TOSFOS DH MIDI KULEIH NIZKA KA'AMRINAN
תוס' ד"ה מידי כוליה ניזקא קאמרינן
(Summary: Tosfos explains why, despite "u'Bi'er", if not for the Kal va'Chomer, Shen va'Regel would be Chayav Nezek Shalem in the R'shus ha'Rabim.)
וא"ת' "וביער" ע"כ לגמרי אתא לפטור, דנזק שלם מהי תיתי?
Question: "u'Bi'er" must be coming to teach us that the owner is completely Patur, since why would we think that he is Chayav Nezek Shalem?
לאו פירכא היא - דאי לאו "בשדה אחר", ממילא חייבת נזק שלם ברשות הרבים בלא קל וחומר.
Answer: This is not a Kashya, because were it not for "bi'Sedei Acher" he would automatically be Chayav Nezek Shalem without the Kal va'Chomer.
TOSFOS DH VE'LO T'HEI SHEN VA'REGEL ETC.
תוס' ד"ה ולא תהא שן ורגל כו'
(Summary: Tosfos explains a. why 'Kaspo shel Zeh ... ' is not applicable here, and b. how it is possible to learn Shen va'Regel from Keren in the first place.).)
וא"ת, הא אמר 'כספו של זה ולא כספו של אחר'?
Question: But did we not Darshen 'Kaspo shel Zeh ve'Lo Kaspo shel Acher'?
וי"ל, דאין למעט מ"כספו" אלא חצי נזק שמשתלם מגופו, דכספו של זה חצי נזק מגופו ולא של אחר ...
Answer: We can only preclude from "Kaspo" Chatzi Nezek that pays from the body of the ox - that the Kesef of this one pays Chatzi Nezek from its body and not the Kesef of another one ...
וכאן אם היה בחצר הניזק חצי נזק הוה משתלם מן העלייה.
Answer (cont.): ... and in our case, if in the Chatzer of the Nizak he would pay Chatzi Nezek, he would have to pay from his pocket.
אבל לעיל אי הוי מחייב שן ורגל ברה"ר, הוה משתלם מגופו כמו קרן.
Answer (concl.): ... whereas earlier, if he would have been Chayav by Shen va'Regel in the R'shus ha'Rabim, he would have paid mi'Gufo just like Keren.
וא"ת, היכי גמר הכא מקרן? מה לקרן דין הוא שאפילו בחצר הניזק לא משלם אלא חצי נזק, שכן אין משתלם מן העלייה?
Question: How can we learn here (Shen va'Regel) from Keren, which justifiably pays only Chatzi Nezek even in the Chatzer of the Nizak, seeing as the owner does not pay from his pocket ... ?
ויש לומר, צרורות יוכיחו, שמשתלם מן העלייה לרב פפא (לעיל ג:) ואין משלם אלא חצי נזק.
Answer: Tzeroros will prove otherwise, since the owner pays from his pocket, according to Rav Papa (above on Daf 3b), yet he pays only Chatzi Nezek.
וא"ת, אי שן ורגל בחצר הניזק חצי נזק, אמאי איצטריך 'כספו של זה ולא כספו של אחר', דהשתא ק"ו דלעיל ליכא?
Question: If Shen va'Regel pays only Chatzi Nezek in the Chatzer ha'Nizak, why do we need the D'rashah 'Kaspo shel Zeh ve'Lo Kaspo shel Acher, seeing as the Kal va'Chomer that we learnt earlier is no longer applicable?
וי"ל, דאי לאו "כספו" הוה שבקינן ק"ו דהכא דמיקל בתשלומין והוה עבדינן קל וחומר דלעיל דמחמיר בתשלומין.
Answer: If not for "Kaspo", we would relinquish the current Kal va'Chomer, which is lenient regarding payment, and adopt the Kal va'Chomer that we learned earlier which is stringent.
TOSFOS DH VI'YEHEI ADAM CHAYAV BE'KOFER
תוס' ד"ה ויהא אדם חייב בכופר
(Summary: Tosfos explains why we cannot learn it from "Lo Sikchu Kofer le'Nefesh Rotze'ach" or from Tana de'bei Chizkiyah.)
