1)

TOSFOS DH DE'IM KEIN LICHTOV RACHMANA GABEI MU'AD

תוס' ד"ה דאם כן לכתוב רחמנא גבי מועד

(Summary: Tosfos rejects various other answers and presents the correct one:

וליכא למימר דכי כתב רחמנא "רעהו" בתם לפטור תם דהדיוט בהקדש קאתי, ומועד כדקאי קאי ...

(a)

Refuted Answer #1: One cannot answer that the Torah writes "Re'eihu by a Tam, in order to declare Patur the Tam of a Hedyot that damages Hekdesh, whereas a Mu'ad remains Chayav ...

ולהכי לא כתביה גבי מועד?

1.

Refuted Answer #1 (cont.): ... which would explain why it did not write it by a Mu'ad ...

דלא חייביה רחמנא במועד אלא במקום שחייב בתם.

(b)

Refutation: ... since the Torah only declares a Mu'ad Chayav there where a Tam is Chayav.

ולפטור לגמרי בשתיהם הדיוט בהקדש נמי לא אתי ...

(c)

Refuted Answer #2: Neither does it come to exempt both of them completely where Hedyot gores Hekdesh ...

דא"כ, לכתביה רחמנא גבי מועד דהוי רבותא טפי.

(d)

Refutation #1: ... because then the Torah ought to have written it by Mu'ad, where it would be a greater Chidush.

וגם ליכא למיטעי למדרשיה אלא לפטור, וכ"ש בתם.

1.

Refutation #2: One could also not then err by Darshening it other than li'Petur, and how much more by a Tam.

אלא ודאי מדלא כתב גבי מועד, אתא "רעהו" לחייב תם בהקדש נזק שלם.

(e)

Authentic Answer: But it is obvious that, since the Torah did not write it by Mu'ad, "Re'eihu" comes to render a Tam that gores Hekdesh Chayav full damages.

וה"ה שבא לפטור לגמרי תם דהקדש בהדיוט, וכיון דתם פטור מועד נמי פטור.

1.

Authentic Answer: And it also comes to exempt completely a Tam of Hekdesh that gores an ox of Hedyot.

וה"ק קרא - 'רעהו' הוא דאיכא חילוק בין תם למועד, אבל כשאינו רעהו לא, דהדיוט בהקדש חייב והקדש בהדיוט פטור.

(f)

Authentic Answer (Extension): And what the Pasuk is saying is that the difference between a Tam and a Mu'ad is confined to 'Re'eihu', but when it is not, then Hedyot be'Hekdesh is Chayav (full damages), whereas Hekdesh be'Hedyot is Patur (from paying anything).

2)

TOSFOS DH AMAD VEHITIR MAMONAN LE'YISRAEL

תוס' ד"ה עמד והתיר ממונן לישראל

(Summary: Tosfos clarifies the circumstances and queries the ruling from a Gemara in the last Perek):

משמע דוקא בענין זה שנגח שור שלנו שור שלהם.

(a)

Clarification: It implies specifically in this way where an ox belonging to a Yisrael gores an ox belonging to a Nochri.

ולמ"ד בפ' בתרא (לקמן דף קיג.) 'גזל כנעני אסור', ניחא ...

(b)

Clarification (cont.): This is fine according to the opinion that forbids stealing from a Nochri ...

אבל למ"ד מותר, קשה.

1.

Question: ... but according to the opinion that permits it, it is difficult (as to why we need a Pasuk to declare him Patur).

3)

TOSFOS DH MI'PARAN HOFI'A MAMONAN LE'YISRAEL

תוס' ד"ה מפארן הופיע ממונן לישראל

(Summary: Tosfos clarifies Rashi's explanation.)

פי' הקונטרס שסיבב והחזיר התורה בכל האומות ולא קבלוה - משמע שר"ל דבפארן נגלה לאומות.

(a)

Clarification: Rashi explains that Hash-m offered the Torah to all the nations and that they declined to accept it - implying that He revealed Himself to the nations in Paran.

וכן משמע בתרגום ירושלמי דמתרגם מטורא דגבלא אתגלי לבני ישמעאל, ופארן ארץ ישמעאל היא ...

