BAVA KAMA 63 (23 Teves) - Dedicated in memory of Rivkah bas Reb Avraham Leib, who passed away on 15 Adar 5764, and her husband, Nachum ben Reb Shlomo Dovid (Mosenkis) Z"L, who passed away on 23 Teves 5700, by their son and daughter-in-law, Sid and Sylvia Mosenkis.

1)

TOSFOS DH RE'EIHU AMAR RACHMANA

תוס' ד"ה רעהו אמר רחמנא

(Summary: Tosfos clarifies why "Re'eihu" is needed, and then reconciles this Sugya with the Sugya later in the Perek.)

ולא הקדש.

(a)

Clarification: But not Hekdesh.

תימה לר"י, ומאי איצטריך "רעהו" למעוטי הקדש מכפל בטוען טענת גנב, הא ליכא שבועה בהקדש.

1.

Question: The Ri asks why we need "Re'eihu" to preclude Hekdesh from Kefel by 'To'en Ta'anas Ganav', seeing as Hekdesh is not subject to a Shevu'ah?

ולמסקנא, דנפיק כפל ושבועה מחד קרא א"ש.

(b)

Partial Answer: According to the Maskana, that we learn Kefel and Shevu'ah from the same Pasuk, the Kashya falls away.

וא"ת, דלקמן נפקא לן בפרקין (ד' עו.) למעט הקדש מ"וגונב מבית האיש," 'ולא מבית הקדש' ?

(c)

Question: Later in the Perek (on Daf 76a) the Gemara learns the preclusion of Hekdesh from "ve'Gunav mi'Beis ha'Ish", 've'Lo mi'Beis Hekdesh'?

וי"ל, דהתם נמי לא מ"איש" קדריש, דגבי הקדש נמי שייך לשון 'איש' ...

1.

Answer: There too, it does not learn it from the word "Ish", seeing as the term "Ish" applies equally to Hekdesh ...

ולא משום דכתיב (שמות טו) "ה' איש מלחמה" ...

(d)

Refuted Reason: ... not because the Torah writes (in Sh'mos, 15) "Hashm Ish Milchamah" ...

אלא משום דבכל דבר שהוא לשון זכר שייך לשון 'איש' , ו'אשה' על לשון נקבה -כגון "אשה אל אחותה" בקרסים (שם כו).

1.

Reason: ... but because it is applicable to anything that is masculine, and similarly, "Ishah" is applicable to anything that is feminine - such as "Ishah el Achosah" that is written in connection with the hooks (of the coverings of the Mishkan, Ibid., 26)

אלא התם ה"פ " - מבית איש" דשייך ביה 'רעהו' כדכתיב ולא מבית הקדש.

(e)

Answer (cont.): But the explanation there is - that "Re'eihu" that is written there is applicable to "mi'Beis Ish", but not to 'Beis Hekdesh'.

ואגב דגבי גנב איצטריך למנקט האי לישנא, למידרש 'ולא מבית הגנב' ,נקט ליה נמי לענין הקדש.

1.

Conclusion: ... and because it needed to use that Lashon in connection with a Ganav, to Darshen 've'Lo mi'Beis Ganav', it also uses it with regard to Hekdesh (See Mesores ha'Shas).

2)

TOSFOS DH D'HA KOL CHAD VE'CHAD DARSHINAN K'LAL U'PERAT BE'APEI NAFSHEIH

תוס' ד"ה דהא כל חד וחד דרשינן כלל ופרט באפי נפשיה

(Summary: Tosfos reconciles this with Sugyos later and in Kidushin.)

וא"ת, והא לקמן גבי "ונתת הכסף" דרשינן כולהו פרטי כאחת? ובפרק קמא דקדושין (ד' יז. ושם) גבי הענקה?

(a)

Question: But later, in connection with "ve'Nasata ha'Kesef" the Gemara Darshens all the P'ratim together? And it does he same in Kidushin (Daf 17a & 17b) in connection with 'Ha'anakah'.

וי"ל, כיון דכתיב "על" א'כל פרטא כדכתיב "על שור על חמור על שה על שלמה" , ש"מ למידרש כל חד וחד פרטא באפי נפשיה.

(b)

Answer #1: Since the Toraah writes "al" on each P'rat individually - "al Shor, al Chamor, al Seh al Salmah", it indicates that each one is a P'rat on its own.

