TOSFOS DH CHOMER BE'SHOR MI'BE'EISH
תוס' ד"ה חומר בשור מבאש
(Summary: Tosfos explains why the Tana does not say 'because an ox is a living creature'.)
הא דלא תני 'שהשור ב"ח' ...
Implied Question: The Tana did not say 'because an ox is a living creature' ...
משום דהוי בכלל 'מסרו לחש"ו', דבהכי תלי טעמא דפטור באש.
Answer: ... because that is included in 'Masro le'Chashu', on which the P'tur of Eish is dependent.
TOSFOS DH SHIYER TAMUN
תוס' ד"ה שייר טמון
(Summary: Tosfos queries Rashi's explanation, though he does not offer an alternative one.)
דפטור באש, ושור ובור חייב.
Clarification: Which is Patur by Eish, and Chayav by Shor and Bor.
ופ"ה כגון בעט שור בשק מלא כלים ושברן, וכן אם נפל בבור שק מלא תבואה, חייב.
Explanation #1: Rashi establishes the case by an ox that kicked a sack full of Keilim and broke them and if a sack full of produce fell into a pit. In both cases, the owner is Chayav.
ולא דק, דכל מילי דלאו בעלי חיים ממעטים מ"חמור" דבור, כמו כלים?
Refutation: This explanation is not accurate however, since whatever is not a living creature - such as Keilim - is precluded from "Chamor" of Bor.
כדאמר בפרק הפרה (דף מח:) גבי 'נפל לבור והבאיש מימיו לאחר נפילה שהוא פטור, משום דהוי שור בור, ומים כלים.
Source: ... as the Gemara says in Perek ha'Parah (Daf 48:) by the case where 'It fell into a pit and dirtied its water after it fell, in which case he is Patur, because the ox is a Bor and the water, Keilim.
TOSFOS DH LICH'CHAH NIYRO VE'SICHS'CHAH AVANAV
תוס' ד"ה ליחכה נירו וסכסכה אבניו
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)
גבי 'דש בנירו' פרש"י - משא"כ בבור, דלא שייך ביה היזק קרקע.
Explanation #1: In the case of Dash be'Niro (where the animal trampled on his furrow) Rashi explains - 'which is not the case by Bor, because damage to Karka is not applicable to it'.
משמע דה"נ רוצה לפרש כן, משא"כ בבור דלא שייך ביה היזק ניר ואבנים.
Explanation #1: Presumably, he will apply the same argument here - 'which is not the case by Bor, because damage to a furrow and to stones is not applicable to it'.
וקשה לפי', דאם כן, היה יכול להזכיר כמה הזיקות שהאש עושה בדבר הקבוע ששורף ביתו ושאר דברים הקבועין?
Question: This is difficult however, because if that is the case, it could just as well have mentioned a number of damages that fire does to things that are fixed, such as if it burns a house and other immovable objects.
אלא י"ל, 'ליחכה נירו' דחייב' אף על פי שאין רגילות שתזיק אש ניר ואבנים כלל, מה שאין כן בבור, דפחות מי' פטור ממיתה, כיון דאין רגילות להמית בפחות מי'.
Explanation #2: What the Gemara therefore means is that 'If it licks his furrow, he is Chayav', even though it is extremely unusual for fire to damage a furrow and stones, which is not the case by a pit, where one is Patur if it causes death if it is less than ten Tefachim deep, since it is unusual for a pit of ten Tefachim to cause damage.
TOSFOS DH SHE'HA'SHOR CHAYAV BO PESULEI HA'MUKDASHIN MAH SHE'EIN KEIN BA'BOR
תוס' ד"ה שהשור חייב בו פסולי המוקדשין מה שאין כן בבור
(Summary: Tosfos discusses the source of the latter part of the statement and elaborates.)
כדדרשינן מ"והמת יהיה לו" - מי שהמת שלו.
Source: As we Darshen (later, on Daf 53:) 'The one to whom the Meis belongs'..
וא"ת, למה לי "שור", 'ולא אדם' (לקמן י"ג:), תיפוק ליה מ"והמת יהיה לו", מי שהמת שלו, כדפטרינן שור פסולי המוקדשין ...
Question: Why do we then need the D'rashah "Shor", ve'Lo Adam' (later, on Daf 13:)? Why can we not learn it from "ve'ha'Meis yih'yeh lo" - something to whom the Meis belongs, as we currently explain with regard to a Shor of Pesulei ha'Mukdashin
דמת אסור בהנאה ...
