1)

TOSFOS DH VE'YATZ'U ALEHAH ASIKIN

תוס' ד"ה ויצאו עליה עסיקין

(Summary: Tosfos defines the word 'Asikin'.)

פירוש עוררים .

(a)

Clarification: This means someone who claims that the field belongs to him.

אבל אין לפרש אנסים ...

(b)

Refuted explanation: It cannot mean someone who is taking the land by force ...

דא"כ, אפי' באחריות, משהחזיק בה, אמאי יכול לחזור, לימא ליה 'מזלך גרם'.

1.

Refutation: ... because if it did, then even if he sold the field with Achrayus, once he made a Kinyan on it, on what grounds could he (the purchaser) then retract? Why can the owner not say to him 'Your Mazel caused it'.

2)

TOSFOS DH MI'SHE'HICHZIK BAH EIN YACHOL LACHZOR

תוס' ד"ה משהחזיק בה אין יכול לחזור

(Summary: Tosfos disagrees with the explanation that Rashi gives in Bava Metzi'a, and elaborates.)

בפ"ק דב"מ (דף יד:) פרש"י אע"ג שלא נתן מעות, דקרקע נקנית בחזקה.

(a)

Explanation #1: In the first Perek of Bava Metzi'a, Rashi explains that it speaks even where he did not give money, since Karka is acquired with a Chazakah.

וקשה, אמאי נקט חזקה יותר מכסף ושטר?

(b)

Question #1: The question then arises why the Gemara mentions Chazakah more than Kesef and Sh'tar?

ועוד, מאי קבעי 'מאימת הוה חזקה?', מתניתין היא בפרק חזקת הבתים (ב"ב דף מב.) 'נעל פרץ וגדר'?

(c)

Question #2: Moreover, why does the Gemara ask from when the Chazakah begins, seeing as we have learned in the Mishnah in Perek Chezkas ha'Batim (Bava Basra, Daf 42.) 'Na'al (if he made a lock), Gadar (he walled the property or Paratz (he breached it)?

ועוד, מאי קבעי הכא טפי מבשאר דוכתין?

(d)

Question #3: Furthermore, why does the Gemara ask this question here more than anywhere else?

ועוד, ד'דייש א'מצריה' משמע דריסה בעלמא, שהולך סביב המצרים?

(e)

Question #4: And finally, 'Dayash a'Metzri' implies that he merely trod on the field - that he walked round its borders?

ונראה לפרש דמיירי שקנאו בקנין גמור, בחליפין או בשטר או בחזקה או רפק בה פורתא ...

(f)

Explanation #2: It must therefore be speaking where he acquired it with a proper Kinyan, with Chalipin, or a Sh'tar or Chazakah, or he dug a little in the field ...

ודעתו של אדם אע"פ שקנאו בקנין גמור, אם יצאו עוררין, יכול לחזור בו ...

1.

Explanation #2 (cont.): Only one tends to have in mind that, even though he has acquired it with a proper Kinyan, if a claimant comes and protests, he will retract (See Hagahos ha'G'ra) ...

כל זמן שלא הלך א'מצרי השדה לארכה ולרחבה לראות ענייני השדה, והיינו ד'דייש א'מצרי'.

2.

Explanation #2 (cont.): ... as long, that is, as he has not yet walked along the length and breadth of the field to check it out - and that is what 'Dayash a'Metzri' means.

ובלא נתן מעות איירי, דאי בנתן מעות איירי, אפי' באחריות נמי אמאי יכול לחזור בו משהחזיק בה, וכי לעולם יכול לחזור בו?

3.

Explanation #2 (cont.): It also speaks where he has not yet paid for the field (See Hagahos ha'G'ra), because if he has, then even with Achrayus, why is he allowed to retract once he has made a Kinyan on the field? Is there no limit as to how long one can retract?

וא"ת, ולימא ליה 'שקול ארעא בזוזך'?

(g)

Question: Why can he not say to the seller 'Take the field instead of the money (See Hagahos ha'G'ra)?

וי"ל, כגון שהוזלו.

(h)

Answer #1: Because it speaks where the field depreciated.

אי נמי, כיון שיצאו עליה עוררין, אין שוה כמו שהיתה שוה בשעה שקנאה.

(i)

Answer #2: Or because, since people are claiming that the field is theirs, it is no longer worth what it was when he purchased it.