(b)

Support #1: And this is also implied in the Targum Yerushalmi (on the Pasuk in ve'Zos ha'Berachah "Hofi'a me'Har Paran"), which translates it as 'He revealed himself on Mount Gavla (Har Paran) to the b'nei Yishmael, and Paran is in the land of Yishmael (as the Torah writes in connection with Hagar "And she resided in the Land of Paran").

ובריש מסכת ע"ז (דף ב: ושם) אית דגרסי 'מאי בעי בשעיר? מאי בעי בפארן?

(c)

Support #2: And at the beginning of Maseches Avodah-Zarah too (Daf 2b &3a) some texts read 'What was He doing in Se'ir? What was He doing in Paran'?

וקשה, דבשבת פ' ר"ע (ד' פט.) משמע דפארן הוא סיני, דקחשיב ה' שמות שנקרא לו 'מדבר צין, מדבר קדש, מדבר פארן, מדבר סיני, מדבר קדמות'?

(d)

Question: In Perek Rebbi Akiva (Shabbos, Daf 89a) it is implied that Paran is equivalent to Sinai, when it lists there the five names by which the latter is known - 'The Desert of Tzin, of Kadesh, of Paran, of Sinai and of Kedeimos'.

ונראה דמדבר סיני מדבר גדול, ומצד אחד נקרא סיני ומצד אחר נקרא פארן ...

(e)

Answer: The Desert of Sinai is a large desert, one side of which is called Sinai, the other, Paran ...

וכל חמשה שמות דקחשיב במסכת שבת חמשה חלקים היו בו, שכל אחד שמו נקרא כן.

1.

Answer (cont.): In fact, all five names that it reckons in Maseches Shabbos denote five different sections of it, each with its own name.

ואע"ג דקדריש התם לכל השמות אין להקפיד על זה ...

(f)

Implied Question: And even though the Gemara Darshens all the names, that is not a problem.

ובאותו צד ששמו פארן נגלה לבני ישמעאל.

(g)

Conclusion: And on the side that is called 'Paran' Hash-m revealed Himself to the B'nei Yishmael.

4)

TOSFOS DH ELA HA'ADAM

תוס' ד"ה אלא האדם

(Summary: Tosfos reconciles this with various sources which refers to Nochrim as 'ha'Adam' and even 'Adam'.)

תימה, הא אין עובדי כוכבים קרויין 'אדם' ...

(a)

Question: But Nochrim are not called 'Adam'?

כדתניא בפ' המקבל (ב"מ קיד:) 'אמר רשב"י אין קברי העובדי כוכבים מטמאים באהל, שנאמר "אדם כי ימות באהל", 'אתם קרויים אדם ואין העובדי כוכבים קרויים אדם'?

1.

Source: ... as we learned in a Beraisa in 'ha'Mekabel' (Bava Metzi'a, Daf 114b), where Rebbi Shimon bar Yochai says that 'the graves of Nochrim are not Metamei be'Ohel, since the Torah writes "Adam ki Yamus be'Ohel", and 'You are called Adam, but not Nochrim'.

ובפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נט. ושם) פי' בקונטרס דר"מ דהכא כרבנן דפליגי עליה דרבי שמעון בן יוחי בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סא. ושם)

(b)

Answer #1: Rashi, in Perek Arba Misos (Sanherin, Daf 59a DH 'Ela'), explains that Rebbi Meir in this Sugya holds like the Rabanan who argue with Rebbi Shimon ben Yochai in Perek ha'Ba al Yevimto (Yevamos, Daf 61a DH 've'Ein').

ורבינו תם מפרש דיש חילוק בין 'אדם' ל'האדם'.

(c)

Answer #2: Rabeinu Tam however, draws a distinction between "Adam" and "ha'Adam".

תדע, מדפריך ביבמות מקרא דנביאים ולא פריך מקרא דתורה, ד"האדם והבהמה אשר ימצא בשדה" (שמות ט).

1.

Proof: ... since the Gemara in Yevamos asks from a Pasuk in Nevi'im and not from the Pasuk in the Torah "ha'Adam ve'ha'Beheimah asher Yimatzei ba'Sadeh" (Sh'mos, 9).

אך התם הוי קודם מתן תורה.

(d)

Refutation: There however (one could answer that) that took place before Matan Torah.

וא"ת, א"כ הוה ליה למימר "אדם" לא נאמר אלא "האדם"?

(e)

Question: In that case, Rebbi Meir ought to have said that 'It does not say Adam, but "ha'Adam" '?