אי נמי, ע"כ אית לן למידרש כל חד פרטא באפי נפשיה, ולמעט עופות ...

(c)

Answer #2: Alternatively, the Gemara is forced to Darshen each P'rat independently, and to preclude birds ...

דאי לאו הכי, לשתוק מכולהו פרטי ולכתוב "שלמה" לחודיה ותו לא...

1.

Reason: ... because otherwise, it ought to omit all the P'ratim, and to insert just "Salmah", and no more ...

דמ"שלמה" אתי כל מילי, בין בעלי חיים בין אינם ב"ח מ'כלל ופרט וכלל', ...

2.

Reason (cont.): ... seeing as we can learn everything from "Salmah", whether they are living creatures or not, by means of the 'K'lal u'Pera u'K'lal' ...

דמשום דהוו ב"ח לא גריעי

3.

Reason (cont.): ... since there is no reason for animals to be worse than other things.

והשתא בתחילה כשהקשה 'ואימא מה הפרט מפורש דבר שנבלתו מטמאה ...'

(d)

Implied Question: According to this, when the Gemara initially asked why we cannot say that just as the P'rat is something that its carcass renders Tamei ... ?' ...

הו"מ למפרך קושיא אחריתי, לפי מה שסובר דאמרינן 'מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון,' לא לכתוב אלא שלמה לחודיה, ולשתוק מכל שאר פרטי?

1.

Implied Question (cont.): ... it could equally-well have asked - according to what it currently thinks that 'Just as the P'rat is movable and is intrinsically Mamon ... ' - that it could just as well then insert only "Salmah", and omit all the other P'ratim?

אלא הא עדיפא ליה למיפרך, שמקשה דאפי' מה שאמר אין אמת.

(e)

Answer: ... but it prefers to ask what it does, to point out that even what it said previously is incorrect.

3)

TOSFOS DH DE'LO MATAMEI NIVLASO

תוס' ד"ה דלא מטמא נבלתו

(Summary: Tosfos cites the source.)

כדממעט להו בתורת כהנים ובזבחים בפ' חטאת [העוף] (ד' סט:).

(a)

Source: As the Toras Kohanim and the Gemara in Zevachim (Perek Chatas ha'Of, Daf 60b) precludes them.

4)

TOSFOS DH LAMAH LI

תוס' ד"ה למה לי למהדר למכתב כללא אחרינא? אלא לאו ש"מ "כל" ריבויא הוי

(Summary: Tosfos discusses why, despite fact that "Kol" is a Ribuy, the Torah needs to insert all the P'ratim.)

לפי מאי דמסיק השתא (כל ריבויא הוא השתא), נפיק מקרא דהכא כפל ושבועה.

(a)

Introduction to Question: According to this conclusion, we learn both Kefel and Shevu'ah from the current Pasuk.

וא"ת, ל"ל דכתב רחמנא כל הני פרטי, לא לכתוב אלא "כסף , " ומינה שמעינן דבר המטלטל וגופו ממון מכלל ופרט וכלל?

(b)

Question: Why does the Torah then see fit to insert all these P'ratim; Let it write only "Kesef O Keilim", which will include anything that is movable and that has an intrinsic value from the 'K'lal u'P'rat u'K'lal'?

וכי תימא שלא הייתי דורשו לכלל ופרט משום דאיצטריך כדדרשינן בשבועות (דף לט: ושם ד"ה מה) 'מה כלים שנים... '

(c)

Refuted Answer: And if you will answer that we would not Darshen the 'K'lal u'P'rat ... ' since we need it for the D'rashah in Shevu'os (Daf 39a, See Tosfos there, DH 'Mah') - 'Just as Keilim implies two ... ' ...

והא ע"כ כלל ופרט דרשינן ליה בהזהב (ב"מ דף נז: ושם ד"ה כי) לענין שבועה - ד'אין נשבעין על הקרקעות ועל עבדים ושטרות' - וכפל ושבועה הכל אחד ...

(d)

Refutation #1: ... but the Gemara does Darshen the 'K'lal u'P'rat ... ' in 'ha'Zahav' (Bava Metzi'a, Daf 57b, See Tosfos there DH 'Ki') with regard to Shevu'ah - that 'One does not swear on Karka, Avadim or Sh'taros' - and Kefel and Shevu'ah are one and the same ...

מדקאמר 'לכתבינהו להנך פרטי התם '?והיכי הוה מצי למכתבינהו, א"כ הייתי ממעט עופות טמאים משבועה?