מ"לא תקחו כופר לנפש רוצח" לא נפקא ...
Implied Question #1: We cannot learn it from "Lo Sikchu Kofer le'Nefesh Rotze'ach" ...
דההיא (אמר) איצטריך דלא תשקול מיניה ממונא למפטריה, כדאמרינן בפרק אלו נערות (כתובות דף לז:) ...
Answer: ... since we need that to teach us that one may not take money from a murderer to exempt him from the death penalty, as the Gemara says in Perek Eilu Na'aros (Kesuvos, Daf 37:) ...
והכא איירי שיהרג וישלם כופר כמו השור.
Answer (cont.): ... whereas the Gemara here is speaking about putting him to death and making him pay Kofer, like the Din by an ox.
ומדתנא דבי חזקיה (שם דף לה.) לא נפקא אלא לפטור בשוגג או במזיד בלא מתכוין, שזה כזה ...
Implied Question #2 & Answer: Nor can we learn it from Tana de'bei Chizkiyah (Ibid, Daf 35a), since from there we only learn that one is Patur from paying be'Meizid just like be'Shogeg (Note: this is what the Gemara says there).
אבל כופר באדם כל זמן דלא אשכחן דפטור בשום מקום לא מצינן למילף מיניה כלל.
Answer (cont.): ... whereas Kofer by Adam, as long as we do not find any P'tur by him, we cannot learn from there.
TOSFOS DH ALAV VE'LO AL HA'ADAM
תוס' ד"ה עליו ולא על האדם
(Summary: Tosfos reconciles the Sugya in 'ha'Chovel' with our Sugya.)
בפרק החובל (לקמן דף פג:) דריש 'לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים'. ופריך 'והאי מבעי ליה דאמר רחמנא לא תעביד ביה תרתי דלא תשקול מיניה ממונא ונקטליה?
Sugya in ha'Chovel: In Perek ha'Chovel (later on Daf 83:) the Gemara Darshens 'le'Nefesh Rotze'ach I Atah Loke'ach Kofer Aval Atah Loke'ach Kofer le'Rashei Evarim', which it queries in that we need it to teach us not to issue two punishments - money and the death-sentence?
לאו בכופר דהכא איירי ...
Clarification: It is not referring to the Kofer of our Sugya ...
דא"כ הוה ליה לשנויי ההוא מ ' "עליו", ולא על האדם' נפקא ...
Reason: ... because if it was, it ought to have answered that we learn that from "Alav", ve'Lo al ha'Adam.
אלא איירי בממון אחר בהדי מיתה.
Clarification (cont.): It is therefore speaking about money that one is Chayav together with the Chiyuv Misah ...
וטעי גמרא, כדטעי באלו נערות (כתובות דף לז:) דקבעי גבי דרשה ד"לא יהיה אסון" - 'לא תקחו כופר לנפש רוצח, למה לי? כלומר דמ"לא יהיה אסון" נפקא.
Comment: ... and the Gemara erred in the same way as it did in Eilu Na'aros (Kesuvos, Daf 37b), where the Gemara asks, in connection with the D'rashah "Lo Yih'yeh Ason" - 'Why do we need the Pasuk "Lo Sikchu Kofer le'Nefesh Rotze'ach?, by which it means to ask why we cannot learn it from "Lo Yih'yeh Ason"?
אלמא ס"ד דמיירי בממון אחר בהדי מיתה.
Conclusion: ... so we see that the Gemara thinks that the Pasuk is speaking about money that one is Chayav together with the Chiyuv Misah.
TOSFOS DH EINO DIN SHE'CHAYAV BE'ARBA'AH DEVAARIM
תוס' ד"ה אינו דין שחייב בד' דברים
(Summary: Tosfos rejects a Pircha on the Kal va'Chomer.)
וא"ת, מה לאדם שכן מועד מתחילתו?
Question: Whereas Adam is Mu'ad to begin with ... ?
וי"ל, דנזקי אדם מנזקי אדם יליף.
Answer: It is learning Nizkei Adam from Nizkei Adam.