לאו פירכא היא, דהך ברייתא מתניא בת"כ, וטובא איכא התם בכי האי גוונא ...

(f)

Answer: That is not a Kashya, since that Beraisa is cited in Toras Kohanim, and there are many similar cases there where the Tana uses a similar style of Lashon ...

דקתני התם 'וכן הוא אומר (ישעיה כו) "פתחו שערים (ראשיכם) ויבא גוי ... ויבאו ... . כהנים לוים ישראלים לא נאמר אלא "גוי צדיק" '.

1.

Example #1: ... as we find there - 'And so it says in Yeshayah (26) "Open the gates and let the righteous nation enter" - It does not say 'Kohanim, Levi'im and Yisre'elim' but "a righteous nation" '.

וכן הוא אומר "הטיבה [ה'] לטובים" - כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא "לטובים", הא למדת שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול

2.

Example #2: 'And so it says (in Tehilim, 125) "Heitivah Hash-m la'Tovim" - It does not say 'Kohanim, Levi'im and Yisre'elim' but "la'Tovim", so you see that even a Nochri who studies Torah is akin to a Kohen Gadol!'.

וא"ת, והא עובדי כוכבים נמי קרויים 'אדם', כדכתיב "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם"?

(g)

Question: From the Pasuk "Lulei Hash-m she'Hayah lanu be'Kum aleinu Adam" (Ibid., 124) we see that Nochrim are called 'Adam'?

וי"ל, דבמקום שמזכיר השם, מזכיר עובדי כוכבים בלשון 'אדם' - כלומר דבר חלש נולד מאדם.

(h)

Answer: When it mentions Adam next to the Name of Hash-m, it refers to Nochrim as 'Adam' - implying 'a weak creation that comes from man'.

וכן גבי חירם (יחזקאל כח) "אתה אדם ולא אל", וכן "מה יעשה לי אדם" (תהלים קיח).

1.

Precedent: And the same applies regarding Chiram (King of Tyre - in Yechezkel, 28).

וריב"א הקשה מדכתיב (ישעיה מג) "ואתן אדם תחתיך"?

(i)

Question: The Riva queries this from the Pasuk in Yeshayah (43) "va'Etein Adam tachtecha"?

ותירץ, דדרשינן "ואתן אדום תחתיך" - גבי 'ההוא רומאה' בפרק בתרא דברכות (דף סב:).

(j)

Answer: And he answers with the Gemara in the last Perek of B'rachos (Daf 62b) which Darshens from there "va'Etein Edom tachtecha, in connection with the case there of 'a certain Roman'.

והא דאמר בהשולח (גיטין דף מז.) 'יש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות', מדכתיב "והארץ נתן לבני אדם"?

(k)

Implied Question: And as for the Gemara in ha'Shole'ach (Gitin, Daf 47a) says that a Nochri has a Kinyan in Eretz Yisrael to dig in it pits, trenches and caves, since the Pasuk (in Tehilim 115) writes "ve'ha'Aretz Nasan li'Venei Adam ...

"בני אדם" משמע אדם הראשון.

(l)

Answer: ... "B'nei Adam" implies 'the sons of Adam ha'Rishon' See Mesores ha'Shas).

5)

TOSFOS DH HAREI HU KE'KOHEN GADOL

תוס' ד"ה הרי הוא ככהן גדול

(Summary: Tosfos explains why the Gemara says specifically a Kohen Gadol.)

הא דנקט 'כהן גדול' ...

(a)

Implied Question: The reason that the Gemara mentions specifically Kohen Gadol is ...

משום דדרשינן בסוטה (דף ד:) "יקרה היא מפנינים" - 'מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים.

(b)

Answer: ... because the Gemara in Sotah (Daf 4b) Darshens on the Pasuk "Yekarah Hi mi'Peninim" that 'He (a Nochri who studies Torah) is more precious than a Kohen Gadol who enters the Kodesh Kodshim'.

6)

TOSFOS DH KAR'U VE'SHANU VE'SHILSH'LU

תוס' ד"ה קראו ושנו ושלשו

(Summary: Tosfos reconciles this Gemara with the Gemara in Chagigah.)

וא"ת, והא אמרינן בחגיגה (דף יג.) 'המלמד תורה לעובד כוכבים עובר בעשה - "דמגיד דבריו ליעקב" (תהלים קמז)?

