[1] דבאושא התקינו שאשה שמכרה בנכסי מלוג שלה בחייב בעלה לכשתמות, אחר מותה, הבעל מוציא מיד הלקוחות. ומשום שתיקנו שמכח הקנין פירות שלו הוא יחשב כלוקח ראשון גם בגוף.

[2] והטעם דס"ל לר' יוחנן דקנין פירות שיש לאב כקנין הגוף דמי, ולכך כל זמן שיש לאב קנין פירות הוא מעכב את הקנין הגוף לחול, ורק בכה"ג שמת האב בחיי הבן - שירש הבן אז חלה המכירה, אבל כשמת קודם הבן, שמעולם לא באו הנכסים לידו - לא חלה המכירה.