1)

TOSFOS DH SHOR RE'EIHU ETC. (continued from previous Daf)

תוס' ד"ה שור רעהו כו'

(Summary: Tosfos proves what he just said and elaborates.)

(ברגל ולא באדם המזיק אלא באומר הרי עלי מנה) וכן משמע במתני' דתנא (לקמן דף ט:) 'נכסים שאין בהם מעילה', וא'כולהו אבות קאי, ואפילו א'נזקין דאדם, למאן דאמר 'מבעה' זה אדם.

(a)

Support: This is also implied in the Mishnah later (on Daf 9:), when it says 'Property which is not subject to Me'ilah', with reference to all the Avos, even to Nizkei Adam, according to the opinion that 'Mav'eh' means Adam (above, Daf 3:).

והא דאמר שמואל בהשואל (ב"מ ד' צט:) "כי יאכל", 'פרט למזיק' - דלא משלם חומש, ומשמע הא קרן חייב?

(b)

Implied Question: And when Shmuel says in Perek ha'Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 99:) "Ki Yochal", 'to preclude someone who damages (Kodshim)', from payment o the extra fifth, implying that he is obligated to pay the principle?

היינו מדרבנן.

(c)

Answer: ... that speaks mi'de'Rabbanan.

ונראה דשאר נזקין דפטירי בהקדש גמירי מקרן ומאדם ומבור, דפטר בו פסולי המוקדשים, וכ"ש הקדש.

(d)

Conclusion: Presumably, we learn the P'tur of all other Nezikin from Keren, Adam and Bor, which the Torah exempts from Pesulei ha'Mukdashin, how much more so Hekdesh.

וא"ת, היכי ילפינן שן מכולהו, מה לשן שיש הנאה להזיקה?

(e)

Question: How can one learn 'Shein' from all of them, seeing as 'Shein' derives pleasure from the damage it does?

וי"ל, דיותר ראוי להתחייב אדם המזיק בידים ממזיק ע"י שילוח בעירה.

(f)

Answer: There is more reason to hold liable Adam who damages with his hands than one who damages via his animal (pleasure notwithstanding).

וא"ת, "רעהו" דכתב רחמנא למה לי ...

(g)

Question: Why does the Torah need to write "Re'eihu"?

הא מ"וכי יאכל" נפקא, כדאי' במסכת מעילה (דף יט.) 'מקיש רחמנא הקדש לתרומה, מה תרומה כתיב "כי יאכל", 'פרט למזיק', אף הקדש כל מילי דאכילה, ומזיק ליה פטור.

1.

Question (cont.): ... seeing as we already learn it from "Ki Yochal", as we learned in Maseches Me'ilah (Daf 19.), where the Gemara compares Hekdesh to Terumah, in that just as by Terumah, the Torah writes "Ki Yochal" to preclude someone who damages it, so too, by Hekdesh, does it preclude whatever is edible, from damages ...

ולאו דוקא מידי דאכילה, כדאיתא התם.

2.

Question (concl.): ... and 'edible goods' is La'av Davka, as the Gemara explains there.

וי"ל, דאי לאו דאשכחן דפטור מזיק הקדש, לא הוה דרשינן מ"כי יאכל", 'פרט למזיק', אלא למעט חומש לחודיה.

(h)

Answer: If we did not have a specific Limud to preclude Hekdesh from damages, we would only learn "Ki Yochal", 'to preclude someone who damages it' with regard to paying the extra fifth (but not the principal).

ואע"ג ד"כי יאכל" בתרומה כתיב, ושם חייב מזיק קרן, דממון דכהן הוא?

(i)

Implied Question: ... And even though "Ki Yochal" is written by Terumah, where the Mazik is liable to pay Keren, since it is the property of the Kohen?

מ"מ, מהאי קרא ד"כי יאכל" לא נפיק אלא מקרא אחרינא, דהוי כגוזל חבירו ומזיקו.

(j)

Implied Question (cont.): ... we nevertheless learn it, not from the Pasuk of :Ki Yochal", but from a different Pasuk, that it is comparable to someone who steals an object from his friend and damages it.

