1)

TOSFOS DH DE'ILUYI ALYEIH LI'SHEMIRASO (cont. from Daf 11:)

תוס' ד"ה דעלויי עלייה לשמירתו

(Summary: Tosfos concludes his explanation of the connection between Yesomim to Lekuchos, and explains the Shakla ve'Tarya of the Sugya.)

ובשלמא בלקוחות איכא לפלוגי בין ע"פ לבשטר, דבמלוה בשטר גובה משום נעילת דלת, ובמלוה על פה לא גבי משום דליכא קלא, ובשטר אית ליה קלא ...

(a)

Precedent (cont.): It is in order to differentiate by purchasers between an oral debt and one with a Sh'tar, in that by the latter one can claim due to Ne'ilas Deles, seeing as an oral debt one cannot claim, since there is no Kol, and when there is a Sh'tar, there is.

אבל מיתמי מה לי מלוה ע"פ מה לי מלוה בשטר?

1.

Precedent (cont.): ... whereas from Yesomim what is the difference between an oral debt and one with a Sh'tar?

אלא ודאי כל היכא דגבי מלקוחות משום נעילת דלת גבי נמי מיתמי ...

(b)

Comparison between Yesomim and Lekuchos: We must therefore say that wherever one can claim from the Lekuchos on account of Ne'ilas Deles, one can also claim from the Yesomim ...

כמו מלוה בשטר או מלוה הכתובה בתורה - למ"ד ככתובה בשטר דמי, או כשעמד בדין, גבי נמי מיתמי.

1.

Examples: Such as a Milveh bi'Shetar or one that is written in the Torah, according to the opinion that it is as if it was written in a Sh'tar, or where Beis-Din already Paskened that the Loveh is Chayav to pay, he also claims from the Yesomim.

אבל במלוה על פה, כיון דלא חש לעשות שטר לגבות מלקוחות, כי לא גבי נמי מיתמי ליכא נעילת דלת.

(c)

A Milveh al Peh: ... but regarding an oral loan, seeing as he did not take the trouble to write a Sh'ar in order to claim from the Lekuchos, if he cannot claim from the Yesomim there is also no Ne'ilas Deles.

וה"פ - 'א"ר אלעזר אפי' מיתמי' - בלא אפותיקי, משום דהוי כקרקע? 'לא מיניה' - פי' בלא אפותיקי לא גבי אלא מיניה.

(d)

Explanation: And this is how the Sugya runs: 'Did Rebbi Elazar say even from Yesomim?' - where it is not an Apotiki, since they (Avadim) are like Karka. 'No, from the debtor himself!' - because if they are not an Apotiki one can only claim from him ...

ופריך 'מיניה וכו' ... '? ומשני 'באפותיקי - וגבי נמי מיתמי ומלקוחות.

1.

Explanation (cont.): ... And in answer to the question 'From him ... ?', the Gemara answers, 'where he made him an Apotiki', in which case he can claim even from Yesomim and Lekuchos.

א"נ, דקרי 'מיניה', אע"ג דגבי נמי מיתמי, כיון דמכח הלוה שעשאו אפותיקי קא גבי.

2.

Explanation (concl.): Alternatively, he calls it 'from him', even though the creditor can also claim from the Yesomim, seeing as he claims from them on account of the debtor, who made him an Apotiki.

2)

TOSFOS DH ZILU AHADORU

תוס' ד"ה זילו אהדורו

(Summary: Tosfos presents the reason behind the ruling.)

חשיב להו כטועה בדבר משנה.

(a)

Reason: He considers him as having erred in a D'var Mishnah.

3)

TOSFOS DH ANA MASNITA YADA'NA

תוס' ד"ה אנא מתניתא ידענא

(Summary: Tosfos explains why we need the Beraisa and elaborates.)

אע"ג דבכמה דוכתין אשכחן דכמקרקעי דמי לענין אונאה ושבועה?

(a)

Implied Question: Even though we find many instances where he is compared to Karka - such as with regard to Ona'ah and a Shevu'ah ...

אור"י דהכא לא איירי אלא במילי דרבנן, ולגבות מיתמי ומלקוחות סבר שעבודא לאו דאורייתא, ולא גבי אלא מדרבנן.

(b)

Answer: The Ri explains that Rav Nachman is speaking about issues that are de'Rabbanan, and with regard to claiming from Yesomim and Lekuchos, he holds that Shibud is not d'Oraysa, and that one only claims mi'de'Rabbanan.