3)

TOSFOS DH RAV HUNA AMAR O KESEF O MEITAV

תוס' ד"ה רב הונא אמר או כסף או מיטב

(Summary: Tosfos clarifies Rav Huna's statement and his opinion in various ways and presents a table of how people with different monetary obligations pay.)

פ"ה, שבא לתרץ קראי דלעיל.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that Rav Huna is coming to reconcile the Pesukim mentioned earlier (on Daf 7.).

וצ"ל שלא הספיק לסיים דבריו עד שהקשה לו.

1.

Explanation #1 (cont.): One then needs to explain that Rav Nachman queried Rav Huna before he had a chance to clarify his statement.

ואית דגרסי 'אמר רב הונא' - וקאי א'מתניתין דתנן 'במיטב הארץ', ואמר רב הונא דלאו דוקא מיטב אלא או כסף או מיטב.

(b)

Explanation (Text) #2: There is a text that reads 'Amar Rav Huna' - and it refers to the Mishnah on Daf 2. which states 'beMeitav ha'Aretz', on which Rav Huna comments that Meitav is not exclusive, but that one can also pay with money.

ובספר רב אלפס פירש דרב הונא בריה דרב יהושע ורב פפא דלעיל [ז:] פליגי א'דרב הונא דהכא ...

(c)

Explanation #1: The Rif explains that Rav Papa and Rav Huna b'rei de'Rav Yehoshua on Daf 7:) disagree with Rav Huna ...

דאינהו סברי כל מילי מיטב הוא, ואפי' סובין, ורב הונא סבר דלא הוי מיטב אלא או כסף או קרקע.

1.

Explanation #1 (cont.): ... since they hold that everything is considered Meitav, even oats, whereas Rav Huna holds that only money or Karka constitute Meitav ...

ופסק כרב פפא וכרב הונא בריה דרב יהושע שהם בתראי.

2.

Explanation #1 (cont.): And the Halachah is like Rav Papa and Rav Huna b'rei de'Rav Yehoshua, since they lived after Rav Huna.

ור"ת אין סובר כן, דמפרש שיש ג' דינין:

(d)

Explanation #2: Rabeinu Tam however, disagrees in that he presents three Dinim:

בנזקין - או כסף או מיטב, ואי לית ליה, אפי' סובין.

(e)

Nezikin: Damages pay either money or Meitav, and if the damager does not possess either, he may pay even with oats.

וב"ח אי אית ליה זוזי לא מצי לסלקו אלא בזוזי, כדמוכח בהכותב (כתובות דף פו.) גבי 'ההוא תולה מעותיו בנכרי הוה'; ואי לית ליה זוזי, לא יאמר ליה 'זיל טרח וזבין ואייתי זוזי', כדאמר התם.

(f)

A Ba'al-Chov: If a debtor possesses money, then he must pay with money, as is evident in 'ha'Koseiv' (Kesuvos, Daf 86.) in the case of the person who claimed that his money was that of a Nochri'; And if he does not possess money, the creditor cannot tell him to trouble himself and find money, as the Gemara explains there.

ולוקח שנמצא מקחו מקח טעות כמו כן דינו, כדאמרינן לקמן בפרק הפרה (דף מו: ושם).

1.

A Loke'ach: And the same Din will apply to a purchaser in the event that it is found to be a false sale, as we will see later, in Perek ha'Parah (Daf 46: & 47.).

ופועל, אי לית ליה לבעל הבית זוזי אמר ליה 'זיל טרח וזבין ואייתי זוזי' ...

(g)

A Po'el: In the case of an employee however, where the employer does not have money, we tell him to take the trouble of selling what he has and to bring money ...

כדמוכח בהבית והעלייה (ב"מ דף קיח.) דאין יכול לומר לו 'טול מה שעשית בשכרך'.

1.

Source: ... as is evident in 'ha'Bayis ve'ha'Aliyah' (Bava Metzi'a, Daf 118.) - that he cannot say to the employee 'Take what you did as remuneration for your work'.

4)

TOSFOS DH P'SHITA HAI B'RA VE'HAI LA'AV B'RA

תוס' ד"ה פשיטא האי ברא והאי לאו ברא

(Summary: Tosfos reconciles this with Shmuel, who will shortly say that if the creditor comes and claims from one of them, he is Mevater (foregoes any claim).)

