1)

TOSFOS DH ANI LO ADUN KEREN MI'KEREN

תוס' ד"ה אני לא אדון קרן מקרן

(Summary: Tosfos queries both Rebbi Tarfon's Kal va'Chomer and 'Dayo' according to the Chachamim, from various angles.)

לדבריהם קאמר להו, דלדידיה לית ליה דיו' היכא דמפריך ק"ו.

(a)

Clarification: He (Rebbi Tarfon) is saying this according to the words of the Chachamim, since he does not hold 'Dayo' there where it negates the Kal va'Chomer.

וא"ת, מה לשן ורגל שכן הזיקן מצוי, תאמר בקרן שאין הזיקו מצוי כ"כ ...

(b)

Question: (One can ask that) whereas the damage of Shen va'Regel is common, that of Keren is less common ...

דבחזקת שימור קיימי למ"ד 'פלגא נזקא קנסא?

1.

Source: ... at least according to the opinion that holds 'Palga Nizka K'nasa' (above, Daf 15a), since the ox`has a Chazakah of being guarded?

ואין לומר מרשות לרשות גמרינן - ומה רה"ר שהקיל בה לענין שן ורגל, החמיר בה לענין קרן, רשות הניזק לא כל שכן!

(c)

Refuted Answer: And one cannot answer that we learn (the Kal va'Chomer) from R'shus to R'shus - 'If in the R'shus ha'Rabim, where the Torah is lenient regarding Shen va'Regel, it is strict regarding Keren, how much more so in the R'shus ha'Nizak!'

דמ"מ שייך למפרך שפיר ...

1.

Refutation: ... since one can still ask the same question ...

כדמשמע לקמן דבעי למילף כופר שלם בתם בחצר הניזק מנזקין דרגל ...

(d)

Source: ... as is implied later (Daf 26a) where the Gemara, which is attempting to learn that a Tam pays full Kofer in the Chatzer of the Nizak from Ninkei Regel ...

ופריך 'מה לנזקי' דרגל שכן ישנן באש?'

1.

Source (cont.): ... asks 'Whereas Nizkei Regel are applicable to fire?'

וי"ל, דלאו פירכא היא, דאין חומרא זו מועלת לחייבו ברה"ר ...

(e)

Answer: The question is not valid, seeing as the Chumra in question does not render one Chayav in the R'shus ha'Rabim ...

והכי דיינינן ק"ו 'ומה שן ורגל שאין חומרות מועילות לחייבו ברה"ר, מועילות ברשות הניזק לחייבו ... '.

1.

Answer (cont.): So the Kal va'Chomer runs like this - 'If Shen va'Regel, whose Chumros, which are not able to render one Chayav Nezek Shalem in the R'shus ha'Rabim, are able to render one Chayav in the R'shus ha'Nizak ... !'

ובפ"ק דזבחים (דף י.) גבי 'שוחט לשמה לזרוק דמה שלא לשמה', דפסול מק"ו דשוחט חוץ לזמנו, דכשר ...

(f)

Implied Question: In the first Perek of Zevachim (Daf 10a) in the case of 'Someone who Shechts li'Sh'mah having in mind to sprinkle the blood she'Lo li'Sh'mah', which is Pasul from a Kal va'Chomer from someone who Shechts in the wrong time, which is Kasher ...

ופריך 'מה לחוץ לזמנו שכן כרת?' אע"פ שאין חומרא זו מועלת לשוחט לחוץ לזמנו לפסול?

1.

Implied Question (cont.): ... the Gemara asks 'Whereas Chutz li'Zemano is Chayav Kareis?' even though that Chumra does not render Pasul a Korban that is Shechted Chutz li'Zemano?

חומרא שהחמירה תורה שאני, דכיון שהחמירה תורה חומרא זו, החמירה חומרא אחרת.

(g)

Answer: A Chumra which the Torah specifically mentions is different, in that, since the Torah is strict in this point, perhaps it is also strict in another point.

וא"ת, והיכי קאמרי רבנן 'דיו' - כל ק"ו כך הוא, דבשביל חומרא אחריתי קטנה שיש בזה מה שאין בזה, יש ליתן בחמור כל החומרות שבקל?

(h)

Question: How can the Rabbanan say 'Dayo'? Isn't every Kal va'Chomer like that - On account of another small Chumra that a. has that b. does not, one must apply all the Chumros of a. to b. ?