(a)

Question: But the Gemara says in Chagigah (Daf 13a) that 'Someone who teaches Torah to a Nochri transgresses the Asei of "Magid Devarav le'Ya'akov' (Tehilim 147)?

ויש לומר, דבע"כ עשו ע"פ דברי המלכות ...

(b)

Answer #1: They were forced to teach them, following a royal edict.

ולא נתחייבו למסור עצמן.

1.

Answer #1 (cont.): ... and they were under no obligation to sacrifice their lives for this..

אי נמי, עשו עצמם גרים, כדאי' בספרי דפרשה "אף חובב עמים".

(c)

Answer #2: They (the two Roman officers) made themselves out to be Geirim, as the Sifri says in the Parshah of "Af Choveiv Amim" (in ve'Zos ha'Berachah).

7)

TOSFOS DH NASA MOSHE KAL VA'CHOMER

תוס' ד"ה נשא משה קל וחומר

(Summary: Tosfos explains why this cannot be taken literally

אור"ת, דלאו דוקא, אלא כלומר עתיד משה לישא ק"ו אם לא שהזהירו הכתוב תחילה ...

(a)

Clarification: The Ri explains that this is La'av Davka, but what it means is that Moshe would have learned a Kal va'Chomer had the Torah not warned him first (not to attack them) ...

דקודם נאמר "אל תצר את מואב" ממה שנאמר "צרור את המדינים והכיתם אותם" ...

1.

Reason: Since the Torah wrote "Do not oppress Mo'av!" before it wrote "Oppress the Midyanim and smite them!" ...

כדדרשינן "עתה ילחכו", שלא היה מתיירא בלק אלא מלחיכה בעלמא, שלא היו מותרין אלא באנגריא ...

2.

Source: ... as we Darshen on the Pasuk "Atah Yelechachu ... ", that Balak was only afraid of Yisrael 'licking up', because they (Yisrael) were only permitted to engage them in forced labor ...

וקרא דמדין אחר מעשה דבלק היה.

3.

Reason (cont.): ... and the Pasuk concerning Midyan was written after that of Balak.

והא דקאמר נמי הקדוש ברוך הוא למשה 'לא כשעלתה על דעתך ... ' לאו דוקא.

(b)

Clarification (cont.): And what Hakadosh-Baruch-Hu said to Moshe too 'Not what you thought ... ' is La'av Davka.

38b----------------------------------------38b

הקשה הר"ר אלחנן דהכא משמע דאחר שנאמר "צרור את המדינים" עדיין היו מוזהרין שלא לצור מואב ...

(c)

Question: R. Elchanan asks that here it implies that even after they were commanded to oppress the Midyanim, the warning against oppressing the Mo'avim remained intact ...

ובבראשית רבה סוף פרשת ויצא קאמר דכששלח דוד יואב אל ארם נהרים ואל ארם צובה, פגע במואבים ובקש לאבדם, והביאו לו אסטראות שלהם 'אל תצר את מואב' ...

1.

Question (cont.): ... whereas in Bereishis Rabah at the end of Parshas Vayeitzei it states that when David sent Yo'av to Aram Naharayim and to Aram Tzovah, he met the Mo'avim and wanted to wipe them out, but they brought a copy of their constitution where it said 'Do not oppress Mo'av' ...

והשיב דוד שהם פירצו גדר תחילה, דכתיב "וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור" ...

2.

Question (cont.): ... but David answered them that they had 'breached the wall' first as the Pasuk writes "And he (Balak) sent messengers to Bil'am the son of Be'or" ...

משמע שמאותה שעה הותרו?

3.

Question (concl.): ... implying that from that moment on they were permitted to attack them?

ותירץ ר"י, דדיחויא בעלמא השיב, וקרא דשופטים [שלחצם] עגלון מלך מואב היה לו להביא ...

(d)

Answer: The Ri answers that his David's response was merely a 'push-off ', since the Pasuk he should have quoted was the one in Shoftim, which describes how Eglon, King of Mo'av oppressed them ...

אלא שמן התורה היה רוצה להביא [להם תשובה] מפני חילול השם.

1.

Answer (cont.): ... only he wanted to cite his answer from the Torah due to the Chilul Hash-m.