וא"ת, ואמאי פשיטא ליה, והא שמואל אמר בסמוך 'בא ב"ח ונטל חלקו של אחד מהם, ויתר?

(a)

Question: Why is it so obvious, bearing in mind that Shmuel will shortly say, that if the creditor comes and takes the portion of one of them, he foregoes the debt?

וי"ל, כשחלקו קרקע דוקא אית ליה דויתר.

(b)

Answer: Shmuel only says 'Viter' if they divided land

דשניהם עומדים בספק זה כמו זה, ועל דעת כן חלקו, דמי שיפסיד יפסיד ...

1.

Reason: Because both of them are subject to the same Safek, and it is on the understanding that they divided it, that whoever loses, loses ...

אבל הכא דבעל הקרקע בספק ולא בעל הכספים, דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח, פשיטא דעל דעת כן חלקו, שאם יפסיד בעל הקרקע, שיחזור על בעל כספים.

2.

Reason (cont.): ... whereas here, where the one who received the land is subject to a Safek, but not the one who received the money (since the Metalt'lin of Yesomim is not Meshubad to the creditor) it is obvious that they divided it on the understanding that should the former lose the land, he will be able to claim from the latter.

5)

TOSFOS DH VE'TARAF CHELKO SHEL ECHAD MEIHEM

תוס' ד"ה וטרף חלקו של אחד מהם

(Summary: Tosfos explains why the creditor is permitted to claim from one of the brothers more than from the others.)

ואם תאמר, והא כל אחד חייב לפרוע חוב אביהן, ואין יכול ליטול חלק האחד ...

(a)

Question: How can the creditor take the portion of just one of them, seeing as each one is Chayav to pay their father's debt ...

כדקתני בפרק יש נוחלין (ב"ב דף קכד.) 'יצא עליהם שטר חוב, בכור נותן פי שנים?

1.

Source: ... as we learned in Perek Yesh Nochlin (Bava Basra, Daf 14.) 'If a Sh'tar-Chov went out against them, the B'chor is obligated to pay double'?

ויש לומר, דמיירי הכא שעשאו אפותיקי.

(b)

Answer: It speaks here when their father declared the field an Apotiki (he mortgaged it).

6)

TOSFOS DH VE'RAV AMAR BATLAH MACHLOKES

תוס' ד"ה ורב אמר בטלה מחלוקת

(Summary: Tosfos explains the Machlokes between Rav and Rav Asi, who will shortly learn that in certain circumstances, the brother is able to push the creditor off with money.)

משמע דלא מצי לסלוקי בזוזי, מדקאמר 'בטלה מחלוקת'.

(a)

Implication: This implies that he cannot push him off with money, since he said 'Batlah Machlokes'.

ותימה, מ"ש מדרב אסי, דאית ליה שיכול לסלקו בזוזי באותו רביע שנטל מכח ירושה?

(b)

Question: What is the difference between and Rav Asi, who holds that one can push off the creditor with money, against the quarter that he claims on account of inheritance?

ויש לומר, דרב אסי סבירא ליה דאפילו הוו יורשים, מצי לסלוקי בזוזי ...

(c)

Answer: Rav Asi holds that even if he was an heir, he would be able to push him off with money ...

משום דאמר ליה 'אנא לבעל חוב נמי מסלקנא בזוזי', ורב אין חושש לאותה סברא

1.

Reason: ... since he could say to him 'I would also push off my creditor with money, whereas Rav does not hold of that S'vara.

ואע"ג דמיירי בשעשאו אפותיקי ...

(d)

Implied Question: And even though it speaks where he made the field an Apotiki ...

לא מיירי כעין אפותיקי דהמקבל (ב"מ דף קי:) דמשמע התם דלא מצי מסלק ליה בזוזי.

(e)

Answer: It is not speaking about the same sort of Apotiki as that of 'ha'Mekabel' (Bava Metzi'a, Daf 110:), where it implies that he is not able to push him off with money.

ואם תאמר, מכל מקום יתן מעות ויפדה הקרקע מבעל חוב?

(f)

Question: Why can he nevertheless pay money and redeem the field from the creditor ...

דקיימא לן פרק המפקיד (שם דף לה:) ד'שומא הדרא לעולם'.

1.

Source: ... seeing as we rule in Perek ha'Mafkid (Ibid. Daf 35:) that 'Shuma (an assessed filed) can be redeemed at any time'.