ומיהו למ"ד (לקמן כו.) ד'איכא כופר ברגל', לא אתיא מכל הני ...

(k)

Implied Question: According to the opinion later (on Daf 26.) however, that Regel is subject to Kofer, we cannot learn Regel from the above cases ...

ד'מה לקרן ואדם ובור דלא משלם כופר בפעם ראשונה ...

1.

Implied Question (cont.): ... because whereas Bor, Keren and Adam do not pay Kofer the first time ... '

ולרבי טרפון דאית ליה (שם) כופר שלם בתם, ניחא.

(l)

Answer: But according 'to Rebbi Tarfon, who holds that (in the case of Keren) Tam pays Kofer, it is in order.

2)

TOSFOS DH VE'REBBI AKIVA SAVAR LAH KE'REBBI SHIMON

תוס' ד"ה ורבי עקיבא סבר לה כר' שמעון

(Summary: Tosfos queries the Gemara earlier based on this Limud as well as the Limud itself.)

תימה, לעיל (דף ה.) כי מוקי לה עדים זוממין כר"ע, ליקשי אי ר"ע, ליתני תרי גווני שור, שור דאזיק שור דהדיוט ושור דאזיק שור דהקדש??

(a)

Question: When the Gemara earlier (on Daf 5.) establishes 'Eidim Zom'min' like Rebbi Akiva, why did it not ask 'In that case, let it mention two kinds of Shor, a Shor that damages Hedyot and a Shor that damages Hekdesh?'?

וי"ל, דבהקדש לא קמיירי.

(b)

Answer: Because the Beraisa does not contend with Hekdesh.

אך קשה, כי נמי סבר כר"ש, לפרוך 'מה להדיוט שכן יפה כחו בנזקי אדם'?

(c)

Question: Even if he does hold like Rebbi Shimon (ben Menasyah), why does it not ask 'Whereas Hedyot is superior in the case of Nizkei Adam ... '?'

ולמאי דפי' דלא דרשינן "כי יאכל", 'פרט למזיק', דלא משלם כלל, אלא משום דכתיב "רעהו", אתי שפיר.

(d)

Answer: According to Tosfos' explanation (in the previous Dibur) that we only Darshen "Ki Yochal", to preclude a Mazik from paying anything because the Torah writes "Re'eihu", the question is answered.

אך קשה, ולפרוך 'שכן יפה כחו בנזקי בור?'?

(e)

Question: But why does it not ask that it is superior with regard to Nizkei Bor?

3)

TOSFOS DH VE'OD MAI KAL VA'CHOMER LE'HEKDESH

תוס' ד"ה ועוד מאי ק"ו להקדש

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation of the Kashya.)

פירש הקונטרס, הואיל 'ומן העידית' דא"ר עקיבא א'ניזק קאי ולאקולא אתא, דיהיב ליה מזיק מזיבורית, מאי 'ק"ו להקדש', גריעותא הוא?

(a)

Explanation #1: Rashi explains - since 'u'min ha'Idis' that Rebbi Akiva mentions, refers to the Nizak and comes to be lenient, since it allows the Mazik to pay from his Ziburis, what does 'Kal va'Chomer le'Hekdesh' mean - it is a disadvantage?

וקשה, לפי' דאין זה גריעותא אלא חומרא, דר"י פוטר לגמרי מזיק את ההקדש, ור"ע מחייבו נ"ש?

(b)

Question #1: This is not a disadvantage, but a Chumra, seeing as Rebbi Yishmael exempts someone who damages Hekdesh completely, and Rebbi Akiva obligates him to pay full damages?

ולענין מיטב נמי חשיבות הוא, דמשלם ממיטב דניזק ולא מגרוע דניזק?

(c)

Question #2: And it is also a Chumra as regards Meitav, since he pays from the Idis of the Nizak and not from his own Ziburis?