1.

Proof: ... seeing as the Gemara asks there 'Let it write these P'ratim there?' How could it do that, seeing as we would then preclude Tamei birds from a Shevu'ah?

אלא ע"כ אם תמעטם מכפל, ג"כ משבועה תמעטם.

2.

Proof (cont.): We are therefore forced to say that if we preclude them from Kefel, we also preclude them from a Shevu'ah.

ועוד, אי הוה כתיב להו התם, לא הוה דרשינן להו גבי כפל אלא גבי שבועה. אלא פשיטא לן דהני קראי קיימי א'כפל ושבועה.

(e)

Refutation #2: Moreover, had it written the P'ratim there, we would not have been able to Darshen them in connection with Kefel? It is therefore obvious that the Pesukim refer both to Kefel and to Shevu'ah.

וי"ל, "כסף או כלים" איצטריך - לכדדרשינן בשבועות 'מה כלים שנים ...'.

(f)

Answer: We need "Kesef O Keilim" - for the D'rashah in Shevu'os (See Mesores ha'Shas) 'Just as Keilim implies two ... '.

והא דדרשינן ליה בפ' הזהב (שם) לכללי ופרטי וכללי?

(g)

Implied Question: ... and when the Gemara in Perek ha'Zahav (Ibid.) uses them for a 'K'lal u'P'rat u'K'lal' ...

אילו לא נאמר קאמר- כלומר אילו לא נאמר "על כל דבר פשע" היינו דורשין מיעוט קרקעות ועבדים ושטרות מקרא ד"כי יתן ." ...

(h)

Answer: ... that speaks if it would not have said - If it would not have said "Al Kol D'var Pesha", we would have Darshened the preclusion of Karka, Avadim and Sh'taros from the Pasuk "ki Yiten ... " ...

אבל השתא דכתיב "על כל דבר פשע ,"אייתר ליה "כסף או כלים" ל'מה כלים שנים' .

1.

Answer (cont.): ... but now that the Torah has written "Al Kol D'var Pesha ... ", "Kesef O Keilim" is superfluous, and comes to teach us 'Just as Kelim implies two ... '.

ולפי מה שפירשתי דכפל ושבועה הכל אחד, כי היכי דדרשינן לענין שבועה 'מה כלים שנים' ,הכי נמי לענין כפל.

(i)

Chidush: And now that Tosfos has explained that Kefel and Shevu'ah are one and the same, just as we Darshen regarding Shevu'ah 'Just as "Keilim" implies two ... ', so too will be the Din regarding Kefel.

וכן הא דממעטינן דבר שאינו מסויים - הוי בין לענין שבועה בין לענין כפל.

1.

Chidush (cont.): And in the same way, when we preclude an unspecified object (See Mesores ha'Shas) - it applies both to Shevu'ah and to Kefel ...

ואפי' היכא דנשבע על ידי גלגול בדבר שאינו מסויים, פטור הוא מכפל.

2.

Chidush (concl.): ... and even when he swears on an unspecified object via a Gilgul Shevu'ah, he is Patur from paying Kefel.

5)

TOSFOS DH ELA KOL RIBUYA

תוס' ד"ה אלא כל ריבויא

(Summary: Tosfos reconciles this with the Beraisa that he quotes.)

אע"ג דבברייתא דריש להו כלל ופרט וכלל?

(a)

Implied Question: Even though the Beraisa Darshens them with a K'lal u'P'rat u'K'lal ...

לאו משום דדריש לקרא הכי, אלא מאיזה טעם שיהיה, מרבינן כל דבר המטלטל וגופו ממון.

(b)

Answer: ... that is not because the Tana Darshens the Pasuk in this way, but because for some reason or other, he includes anything that is movable and that has intrinsic value.

ולפי שדרשה זו שגורה בגמרא, נקט בענין זה.

(c)

Conclusion: And it is due to the fact that this D'rashah appears often in the Gemara, that he cites it in this way.

6)

TOSFOS DH CHAD LI'ME'UTYEI KARKA'OS

תוס' ד"ה חד למעוטי קרקעות

(Summary: Tosfos comments on the order of the three things.)

'שטרות' הוה ליה למעוטי ברישא, דדמי טפי למעוטי

(a)

Question: It ought to have mentioned 'Sh'taros first, since they are the most obvious to preclude ...