ויש לומר, דנפקא מינה היכא דזבנה או אורתא, דאמר התם דלא הדרא.

(g)

Answer: The difference will be where he sold it or bequeathed it, in which case the Gemara says there that it does not go back (it cannot be redeemed).

7)

TOSFOS DH KE'YORSHIM HAVU

תוס' ד"ה כיורשים הוו

(Summary: Tosfos explains why they are not like purchasers with Achrayus.)

דאי כלקוחות באחריות הוו, אמאי 'בטלה מחלוקת'? ישלם לו מעות?

(a)

Reason: Because if they were like purchasers, why would he say 'Batlah Machlokes'? Why can he not pay with money?

8)

TOSFOS DH RAV ASI MESAFKA LEIH ETC.

תוס' ד"ה רב אסי מספקא ליה כו'

(Summary: Tosfos refutes Rashi's first explanation and accepts his second one.)

בלשון ראשון פ"ה שנוטל חלקו בקרקע או במעות, משום דמספקא ליה אי כיורשין הוו אי כלקוחות שלא באחריות הוו.

(a)

Explanation #1: In the first Lashon, Rashi explains that he takes his portion either in land or in money, because he (Rav Asi) has a Safek as to whether they are like Yorshin or like Lekuchos without Achrayus.

וקשה, מנ"ל לגמרא שמספקא ליה לרב אסי כלל ביורשים?

(b)

Question: How does the Gemara know that Rav Asi contends with 'Yorshim' at all ...

דלמא פשיטא ליה דלאו כיורשים נינהו, אלא מספקא ליה אי הוו כלקוחות באחריות או כלקוחות שלא באחריות.

(c)

Explanation #2: ... perhaps he takes for granted that they are not Yorshim, and his Safek is whether they are like Lekuchos with Achrayus or like Lekuchos without Achrayus?

לכך נראה כלשון אחרון.

(d)

Conclusion: Therefore his second Lashon is the correct one.

9)

TOSFOS DH HILKACH NOTEIL REVI'A BE'KARKA U'REVI'A BE'MA'OS

תוס' ד"ה הלכך נוטל רביע בקרקע ורביע במעות

(Summary: Tosfos explains the reason behind the ruling.)

דלא שייך ביה 'המוציא מחבירו עליו הראיה'.

(a)

Reason: Since 'ha'Motzi me'Chavero alav ha'Re'ayah' is not applicable here'.

9b----------------------------------------9b

10)

TOSFOS DH ILEIMA SH'LISH BEISO

תוס' ד"ה אילימא שליש ביתו

(Summary: Tosfos proves that one is not obligated to give all one's money to fulfill a Mitzvas Asei.)

משמע דאין צריך לבזבז כל ממונו לקנות אתרוג, אפילו לא ימצא בפחות והויא מצוה עוברת, ואפילו שליש ביתו משמע דלא מחייב.

(a)

Inference: This implies that one does not need to give away all one's money in order to acquire an Esrog, even if one cannot find one for less, although it is a passing Mitzvah. In fact, it implies that one is not even obligated to pay as much as a third of what one owns.

ואמרינן נמי (כתובות דף נ.) 'המבזבז אל יבזבז יותר מחומש'.

(b)

Source #2: Similarly, we say in Kesuvos (Daf 50.) that 'Someone who spends (on a Mitzvah) should not spend more than a fifth'.

ובסוכה (דף מא:) חשיב ליה רבותא דר"ג שקנה אתרוג באלף זוז.

(c)

Source #3: And in Sukah too (on Daf 41.) the Gemara considers it a Chidush that Rebbi purchased an Esrog for a thousand Zuz.

11)

TOSFOS DH ILU ISRAMYA LEIH

תוס' ד"ה אילו איתרמיא ליה

(Summary: Tosfos clarifies the question.)

אפילו מיירי בעשורייתא דרבי, כדאשכחן בפרק מציאת האשה (כתובות דף סח.).

(a)

Implied Question: Even if it is speaking with reference to 'Isuraisa de'Rebbi (where each one costs a tenth of what is left, as we find in Perek Metzi'as ha'Ishah (Kesuvos, Daf 68.),

מ"מ יודע היה שלא היה חייב לבזבז כל כך.

(b)

Answer: ... nevertheless, the Gemara knew that one would not be Chayav to spend so much.