ונראה לר"י, דה"פ 'מאי ק"ו להקדש?' - דלענין חיובא מזיק בהקדש לא קאמר, דהא מקרא דר"ש נפקא, אלא לענין מיטב קאמר ...

(d)

Explanation #2: The Ri therefore explains 'Mai Kal va'Chomer le'Hekdesh to mean that with regard to the Chiyuv of the person who damages Hekdesh, the he is not speaking only with regard to Meitav, since he learns Hekdesh from the Pasuk of Rebbi Shimon?

ולא הוה לר"ע לאהדורי לרבי ישמעאל 'ק"ו להקדש'. כיון דרבי ישמעאל היה מודה בכך, אי לאו משום דפטר ליה לגמרי.

1.

Explanation #2 (cont.): ... and Rebbi Akiva should not have answered Rebbi Yishmael with 'Kal va'Chomer le'Hekdesh', seeing as Rebbi Yishmael would agree with this had he not exempted Hekdesh completely?

4)

TOSFOS DH YASHIV LERABOS SHAVEH KESEF

תוס' ד"ה ישיב לרבות שוה כסף

(Summary: Tosfos cites a precedent for this D'rashah and comments on it.)

בפ"ק דקדושין (דף ח. טז.) דרשינן נמי הכי גבי עבד עברי.

(a)

Precedent: In the first Perek of Kidushin (Daf 16.) the Gemara makes the equivalent D'rashah with regard to an Eved Ivri.

ויש [שום] צריכותא (ע"ש דף ב. בתוספות ד"ה בפרוטה).

1.

Clarification: There must be some reason as to why we need both D'rashos (See there, Daf 2. Tosfos DH 'bi'Perutah').

5)

TOSFOS DH YESHALEM MI'DA'ATO MASHMA

תוס' ד"ה ישלם מדעתו משמע

(Summary: Tosfos queries this from the Gemara in Chulin, which implies that 'Yeshalem' means against one's will.)

וא"ת, דבפרק הזרוע (חולין ד' קל: ושם ד"ה תנא) ' "ישלם" בעל כרחו משמע', דקאמר 'תנא תני "ישלם", דברי ר' אליעזר - ואת אמרת מדת חסידות שנו כאן?'?

(a)

Question: In Perek ha'Zero'a (Chulin, Daf 130: & 131. [See there Tosfos DH ' Tana']) it implies that 'Yeshalem' means against one's will, when it asks there 'Rebbi Eliezer says "Yeshalem" and you say that it is Midas Chasidus?'?

וי"ל, דהתם לא קאמר אלא דלא הוי מדת חסידות אלא בדין חייב.

(b)

Answer #1: The Gemara only says there that it is not Midas Chasidus, but that he pays according to the Din.

ועוד אמר ר"ת, דה"ק 'תנא תני ישלם, דברי רבי אליעזר', ופליגי רבנן עליה, ואת אמרת ... '. ועל מדת חסידות לא הוו פליגי רבנן.

(c)

Answer #2: Furthermore, Rabeinu Tam explains that what it means is that 'Rebbi Eliezer says "Yeshalem" (implying that the Rabbanan argue with him), and you say that it Midas Chasidus?'? Because if it was merely Midas Chasidus, the Rabbanan would not argue.

ובלאו הכי צריך לפרש התם כן.

(d)

Conclusion: In any event, this is how one must explains the Gemara there.

6)

TOSFOS DH MI SHEE'HAYU LO BATIM ETC.

תוס' ד"ה מי שהיו לו בתים כו'

(Summary: Tosfos explains why it cannot be speaking about houses in which the owner resides.)

לא מיירי בבתים שדר בהם ...

(a)

Clarification: It is not be speaking about houses in which he resides ...

דהא תנן במסכת פאה (פ"ח מ"ח) 'אין מחייבין אותו למכור ביתו וכלי תשמישו'.

1.

Source: ... since we learned in Maseches Pe'ah (Perek 8, Mishnah 8) that 'Beis-Din do not obligate him to sell his house and his household utensils'.

