בבא קמא דף ה. א
שור שהזיק את האדם כיצד משלם?
כמה משלם | מגופו או מהעליה | |
לרבנן | חצי נזק | מגופו |
לר' עקיבא | נזק שלם | מהעליה [1] |
בבא קמא דף ה: א
מה חילוק ההלכות בין האבות דלהלן?
אליבא דרבנן | אליבא דר' יהודה | |
קרן | תמה חצי נזק ומועדת נזק שלם | |
שן, רגל | חייבים ברשות הניק ופטורים ברה"ר | |
בור | פטור על כלים ואדם | פטור רק על אדם |
אש | פטורה מטמון, וחייבת על ליחכה נירו וסכסכה אבניו [2] |
חייבת על ליחכה נירו וסכסכה אבניו |
אדם | לחייבו בצער ריפוי שבת ובושת ולא רק נזק |
[1] וקורא לזה הגמ' דתבר ר' עקיבא לגזיזיה, דהיינו דמה שאמר ששור שנגח את האדם משלם נזק שלם, צמצם את הוראתו, ואמר שעכ"פ משלם מגופו ולא מהעליה. ופירש"י דלפ"ז ימצא שלא ישלם נזק שלם, אלא כמו שהשור שוה, ולכן לא מנה אותו ר' אושעיא כשני אבות. והקשו התוס' (בד"ה הא) על פירושו, דאע"ג דזימנין דליכא נזק שלם כגון שהשור אין שוה כמו היזקו, מכל מקום ליתני תרי גווני שור כיון דלפעמים איכא נזק שלם. ולכן פירשו הם, די"ל דכיון דאין משלם אלא מגופו אי אפשר למיתני גבי אבות דאמרינן לקמן כולם כאבות הן לשלם ממיטב.
[2] פי', דאף שאין האדמה והאבנים נשרפים באש, בכל אופן אם ניזוקו, כגון בשדה חרושה שע"י ששרפה בה האש צריך לחרוש אותה שוב, וכן האבנים שהושחרו חייב על זה.