say with regard to Orlah.
ולאפוקי מה"ג, שפירש דמיירי שנתן לתוכן מים.
Refuted Opinion: This precludes the B'hag, who establishes the Gemara's ruling there where he added water.
ושכר דידן, אע"ג דשמא יש בהן כזית בכדי אכילת פרס, לא מברכין עליו 'בורא מיני מזונות' אלא 'שהכל'.
Halachah (cont.): And as for our beer, even though it may contain a k'Zayis' (of barley) 'bi'Chedei Achilas P'ras', one do recite over it 'Borei Miynei Mezonos', only 'Shehakol' ...
ואפי' לרב ושמואל דאמרי 'כל שיש בו מחמשת המינין, מברכין עליו "בורא מיני מזונות", הכא לא הוי בהו ממש שעורים, ואין בשכר אלא טעמא בעלמא.
Reason #1: Even according to Rav and Shmu'el , who maintain that whatever contains any of the five species of grain requires the B'rachah 'Borei Miynei Mezonos', that is not applicable here, since the beer does not contain the actual barley, only its taste.
ועוד משום שיש בו עלויה אחרינא בפת.
Reason #2: And besides, it has a higher level, in that one can make bread with it.
ועוד בשתיה אומר 'שהכל'.
Reason #3: Moreover, over beverages one recites 'Shehakol'.
TOSFOS DH V'SHAVIN SHE'BOCHSHIN
תוספות ד"ה ושוין שבוחשין
(SUMMARY: Tosfos cites a Machlokes Tana'im in this regard and explains the word 'Bochshin'.)
רבי ורבי יוסי בר' יהודה פליגי - גבי 'נותן מים לתוך המורסן'.
Machlokes: Rebbi and Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah dispute this - with regard to 'Someone who adds water to bran ...
ובקלישה מיירי, מדקתני 'ובוחשין', ולא קתני לשון 'גבול'.
Clarification: And it is talking about a more liquid substance, since the Gemara uses the Lashon 'Bochshin', rather than one of 'Gibul' ...
והכי דייקי התם.
Source: As the Gemara extrapolates there (Perek Mi she'Hichshich, Daf 155:).
TOSFOS DH VE'I SALKA DA'TACH LI'REFU'AH AVDI LEIH REFU'AH B'SHABBOS MI SHARI
תוספות ד"ה ואי ס"ד לרפואה עבדי ליה רפואה בשבת מי שרי
(SUMMARY: Tosfos clarifies the reason for this statement.)
דסובר דכיון דכל שעקרו לרפואה ואין רגילות לעשותו לצורך אכילה, אסור בשבת.
Clarification: He holds that since whatever is predominantly meant as a cure, and is not generally manufactured as a food, is forbidden on Shabbos.
TOSFOS DH V'HA TE'NAN KOL HA'OCHLIN ETC.
תוספות ד"ה והא תנן כל האוכלין וכו'
(SUMMARY: Tosfos discusses the Din of a cure that has a pleasant taste and liquids that contain the five species of grain.)
דמשמע מדנקט 'כל האוכלין', דאפי' כל עקרו לרפואה, כיון שראוי לאכילה, שפיר דמי; מדנקט 'כל'.
Clarification: Because it implies that, since it mentions 'All kinds of food' (with a stress on the word 'all'), whatever is meant predominantly as a cure, is permitted, since it is fit to eat.
ומסיק הגמרא 'וצריכא דרב ושמואל' ...
Explanation: The Gemara concludes that 'Rav and Shmu'el are needed ...
דפשיטא למתניתין דשרי בשבת, כיון שעומד לאכילה, אע"ג דעקרו לרפואה.
Explanation (cont.): Since, whereas the Mishnah permits on Shabbos whatever is edible, even though it is meant predominantly as a cure ...
אבל דרב ושמואל אשמעינן דלא נימא כיון דעקרו לרפואה, לא לבריך עליה כלל, קא משמע לן, כיון דמתהני מיניה, בעי ברוכי.
Conclusion: Rav and Shmuel come to teach us not to think that if something is predominantly meant as a cure, one does not recite a B'rachah over it at all. They therefore rule that, since one derives benefit from it, it requires a B'rachah.
ומכל מקום לא יברך אלא 'שהכל', כיון שאינו עשוי לסעוד כי אם לשתות.