וי"ל, כיון שהחומרא מעין הדין שאנו באין ללמוד, שייך לומר 'דיו' שפיר.

(i)

Answer: Since the Chumra in question is similar to the Din that we are trying to learn, it is justifiable to say 'Dayo'.

וא"ת, בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לה:) אמר 'ותהא קבורת מת מצוה דוחה שבת מק"ו - ומה עבודה שהיא דוחה שבת, קבורת מת מצוה דוחה אותה, שבת שנדחית מפני עבודה אינו דין שתהא מת מצוה דוחה אותה?'

(j)

Question: In Perek Echad Dinei Mamonos (Sanhedrin, Daf 35b), the Gemara asks 'Let the burial of a Meis Mitzvah override Shabbos from a Kal va'Chomer - If Avodah, which overrides Shabbos, is overridden by Meis Mitzvah, then Shabbos, which is overridden by Avodah, should certainly be overridden by the burial of a Meis Mitzvah? ...

והשתא נימא כמו שאינה דוחה את העבודה אלא בשב ואל תעשה, כך אל תדחה שבת אלא בשב ואל תעשה?

1.

Question (cont.): why do we not say that just as Meis Mitzvah only overrides the Avodah via 'Shev ve'Al Ta'aseh' (negatively), so too, Shabbos ('Dayo')?

וי"ל, כיון דגוף העבודה נדחית מפני קבורת מת מצוה, אין לנו לומר שתהא חמורה ממנה בשום מקום.

(k)

Answer: Since the actual Avodah is negated before the burial of a Meis Mitzvah, we cannot say that it (the Avodah) is stricter that it in any aspect.

2)

TOSFOS DH KAL V'CHOMER LI'SHECHINAH ARBA'AH-ASAR YOM

תוס' ד"ה ק"ו לשכינה י"ד יום

(Summary: Tosfos cites two reasons for the fourteen days)

אור"ת משום דאמרינן בהמפלת (נדה דף לא.) ש'האב ואם נותנין בו כל אחד ה' דברים והקב"ה נותן בו י' דברים'.

(a)

Reason #1: Rabeinu Tam explains that it is because of the Gemara in 'ha'Mapeles' (Nidah, Daf 31a) which states that whereas a father and mother each give the baby five things, Hakadosh-Baruch-Hu gives ten (See Mesores ha'Shas).

וי"מ, דנקט י"ד יום כנגד שני הסגרות, דאין הסגר פחות מז' ימים.

(b)

Reason #2: Others attribute the fourteen days to the two sets of quarantine, seeing as there is no quarantine that lasts less than seven days.

וכן מוכח בתוספתא דמסכת אבות.

1.

Source: And this is evident in the Tosefta of Maseches Avos.

3)

TOSFOS DH V'HA HAI TANA D'LO DARASH DAYO

תוס' ד"ה והא האי תנא דלא דריש דיו

(Summary: Tosfos explains why the Gemara in Bava Metzi'a cites this opinion, despite the fact that it is ultimately rejected.)

וכולהו מידחו.

(a)

Conclusion: All of the proofs are ultimately rejected.

ותימה, דבפרק השואל (ב"מ דף צה.) פריך 'הניחא למאן דאית ליה 'דיו', אלא למאן דלית ליה 'דיו' מאי איכא למימר, ואף על גב דהתם לא מפריך קל וחומר?

(b)

Question: In Perek ha'Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 98a) the Gemara asks 'That is fine according to those that holds 'Dayo', but what about those that do not? Even though in the case there, the Kal va'Chomer is not negated?

ויש לומר, דפריך למאי דס"ד מעיקרא להנך אמוראי.

(c)

Answer: The Gemara is asking according to what those Amora'im originally thought.

4)

TOSFOS DH MIDI V'LO DAVAR ACHER K'SIV

תוס' ד"ה מידי ולא ד"א כתיב

(Summary: Tosfos refutes various attempts at reconciling the Kal va'Chomer with 'Dayo'.)

תימה, דנימא דאהני ק"ו למגע ומשא לטומאה גופיה, ואהני 'דיו' לומר דלא מטמא אדם לטמא בגדים ...

(a)

Question: Why do we not apply the Kal va'Chomer with regard to touching or carrying the Tum'ah itself, and 'Dayo' to say that it is not Metamei Adam to be Metamei Begadim ...

ובריש מסכת כלים ובסוף מסכת זבים משמע דש"ז של זב מטמא אדם לטמא בגדים?