אע"פ שעל אדומים מייתי קרא דקבלה "ויאסוף אליו בני עמון ועמלק וילך [ויך את ישראל] וירשו את עיר התמרים" ...

(e)

Implied Question: Even though concerning the Edomim, he cited a Pasuk from the Navi "He gathered to him all the men of Amon and Amalek and he smote Yisrael and took possession of the town of dates (alias Yericho)?

מ"מ כל זמן דמשכח דברי תורה ניחא ליה לאתויי.

(f)

Answer: Nevertheless, whenever he found a Pasuk in the Torah, he preferred to quote it.

8)

TOSFOS DH MO'AVIM ATZMAN LO KOL SHE'KEIN

תוס' ד"ה מואבים עצמן לא כל שכן

(Summary: Tosfos explains why Ula needs a Pasuk to forbid fighting against Edom and Amon, as well.)

וא"ת, תינח מואב, אדומי ועמון מאי איכא למימר?

(a)

Question: We can understand why Ula needs a Pasuk for Mo'av, why does he also need one for Edom and Amon?

וי"ל, דאצטריך לאסור בהן אנגריא שהיו מותרים, דאנגריא היה עושה שלא ברשות.

(b)

Answer: He needs a Pasuk to forbid forced labor which they were permitted to instigate, since that Moshe was allowed to do without specific permission.

ואע"פ שמזכיר ב' פרידות ...

(c)

Implied Question: And even though he (Ula) mentions 'two doves' ...

על עמון לא אצטריך אלא משום מואב.

(d)

Answer: ... this is not necessary regarding Amon, only regarding Mo'av.

9)

TOSFOS DH LE'OLSM YAKDIM ADAM LI'DEVAR MITZVAH

תוס' ד"ה לעולם יקדים אדם לדבר מצוה

(Summary: Tosfos cites the source for this.)

לשם מצוה נתכוונו, כדאיתא בפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר דף כג.).

(a)

Source: They (the daughters of Lot) acted le'Shem Shamayim, as the Gemara explains in Perek Mi she'Amar Hareini Nazir ... (Nazir, Daf 23a).

10)

TOSFOS DH GEIREI ARAYOS H

תוס' ד"ה גרי אריות הן

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Yevamos, which rules that they were all genuine Geirim.)

ואע"ג דפסקינן בסוף פ"ב דיבמות (דף טז.) 'הלכה דכולן גרי אמת' ...

(a)

Implied Question: Even though the Gemara rules at the end of the second Perek of Yevamos (Daf 16a) that they were all genuine Geirim ...

הני מילי היכא שמתגיירים לגמרי, אבל גרי אריות דהכא לא נתגיירו לגמרי ...

(b)

Answer: ... that refers specifically to those who converted totally, whereas the Geirei Arayos here did not ...

כדכתי' בקרא "את ה' היו יראין ואת אלהיהם היו עובדין".

1.

Source: ... as the Pasuk writes (in Melachim 2) "They feared Hash-m, but they (still) worshipped their gods".

ומ"ד גרי אמת סבר דלבסוף נתגיירו לגמרי.

(c)

The Other Opinion: ... whereas the opinion that holds that they were genuine Geirim holds that eventually they too, converted completely.

11)

TOSFOS DH VA'CHACHAMIM METAHARIM

תוס' ד"ה וחכמים מטהרים

(Summary: In order to explain which stains are then Tamei, Tosfos lists three categories of stains.)

בפרק דם הנדה (נדה נו:) פריך 'אי דישראל מטהרין, דמאן מטמו?'

(a)

Question: The Gemara in Perek Dam ha'Nidah (Nidah, Daf 56:) asks 'If the blood of a Yisrael is Tahor, then whose blood is Tamei?'

ומשני 'מבין ישראל ומבין הכותים בחדריהם טמאים לכ"ע, דכותים גרי אמת הן ...

(b)

Answer: And it answers that blood that is found among Yisrael and among the Kutim in their residences is unanimously Tamei, seeing as Kutim are Geirei Emes ...

והנמצאים בערי ישראל טהורין - שלא נחשדו על כתמיהם, ואצנועי מצנעי להו.

1.

Answer (cont.): ... and what is found in the cities of Yisrael is Tahor, since Yisrael are not suspect on their stains, and they hide them.

והנמצאים בערי הכותים, ר"מ מטמא דנחשדו על כתמיהם, וחכמים מטהרים דלא נחשדו.