TOSFOS DH REGEL SHE'DARSAH ETC.
תוס' ד"ה רגל שדרסה כו'
(Summary: Tosfos explains the difference between Shen de'Chayah on the one hand and Bor and Eish on the other in the current context.)
הוא הדין בשן דחיה דאורחה הוה מצי למבעי ...
Explanation: The Gemara could have posed the same She'eilah with regard to a Chayah, which is its way to damage.
אבל בור ואש ממעטי' מ"עליו" כמו אדם.
Explanation (cont.): ... whereas Bor and Eish are precluded from "Alav", just as Adam is.
TOSFOS DH O DILMA KEREN KAVANASO LEHAZIK
תוס' ד"ה או דלמא קרן כוונתו להזיק
(Summary: Tosfos queries a. the Gemara's Safek and b. how it is possible to learn Shen va'Regel from Keren in the first place.)
תימה, מאי מספקא ליה, פשיטא דקרן חמירא מהאי טעמא ...
Question #1: Why does the Gemara have a Safek? Why is it not obvious that Keren is more stringent for this reason?
דליכא למימר דמקרן בק"ו יליף שאין מועד מתחילתו ...
Refuted Answer: One cannot answer that we can learn it from Keren via a Kal va'Chomer since it is not Mu'ad to begin with ...
דהשתא לא שייך למפרך [כדפרישית] במתניתין, דאדם יוכיח, שמועד מתחילתו ופטור מכופר.
Refutation: ... because it is currently not applicable to assume this, as Tosfos explained in the Mishnah (See Maharsha), since we can counter with 'Adam will prove it, which is Mu'ad to begin with, yet he is Patur from Kofer'.
ועוד, היכי בעי למילף מקרן, שכן חייבת ברשות הרבים.
Question #2: Moreover, one can ask how one can learn (Regel) from Keren, which is Chayav in the R'shus ha'Rabim.
TOSFOS DH LA'AV MISHUM DE'SAVAR LAH KE'REBBI YOSSI HA'GELELI
תוס' ד"ה לאו משום דסבר לה כרבי יוסי הגלילי
(Summary: Tosfos explains why the Gemara could not have learned the Kal va'Chomer without Rebbi Yossi ha'Gelili.)
וא"ת, אפי' בלא רבי יוסי הגלילי מק"ו גמר - ומה שן ורגל דפטורין ברה"ר חייבין בחצר הניזק כופר שלם, קרן לא כ"ש?
Question: Even without Rebbi Yossi ha'Gelili, one can learn it from a Kal va'Chomer in that 'If already Shen va'Regel, which are Patur in the R'shus ha'Rabim, are nevertheless Chayav full Kofer in the R'shus ha'Nizak, how much more so Keren?
וי"ל, דאם היה כופר חלוק מדין נזק מדפטר ברה"ר, לא הוה שייך למידן ק"ו.
Answer: If, due to the fact that Kofer is Patur in the R'shus ha'Rabim, Kofer was different than the Din of Nezek, then one would not be able to learn a Kal va'Chomer.
TOSFOS DH ALMA IKA KOFER BE'REGEL
תוס' ד"ה אלמא איכא כופר ברגל
(Summary: Tosfos reconciles Rava in Perek Shor she'Nagach Arba'ah va'Chamishah with our Sugya.)
והא דפליגי אביי ורבא בפרק שור שנגח ארבעה וחמשה (לקמן דף מא. ושם) ב'רגל שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק', דלרבא לא משלם כופר?
Implied Question: When Abaye and Rava argue in Perek Shor she'Nagach Arba'ah va'Chanishah (later, Daf 41a & 41b) in the case of 'Regel she'Darsah al gabei Tinok be'Chatzer ha'Nizak', and Rava exempts the owner from paying Kofer ...
אליבא דההוא תנא איירי, ולא משום דסבר רבא הכי.
Answer: ... that is according to the Tana there, and not because he (Rava) holds like that.
26b----------------------------------------26b
TOSFOS DH HAI MIBA'I LEIH LITEN TZ'AR BE'MALOM NEZEK
תוס' ד"ה האי מיבעי ליה ליתן צער במקום נזק
(Summary: Tosfos cites the source for the other three obligations besides Tza'ar or Ripuy - according to Rav Papa).