Conclusion (cont.): Nevertheless, one recites only 'Shehakol, since (as Tosfos explained earlier) it is not made to eat only to drink.
ואם כן, כל דבר שיש בו מחמשת המינין ואינו עשוי לסעוד כי אם לשתות, כגון שכר וכיוצא בו, מברך 'שהכל'.
Conclusion (cont.): That being the case, anything that contains the five species of grain, but is not made to eat only to drink - such as beer and the likes, one recites over it 'Shehakol'.
וכהאי גוונא פסק בה"ג 'והלכתא שתיתא עבה מברך "בורא מיני מזונות"; קלישתא, מברך "שהכל".
Similar Ruling: And this conforms with the ruling of the B'hag, who cites the Halachah 'that over a thick Shesisa (a food prepared with flour) one recites 'Borei Miynei Mezonos', whereas if it is liquidy, one recites 'Shehakol'.
ואף על פי שלרפואה נעשית, היכא דאית ליה הנאה מיניה, מברך.
Conclusion: And even if it has been manufactured as a cure, if one derives benefit from it, one must recite a B'rachah.
38b----------------------------------------38b
TOSFOS DH V'HILCH'SA HA'MOTZI ETC.
תוספות ד"ה והלכתא המוציא וכו'
(SUMMARY: Tosfos explains the reason behind the ruling, adding a Halachah that emerges from it.)
ואע"פ דב'מוציא' כ"ע לא פליגי ד'אפיק' משמע.
Implied Question: Even though they all agree that 'ha'Motzi' refers to the past.
ובירושלמי מפרש טעמא - כדי שלא לערב האותיות - כגון 'העולם מוציא'.
Answer: The Yerushalmi explains that the reason for this ruling is in order is to avoid mixing the letters - such as 'ha'Olam' ... 'Motzi'.
ואע"ג דב'לחם מן' נמי איכא עירוב.
Implied Question: Even though we have the same problem with the words 'Lechem' ... 'min' ...
שאני התם, דקרא כתיב (תהלים קד) 'מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם, להוציא לחם מן הארץ".
Answer: That is different, since those two words are based on the Pasuk in Tehilim (104) "Matzmi'ach Chatzir la'Beheimah ve'Eisev la'Avodas ha'Adam, Lehotzi Lechem ... min* ha'Aretz".
ועל כן יש לבצוע בשתי ידיו בעשר אצבעות, נגד י' תיבות שבמקרא זה.
Halachah: Therefore (due to that Pasuk) one should place one's ten fingers of both hands on the bread (when reciting the B'rachah of ha'Motzi), corresponding to the ten words that it comprises.
TOSFOS DH MI'DE'KATANI YERAKOS DUMYA D'PAS
תוספות ד"ה מדקתני ירקות דומיא דפת
(SUMMARY: Tosfos explains what the the statement means.)
לא הוי ירקות דומיא דפת, שהרי פת אישתני לעלויא, ויש ירקות שאין משתנות לעלויא.
Clarification: Vegetables are not literally comparable to bread since bread has undergone and improvement (as a result of cooking) while there are vegetables that do not undergo improvement;
אלא כלומר מה הפת אין בשול מגרע את הברכה, אף הירקות נמי במלתייהו קיימי ולא מגרע להו הבשול.
Clarification (cont.): What the Gemara therefore means is that just as by bread, cooking does not detract from the Berachah, so too vegetables retain their status, since they do not deteriorate through cooking.
TOSFOS DH MASHKACHAS LAH B'TUMI V'KARSI
תוספות ד"ה משכחת לה בתומי וכרתי
(SUMMARY: Tosfos elaborates on which B'rachah one recites over raw and cooked vegetables and fruit.)
וא"ת, והרי נראה לעינים דהבשול משביחן?
Question: Is it not clear for all to see that cooking improves them?
וי"ל, דהיינו בשביל הבשר והמלח שבתוכן.
Answer: That is only because the meat and the salt that have been added.
ונראין הדברים שכל דבר שהוא כל כך טוב מבושל כמו חי וחי כמו מבושל כמו מיני קטניות וכן תפוחים, יש להן ברכה הראשונה, שכל כך שוין מבושלין כמו חיין.