1.

Question (cont.): ... whereas at the beginning of Maseches Keilim and at the end of Maseches Zavim it implies that it is Metamei Adam to be Metamei Begadim?

וכ"ת לא שייך 'דיו' לחלק בטומאה, שלא מצינו שום דבר שמטמא במשא שלא יטמא אדם לטמא בגדים.

(b)

Refuted Answer: And if you want to say that we do not say 'Dayo' to draw a distinction in Tum'ah, seeing as we do not find anything that is Metami be'Masa which is not Metamei Adam to be Metamei Begadim ...

הא לעיל (דף יח:) אמרינן כי האי גוונא לר"ט - אהני ק"ו לנ"ש, ואהני 'דיו' למגופו, ואע"פ שלא מצינו נ"ש מגופו?

(c)

Refutation: But above (on Daf 18b) we said according to Rebbi Tarfon - that from the Kal va'Chomer we learn that one is Chcyav to pay Nezek Shalem, and from 'Dayo' that he pays mi'Gufo - even though we do not find a case where Nezek Shalem pays mi'Gufo?

וכן לקמן גבי מפץ אומר 'אהני ק"ו לטומאת ערב ואהני 'דיו' לטומאת ז', ואע"פ דלא מצינו דבר הנוגע במת שלא יטמא ז'?

(d)

Precedent: And similarly later (on Amud Beis) with regard to a mat, the Gemara states that from the Kal va'Chomer we learn 'Tum'as Erev and from 'Dayo', that he is not Tamei for seven days - even though we do not find anything which touches a Meis that is not Tamei for seven days?

ושמא יש לנו לחלק, דנ"ש ומגופו שני דברים הן ואין זה לחצאין ...

(e)

Answer: Perhaps we can differentiate and say that Nezek Shalem and mi'Gufo are two different things, and it is not therefore considered half a D'rashah ...

וכן לקמן יש דברים הנוגעים במת שאין להן טומאת ז' ואין נעשים אב הטומאה, כגון אוכלין ומשקין וכלי חרס ...

1.

Answer (cont.): Likewise there are things that touch a Meis that are not Tamei for seven days and that do not become an Av ha'Tum'ah - such as food and drink and earthenware vessels ...

אבל הכא כיון שיש בו טומאת משא, אי אפשר להיות לחצאין.

2.

Answer (concl.): ... whereas in our case, since it is subject to Tum'as Masa, one cannot make half a D'rashah.

וכן בפ"ק דפסחים (דף יח: ושם) ילפינן 'משקין הבאין מחמת שרץ ממשקין הבאין מחמת כלי' ...

(f)

Precedent: And similarly in the first Perek of Pesachim (Daf 18b and 19a) we learn liquids that come from a Sheretz from liquids that come from a K'li ...

ולא אמרי' 'דיו' שיהיו שניים כמותם, דלא מצינו דבר הנוגע בשרץ שלא יהא ראשון.

1.

Precedent (cont.): ... and we do not say 'Dayo' - that they should be a Sheini like the latter, since we do not find anything that touches a Sheretz that is not a Rishon.

וא"ת, ולימא דאהני ק"ו למגע לטמא אדם לטמא בגדים כרוקו, ואהני 'דיו' לאפוקי ממשא?

(g)

Question: Let us learn from the Kal va'Chomer that it is Metamei via touching to be Metamei his clothes, like his spit, and from 'Dayo' to preclude it from Masa?

וי"ל, הא נמי הוי לחצאין, דלא אשכחן מידי שמגעו מטמא אדם לטמא בגדים שלא יטמא במשא.

(h)

Answer: This too, is considered half a D'rashah, seeing as we do not find anything that renders Tamei via touching Adam le'Tamei Begadav which is not Metamei be'Masa.

ואדרבה, אשכחן מרכב בריש מסכת כלים שמגעו מטמא אדם ולא לטמא בגדים, ומשאו מטמא אדם לטמא בגדים.

1.

Answer (cont.): If anything, we find the opposite at the beginning of Maseches Keilim, with regard to Merkav, which is Metamei Adam but not his clothes be'Maga, but be'Masa, it is Metamei his clothes, too.

וא"ת, ולימא אהני ק"ו למשא ואהני 'דיו' לאפוקי מגעו שלא יטמא אלא אדם לחודיה ולא לטמא בגדים, שיהא דינו כמרכב?