Reason: ... seeing as a Meis too, is Asur be'Hana'ah ...
דדרשינן גזירה שוה "שם" "שם" מ'עגלה ערופה, בפרק אין מעמידין (ע"ז כט:)?
Source. ... based on the Gezeirah-Shavah "Sham" "Sham" from Eglah Arufah, in Perek Ein Ma'amidin (Avodah Zarah, Daf 29:)?
ואי משום שהשער מותר, כדאמרינן בפ"ק דערכין (דף ז.) ...
Refuted Answer: And if you will answer 'because the hair is permitted', as the Gemara says in the first Perek of Erchin (Daf 7.) ...
ה"נ שער שור פסולי המוקדשין מותר, כדאמרינן בבכורות פ"ג (דף כה.), ואפילו הכי כיון שעיקרו אסור חשיב אין המת שלו.
Refutation: ... in our case too, the hair of an ox of Pesulei ha'Mikdashin is permitted, as the Gemara says in the third Perek of Bechoros (Daf 28.), yet it is considered as not belonging to him, since the main part of the animal is forbidden.
וי"ל, ד"והמת יהיה לו" משתעי בשור, ולא ממעטי מיניה אדם.
Answer: "ve'he'Meis yih'yeh lo" is written in connection with Shor, and we cannot use it to preclude Adam.
תדע, מדפריך בפ' הפרה (לקמן נג:) 'ואיפוך אנא', פירוש "והמת יהיה לו" דשור נדרוש למי שהמת שלו?
Proof: Since the Gemara in Perek ha'Parah (later, on Daf 53:) asks that we should invert it, to Darshen 'The one to whom the Meis belongs' from "ha'Meis yih'yeh lo" of Shor?
והיכי מצי למימר הכי, והא בשור משלם כופר, ואע"פ שאין המת שלו?
Proof (cont.): But how can one say this, bearing in mind that Shor pays Kofer, even though the corpse does not belong to him?
אלא על כרחך לא חיישינן בהכי, כדפרישית דא'שור קאי.
Proof (concl.): We Must therefore learn that this does not bother us, as Tosfos just explained, since it refers to Shor (exclusively).
ובלאו הכי לא קשיא מידי, למאי דפרישית לעיל (ט: ד"ה 'מה') ד"שור", 'ולא אדם' איצטריך לעבד ולנכרי הקנוי לישראל שנפל לבור, דההוא שרי בהנאה.
Final Comment: In any event, the question is not valid, according to what Tosfos explained earlier (on Daf 9: DH 'Mah') that "Shor", 've'Lo Adam' is needed to preclude an Eved or a Nochri who belongs to a Yisrael, who falls into a pit, both of whom are Mutar be'Hana'ah.
TOSFOS DH ACHARON CHAYAV
תוס' ד"ה אחרון חייב
(Summary: Tosfos clarifies the ruling and states the reason behind it .)
גם א'נזקין, וראשון פטור מכולם.
Clarification: This refers also to Nizakin, whereas the first one is Patur from all of them.
ובפ' הפרה (לקמן נא.) מפרש טעם דכתיב "כי יכרה איש", 'אחד ולא שנים' ...
Source: .. and in Perek ha'Parah (later, on Daf 51.) the Gemara explains that this is because the Torah writes "Ki Yichreh Ish ... ", 'Echad ve'lo Shenayim'.
ולחיובי בתרא אתי ולא קמא, דאמר קרא "והמת יהיה לו' ההוא דקא עביד שיעור מיתה.
Reason: ... and it comes to render the second one Chayav and not the first, since the Torah writes "ve'ha'Meis yih'yeh lo" - 'the one that causes the animal's death'.
TOSFOS DH VE'SU LEIKA
תוס' ד"ה ותו ליכא
(Summary: Tosfos clarifies the question.)
וא"ת, נהי נמי דאיכא טובא, אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל?
Question: Even assuming there are many other cases, since when is the Tana obligated to list them all, like a peddler displaying his wares)?
וי"ל, משום דדחיק לאוקמי מתני' דלא כרבי או כרב פפא ולמיתה, והיה יכול להעמיד בנזיקין.
Answer: Because the Gemara is pushing to establish the Mishnah not like Rebbi or like Rav Papa and regarding Misah, when it could have established it by Nezikin.
וא"ת, ולוקמא כגון שלא היה בו הבל למיתה ולא הבל לניזקין ...
Question: Why can we not establish it where the pit did not contain foul air either to kill or to damage ...