וריפוי ושבת ובושת כולהו מצער ילפינן דחייב במקום נזק ...
Explanation #1: And we learn Ripuy, Sheves and Bo'shes from Tza'ar, which is Chayav even when there is Nezek ...
כדמשמע בהחובל (לקמן דף פה.) דאמר 'תנא, וכולן חייבין בתשלומין במקום נזק. מנהני מילי? אמר רב זביד משמיה דרבא אמר קרא "פצע תחת פצע " ' - משמע דכולהו ילפינן מצער.
Proof: ... as`is implied in 'ha'Chovel' (Daf 95a), where it cites a Beraisa - 'All of them are Chayav to pay even where there is Nezek', and Rav Z'vid in the name of Rava explains that we learn it from the Pasuk "Petza Tachas Patza", implying that we learn all of them from Tza'ar.
ולרב פפא דאמר התם 'אמר קרא "ורפא ירפא" - ליתן ריפוי במקום נזק' כולהו ילפינן מריפוי.
Explanation #2: And according to Rav Papa there (on Daf 85b) who cites the Pasuk "ve'Rapo Yerapei" - to teach us that one is Chayav even where there is Nezek, we will learn the other three from Ripuy.
וא"ת, דהכא משמע דצער שלא במקום נזק פשוט טפי, דאיצטריך קרא לצער במקום נזק ...
Question: The Gemara here implies that where there is no Nezek Tza'ar is more obviously Chayav, seeing as we need a Pasuk to render him Chayav where there is Nezek ...
ובפרק החובל (שם:) משמע איפכא, דאמר 'צער שלא במקום נזק דמשלם מאן תנא?'?
Question cont.): ... whereas in Perek ha'Chovel (Daf 83b) it implies the opposite, when it asks 'Who is the author of the ruling that Tza'ar pays where there is no Nezek?'?
וי"ל, דשלא במקום נזק דלקמן היינו במקום שלא עשה רושם, כדקתני 'כוואו על צפרניו', וצער שלא במקום נזק דהכא היינו על בשרו שניכר רישומו ולא אפחתיה מכספיה ...
Answer: 'she'Lo be'Makom Nezek' there speaks where he did not even make a mark, as the Tana says there 'If he burnt him on his fingernails'; whereas 'she'Lo be'Makom Nezek' here speaks where he struck him on his flesh, where the mark is visible, only he did not decrease his value ...
וצער במקום נזק דהכא כגון קיטע ידו ושיבר רגלו, דאפחתיה מכספיה, דההוא לא שמעינן ליה לא מחבורה ולא מכווה.
Answer (cont.): ... and 'Tza'ar be'Makom Nezek' here is speaking where he severed his hand or broke his foot, thereby decreasing his value, something that we can learn neither from a wound nor from a burn.
TOSFOS DH SH'MA MINAH TARTI
תוס' ד"ה ש"מ תרתי
(Summary: Tosfos explains why the Gemara earlier does not extend the Chiyuv of Shogeg to Tza'ar.)
וא"ת, לעיל אמרינן 'סימא עינו של חבירו בשוגג או באונס נזק אין, ד' דברים לא'.
Question: Above (at the end of Amud Alef) the Gemara said that someone who blinds one's friend's eye be'Shogeg or be'Oneis pays Nezek but not the four things.
צער נמי ליחייב, דבההוא קרא דמרבינן נזק כתיב נמי צער?
Question (cont.): Why is he not Chayav Tza'ar as well, seeing as the same Pasuk from which we learn Nezek, we also learn Tza'ar?
וי"ל, דכל מה דמצינן למיפטר שוגג פטרינן. ולכך מוקמינן דהאי קרא דמרבה שוגג דוקא בנזק דאיירי ביה עיקר קרא, ולא בצער.
Answer: As much as we can declare Shogeg Patur, we do. Therefore, the Pasuk that includes Shogeg, we confine to Nezek, about which the basic Pasuk is speaking, but not to Tza'ar.
