בבא קמא דף צו. א
בעל חוב הגובה קרקע מן הלוקח עם שבחה, האם משלם בעבור השבח מעות, לשמואל?
החוב כנגד הקרקע והשבח | החוב רק כנגד הקרקע בלי שבח | |
למ"ד לוקח לא מסלק לבע"ח בזוזי |
גובה הקרקע עם השבח | גובה קרקע ושבח, ומשלם זוזי שיעור השבח |
למ"ד דמצי לוקח לסלק לבע"ח בזוזי [1] |
גובה הקרקע עם השבח | בלא אפותיקי: משייר קרקע נגד השבח באפותיקי: גובה קרקע ושבח [2] |
בבא קמא דף צו: א
גזל בהמה והזקינה, עבדים והזקינו, מה הדין לתנא דמתניתין [3]?
בהמה והזקינה [4] | עבדים והזקינו | |
לרבנן | משלם כשעת הגזילה | משלם כשעת הגזילה |
משלם כשעת הגזילה | אומר לו הרי שלך לפניך [5] |
המחליף פרה בחמור וילדה הפרה, או מוכר שפחתו כנענית וילדה, ואין ידוע מתי ילדו,
וכל אחד טוען שברי שברשותו ילדה, מה הדין?
מחליף פרה בחמור וילדה | מוכר שפחתו וילדה | |
לר' מאיר | ישבע בעל הפרה שברשותו ילדה | ישבע המוכר שברשותו ילדה |
לרבנן | ישבע בעל הפרה שברשותו ילדה | אין נשבעים על עבדים וישאר אצל המוכר [6] |
[1] אכן אין לו כסף לסלק לו, אלא שטוען לו ואומר שאם היה לי כסף הייתי מסלק אותך מכל השבח, לכן לפחות עכשיו תתן לי שיעור מהקרקע כנגד השבח שלי.
[2] ומשלם זוזי כנגד השבח וכנ"ל, דבכה"ג שעשה אפותיקי גם האי מ"ד מודה שלא יכול הלוקח לסלק את הבע"ח במעות.
[3] ורב שנה את משנתנו להיפך, את שיטת ר"מ כחכמים וחכמים כר"מ. וכן הוא בברייתא.
[4] אמר רב פפא, לא הזקינה ממש, אלא אפי' כחשה הבהמה ג"כ משלם לו כשעת הגזילה. ומה שאמרה המשנה הזקינה, ללמד אותנו שמיירי במקרה שכחשה באופן שאינה יכולה להבריא.
[5] דהיינו שמחזיר אותם הנגזל כמות שהם, ולא משלם לו מה שהפסיד בזה שהזקינו. דס"ל לר"מ דעבדי כמקרקעי, וכמו שגבי קרקע הדין הוא שאינה נגזלת - ושינוי לא קונה בה, כך בעבדים.
[6] בעבדים פליגי רבנן, דכיון שהוקשו לקרקעות - דינם כקרקע שאין נשבעים עליה, ולכן כל זמן שלא יביא הקונה ראיה שברשותו נולדה ישאר הוולד ברשות המוכר.