(i)

Question: Why do we not Darshen the Kal va'Chomer to be Metamei be'Masa, and 'Dayo' to preclude Maga from being Metamei one's clothes, that his Din should resemble that of Merkav?

הא נמי ליתא ולאו פירכא היא - דמשא דלא כתיב ביה כלל ילפינן מק"ו, ומגע דכתיב ביה לא נביא לכל דין מגע רוק מק"ו.

(j)

Answer: That too, is out of the question - that Masa, which is not mentioned at all, we should learn from a Kal va'Chomer, and Maga, which is, we should not learn with regard to the entire Din of touching spit from the Kal va'Chomer.

5)

TOSFOS DH ELA HAI TANA HU

תוס' ד"ה אלא האי תנא הוא

(Summary: Tosfos explains why the Gemara cannot cite the Tana'im in Nazir and reconciles our Sugya with the Sugya in Nidah.)

והני תנאי דאייתי פרק בתרא דנזיר (דף סו.) ותנא דמתני' דהתם דקסברי 'ש"ז של זב מטמא במשא' לא שייך לאתויי כלל הכא ...

(a)

Refuted Answer: It is not feasible to cite here the Tana'im that are cited in the last Perek of Nazir (Daf 66a) and the Tana of the Mishnah there, who hold that the Shichvas-Zera of a Zav renders Tamei by carrying ...

דהתם כולהו סברי דוקא קרוב לראיית זיבה מעת לעת או יומו מטמא ש"ז...

(b)

Refutation: ... since there they all hold that the Shichvas-Zera is Metamei specifically within twenty-four hours of the sighting of the Zivus or on the same day ...

והכא בעי לאתויי תנא שיטמא במשא כל ז' בק"ו מרוקו.

1.

Refutation cont.): ... whereas here the Tana is coming to include that it renders Tamei by carrying all seven days, via a Kal va'Chomer from his spit.

וא"ת, בפרק בנות כותים (נדה דף לד:) דקבעי רב יוסף 'ראייה ראשונה של מצורע מהו שתטמא במשא ... ?' ...

(c)

Question: In Perek B'nos Kutim (Nidah, Daf 34b) Rav Yosef asks whether the first sighting of a Metzora renders Tamei via carrying ...

ואמאי לא פשיט דמטמא במשא מק"ו מרוקו דטהור בטהור כמו קרי של זב דהכא?

1.

Question (cont.): Why does the Gemara not conclude that it is from his spit, which is Tahor by a Tahor person, like the Keri of the Zav in our case?

וי"ל, דבעיין דהתם לאו אליבא דרבי טרפון אלא אליבא דרבנן דאית להו 'דיו' היכא דמפריך קל וחומר.

(d)

Answer: The She'eilah there does not go according to Rebbi Tarfon, but according to the Rabbanan, who say 'Dayo' whenever the Kal va'Chomer is negated.

25b----------------------------------------25b

6)

TOSFOS DH MAPATZ BE'MEIS ETC.

תוס' ד"ה מפץ במת כו'

(Summary: Tosfos cites this Sugya as the source of a statement the Gemara makes in a number of locations.)

הא דאמרינן בכל דוכתין (נדה מט. סוכה כ.) 'כל המטמא מדרס מטמא טמא מת' מהכא נפקא.

(a)

Observation: What the Gemara says in various places (Nidah, Daf 49a, and Succah, Daf 20a) that whatever is Metamei Medras is Metamei Tamei Meis, is based on this Sugya.

7)

TOSFOS DH U'MAH PACHIN KETANIM SHE'TEHORIN B'ZAV

תוס' ד"ה ומה פכין קטנים שטהורין בזב

(Summary: Tosfos clarifies the statement and queries it from various sources.)

שאין יכול ליגע בהם בתוכם מפני שפיהם צר.

(a)

Clarification: Since one is unable to touch inside them because their opening is narrow.

ובהיסט נמי לא מטמא, כדפירש בקונט' מה שבא לכלל מגע בא לכלל היסט, ושאין בא לכלל מגע ... '.

1.

Clarification (cont.): Neither are they subject to Tum'ah via 'Heset' (moving), because, as Rashi explains, whatever is subject to Tum'ah via touching is subject to Tum'ah via Heset, whereas whatever is not ... '.

ואע"פ שראוי לנגיעת שער הזב , לא מטמא ...

(b)

Implied Question: And even though it is accessible via the Zav's hair, it does not become Tamei ...