ולענין פרוזבול וקנין אגב דהוי נמי מדרבנן, וקרא ד"ערים מצורות?" אסמכתא בעלמא היא.

1.

Answer (cont.): And with regard to P'ruzbul and Kinyan Agav too, it is only mi'de'Rabbanan, and the Pasuk of "Arim Metzuros" is merely an Asmachta.

ולקמן, דקאמר 'להך לישנא דאמר 'עבדא כמקרקעי דמי', למה לי עומדים בתוכה?' ...

(c)

Implied Question: And later, when the Gemara says that 'According to the Lashon that holds 'Avdi k'Mekarka'i Dami'; why must they stand in the field?'

למ"ד נמי 'כמטלטלי דמי' הוה מצי למיפרך, דהא לא חשיב כמטלטלי אלא לענין מילי דרבנן.

1.

Implied Question (cont.): It could just as well have asked according to the opinion that holds 'ki'Metalt'li Dami', seeing as they only hold 'ki'Metalt'li Dami' regarding matters that are de'Rabbanan.

אלא דבלאו הכי פריך שפיר.

(d)

Answer: Only the Gemara refutes the suggestion adequately anyway.

והא דבעי למידק בפ' המוכר את הבית (ב"ב סח.) 'אי עבדא כמטלטלי דמי או כמקרקעי דמי, ממתני' ד'היו בה עבדים ובהמה, כולן מכורין', ומייתי לה נמי בפרק מי שמת (שם קנ.) גבי 'מטלטלין לפלוני', לא שייכא הכא כלל ...

(e)

Implied Question: And when the Gemara in 'ha'Mocher es ha'Bayis' (Bava Basra, Daf 68.) tries to learn as to whether Avadim are like Metalt'lin or like Karka from the case of Metalt'lin li'Peloni' (and it is also cited in Perek Mi she'Meis (Ibid, Daf 150.), it has no connection with our Sugya ...

דהתם בלשון בני אדם תלינן.

(f)

Answer: ... since that is a matter concerning 'Lashon B'nei Adam' (the way people speak).

4)

TOSFOS DH P'RUZBUL CHAL AL HA'KARKA

תוס' ד"ה פרוזבול חל על הקרקע

(Summary: Tosfos clarifies the issue.)

אין כותבין פרוזבול אלא על דבר שאי אפשר לכלותו.

(a)

Clarification: One only writes a P'ruzbul concerning something that cannot be destroyed (Karka).

ואע"ג שכותבין על עציץ נקוב (גיטין לז.)?

(b)

Implied Question: And even though one can write it over a holed flower-pot? ...

כיון דחשיב קרקע לא פלוג רבנן.

(c)

Answer: ... since it is considered Karka, the Rabbanan did not differentiate.

5)

TOSFOS DH MACHAR LO AVADIM U'KARKA'OS

תוס' ד"ה מכר לו עבדים וקרקעות

(Summary: Tosfos explains why it must be referring to Kinyan Agav, and not to Kinyan Chatzer.)

בקנין אגב איירי ...

(a)

Clarification: It must be speaking about Kinyan Agav ...

דאי מטעם חצר, אמאי מפליג בהחזיק בקרקע בין עבדים למטלטלין?

1.

Reason: Because, if it was speaking about Kinyan Chatzer, why, where he makes a Kinyan on the Karka, does the Tana draw a distinction between Avadim and Metalt'lin ...

דאי משתמרת לדעתו, בתרוייהו קני, ואי באין משתמרת לדעתו, בתרוייהו לא קנה.

2.

Reason (cont.): ... because, if it is guarded with his knowledge, he ought to acquire it either way, whereas if it is not, then either way, he will not acquire it.

6)

TOSFOS DH BA'INAN DUMYA DE'ARIM METZUROS

תוס' ד"ה בעינן דומיא דערים מצורות

(Summary: Tosfos explains why one cannot acquire Avadim together with Karka.)

והחזיק בקרקע לא קנה עבדים, משום דאין קרקע נקני' באגב.

(a)

Clarification: If he made a Chazakah on the Karka, he will not acquire the Avadim, since Karka cannot be acquired with a Kinyan Agav.

7)

TOSFOS DH VE'HILCH'SA BE'CHAFUS

תוס' ד"ה והלכתא בכפות

(Summary: Tosfos explains why the Eved needs to be both bound and asleep.)

וצ"ל נמי דמיירי בישן ...

(a)

Clarification: It must also be speaking where the Eved is also asleep (See Hagahos ha'G'ra) ...