12)

TOSFOS DH AD SH'LISH BE'MITZVAH

תוס' ד"ה עד שליש במצוה

(Summary: Tosfos clarifies the ruling.)

פירוש, שאם מצא אתרוג כאגוז כמו ששיערו חכמים, ואחד גדול ממנו עד שליש, יקנהו.

(a)

Clarification: This means that if one finds an Esrog the size of a wall-nut, as the Chachamim assessed (in Sukah 34:), and one that is up to a third larger than it, one should purchase it.

13)

TOSFOS DH MI'SHEL HA'KADOSH BARUCH HU

תוס' ד"ה משל הקב"ה

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

אוכל פירות בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב.

(a)

Clarification: One eats the fruits in this world, whereas the principle is put on hold for the World to Come.

14)

TOSFOS DH BE'SHOR KASHUR U'BOR MECHUSEH

תוס' ד"ה בשור קשור ובור מכוסה

(Summary: Tosfos clarifies the case.)

פי' כראוי ...

(a)

Clarification: Properly ...

דאי בשלא כראוי, לאו כלום היא.

(b)

Proof #1: ... since otherwise, it is meaningless.

ועוד, מדפריך 'מ"ש הכא?' כלומר - ובשניהם היה להם ליפטור.

(c)

Proof #2: Moreover since the Gemara asks 'What is the difference in this case' - it means that one should be Patur in both cases ...

מדהדר מוקי לה בשור מותר ובור מגולה.

1.

Proof #2 (cont.): ... since the Gemara asks 'What is the difference in this case' - it means that one should be Patur in both cases, since it then establishes it by an ox which is loose and a pit which is uncovered.

15)

TOSFOS DH SHOR AVID LI'NETUKI

תוס' ד"ה שור עביד לנתוקי

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פרש"י, אפי' בלא חרש, דרכו לנתוקי מאליו, וכן בור דרכו לנתורי מאליו,

(a)

Explanation #1: Rashi explains - 'even without the Cheresh, its way is to break loose by itself, and similarly a pit tends to become uncovered by itself'.

וקשה, דע"כ בקשרו ובכסהו כראוי מיירי, כדפירשתי, ולקמן (דף נב.) תנן 'כסהו כראוי פטור'.

(b)

Question: It must be speaking where it is properly guarded, as Tosfos just explained, and later (on daf 52.), the Mishnah rules that if the owner covers it properly, he is Patur'?

ונראה לפרש דדרכו לנתוקי ע"י חרש קאמר, דגרע משום דמסר לחרש,...

(c)

Explanation #2: The explanation therefore is that 'It tends to break loose via the Cheresh', since it is worse now that he handed it to a Cheresh ...

אבל גחלת לא גרע כ"כ, דאין דרכו ללבות גחלת כמו שדרכו לנתוקי שור ולנתורי בור ...

1.

Explanation #2 (cont.): ... whereas by a coal this is not the case, because he does not tend to fan the coal, like he unties the ox and uncovers the pit ...

דכמה דשביק לה חרש, מעמיא עמיא ואזיל.

2.

Explanation #2 (concl.): ... because as long as the Cheresh leaves it alone, it gradually becomes extinguished.

16)

TOSFOS DH U'LE'REBBI YOCHANAN DE'AMAR AFILU MASAR LO SHALHEVES PATUR ETC.

תוס' ד"ה ולרבי יוחנן דאמר אפי' מסר לו שלהבת פטור כו'

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's Kashya and elaborates.)

תימה, מאי קשה ליה, הא שלהבת לרבי יוחנן כמו גחלת לר"ל?

(a)

Question: What is the problem, seeing as a flame according to Rebbi Yochanan is equivalent to a coal according to Resh Lakish ...

ובשור קשור ובור מכוסה יכול להעמידו; ומשום דחרש עביד לנתוקי ולנתורי כמו שאמר לר"ל?

1.

Question (cont.): It is therefore possible to establish it by a tied ox and a covered pit, and because a Cheresh tends to untie the animal and to uncover the pit, just as the Gemara said according to Resh Lakish?

וי"ל, דמשמע ליה דטעמא דרבי יוחנן דפטר משום שהקטן שומרו, ואין הקטן עושה היזק, אלא אדרבה עושה שמירה.

(b)

Answer: The Gemara understands that Rebbi Yochanan exempts him because it is being guarded by a Katan, and not only does a Katan not cause damage, he actually guards.