כדפירש בקונט' (במס' שבת) - משום דבעינן ראוי לנגיעת בשר.

(c)

Answer: ... since it must be touchable by his flesh, as Rashi explains (in Maseches Shabbos) ...

דטומאת שער נפקא לן מבשר הזב.

(d)

Reason: ... because the Tum'ah of the hair of a Zav is learned from his flesh.

וא"ת, דבפרק קמא דנדה (דף ה:) אמרינן דכלי חרס המוקף צמיד פתיל הניצול באהל המת אין ניצול במעת לעת שבנדה ...

(e)

Question #1: In the first Perek of Nidah (Daf 8b) the Gemara states that an earthenware vessel with a sealed lid that is saved from Tum'ah in the Ohel of a Meis is not saved from the Tum'ah of 'Me'es Le'es (twenty-four hours retroactively) of a Nidah ...

ובהנזקין (גיטין דף סא:) נמי פריך בסופו 'וניחוש שמא תסיטם אשתו נדה' ...

(f)

Question #2: And also at the end of 'ha'Nizakin' (Gitin, Daf 62:) the Gemara asks why we are not concerned that his wife might move them whilst she is a Nidah ...

אלמא משמע דמטמא בהיסט אע"ג דאין בא לכלל מגע?

1.

Conclusion: So we see that Tum'as Heset applies even where touching does not?

ואור"ת, דצמיד פתיל בא לכלל מגע חשבינן ליה, מפני שעומד להפתח.

(g)

Answer: Rabeinu Tam explains that a sealed lid is considered touchable, since it stands to be opened.

ואע"ג דגבי קולית נבילה אמר בהעור והרוטב (חולין דף קכו:) דמחוסר נקיבה כמחוסר מעשה דמי - ואע"ג שחשב עליה לנוקבה, אין מטמא במשא ...

(h)

Implied Question: Even though the Gemara says in 'ha'Or ve'ha'Rotev' (Chulin, Daf 126b) that the thigh-bone of a Neveilah that lacks a hole lacks the act of boring one, even though one had in mind to bore one, and is therefore not Metamei be'Masa ...

דהתם סתמא אין עומדת לנקיבה אלא ע"י מחשבתו, אבל צמיד פתיל סתמו עומד להפתח.

(i)

Answer: That is because there the bone stands to be holed only via his Machshavah (potentially), whereas the earthenware vessel automatically stands to be opened.

וא"ת, מה לפכין קטנים שכן מיטמאין מאוירן שיכול לתלות שער של מת בפיהן ... ?

(j)

Question #1: Small earthenware jars are subject to Tum'ah via their air, since one can suspend the hair of a Meis into their opening, whereas ... ?

ובסמוך נמי דיינינן ק"ו מפכין קטנים דמטמא בשרץ, ואם כן בכעדשה נמי יכול ליכנס בפיו?

1.

Question #2: Moreover, the Gemara will shortly learn a Kal va'Chomer from small earthenware jars which can become Tamei via a Sheretz, in which case even the size of a lentil is able to enter via its opening?

וי"ל, כלי עץ יוכיחו דלא מטמא מאויר' ומטמא במת ...

(k)

Answer: Wooden vessels, which do not receive Tum'ah via their opening yet they do receive Tum'ah via a Meis will prove ...

או שאר כלים יוכיחו, שכן נעשין אב הטומאה, תאמר במפץ ... ', פכין קטנים יוכיחו.

1.

Answer (cont.): Note: It is unclear what Tosfos is trying to say. It appears to me that he is continuing the Limud of Mapatz from Pachin Ketanim and wooden vessels - 'And if you will ask that one cannot learn it from wooden vessels, which can become an Av ha'Tum'ah, whereas a mat cannot, then we can learn it from Pachin Ketanim, which cannot become an Av ha'Tum'ah either'.

וא"ת, מפכין גדולים מצי גמר דלא מטמא מדרס, כדנפקא לן בפרק ר' עקיבא (שבת פד: ושם) דכלי חרס אין מטמא מדרס ומטמא טמא מת?

(l)

Question: Why can we not learn it from Pachin Gedolim which are not subject to Tum'as Medras either, as the Gemara learns in Perek Rebbi Akiva (Shabbos, Daf 84b & 85a), that although earthenware vessels are not Tamei Medras, they are Tamei Meis?

ושמא ניחא ליה למינקט פכין קטנים, שטהורין מכל טומאת זב.