TOSFOS DH LE'INYAN EVED P'LUGTA DE'RABAN SHIMON BEN GAMLIEL VE'RABANAN
תוס' ד"ה לענין עבד פלוגתא דרשב"ג ורבנן
(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Kidushin, where the Rabanan rule that he is Patur.)
תימה, דבפ"ק דקדושין (דף כד: ושם ד"ה מיבעי) מוקמי רבנן האי "ושחתה" להושיט ידו במעי שפחה וסימא עובר שבמעיה, דפטור משום שלא נתכוין לעין, וה"נ לא נתכוין?
Question: In the first Perek of Kidushin (Daf 24b, See Tosfos there DH Miba'i) the Rabanan establish the Pasuk "ve'Shichasah" to where one stretches one's hand into the stomach of a Shifchah and blinds the eye of the fetus inside her, where he is Patur, since he did not intend to touch the eye; in our case too, he did not intend to touch the eye?
וי"ל, דלא פטרוהו רבנן אלא היכא דלא נתכוין לעין וגם נתכוין לטובתו של עבד כי התם, אבל נתכוין לעין אע"פ שנתכוין לטובתו או לא נתכוין לטובתו אע"ג דלא נתכוין לעין, לא.
Answer: The Rabanan only exempt him there because a. He did not intend to touch his eye and b. he acted with the intention of doing good to the Eved (as is the case there), but not where he did intend to touch his eye - even if he meant to do good ... or if he did not mean to do good ... even if he did not intend to touch the eye (as is the case here).
TOSFOS DH BI'SHEGAGAH MI'CHELAL DE'HAVI LEIH YEDI'AH
תוס' ד"ה בשגגה מכלל דה"ל ידיעה
(Summary: Tosfos explains why various Limudim from "bi'Shegagah" apply specifically by Galus but not by other cases where "bi'Shegagah" is also written.)
משום דגבי גלות כתיב טובא "בשגגה" דריש לה ...
Answer to Following Question: The Gemara makes this D'ashah because the Torah writes "bi'Shegagah" a number of times in connection with Galus ...
דהא גבי חלב אע"ג דכתיב ביה "בשגגה", לא חיישינן להיתה לו ידיעה.
Question: Since by Cheilev too, even though the Torah writes "bi'Shegagah", the Gemara does not require him to have had prior knowledge ...
ומהאי טעמא נמי ממעטינן בריש 'אלו הן הגולין' (מכות דף ז: ושם ד"ה אלא) 'אומר מותר' מ"בשגגה" לגבי גלות, אע"ג דגבי שבת וע"ז כתיב "בשגגה" ומחייבינן 'אומר מותר' בפרק כלל גדול (שבת דף סח: ושם).
Answer (cont.): .. and it is for the same reason that, at the beginning of 'Eilu hein ha'Golin' (Makos, Daf 7b, See Tosfos DH 'Ela') the Gemara precludes 'Omer Mutar' from Galus, from "bi'Shegagah", even though by Shabbos and Avodah Zarah too, the Torah writes "bi'Shegagah", yet we declare Omer Mutar Chayav - in Perek K'lal Gadol (Shabbos, Daf 68b and 69a).
TOSFOS DH NISKAVEN LI'ZEROK SHETAYIM VE'ZARAK ARBAH ETC.
תוס' ד"ה נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע כו'
(Summary: Tosfos clarifies the case.)
לענין שבת פטור, ואפילו לאביי דמחייב בפרק כלל גדול (שבת דף עג.) היינו נתכוין לזרוק שתים ונמצאו ארבע ...
Clarification: With regard to Shabbos he is Patur - even according to Abaye, who declares him Chayav in Perek K'lal Gadol (Shabbos, Daf 73.), that speaks specifically where he intends to throw two Amos and then discovers that it was (not two Amos, but) four ...
דומיא דנתכוין לחתוך התלוש וחתך את המחובר - דהיינו שסבור שהוא תלוש ונמצא מחובר ...
Support: ... similar to the case where someone intends to cut something that is detached and cuts what is attached (on Daf 72b) - which speaks where he thought that it was detached and then discovered that it was attached ...