7)

TOSFOS DH I AYAKUR AR'ATA AFILU PURTA NAMI LO LISFU LEIH

תוס' ד"ה אי דאייקור ארעתא אפילו פורתא נמי לא ליספו ליה

(Summary: Tosfos discusses various texts and explanations of the Sugya.)

אף על גב שאינו מוצא ליתן עליהם מאתים זוז, לא יטול כלל ...

(a)

Explanation #1: Even though he cannot find anyone to purchase them for two hundred Zuz, he may not take anything ...

לפי שגרם לעצמו ופשע, דלא הוי ליה למיעל ולמיפק א'זוזי.

1.

Reason: ... seeing as he caused this himself with his carelessness, since he ought not to have run around looking for money.

אבל אם לא פשע, אפילו שוות יותר ממאתים זוז, יכול ליטול קודם שימכור בפחות משויין.

2.

Explanation #1 (cont.): ... whereas if he would not have been careless, even if they were currently worth more than two hundred Zuz, he would have been permitted to take, rather than to sell them below their market value.

ורב אלפס מפרש בעשיר, 'ועד מחצה' היינו עד שימצא שיקנה אותם לכל הפחות בחצי דמיהן.

(b)

Explanation (Text) #2: Rav Alfas however, explains it in connection with a rich man, and 'ad Mechtzah' means until he is able to find someone to purchase the property for at least half its value.

וגרסינן בתר הכי 'אילימא דזיל ארעתא דכ"ע ודידיה נמי זל בהדייהו, אפילו פורתא נמי לא ליספו ליה' ...

1.

Text #2 (cont.): And the text then reads 'If everyone else's land depreciated and so did his, then one should not give him even a little' ...

פירוש אפילו הוזלו כל כך שאפילו המחצה לא יתנו לו, לא ליספו ליה, כיון דזל ארעתא דכ"ע ושוות מאתים זוז אף לפי הזול ...

2.

Explanation #2 (cont.): This means that even if his fields dropped in price to the extent that they will not pay him even half, they should not give him anything, seeing as everybody else's land also depreciated, and his is still worth two hundred Zuz even according to the new prices ...

('אלא דאייקור כ"ע, אפילו טובא נמי ליספו ליה' פי' - אפילו מוצא)

7b----------------------------------------7b

8)

TOSFOS DH I AYAKUR AR'ATA AFILU PURTA NAMI LO LISFU LEIH (continued from Amud Alef)

תוס' ד"ה אי דאייקור ארעתא אפילו פורתא נמי לא ליספו ליה

(Summary: Tosfos continues from Amud 'Alef'.)

'אלא דאייקור כ"ע, אפילו טובא נמי ליספו ליה' - פי' אפילו מוצא שיתנו טפי ממחצה, מ"מ ליספו ליה עד שימצא למוכרן בשויין ...

(a)

Text #2 (cont.): ... and if it is speaking where all the other fields retained their initial value, then one should give him even more - meaning that even if he finds someone to purchase them for more than half its market value, one should also give him until he is able to sell them for their full price ...

דמה שאין מוצא למוכרן בשויין, לפי שרואין אותו שהוא דחוק.

1.

Reason: ... This is because, due to the fact that people see him financially hard-pressed, he cannot obtain their full value.

ואית דגרס אי דזולי ... אפילו טובא נמי לא ליספו ליה' - פי' אפילו הוזלו הרבה, לא ליספו ליה ...

(b)

Text #3: And there are some who have the text 'I de'Zoli ... Afilu Tuva Nami Lo Lisfi leih' - meaning that, even if his property depreciated sharply, they ought not to give him anything ...

כיון דשוות מאתים זוז וזול נמי דכ"ע.

1.

Reason: ... seeing as a. they are worth two hundred Zuz, and b. everybody else's fields also depreciated.

'ואי דאייקור, אפילו פורתא ליספו ליה' - פירוש אפילו הוזלו פורתא.

2.

Text #3 and Explanation (concl.): 'Whereas if their (everyone else's) price remained the same, then one should give him even a little' - meaning that even if it depreciated only a little ... '.