2.

Answer (concl.): ... whereas what is found in the cities of the Kutim, Rebbi Meir declares Tamei, since the Kutim are suspect on their stains, whilst the Chachamim declare them Tahor, since they do not consider them suspect.

12)

TOSFOS DH AL HA'NESINAH

תוס' ד"ה על הנתינה

(Summary: Tosfos refutes Rashi's explanation.)

בכתובות פרש"י דאצטריך לאשמועינן שיש להם קנס, אע"פ שדוד גזר עליהם.

(a)

Explanation: Rashi explains in Kesuvos (Daf 29a) that the Gemara needs to inform us that the Nesinim are subject to K'nas, even though it was David who decreed on them (the prohibition against marrying them).

והקשה ר"ת, דמדאורייתא אסירי בלאו ד"לא תתחתן" ...

(b)

Question: Rabeinu Tam queries Rashi however, inasmuch as it is the Torah which forbids it with the La'av of "Lo Sischaten bam" ...

כדמסיק רבא בפ' הערל (יבמות דף עו.) 'דבגיותן לית להו חתנות וכי מגיירי אית להו חתנות'?

1.

Source: ... as Rava concludes in Perek ha'Areil (Yevamos, Daf 76a), where he says that the term 'marriage' does not apply as long as they are still Nochrim, only after they have converted?

ובפרק אלו הן הלוקין (מכות יג.) קחשיב נתינה, וסתם נתינה דקתני בכל מקום היינו בגיורת שיש לה קנס, ותפסי בה קדושין?

(c)

Proof #1: In Perek Eilu hein ha'Lokin (Makos, Daf 13a) too, the Tana lists 'Nesinah' (among the Chayvei Malkos), and 'Nesinah' S'tam always refers to a Giyores who is subject to K'nas and on whom Kidushin takes effect?

ובפרק יש מותרות (יבמות פה:) משמע נמי דנתינה דאורייתא, דאמר 'ממזרת ונתינה איכא בינייהו - למ"ד דאורייתא, הא נמי דאורייתא?'

(d)

Proof #2: Also in Perek Yesh Mutaros (Yevamos, Daf 85b) it implies that a Nesinah is forbidden mi'd'Oraysa, when it says that the difference between them is a Mamzeres and a Nesinah - 'the one who holds there d'Oraysa, they are also d'Oraysa'.

ובריש אלו נערות (כתובות דף כט:) גבי פלוגתא דשמעון התימני ור"ש בן מנסיא.

(e)

Proof #3: And at the beginning of 'Eilu Na'aros' (Kesuvos, Daf 29b) in connection with the Machlokes between Shimon ha'Timni and Rebbi Shimon ben Menasya (it is also implied that a Nesinah is Asur min ha'Torah).

ואור"ת, דדוד לא גזר עליהם אלא שעבוד, אבל מדאורייתא אסירי לבא בקהל מ"לא תתחתן בם".

(f)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that David only decreed on them Shibud, but the Isur of marrying into the Kahal is mi'd'Oraysa, from "Lo Sischaten bam".

ובריש אלו נערות ראוי להאריך בזה יותר.

(g)

Conclusion: And the beginning of Eilu Na'aros is the place to deal with this issue in more detail.

13)

TOSFOS DH VE'AL HA'KUTIS

תוס' ד"ה ועל הכותית

(Summary: Tosfos establishes the Sugya's point of view and discusses what the Chidush is.)

סוגיא דשמעתין מוכחא דקסבר גרי אמת הן.

(a)

Clarification: This Sugya clearly holds that Kutim are genuine Geirim.

וא"ת, א"כ, מה חידוש לומר שיש להם קנס?

(b)

Question: In that case, what is the Chidush in telling us that they are subject to K'nas?

וכי תימא משום דאמר רבה בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עו.) 'ממזר מאחותו ומאשת איש נתערבו בהן' ...

(c)

Refuted Answer: And if you will suggest that it on account of Rabah, who says in Perek Asarah Yuchsin (Kidushin, Daf 76a) that 'A Mamzer from his sister and from an Eishes Ish became mixed up among them' ...

מרישא שמעינן ליה דיש להן קנס, ואפילו ודאי ממזר, וכ"ש ספק ממזרת?

(d)

Refutation: ... we already know that from the Reisha where even a Vaday Mamzeres is subject to K'nas, how much more so a Safek?