והשתא ניחא, דלא תיקשי לרבי יוחנן, דמוקי לה בשור מותר ובור מגולה, אמאי נקט 'שמסרו לחש"ו', והא בלא מסרו נמי חייב?

(c)

Question: Now we can understand why the Gemara does not query Rebbi Yochanan, who establishes it by an untied ox and by an uncovered pit, why he then mentions that he handed it to a 'Chashu', seeing as he would be Chayav even if he hadn't?

דנקט מסרו לרבותא, אע"פ שעשה שמירה קצת ...

(d)

Answer: He mentions it as a Chidush, to teach us that he is Chayav even though the 'Chashu' guarded it a little.

ובהאי סברא פליג א'ריש לקיש.

(e)

Conclusion: And it is in this point that he disagrees with Resh Lakish.

17)

TOSFOS DH CHOMER BE'SHOR

תוס' ד"ה חומר בשור

(Summary: Tosfos clarifies what Shor means in this case.)

האי 'שור' היינו קרן, כדמוכח בכולה שמעתין.

(a)

Clarification: 'Shor' here refers to Keren, as is evident throughout the Sugya.

18)

TOSFOS DH VE'DARKO LEILECH U'LEHAZIK

תוס' ד"ה ודרכו לילך ולהזיק

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not insert the Chumros of Ba'alei-Chayim and 'Kavanaso Lehazik').

הא דלא חשיב 'שהוא בעלי חיים מה שאין כן בבור' ...

(a)

Implied Question: The reason that it does mention that it is a living creature, which a pit is not ...

משום דהוי בכלל 'ודרכו לילך ולהזיק'.

1.

Answer: ... is because it is included in 'Darko Leilech u'Lehazik'.

'וכוונתו להזיק' לא שייך למתני גבי בור ...

(b)

Implied Question: And as for 'Kavanaso Lehazik', it is not possible to list in contrast to Bor ...

שאין בעלי חיים.

1.

Answer: ... which is not a living creature.

19)

TOSFOS DH MAH SHE'EIN KEIN BE'BOR

תוס' ד"ה מה שאין כן בבור

(Summary: Tosfos clarifies the statement and explains why we do not learn that he pays Kofer from Shor.)

שאין משלם כופר, וכן אש דקתני בסמוך 'משא"כ באש'.

(a)

Clarification: Which does not pay Kofer, and likewise Eish, where we will shortly learn 'Mah she'Ein-kein ba'Eish'.

וא"ת, ונילף משור, ונחייבו בכופר?

(b)

Question: Why do we not earn from Shor that they are Chayav Kofer?

ואף על גב דאיכא למימר 'שכן ב"ח'?

(c)

Refuted Answer: ... even though one could argue 'that it is different because it is Ba'alei-Chayim'?

דהא מסקינן לקמן בפרק כיצד (דף כו.) דאיכא כופר ברגל, שמע מינה דילפינן רגל מקרן, ולא פרכינן 'מה לקרן שכן כוונתו להזיק, וחייב ברה"ר'?

(d)

Refutation: We conclude later in Perek Keitzad (Daf 26.) that there is Kofer by Regel, from which we see that we learn Regel from Keren, and do not ask that Keren is different, since it damages with intent and is Chayav in the R'shus ha'Rabim?

ויש לומר, דאש ובור פטורין, דדרשינן "עליו", 'ולא על בור', "עליו", 'ולא על האש' ...

(e)

Answer: Eish and Bor are Patur (from Kofer) because we Darshen "Alav", 've'Lo al Bor', "Alav", 've'Lo al ha'Eish' ...

כדדרשינן לקמן בסוף כיצד (שם) "עליו", 'ולא על האדם'.

1.

Source: ... in the same way as we Darshen later at the end of 'Keitzad' (Ibid.) "Alav", 've'Lo al ha'Adam'.

וא"ת, "שור", 'ולא אדם' דכתיב בבור, למ"ל, ת"ל מ"עליו"?

(f)

Question: Why do we then need to Darshen "Shor", 've'Lo Adam', which is written by Bor? Why can we not learn it from "Alav"?

ויש לומר, דאיצטריך "שור", 'ולא אדם' לפטור עבד שנפל בתוכו או עובד כוכבים הקנוי לישראל.

(g)

Answer: We need "Shor", 've'Lo Adam' to exempt Bor if an Eved or a Nochri who belongs to a Yisrael falls into it.