שהיה רוחבו יתר על עומקו, ובא אחר וסייד וכייד, דמודה רבי דהאחרון חייב בין למיתה בין לניזקין?
Case: Where its width exceeded its depth, and where the second person came and cemented and tiled it, in which case Rebbi will concede that the latter one is Chayav both as regards both Misah and Nezikin?
כדאמר רב פפא (רב זביד) בפרק הפרה (לקמן דף נא.)?
Source: ... as Rav Papa/Z'vid says in Perek ha'Parah (later, on Daf '51.)?
וי"ל, דאין זה מקצת נזקו, דאחרון עבד הכל.
Answer: This is not considered 'part of the damage', seeing as the second one did everything.
TOSFOS DH K'GON PAPA BAR ABA (This Dibur belongs on Amud Beis)
תוס' ד"ה כגון פפא בר אבא
(Summary: Tosfos discusses various ways of explaining this statement and elaborates.)
מפרש רשב"ם, דנקט פפא בר אבא לפי שלסתם בני אדם הוא שאול לכל הבא מאיליו לישב עליו, כי סתם ספסל עשוי לכך, והוי כמתה מחמת מלאכה ...
Explanation #1: The Rashbam explains that the Gemara mentions Papa bar Aba because as far as ordinary people are concerned, the bench was lent to anyone who came to sit on it, since that is what a bench is made for, in which case it would be like Meisah Machmas Melachah ...
אבל פפא בר אבא שהוא משונה וכבד משאר בני אדם, סתמא אין שאול לו.
Explanation #1 (cont.): ... but it was not lent to Papa bar Aba, due to the fact that he was different (heavier) than other people.
ולפי' צ"ל 'כגון פפא בר אבא' א'כולהו קאי, מדקאמר בסמוך דא"ל 'אי לאו את, הוה יתבינן פורתא וקיימין', משמע דאם היה נשבר, היו חייבין.
Explanation #1 (cont.): According to his explanation, when the Gemara says 'K'gon Papa bar Aba', it is referring to all of them, seeing as the Gemara will shortly cite the people as saying 'If not for you, we would have sat a little longer and got up', implying that had it broken, they would have been liable to pay.
ומיהו לפי המסקנא דמשני 'דבהדי דקסמך עלייהו תבר', אין צריך לפרש דקאי אלא אחרון בלבד.
Explanation #1 (concl.): According to the Gemara's conclusion however, when it answers that it broke whilst he was leaning on them, it is only the last one who is Chayav ...
ומתוך כך פטר ארבעה בני אדם שישבו על ספסל אחד של אלמנה ושברוהו.
Inferred Halachah: ... and on account of that, he (the Rashbam) exempted four people who sat on a bench belonging to an Almanah, and it broke.
והר"ר עזריאל חייב לשלם.
Opinion #2: ha'Rav Rebbi Ezri'el however, ruled that he was obligated to pay.
ור"ת מפרש דנקט 'פפא בר אבא' משום דקאמר במסקנא דכחו כגופו דמי.
Explanation #2: According to Rabeinu Tan however, the Gemara mentions 'Papa bar Aba' due to the Gemara's conclusion - that 'Kocho ke'Gufo Dami' (his strength has the same Din as his body).
ודוקא פפא בר אבא שהוא אדם כבד, ומתוך כבדו מונען לעמוד ...
Explanation #2 (cont.): ... and Papa bar Aba exclusively was Chayav, because, due to his weight. He prevented them from getting up.
אבל שאר בני אדם שאין כבידין כל כך ואין סמיכתן מעכב מלעמוד, אינהו נמי פשעו שלא עמדו, וכולן חייבין.
Explanation #2 (cont.): Whereas other people who are not so heavy that when they lean against somebody he cannot get up, they too, would be negligent for not getting up, in which case they would all be Chayav.
ולפי זה צריך לומר דרב פפא עצמו בא לתרץ מה שהקשה 'ותו ליכא?'.
Conclusion: According to this, we will have to say that Rav Papa himself is coming to answer the Kashya that he asked 'Are there no other cases?'
10b----------------------------------------10b
TOSFOS DH MAI KA'AVID
תוס' ד"ה מאי קעביד
(Summary: Tosfos clarifies the question throughout the Sugya, but queries it in the current case.)
בכולה שמעתין צ"ל 'מאי קעביד' - טפי מאחריני, וישלם כל אחד חלקו.
Clarification: Throughout the Sugya, 'Mai ka'Avid' means more than the others, and that each one must pay for his portion of the damage.