דאי נתכוין לזה וחתך זה, היינו מתעסק - כדמוכח בפרק ספק אכל (כריתות דף יט:).
Reason: Because if he intends to cut the one and then cuts the other, that is 'Mis'asek' (which is Patur) - as is evident in Perek 'Safek Achal' (Kerisus, Daf 19b).
TOSFOS DH P'RAT LE'MISKAVEN LIZEROK ETC.
תוס' ד"ה פרט למתכוין לזרוק כו'
(Summary: Tosfos discusses Rashi's two explanations in detail.)
לשון ראשון פי' בקונטרס 'פרט למתכוין לזרוק ב' וזרק ארבע דלא הוי בכלל "כי יזיד".
Explanation #1: In the first Lashon, Rashi explains that it comes to teach us that someone who intended to throw two Amos but threw four is precluded from "Ki Yazid".
וטפי הוה ניחא לפרש דלא הוי בכלל "מכה איש ומת" דהוי לעיל מינה, מלפרש דלא הוי בכלל "כי יזיד" דכתיב בתריה.
Query: However, he ought rather have said that he is precluded from "Makeh Ish va'Meis", which is written earlier, than to explain that he is precluded from "Ki Yazid" which is written later.
וא"ת, אמאי איצטריך לחייב גלות נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע, דמהיכא ס"ד דפטור?
Question: Why is it necessary to teach us that someone who intends to throw two Amos but throws four is Chayav Galus, why would we even think that he is Patur?
דלפטור ממיתה ודאי לא אתיא ...
Refuted Answer: It cannot be coming to teach us that he is Patur from Misah ...
דפשיטא דשוגג פטור ממיתה.
Refutation: ... since it is obvious that Shogeg is Patur from Misah.
וי"ל, דמ"בלא צדייה" דריש באלו הן הגולין (מכות דף ז: ושם ד"ה אשר) 'פרט למתכוין לזרוק בצד זה וזרק בצד אחר' ...
Answer: The Gemara in 'Eilu hein ha'Golin' (Makos, Daf 7b & 8a, See DH 'Asher) Darshens 'P'rat le'Miskaven Lizerok be'Tzad zeh ve'Zarak be'Tzad acher' ...
ומהאי קרא הוה פטרינן אפי' נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע.
Answer (cont.): ... and it is from that Pasuk that we would have exempted him also for 'Niskaven Lizerok Shetayim ve'Zarak Arba'.
ולפירוש אחרון שפירש בקונטרס 'שפטור מגלות ... '
Explanation #2: However, according to Rashi's latter explanation that he is Patur from Galus ...
קשה קצת, דבפרק אלו הן הגולין אמר "אם בפתע בלא איבה הדפו" - 'פרט לשונא'; "בלא צדייה" - 'פרט לנתכוין לזרוק בצד זה והלכה לצד אחר'; "ואשר לא צדה" - 'פרט למתכוין שתים וזרק ארבע'.
Question: ... it is a little difficult, since in Perek Eilu hein ha'Golin (Makos, Daf 7b), the Gemara Darshens "Im be'Fesa be'Lo Eivah Hadafo" - 'excludes a Sonei'; 'be'Lo Tzediyah" precludes 'Niskaven Lizerok be'Tzad zeh ve'Halchah le'Tzad acher' and "va'asher Lo Tzadah" precludes 'Niskaven Lizerok Shetayim ve'Zarak Arba'.
והשתא מ"אשר לא צדה" דכתיב בריש 'ואלה המשפטים' הוה ליה למעוטי ההוא, דדמי טפי לפטור כגון נתכוין לזרוק בצד זה שלא נתכוין לצד הנרצח?
Question (cont.): It should rather have learned the case of 'Niskaven Lizerok be'Tzad zeh ... ' from "asher Lo Tzadah", which is written at the beginning of 've'Eileh ha'Mishpatim', since it is more reason to be Patur, as for example, where he intended to throw it to one side not in the direction of the murdered man?