דכפות מהני דלא הוי חצר מהלכת, וישן מהני דהוי משתמרת לדעתו.

1.

Reason: Since then, 'Kafus' helps to negate the fact that the Eved is a walking Chatzer, and 'Yashein' renders him guarded with his (the purchaser's) knowledge.

כדאמרינן בגיטין פרק הזורק (דף עח.) גבי 'כתב גט לאשתו ונתנו ביד עבדה ישן ומשמרתו, ה"ז גט; ניעור, אין גט, משום דהוי חצר המשתמרת שלא לדעתה.

(b)

Source: ... as the Gemara states in Perek ha'Zorek (Gitin, Daf 78.) in connection with where 'A man writes a Get and places it in the hand of her Eved who is sleeping and whom she is guarding ...

ופריך 'ישן אמאי הוי גט, חצר מהלכת הוא? וכ"ת ישן שאני, והאמר רבא "כל שאילו מהלך לא קנה, עומד ויושב לא קנה"? והלכתא בכפות.

1.

Source (cont.): The Gemara asks there, 'Why, even if he is sleeping, it is a Get, seeing as he is a walking Chatzer? And if you will answer that asleep is different, but did Rava not say that "Wherever walking does not acquire, neither does standing or sitting'? and it concludes that 'The Halachah is (that it speaks [i.e. it is a Get] where the Eved is bound.'

אלמא אע"ג דמוקי לה בכפות, אפ"ה ניעור אינו גט.

2.

Source (concl.): So we see that even after establishing it by Kafus, it is nevertheless not a Get as long as he is awake.

ואין לפרש 'הלכתא בכפות' - כלומר לא חשיב מהלכת, ולא דמי לעומד ויושב, וכיון דכפות מועיל, ישן נמי מועיל ...

(c)

Refuted Explanation: One cannot explain 'Hilch'sa be'Kafus' to mean that it is therefore not considered 'walking' and is therefore not comparable to standing or sitting; and since Kafus is effective, so is Yashein'.

דא"כ, דבשאין כפות איירי רבא, אמאי קאמר רבא 'ניעור, אין גט, משום דהוי חצר המשתמרת שלא לדעתה', תיפוק ליה דהוי חצר מהלכת?

1.

Refutation: ... because if Rava is speaking where the Eved is not bound, why does he say that 'If he is awake it is not a Get, since it is a Chatzer which is not guarded to her knowledge', why did he not say that it is a walking Chatzer?

וכן פ"ה פרק הזורק 'והלכתא בכפות'.

2.

Support: And this is also how Rashi explains 've'Hilch'sa be'Kafus', in Perek ha'Zorek ..

ובההוא קאמר רבא ד'ניעור אין גט'.

3.

Refutation (cont.): And it is there that Rava says 'Ni'ur Ein Get'.

וכן פסקו הלכות גדולות דכפות וישן בעינן.

(d)

Support: And the Halachos Gedolos too, Paskens that both Kafus and Yashein are required.

8)

TOSFOS DH BE'OMDIN LE'SOCHAH

תוס' ד"ה בעומדין לתוכה

(Summary: Tosfos clarifies when the object needs to be in the field and when it doesn't.)

והא דקאמר 'לא קנה', באין עומדין לתוכה, ואפ"ה במטלטלין קנה ...

(a)

Clarification: And when he says 'Lo Kanah', it therefore speaks when they are not standing inside it; nevertheless, if it is Metalt'lin, he acquires them (even if they are not) ...

דלא בעינן צבורין במטלטלין דלא ניידי.

1.

Reason: ... because we do not require 'piled up inside it' by Metalt'lin that do not move.

ולקמן דדייקינן 'והא קי"ל דלא בעינן צבורין', מגופה הוה מצי למידק.

(b)

Observation: And later on, when the Gemara asks 'But we Pasken that we do not need Tziburin', it could have extrapolated that from the statement itself.

9)

TOSFOS DH LAMAH LI OMDIN BE'SOCHAH

תוס' ד"ה למה לי עומדין בתוכה

(Summary: Tosfos clarifies the Kashya, and which Kinyan the Gemara is referring to.)

פי' על כרחך לא מטעם חצר קנה, דסתם קרקעות אין עבדים משתמרין בהן לדעתו, ואפי' עומד בצד שדהו ...

(a)

Refutation #1: It cannot be on account of (Kinyan) Chatzer that he acquires, it, since Avadim that are inside the Chatzer are not generally guarded with his knowledge, even assuming that he is standing beside his field ...