ואין לומר דליפטר, דתניא פרק הפרה (לקמן נא.) 'אחד החוקק בור עשרה, ובא אחר והשלימו לעשרים, ובא אחר והשלימו לשלשים, כולם חייבין' ...
Source: It cannot mean that he should be completely Patur, since in Perek ha'Parah (later, Daf 51.) the Beraisa says that 'If Reuven digs a pit of ten Tefachim, Shimon then comes and extends it to twenty and Levi, to thirty, all of them are liable' ...
אע"ג דבלאו איהו הוה מתה.
Source (cont.): Despite the fact that without him (Shimon and Levi) the animal would have died.
מיהו בזה צריך לדקדק - וכי בשביל שהשליך איש עץ בתוך אש גדולה יתחייב, הא לא דמי אלא לאחד שחופר בור י' ובא אחר והשלימו לי"א?
Question: In the current case however, one can ask whether a person who throws a piece of wood into a raging fire is liable; Surely that is comparable to Reuven who digs a pit of ten Tefachim and Shimon comes and digs an extra Tefach?
TOSFOS DH KULAN PETURIN
תוס' ד"ה כולן פטורין
(Summary: Tosfos clarifies the case.)
וביש בראשון כדי להמית ...
Clarification: It speaks where the strokes of the first ones could have killed him ...
דבשאין בו כדי להמית, אפילו לרבנן אחרון חייב ...
Reason: ... because if they couldn't, then even according to the Rabbanan, the last one would be Chayav.
כדמוכח בפ' כל הנשרפין (סנהדרין דף עח.).
Source: ... as is evident in Perek Kol ha'Nisrafin (Sanhedrin, Daf 78.).
TOSFOS DH YASHLIMENAH
תוס' ד"ה ישלימנה
(Summary: Tosfos points out the difference between "Yeshalem" and "Yeshalmenah".)
"בעל הבור ישלם" אין לדרוש "ישלם" - 'ישלים'.
Clarification: In the Pasuk "Ba'al ha'Bor Yeshalem", one cannot Dsrshen "Yeshalem" to mean 'Yashlim' ...
אבל "ישלמנה" משמע שהבהמה עצמה ישלם, וזה אי אפשר שכבר מתה; לפיכך יש לדרוש 'ישלימנה'.
Clarification: ... whereas "Yeshalmenah" implies that he must pay the animal itself, which is impossible, seeing as it has already died. That is why one must Darshen 'Yashlimenah'.
TOSFOS DH LO YESHALEM
תוס' ד"ה לא ישלם
(Summary: Tosfos reconciles this with the fact that in the actual case cited by the Torah, the owner is Patur.)
אע"ג דקרא בשומר שכר כתיב, דפטור מאונסין?
Implied Question: Even though the Pasuk is speaking about a Shomer Sachar, who is Patur from Onsin?
מ"מ מדכתיב 'עד הטרפה לא ישלם' יש ללמוד דהיכא דישלם, לא ישלם כלום בשביל הטרפה עצמה.
Answer: One can nevertheless learn from the fact that the Torah writes 'ad ha'Tereifah Lo Yeshalem' that in a case where one is obligated to pay, he does not need to pay for the T'reifah itself.
TOSFOS DH HA MISHUM DE'MIMEILA ETC.
תוס' ד"ה הא משום דממילא כו'
(Summary: Tosfos clarifies the statement.)
כלומר מחד מינייהו לא אתיא, אבל מתרוייהו אתיא במה הצד.
Clarification: This means to say that we cannot learn from one of them alone, only from both of them together via a Tzad ha'Shaveh.
ולא חש להאריך ולדקדק בזה.
Clarification (cont.): Only the Gemara did not bother to go into the details.
TOSFOS DH LO NITZR'CHAH ELA LI'PECHAS NEVEILAH
תוס' ד"ה לא נצרכא אלא לפחת נבילה
(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in ha'Meni'ach.)
אע"ג דבפ' המניח (לקמן לד.) אמרינן 'כיחשה כשעת העמדה בדין' ...
Implied Question: Even though in Perek ha'Meni'ach (later on Daf 34.) the Gemara says that 'If the animal deteriorated, then he pays according to what it is worth (later) at the time of the Din Torah ...
משום דקרנא דתורא קבירא בי'?
Reason: ... since 'the horn of the ox is buried inside it'?
התם משום דלא מתה, ויש לו להמתין עד שתתרפא; אבל הכא מיד היה לו למוכרה.
Answer: That is because it has not died, and the owner needs to wait until it is cured; whereas here (where the animal is dead), he ought to have sold it immediately.