(m)

Answer: Perhaps the Tana prefers to learn it from Pachin Ketanim which are Tahor from all forms of Tum'as Zav.

8)

TOSFOS DH SHE'TEHORIN B'ZAV

תוס' ד"ה שטהורין בזב

(Summary: Tosfos queries the statement.)

תימה, מנ"ל שלא יטמא במעיינות הזב?

(a)

Question: From where do we know that it does not receive Tum'ah via the fountains of a Zav?

נהי דבשער הזב לא מטמא, הנ"מ בשער שמבשר הזב גופיה נפקא לן טומאת שער, הלכך בעינן ראוי לנגיעת בשר ...

1.

Question (cont.): Granted, it does receive Tum'ah via his hair, because, since we learn the Tum'ah of the hair from his Basar, it needs to be accessible to the Basar ...

אבל רוקו דכתיב ביה בהדיא "וכי ירוק הזב בטהור", פשיטא דלא בעינן ביה ראוי לנגיעת בשר?

2.

Question (concl.): ... but as far as the Zav's spit - by which the Torah writes explicitly "And if the Zav spits at a Tahor person" - is concerned, it is obvious that it does not need to be accessible to his Basar?

9)

TOSFOS DH MAPATZ SHE'METAMEI B'ZAV ETC.

תוס' ד"ה מפץ שמטמא בזב כו'

(Summary: Tosfos explains why the Gemara cannot make a 'Yochi'ach' from earthenware vessels that are sealed.)

וא"ת, כלי חרס המוקף צמיד פתיל יוכיח - שמטמא בזב בהיסט כדפ"ל, וטהור במת?

(a)

Question: Earthenware vessels that are covered with a sealed lid, which are Metamei via the Heset of a Zav, as Tosfos explained earlier (DH 'u'Mah') but are Tahor by a Meis, will prove otherwise?

ואומר ר"ת, דלא שייך למימר יוכיח מצמיד פתיל ...

(b)

Answer: Rabeinu Tam explains that one cannot make a 'Yochi'ach' from the sealed lid of an earthenware vessel ...

שהרי כענין שמטמא בזב היה מטמא במת, דמה שמטמא בהיסט זהו משום דהוי כמו שהזב נגע בתוכו ...

1.

Reason: ... which is Metamei by a Zav in the same way as it is Metamei by a Meis, because the reason that it is Metamei be'Heset is because it is as if the Zav touched inside ...

כדאמרינן (ת"כ פרשה מצורע) 'איזהו מגע שהוא ככולו? הוי אומר זה הסיטו.

2.

Reason (cont.): ... like it states in Toras Kohanim, Parshas Metzora) 'What is touching that is considered contact with the entire article?' The answer is 'Heset'.

ובמת נמי אם היה כזית מן המת בתוכו, היה טמא.

3.

Reason (concl.): And by a Meis too, if a k'Zayis of a Meis was inside the vessel,, it would become Tamei.

10)

TOSFOS DH V'KA'MAYSI LEIH BEIN L'TUM'AS EREV BEIN L'TUM'AS SHIV'AH

תוס' ד"ה וקמייתי ליה בין לטומאת ערב בין לטומאת שבעה

(Summary: Tosfos discusses the ramifications of Tum'as Shiv'ah and explains how it is nevertheless applicable.)

תימה, דמה טומאת שבעה שייכא ביה, דלית ליה טהרה במקוה?

(a)

Question: How does Tum'as Shiv'ah apply, seeing as it is not subject to Taharah in a Mikvah ...

כדאמרינן בפרק ר' עקיבא (שבת דף פד:).

1.

Source: ... as the Gemara states in Perek Rebbi Akiva (Shabbos, Daf 84b)?

ואין לומר דין טומאת שבעה קאמר, כלומר שנעשה אב הטומאה כדין דבר שמטמא טומאת שבעה ...

(b)

Refuted Answer: One cannot answer that it means the Din of Tum'as Shiv'ah, with reference to the fact that it becomes an Av ha'Tum'ah, like something that is Tamei for seven days ...

הא כיון דלית ליה טהרה במקוה, אין נעשה אב הטומאה ...

(c)

Refutation: Because, since it is not subject to Taharah in a Mikvah, it does not become an Av ha'Tum'ah either ...

כדמוכח בסוף עירובין (דף קד:).

1.

Source: ... as is evident from the Gemara at the end of Eruvin (Daf 104b).