דהוי עבד כצבי רץ כדרכו.

1.

Reason: ... because an Eved is comparable to a deer that is running free.

ומטעם 'אגב' נמי לא קנה ...

(b)

Refutation #2: Neither does he acquire it on account of 'Agav' ...

דקרקע אין נקנית אגב קרקע.

1.

Reason: ... since one cannot acquire Karka via Agav.

ואפי' אמר 'קני קרקע הסמוכה לתהום ואגבה תקנה העליונה', דהשתא הוי זו על גב זו, לא קני באגב.

2.

Reason (cont.): And even if he says 'Acquire the ground that is close to the 'T'hom' (below the surface), and together with it the ground that is above it, in which case, the one is on top of the other, he will not acquire it by means of Agav.

אלא ע"כ הא דקני היינו מחמת דחשיב כמחובר, וא"כ אפי' אין עומדין בתוכה נמי ...

(c)

Conclusion: Consequently, the means by which he acquires it must be because it is considered attached, in which case, he will acquire it even if they are not standing inside it.

דהוי כ'עשר שדות בעשר מדינות.

1.

Source: ... since it is comparable to 'Ten fields in ten countries'.

10)

TOSFOS DH KEIVAN SHE'HICHZIK BE'ACHAS MEIHEN KANAH KULAN

תוס' ד"ה כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן'.

(Summary: Tosfos reconciles this with two Sugyos in Bava Basra.)

והא דקאמר שמואל בפרק חזקת הבתים (ב"ב דף נד.) 'לא קנה אלא מקום מכושו בלבד'?

(a)

Implied Question: When Shmuel says in Perek Chezkas ha'Batim (Bava Basra, Daf 54.) that 'He only acquires the location where he hammered' ...

היינו בנכסי הגר, דהפקר, אבל אם דעת אחרת מקנה אותו, קנה הכל.

(b)

Answer: ... he is speaking about the property of a Ger (who died), but there where a Yisrael is Makneh to him, he acquires the entire property.

והא דקאמר התם ד'מצר מפסיק', היינו נמי בנכסי הגר, או במכר ולא נתן להם דמי כולם ...

(c)

Implied Question: And when it says there 'that the border divides, that too speaks about the property of a Ger, or about a case where the purchaser did not pay the entire price of all the fields.

דדמי כולם בעינן, כדמוכח בפ"ק דקדושין (דף כז:).

1.

Answer: ... since that is a prerequisite, as is evident in the first Perek of Kidushin (Daf 27:).

12b----------------------------------------12b

11)

TOSFOS DH SHA'ANI METALT'LI

תוס' ד"ה שאני מטלטלי

(Summary: Tosfos clarifies the answer.)

פי', שיש להם דעת, אבל בהמות לא חשיבי מטלטלי דניידי, ונקנין באגב אפי' אין צבורים ...

(a)

Clarification: Which have intelligence; whereas animals are not considered Metalt'lin that move around, in which case they can be acquired with 'Agav' even if they are not 'piled up' on the field.

כדאמרינן בפ"ק דקדושין (דף כו:) 'טפח על טפח לפלוני ועמו מאה צאן'.

1.

Source: ... as the Gemara stated in the first Perek of Kidushin (Daf 26:) "A Tefach by a Tefach for Peloni and with it a hundred sheep'.

12)

TOSFOS DH MA'AN TANA

תוס' ד"ה שאני מקרקעי דניידי

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in ha'Mocher es ha'Bayis.)

וא"ת, אפילו לא ניידי, הא תרי תשמישי נינהו ...

(a)

Question: Even if they do not move around, they serve two different purposes ...

ואפי' חולסית ומצולה דמחזיק באחד מהן, לא קנה האחר ...

1.

Source: Seeing as even a Chulsis and a Metzulah (a sand-mound and a shaft - for digging glass and metal, respectively) one cannot acquire the one by making a Chazakah on the other ...

כדאמרינן בפ' המוכר [את] הבית (ב"ב סז.) לחד לישנא.

2.

Source: ... as the Gemara states in 'ha'Mocher es ha'Bayis (Bava Basra, Daf 67.) according to one Lashon.

וי"ל, דעבד וקרקע חשיב חד תשמיש, לפי שהעבד ראוי לעבודת קרקע.

(b)

Answer: An Eved and Karka are considered one usage, seeing as the Eved is fit to work in the field.