9)

TOSFOS DH DE'VE'YOMEI NISAN YAKRI AR'ATA

תוס' ד"ה דביומי ניסן יקרי ארעתא

(Summary: Tosfos queries this statement with regard to houses.)

וא"ת, התינח שדות, כדפי' הקונטרס - לפי שיחרוש בקיץ ויזרע במרחשון; אלא בתים מאי חילוק יש בהן בין ניסן לתשרי?

(a)

Question: This is fine regarding fields, as Rashi explains, since he plowed in the summer and reaped in Mar-Cheshvan; But what is the difference regarding houses between Nisan and Marcheshvan?

וי"ל, שרגילין שייקרו בזמן שרגילין לשכור הבתים, ולאחר ששכרו זילו.

(b)

Answer: The price of houses tends to rise when people normally rent, and to go down later.

10)

TOSFOS DH LE'BA'AL CHOV MEDAMINAN LEIH

תוס' ד"ה לבעל חוב מדמינן ליה

(Summary: Tosfos refutes what appears to be an obvious query on this statement.)

ולא שייך למפרך 'א"כ הורעת כחו?' ...

(a)

Refuted Query: One cannot ask 'If so you have weakened his strength?'

שלא יפה הכתוב כח בעל חוב אלא אדרבה הורע כחו דמדאורייתא דינו בזיבורית.

(b)

Refutation: Since the Torah has not increased the power of the creditor, but decreased it, seeing as min ha'Torah, he may only claim Ziburis.

11)

TOSFOS DH HAV LI ZIBURIS T'FEI PURTA

תוס' ד"ה הב לי זיבורית טפי פורתא

(Summary: Tosfos refutes a possible additional text.)

לא גרסינן 'או עידית בציר פורתא' ...

(a)

Refuted Text: We do not have the text 'Or a little less Idis' ...

דאם כן, מאי קפריך 'א"כ, נעלת דלת בפני לוין? הלא אין דינו כלל בעידית ...

(b)

Refutation: Because if we did, how can the Gemara then ask 'If so, you closed the door before potential borrowers?, seeing as the creditor has no claim on Idis whatsoever ...

דקיימא לן דינו בבינונית.

(c)

Source: Since we rule that he claims Beinonis.

12)

TOSFOS DH LI'KESUBAS ISHAH MEDAMINAN LEIH

תוס' ד"ה לכתובת אשה מדמינן ליה

(Summary: Tosfos explains why the Gemara opts to establish it by Kesubas Ishah.)

ה"ה דהוה מצי לאוקמי בבעל חוב דקאי ביה, ודקאמר 'הב לי עידית בציר פורתא'.

(a)

Implied Question: The Gemara could just as well have established it by a creditor - about which it is actually speaking, and where he asks for a a little less Idis ...

אלא לפי שהתחיל והעמיד בנזקין ואח"כ בב"ח, ניחא ליה למנקט בתרייהו כתובת אשה.

(b)

Answer: Only because it began by establishing it by Nezikin, and then by a creditor, it prefers to finally establish it by Kesubas Ishah.

13)

TOSFOS DH ALIBA DE'REBBI YISHMAEL LO TIBA'I LACH DE'AMAR BE'DE'NIZAK SHAIMINAN

תוס' ד"ה אליבא דר' ישמעאל לא תיבעי לך דאמר בדניזק שיימינן

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

כיון דיליף מג"ש ד"שדה" "שדה" מ"וביער בשדה אחר", דהוי דניזק.

(a)

Clarification: Since he learns from the Gezeirah Shavah "Sadeh" "Sadeh" from "u'Bi'er bi'Sedei Acher", that it belongs to the Nizak.

אבל לר"ע אפשר דהא דקאמר 'דהאיך דקמשלם', לא אתא אלא למעוטי דניזק.

(b)

Clarification (cont.): Whereas according to Rebbi Akiva, it may well be that when he says 'He'ach de'ka'Meshalem', he only comes to preclude that of the Nizak.