וי"ל, דהיא גופה קמ"ל דגרי אמת הן, דאם היו גרי אריות, לא היו להן קנס.

(e)

Answer: The Chidush is precisely that - that they are genuine Geirim, because if they were Geirei Arayos they would not be subject to K'nas.

וא"ת, ולרבא דאמר בפרק עשרה יוחסין (שם) ד'עבד ושפחה נתערבו בהן', אמאי יש להן קנס, נימא לה 'אייתי ראיה דלאו שפחה את, ושקול' ...

(f)

Question: According to Rava, who says in Perek Asarah Yuchsin (Ibid.) that 'An Eved and a Shifchah became mixed up among them', why are they subject to K'nas? Why can one not say to her 'Prove that you are not a Shifchah and take'?

דהא שפחה אין לה קנס, כדמוכח באלו נערות (כתובות ד' כט.)?

1.

Reason: ... since a Shifchah is not subject to K'nas, as is evident in 'Eilu Na'aros (Kesuvos, Daf 29a)?

ועל כרחך לאו מטעם שהיא בחזקת בעולה אין לה קנס, כדאמרינן בירושלמי ...

(g)

Refuted Answer: And it is not because she has a Chazakah of being a Be'ulah that she is not subject to K'nas ...

דשפחה אפילו משומרת אין לה קנס.

(h)

Refutation: ... because even a Shifchah who is kept secluded does not receive K'nas.

ואע"ג דרובן לאו שפחה נינהו ...

(i)

Implied Question: ... even though the majority of them are not Shefachos ...

מ"מ תקשה לשמואל דאמר 'אין הולכין בממון אחר הרוב'?

(j)

Answer: The Kashya will nevertheless be valid according to Shmuel, who says that regarding money matters, we do not follow the majority.

וי"ל, משום דכל חדא מוקמינן לה בחזקת אביה, שהשפחות נתערבו בהן ונשאו לכותים.

(k)

Answer to Main Question: ... because we place each woman on the Chazakah of her father, since it was the Shefachos who became mixed up with them and married Kutim.

אף על גב דלרבא פסלו כותים משום איסור שפחה, ולא מוקמינן להו בחזקת אביהן/

(l)

Implied Question: Even though Rava maintains that they declared Pasul the Kutim on account of the Isur Shifchah, and that we do not place them on the Chazakah of their father? ...

מ"מ לענין קנס, לא מחשבינן להו כשפחה, שלא יהא חוטא נשכר.

(m)

Answer: ... nevertheless, with regard to K'nas, we do not consider them Shefachos, in order that the sinner should not benefit.

ואף על גב דנקט רבא 'עבד ושפחה'?

(n)

Implied Question: And even though Rava mentioned 'Eved ve'Shifchah' (insinuating that it was a couple that became mixed up with the Kutim)?

לאו דוקא - לפי מה שפירשתי שהשפחות נשאו לכותים והכותית לעבד, ואם כן משום עבד אין לפוסלן, ד'נכרי ועבד הבא על בת ישראל, הולד כשר'.

(o)

Answer: ... that is La'av Davka, according to what Tosfos explained there that the Shefachos married the Kutim, and the Kutiyos married Avadim. That being the case, one cannot declare them Pasul on account of the Avadim, based on the ruling (in Yevamos, Daf 45a) that if a Nochri or an Eved who has relations with a bas Yisrael, the baby will be Kasher.

14)

TOSFOS DH HACHI NAMI NIKNOS

תוס' ד"ה ה"נ נקנוס

(Summary: Tosfos explains why the Gemara only asks on Rebbi Meir and not on the Rabanan.)

מדרבנן נמי הוי מצי למיפרך - דמודו רבנן דקנסינן להו, דקתני 'שור של ישראל שנגח שור של כותי, פטור'?

(a)

Implied Question: The Gemara could just as well have asked on the Rabanan, since they concede that we penalize them, as we learn from the Mishnah, which exempts a Yisrael from paying if his ox gores that of a Kuti?

אלא משום דסתם מתניתין רבי מאיר, פריך מרבי מאיר א'רבי מאיר.

(b)

Answer: And it is only because the author of a S'tam Mishnah is Rebbi Meir, that the Gemara asks on Rebbi Meir (from his own opinion in the Mishnah in Kesuvos).