13)

TOSFOS DH MA'N TANA

תוס' ד"ה מאן תנא

(Summary: Tosfos explains why the Beraisa cannot simply come to preclude Karka.)

כלומר - פשיטא ליה דלא בא למעט ההקדשות דלית בהו מעילה כגון קרקע ...

(a)

Clarification: Since it is obvious that it is not coming to preclude Hekdeishos that are not subject to Me'ilah, such as Karka ...

דכיון דהם נכסי גבוה, מעילה לא מעלה ולא מורדת.

1.

Reason: ... because, seeing that they belong to Hash-m, Me'ilah by them is neither an advantage nor a disadvantage

14)

TOSFOS DH U'ME'CHAYIM MI AMAR

תוס' ד"ה ומחיים מי אמר

(Summary: Tosfos clarifies the Kashya and elaborates on the opinion of Rebbi Yossi ha'Gelili.)

תימה, מאי קס"ד, אי מחיים לא אמר, כ"ש לאחר שחיטה?

(a)

Question: What does the Gemara think? If he (Rebbi Yossi ha'Gelili) did not say it when it was alive, how much more so after it has been Shechted?

ואין לומר דה"פ 'ומחיים מי אמר' - אפילו היכא דחזיא להקרבה, מדקמפלגת בין מחיים לאחר שחיטה, מכלל דמחיים אפילו בחזי להקרבה חשבת ליה ממונו, דומיא דלאחר שחיטה ...

(b)

Refuted Answer: Nor can one answer that what he means is that - even where it is fit to bring on the Mizbe'ach, seeing as you differentiate between when it is alive and after it has been Shechted, we see that even where it is fit to bring on the Mizbe'ach you consider it his Mamon, similar to where it has been Shechted ...

דאם כן, כי פריך מבכור, לסייעיה משלמים?

(c)

Refutation: ... because if that is the case, then just as it queries him from B'chor, it can support him from Shelamim ...

דקאמר בן עזאי 'לא בא הכתוב אלא לרבות שלמים'.

1.

Refutation (cont.): ... seeing as ben Azai says (on Daf 13.) that 'The Pasuk only comes to include Shelamim ...

ובן עזאי ואבא יוסי אתו לפרושי מילתיה דר"י הגלילי כדפ"ה.

2.

Refutation (cont.): ... and ben Azai and Aba Yossi are both coming to explain the words pf Rebbi Yossi ha'Gelili ...

ושלמים חזו להקרבה, ואפילו לכתחילה יקרבו?

3.

Refutation (concl.): And Shelamim are fit to bring on the Mizbe'ach even Lechatchilah?

וי"ל, דה"פ 'ומחיים מי אמר' - במתנות כהונה בחלק שיש לכהנים בשלמים?

(d)

Answer: What the Gemara means when it says 'u'me'Chayim mi Amrinan' with regard to the Matnos Kehunah, it is referring to the part of the animal that the Kohanim own in the Shelamim.

מדלא קאמר 'מתנות כהונה שאני' - ד'המקדש בחלקו' היינו מתנות כהונה, חלק שיש לכהנים בשלמים.

1.

Reason: ... because, since the Gemara did not say 'Matnos Kehunah Sha'ani', 'ha'Mekadesh be'Chelko' must be referring to that section of the animal.

אלא קאמר משום ד'לאחר שחיטה משלחן גבוה זכו', משמע אבל מחיים הוי ממון בעלים אע"ג דהוי מתנות כהונה.

2.

Reason (cont.): ... and he is saying that the fact that after the Shechitah, 'they acquire from the Table of Hakadosh-Baruch-Hu implies that as long as the animal is still alive it belongs to the owner, even though it is Matnos Kehunah.

וא"ת, אי הוה משני 'מתנות כהונה שאני', הוה משמע דחלק בעלים אפי' לאחר שחיטה הוי ממון בעלים ...

(e)

Question: Had the Gemara answered 'Matnos Kehunah Sha'ani', it would have implied that the section belonging to the owner is Mamon Ba'alim, even after the Shechitah ...

ובפ"ב דיו"ט (ביצה כא.) אמרי' דבעלים נמי משלחן גבוה קא זכו?

1.

Support: Whereas the Gemara in the second Perek of Beitzah (Daf 21.) states that the owner too, acquires from the Table of Hakadosh-Baruch-Hu?

וי"ל, דה"מ לענין נדרים ונדבות, דאינן קריבים בי"ט, משום דעיקר שחיטה הוי בשביל גבוה ולא משום אכילת בעלים, והוי "לכם", 'ולא לגבוה' ...