Halachah #1: It seems that any food that is as tasty when it is cooked as when it is raw, such as various species of legumes and apples, retain their regular B'rachah, seeing as taste just as good.
ומטעם זה מברכינן נמי על היין מבושל 'בורא פרי הגפן', שכל כך הוא טוב אחר הבשול כמו קודם לכן.
Halachah (cont.): And it is for this reason that one recites over boiled wine 'Borei P'ri ha'Gafen', since wine that has been boiled tastes just as good as when it has not.
וקרא וסלקא וכרוב וכיוצא בהן, שטובין יותר מבושלין מחיין, כשהן חיין מברכין עליהם 'שהכל', ומבושלין ב"פ האדמה.
Halachah #2: Whereas pumpkin, beetroots and cabbage and suchlike, which taste better cooked than raw, one recites over them raw 'Shehakol', and 'Borei Pe'ri ha'Adamah' when they have been cooked.
וכן אותן ערמוניות וחבושים שאינן ראוין לאכלן חיין כמו מבושלין, בתחלה מברכין עליהן 'שהכל', ומבושלין 'בורא פרי העץ'.
Halachah #2 (cont.): Similarly, over those chestnuts and quinces, which are not as good when they are raw as when they are cooked, one recites 'Shehakol when they are raw, and 'Borei P'ri ha'Eitz' when they have been cooked.
אך אותן ערמוניות שקורין לומיברד"ש, מברך עליהן 'בורא פרי העץ' אפילו בתחלה.
Halachah #3: However tos chestnuts (known as 'Lumibradash') one recites 'Borei P'ri ha'Eitz' even when one eats them raw.
וכל דבר המתקלקל בבשולו - כגון תומי וכרתי וכיוצא בהן - כשהן חיין מברך עליהן 'בורא פרי האדמה', ומבושלים 'שהכל'; כך נראה לרבינו יהודה.
Halachah #4: And whatever spoils when it is cooked, such as garlic and leek and suchlike, require 'Borei P'ri ha'Adamah' when they are raw, and 'Shehakol' once they have been cooked. This is the opinion of Rabeinu Yehudah.
ומיהו הרב אלפס פסק בשלקות דאשתני לגריעותא ע"י בשולן אומר 'בורא פרי האדמה', כרב נחמן דאמר 'שלקות מברכין עליהן "בורא פרי האדמה" ' ...
Alternative Ruling: The Rif however, rules that over cooked vegetables that have deteriorated through cooking, one recites 'Borei P'ri ha'Adamah', in accordance with the opinion of Rav Nachman, who says that 'over Shelakos one recites "Borei P'ri ha'Adamah" '.
דר' חייא בר אבא קאי נמי כוותיה.
Reason: Since Rebbi Chiya bar Aba holds like him.
ובכל שלקות מיירי ר' חייא בר אבא אף באותן דמשתנים לגריעותא...
Reason (cont.): And Rebbi Chiya bar Aba, is speaking about all Shelakos, even those that deteriorate through cooking ...
מדפליג להו גמרא אהדדי ר' חייא בר אבא ור' בנימין בר יפת.
Proof: Since the Gemara cites a Machlokes between Rebi Chiya bar Aba and Rebbi Binyamin bar Yefes on this point.
ואגוז מטוגן בדבש מברך עליו 'בורא פרי העץ' ...
Halachah: Over a nut that is fried in honey one recites 'Borei P'ri ha'Eitz' ...
דאגוז עיקר.
Reason: Since the main thing is the nut.
TOSFOS DH KOL TELASIN YOMIN MEHADAR TALMUDEIH
תוספות ד"ה כל תלתין יומין מהדר תלמודיה
(SUMMARY: Tosfos qualifies the words 'all his learning'.)
לאו דוקא כל תלמודו ...
Clarification: Not specifically 'all' his learning ...
אלא כל מה שהיה לומד בשלשים יום, היה חוזר הכל לפניו ביום שלשים ואחד.
Clarification (cont.): But all that he had learned during the past thirty days, he would revis before him on the thirty-first.
TOSFOS DH ZAYIS MALI'ACH
תוספות ד"ה זית מליח
(SUMMARY: Tosfos explains the significance of 'Mali'ach'.)
ומליח כרותח.
Clarification: And salted is akin to boiling.