וי"ל, משום דהתחיל התנא לדרוש קרא ד"בלא צדייה", נקט ברישא 'נתכוין לזרוק בצד זה', דרוצה להזכיר הפשוט תחילה.
Answer: Seeing as the Tana began Darshening from "be'Lo Tzediyah", it mentioned 'Niskaven Lizerok be'Tzad Zeh ... ' first, since he wants to mention the more obvious case first.
וא"ת, אמאי איצטריך באלו הן הגולין מ"בבלי דעת" - 'לפטור נתכוין להרוג הבהמה והרג האדם', ע"כ היינו או 'נתכוין לזרוק בצד זה וזרק בצד אחר' או 'נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע'?
Question: Why, in Perek Eilu hein ha'Golin, does the Gemara need to learn 'Niskaven Laharog es ha'Beheimah ve'Harag ha'Adam' from "bi'Veli Da'as", seeing as it is synonymous either with 'Niskaven Lizerok be'Tzad Zeh ve'Zarak be'Tzad acher, or with 'Niskaven Lizerok Shetayim ve'Zarak Arba'?
וי"ל, דהתם איצטריך, כגון שהיו הבהמה והאדם זה בצד זה.
Answer #1: We need it to teach us a case where the animal and the man were next to each other (See also Maharsha).
א"נ, כסבור בהמה ונמצא אדם.
Answer #2: ... or a case where he thought it was an animal and it turned out to be a man.
ותימה, דהא פליגי רבי ורבנן ב'נשמט הברזל מקתו' ו'מן העץ המתבקע' - דמר מחייב בהאי ומר מחייב בהאי בריש אלו הן הגולין (שם).
Question: Rebbi and the Rabanan (at the beginning of Eilu hein ha'Golin (Ibid.) argue in a case where 'the metal flew off the handle (of an ax)' or where 'the wood that is being chopped flew up', one renders the one Chayav (Galus), whilst the other one renders the other Chayav ...
אמאי חייב? והא הוי כמו 'נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע', שנתכוין לבקע עצים שלפניו והלך למרחוק?
Question (cont.): Why is he Chayav? Why is it any different than 'Niskaven Lizerok Shetayim ve'Zarak Arba'? Seeing as he intended to chop the wood that was in front of him, and it flew to a more distant point?
TOSFOS DH VE'AMAR RABAH ZARAK K'LI ME'ROSH HA'GAG
תוס' ד"ה ואמר רבה זרק כלי מראש הגג
(Summary: Tosfos establishes the Text:
'רבה' גרסינן ...
Establishing the Text: The correct text is 'Rabah' ...
דרבא מספקא ליה לעיל (דף יז:) אי בתר מעיקרא אזלינן אי לא, וקאמר דנפשוט מרבה שהוא רבו.
Proof: Since Rava (above, Daf 17b) was not sure whether we go after the beginning of his action or not, and the Gemara there attempted to resolve his quandary from Rabah, who was his Rebbe.
TOSFOS DH KADAM VE'SILKO
תוס' ד"ה קדם וסילקו
(Summary: Tosfos cites a Machlokes between the Rif and the Ri to explain this ruling of Rabah.)
פירש רב אלפס דרבה לטעמיה דלית ליה 'דינא דגרמי' בריש הגוזל קמא (לקמן דף צח.).
Explanation #1: Rav Alfas explains that Rabah follows his own reasoning, since at the beginning of ha'Gozel Kama (later, on Daf 98a) he does not hold of 'the Din of Garmi'.
ולר"י נראה דהא גרמא בניזקין הוא ופטור לכולי עלמא.
Explanation #2: The Ri however, maintains that this is 'G'rama be'Nizakin' (cited later, Daf 80a), which is Patur according to all opinions (See Hagahos ve'Tziyunim).
TOSFOS DH ZARAK TINOK ME'ROSH ETC.
תוס' ד"ה זרק תינוק מראש כו'
(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Sanhedrin.)
לא דמי ל'הרג טריפה' דפטור לכולי עלמא באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף עח.).
Clarification: This case is not comparable to that of a T'reifah, cited in 'Eilu hein ha'Nisrafin' (Sanhedrin, Daf 78a).