(f)

Answer: That speaks specifically with reference to the Din that Nedarim and Nedavos cannot be brought on Yom-Tov ...

אבל פשיטא דחלק בעלים אפי' לאחר שחיטה הוי ממון בעלים לקדש בו אשה ולכל דבר.

1.

Answer (cont.): ... but it is obvious that, even after the Shechitah, the section of the owner is Mamon Ba'alim, to betroth a woman and for any other purpose.

וכן משמע, ד'המקדש בחלקו' בחלק כהנים איירי, דלשון 'המקדש בחלקו', לא שייך אלא בחלק כהנים, דבבעלים לא שייך בהן לשון חלק, דעיקר הקרבן שלהן.

(g)

Support #1: Indeed, the Lashon 'ha'Mekadesh be'Chelko' implies the section belonging to the Kohanim, seeing as the Lashon is only applicable to the section of the Kohanim, since the term 'Cheilek' does not apply to the owner, who owns the majority of the animal.

וקרא נמי דמייתי בפ' האיש מקדש (קדושין דף נב:) א'מתני' ד'המקדש בחלק' - "וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש" לא כתיב אלא בכהנים.

(h)

Support #2: And also the Pasuk that the Gemara cites in Perek ha'Ish Mekadesh (Kidushin, Daf 52:) in connection with the Mishnah 'ha'Mekadesh be'Chelko' - "ve'Zeh Yih'yeh l'cha min ha'Eish" is written specifically with regard to Kohanim.

והא דקאמר התם 'לימא מתני' דלא כר' יוסי', ומסיק 'כי קאמר ר' יוסי מחיים; דיקא נמי דקתני "המקדש בחלקו", דמשמע לאחר שחיטה?

(i)

Implied Question: And when the Gemara suggests there that the Mishnah does not go like Rebbi Yossi ... and it concludes that Rebbi Yossi is speaking specifically where the animal is still alive, and it proves this from the Lashon 'ha'Mekadesh be'Chelko', which implies specifically after Shechitah?

לא הוי לפי המסקנא דהכא, אלא לפי מה דסלקא דעתיה מעיקרא ...

1.

Answer: That does not conform to the Maskana in our Sugya, but goes according the Havah Amina.

דלפי המסקנא, במתנות כהונה אפי' מחיים הוי ממון גבוה.

2.

Conclusion: ... because according to the Maskana, Matnos Kehunah are considered Mamon Gavo'ah, even whilst the animal is still alive.

15)

TOSFOS DH TAM CHAI AVAL LO SHACHUT

תוס' ד"ה תם חי אבל לא שחוט

(Summary: Tosfos explains exactly what the Beraisa is coming to teach us.)

הא לא איצטריך לאשמועינן ...

(a)

Comment: It is not necessary to teach us this ...

דבבכור בזמן הזה מוקמינן לה, דאין שייך בו מכירה לאחר שחיטה, דמיתסר בהנאה.

1.

Reason: ... since we establish it by a B'chor nowadays, which cannot be sold after Shechitah because it is Asur be'Hana'ah.

אבל קמ"ל דמוכרין אותו חי, אע"ג דמעשר אין נמכר, דנאמר בו "לא ימכר ולא יגאל", וכן איתא בפ"ק דתמורה (דף ה:).

(b)

Conclusion: What it does teach us however, is that one may sell it whilst it is alive, even though Ma'aser cannot be sold, since the Torah says in connection with it that "It cannot be sold and it cannot be redeemed" - and so it states in the first Perek of Temurah, 5:

16)

TOSFOS DH VE'EISEVEIH RAVA LE'RAV NACHMANA

תוס' ד"ה ואיתיביה רבא לר"נ

(Summary: Tosfos explains why the Beraisa must be speaking when the Beis-ha'Mikdash is standing.)

ובזמן שבית המקדש קיים מיירי, דומיא דשלמים, כדאמרינן בפ"ק דתמורה (דף ח.).

(a)

Explanation #1: And it is speaking in the time of the Beis-ha'Mikdash, similar to Shelamim, as the Gemara says in the first Perek of Temurah (Daf 8.).

א"נ, כדפ"ה - דלענין לאתויי קרבן מעילה קדריש קרא, דלא שייך אלא בזמן שבית המקדש קיים.