וי"ל, דהאי ק"ו נמי מהני לפשוטי כלי עץ המיוחדים למדרס, שטמא במת, ומייתי להו לטומאת שבעה.

(d)

Answer #1: Because the same Kal va'Chomer applies also to flat wooden vessels that are designated for Medras, which are also subject to Tum'as Meis, and which we now learn are subject to Tum'as Shiv'ah.

א"נ, הברייתא מיירי בכל מפצים בין מפץ של עץ שיש לו טהרה במקוה בין מפץ של שיפה וגמי.

(e)

Answer #2: The Beraisa is speaking about all mats, whether they are made of wood, which are then subject to Taharah in a Mikvah, or of various kinds of reeds (which are not).

ובמסכת שבת (דף פד.) פריך ממפץ של שיפה וגמי, והכא פריך ממפץ של עץ.

1.

Conclusion: Consequently, in Maseches Shabbos (Daf 84a) the Gemara asks from a reed mat, whereas here it asks from one made of wood (See Hagahos ve'Tziyunim)..

11)

TOSFOS DH SH'MA MINAH MUFNEH MI'SHENEI TZEDADIN

תוס' ד"ה ש"מ מופנה משני צדדין

(Summary: Tosfos explains why the Gezeirah-Shavah is necessary - why we cannot learn Meis from Sheretz with a Hekesh via Shichvas-Zera.)

תימה, למה לי גז"ש, כיון דאיתקש מת לשכבת זרע וש"ז לשרץ ...

(a)

Question: Why do we need a Gezeirah-Shavah, seeing as it is compared to Shichvas-Zera and Shichvas-Zera to a Sheretz ...

דבכל התורה כולה למידין למד מן הלמד חוץ מן הקדשים?

1.

Reason: ... bearing in mind that throughout the Torah, one learns one Lameid from another, with the exception of Kodshim?

וי"ל, דעל כרחך לאו לכל מילי גמרי מהדדי לא מהיקישא ולא מגזירה שוה ...

(b)

Answer: It is clear that we do not learn one from the other in all regards, neither from the Hekesh nor from the Gezeirah-Shavah ...

כדאשכחן בריש פרק שני דחולין (דף לו:) גבי הכשר, דחד לטומאת מת וחד לטומאת שרץ, וצריכא.

(c)

Support: ... as we find at the beginning of the second Perek of Chulin (Daf 36a) in connection with Hechsher, where it says 'One for Tum'as Meis and one for Tum'as Sheretz, and both are necessary' ...

ומדאיצטריך ג"ש הוא דשמעינן דלכל מילי לא גמירי מהדדי כי אם לגבי הך דהכא.

1.

Answer (cont.): And from the fact that the Gemara requires a Gezeirah Shavah we learn that we do not learn everything from each other, only what is mentioned in our Sugya ...

ובסוף פרק במה אשה (שבת דף סד.) 'לרבות דבר הבא מזנב הסוס ומזנב הפרה', שענין אחד הם לטמא בשניהם ...

2.

Answer (cont.): And at the end of Perek Bameh Ishah (Shabbos, Daf 64a) 'to include something that comes from the tail of a horse and of a cow, which is equally applicable to both of them ...

וכן ידות הכלים והאוכלים דילפינן בהעור והרוטב (חולין דף קיח.), לא מצריך תרי קראי למת ולשרץ.

3.

Answer (concl.): And similarly the handles of vessels and of food, which the Gemara learns in 'ha'Or ve'ha'Rotev (Chulin, Daf 118a), and which does not require two Pesukim, one for Meis and one for Sheretz

12)

TOSFOS DH AMAR K'RA VE'CHIBASTM BIGDEICHEM

תוס' ד"ה אמר קרא וכבסתם בגדיכם

(Summary: Tosfos explains why do we not learn it from a Kal va'Chomer.)

וא"ת, ולילף מק"ו כדמעיקרא?

(a)

Question: Why do we not learn it from a Kal va'Chomer like we did originally?

וי"ל, דא'טומאה דכתיב בהדיא משמע ליה קרא.

(b)

Answer: Because the Pasuk implies that it refers to what is written explicitly.

והשתא דילפינן מת בגזירה שוה אע"ג דשרץ גופיה גמרינן מקל וחומר, ככתוב בהדיא חשיב ליה.

(c)

Conclusion: And now that we learn Meis from a Gezeirah-Shavah, even though we learn Sheretz itself from a Kal va'Chomer, it considers it as if it was written explicitly.