(b)

Explanation #2: Alternatively, as Rashi explains - Because the Gemara Darshens the Pasuk in connection with bringing a Korban Me'ilah, which is only applicable at the time when the Beis-ha'Mikdash is standing.

17)

TOSFOS DH BI'VECHOR BE'CHUTZ LA'ARETZ

תוס' ד"ה בבכור בחו"ל

(Summary: Tosfos explains why Ravina/Abaye does not answer like Rav Nachman earlier, and vice-versa.)

הא דלא תירץ 'בבכור בזמן הזה' ...

(a)

Implied Question: The reason that Ravina/Abaye did not answer by establishing it by a B'chor nowadays (like Rav Nachman earlier) ...

משום דדומיא דשלמים קתני, כדפי' לעיל.

(b)

Answer: ... is because it is compared to Shelamim (together with which it is written).

אבל ר"נ דלעיל המ"ל 'בבכור בחו"ל', אבל זה הוא דוחק; וניחא ליה להעמיד בבכור בזמן הזה.

(c)

Conclusion: Whereas Rav Nachman could have established it by a B'chor in Chutz la'Aretz, only he considered that a Dochek, and therefore preferred to establish it by a B'chor nowadays.

18)

TOSFOS DH VE'ALIBA DE'REBBI SHIMON DE'AMAR IM BA'U TEMIMIM YIKAREIVU

תוס' ד"ה ואליבא דר"ש דאמר אם באו תמימים יקרבו

(Summary: After citing Rebbi Akiva in Temurah, who argues with Rebbi Shimon, Tosfos explains why the Gemara establishes the Beraisa like Rebbi Shimon and not like Rebbi Akiva.)

ור"ע פליג עליה בפ' אלו קדשים בתמורה (דף כא:) ואמר 'לא יקרבו' ...

(a)

Clarification: Rebbi Akiva, who argues with him in Perek Eilu Kodshim (in Temurah, Daf 21:) holds 'Li Yikareivu' ...

דדריש מהקישא - 'דממקום שאי אתה מביא מעשר שני אי אתה מביא בכור.

1.

Source: ... which he Darshens from a Hekesh - 'From any location that one cannot bring Ma'aser Sheini, one cannot bring a B'chor either'.

וא"ת, ואמאי קאמר 'ואליבא דר"ש', כ"ש אליבא דר"ע, דאמר 'לא יקרבו' דהוי ממונו?

(b)

Question: Why does Ravina say 'According to Rebbi Shimon', when it is all the more so (that they cannot be brought Lechatchilah), according to Rebbi Akiva, who says 'Lo Yikareivu'?

וי"ל, דמוקי לה כר"ש, משום ד'דומיא דשלמים קתני', דקריבים.

(c)

Answer #1: He establishes it like Rebbi Shimon because the Beraisa is speaking similar to Shelamim, which can be brought.

ועוד י"ל, דע"כ לא מתוקמא כר"ע, מדמצריך קרא לרבויי שהוא ממון בעלים.

(d)

Answer #2: Moreover, it cannot go like Rebbi Akiva, since it requires a Pasuk to include that it is Mamon Ba'alim.

19)

TOSFOS DH LECHATCHILAH LO

תוס' ד"ה לכתחילה לא

(Summary: Tosfos clarifies the statement and discusses who is the author of the Beraisa.)

פי' - אין צריך להביאם ...

(a)

Clarification: This means that he is not obligated to bring them ...

כדמפרש בפ' אלו קדשים (שם) אמר ר"ש, 'מה טעם? לפי שכל הקדשים אין להם פרנסה במקומן - פי' אין להם התרה אלא במקדש, חוץ מן הבכור ומעשר שיש להם פרנסה במקומן' - פי' שנאכלין במומן

1.

Source: As the Gemara, citing Rebbi Shimon, explains in Perek Eilu Kodshim (Ibid.) 'Why is that? Because all Kodshim can only be sustained (only become permitted) in the Beis-ha'Mikdash with the exception of B'chor and Ma'aser, which can become permitted in their home location' - (when they obtain a blemish).

ולהכי תלי לה בר"ש, דכולה ר"ש היא.

(b)

Explanation #1: And that is why Ravina connects it with Rebbi Shimon, seeing as the entire Beraisa goes like him.

וקצת היה נראה לגרוס 'ר' ישמעאל' ...

(c)

Explanation #2: It seems likely however, that the correct text is 'Rebbi Yishmael' (and not Rebbi Shimon) ...

דהתם פריך א'מתני' שאמר 'יקרבו', מבן אנטונינוס שהביא בכורות מבבל, ולא קבלום.

1.

Source: Based on the Gemara there, which queries the Mishnah which says 'Yikareivu' from ben Antignos who brought B'choros from Bavel and they did not accept them ...

ומשני 'הא כר' ישמעאל, הא כר"ע'. ומוכח התם שהמשנה כר' ישמעאל, וברייתא דבן אנטונינוס כר"ע.

2.

Source: It answers that one goes like Rebbi Yishmael and the other, like Rebbi Akiva; and it is evident there that the Mishnah goes like Rebbi Yishmael, and the Beraisa, like Rebbi Akiva.

20)

TOSFOS DH VE'IM ISA LISHNI LEIH

תוס' ד"ה ואם איתא לישני ליה

(Summary: Tosfos clarifies this statement, and refutes the implication of a Sugya in Perek ha'Parah based on his interpretation.)

פי'- 'ואם איתא' - דמחיים הוי ממונו לר' יוסי הגלילי, אפי' במתנות כהונה דחזו להקרבה, 'לישני ליה' - הא דר"נ אמר רבה בר אבוה כרבנן ...

(a)

Clarification: This means that if, according to Rebbi Yossi ha'Gelili even Matnos Kehunah that are fit to bring on the Mizbe'ach would be his Mamon even whilst they are still alive, then what Rav Nachman says in the name of Rabah bar Avuhah would have to go like the Rabbanan ...

דממה נפשך לא הוי כר"י הגלילי.

1.

Reason: ... seeing as Mah Nafshach it cannot go like Rebbi Yossi ha'Gelili.

ולפי סברא זו לא יהיה אמת הא דמשמע לקמן בסוף הפרה (דף נג: ושם) ד'בכור לא הוי בכלל "רעהו" אפי' בזמן הזה' ...

(b)

Refutation: According to this S'vara, the inference later at the end of Perek ha'Parah (Daf 53: & 54.) that even nowadays, a B'chor is not included in "Re'eihu" ...

דפליגי אביי ורבינא בשור ושור של פסולי המוקדשין שנגחו - ופי' רבינו יהודאי גאון בבכור שור דלא פריק ליה; וכפי' צ"ל כמו שאפרש שם בע"ה ...

(c)

Sugya in ha'Parah: ... since Abaye and Ravina argue there over an ox (of Chulin) and an Ox of Pesulei ha'Mukdashin which gored - (and Rebbi Yehuda'i Ga'on explains that it is speaking where the latter was not yet redeemed - as is evident there (as Tosfos will explain) ...

ומסתמא בימיהם פליגי, דבזמן הזה, לכ"ע הוי ממון הדיוט.

1.

Sugya in ha'Parah (cont.): Also, one can assume that the case over which they are arguing was relevant to their times, and nowadays, everyone agrees that it is Mamon Hedyot.

ומשני 'אלא מתנות כהונה שאני' - וה"ג ר"ח. (ורש"י ל"ג כן).

2.

Sugya in ha'Parah (cont.): And the Gemara answers there 'Matnos Kehunah are different' - and this is the text according to Rabeinu Chananel (although Rashi has a different text).

והשתא מלתיה דר"נ לא מיתוקמא אלא כר' יוסי הגלילי, ופלוגתא דאביי ורבינא לקמן כרבנן.

(d)

Refutation (cont.): According to that, the answer of Rav Nachman will only go according to Rebbi Yossi ha'Gelili, whereas the Machlokes Abaye and Ravina later goes according to the Rabbanan

ונראה דדוקא מחיים הוי לרבנן ממון גבוה, אפי' בעל מום דאסור בגיזה ועבודה

1.

Refutation (concl.): And it would seem that it is specifically during the animal's lifetime that the Rabbanan consider it Mamon Gavohah - even a Ba'al-Mum - since it is forbidden to shear and to work with ...

אבל לאחר שחיטה, למה יחשב ממון גבוה, אפילו בזמן שבית המקדש קיים, דהא אפילו לנכרי שרי להאכיל ...

2.

Refutation (concl.): But once it has been Shechted, on what grounds is it considered Mamon Gavohah, even when the Beis-ha'Mikdash was standing, seeing as one is permitted to feed it even to Nochrim.

כדתני' בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לג.) דאתקש לצבי ואיל.

(e)

Source: ... as we learned in Perek Kol Pesulei ha'Mukdashin (Bechoros, Daf 33.), since it is compared to a deer and a gazelle.