כדמוכח לקמן בפ' בתרא (ד' קיז:) דלמאן דדריש 'ריבויי ומיעוטי' , לא ממעט אלא שטרות.

1.

Source: ... as is evident in the last Perek (Daf 117b), where the opinion that Darshens Ribuyi and Miy'uti precludes only Sh'taros.

7)

TOSFOS DH VE'CHAD LI'MEUTEI AVADIM

תוס' ד"ה וחד למעוטי עבדים

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara earlier, which learns Avadim from a Hekesh.)

אע"ג דלעיל ילפינן עבדים מדאתקוש לקרקעות?

(a)

Implied Question: Even though earlier, the Gemar learned Avadim from the fact that it is compared to Karka'os ...

הכא כיון דכתיב "כל," ריבויא בעי לכל חד מיעוט באפי נפשיה.

(b)

Answer: ... here, since we Darshen from "Kol", we need a Ribuy for each item independently.

8)

TOSFOS DH DAVAR SHE'INO MESUYAM

תוס' ד"ה דבר שאינו מסויים

(Summary: Tosfos clarifies Davar she'Eino Mesuyam.)

פירש הקונטרס דבר שאין לבעלים סימן בו.

(a)

Explanation #1: Rashi explains it as something that the owner has no identifying marks.

וקשה, מה לי יש בו סימן מה לי אין בו סימן?

(b)

Question: What difference does it make whether it has identifying marks or not?

ומפרש ריב"א כגון ההיא דתנן בשבועות הדיינין (שבועות ד' מב: ושם ד"ה על) 'אין נשבעין אלא על דבר שבמדה שבמשקל ושבמנין' -לאפוקי 'בית מלא מסרתי לך, וכיס מלא,' והלה אומר 'מה שהנחת אתה נוטל' ...

(c)

Explanation #2: The Riva therefore equates it with the Mishnah in Shevu'os ha'Dayanim (Shevu'os, Daf 42b [See Tosfos there DH 'Al']) 'Ein Nishba'in Ela al Davar she'be'Midah, she'be'Mishkal ve'she'be'Minyan' - to preclude 'I handed you a houseful ... ' or a purse-full (of money'), and the Nifkad counters 'What you gave me, take!' ...

אבל זה אומר 'עד החלון' וזה אומר 'עד הזיז,' חייב.

1.

Explanation #2 (cont.): ... but where the owner says 'Up to the window', and the Nifkad counters, 'Up to the bracket', he is Chayav (to swear)".

ומנא ליה הא סברא? אי לא משום דדרשינן מ"שלמה?

2.

Explanation #2 (concl.): Now where does the Tana get this from if not from the word "Salmah"?

ועוד היינו יכולין לפרש "דבר המסויים' כי ההיא דפרק הזהב (ב"מ ד' מז.) 'מה נעל דבר מסויים ...' -לאפוקי חצי רימון וחצי אגוז, דלא.

(d)

Explanation #3: Furthermore, we can equate 'Davar Mesuyam' with the Gemara in Perek ha'Zahav (Bava Metzi'a, Daf 47a) 'Just as a shoe is specific ... , to preclude half a pomegranate or half a wall-nut, with which one cannot acquire'.

וכן אמרינן לקמן (דף סד:) גבי דרשה ד"המצא תמצא" , דאמר - 'שדי חמור בין "המצא" "תמצא" , למעוטי דבר שאינו מסויים, היינו חצי רימון וחצי אגוז דממעט להו מכפל' .

1.

Support: And so the Gemara says later (on Daf 64b) in connection with the D'rashah on "Himatzei Timatzei" - 'Cast Chamor in between "Himatzei" and "Timatzei" ... to preclude something that is not specific, such as half a pomegranate or half a wall-nut, which are precluded from Kefel'.

ו'דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין' דמצרכי גבי חיוב שבועה, תיפוק ליה ממשמעות ד"כי הוא זה?"

(e)

Implied Question: Why can we not learn 'Davar she'be'Midah, she'be'Mishkal ve'she'be'Minyan' which are required by a Chiyuv Shevu'ah, from the implication of "Ki Hu Zeh"?

ויש ספרים דגרסי לקמן 'לאתויי דבר שאינו מסויים' .

(f)

Refuted Answer: There are actually some Sefarim that have the text 'to include something that is not specific'.

ואין נראה, דמהיכא הוה ס"ד למעוטי, דאיצטריך קרא לאתויי?

1.

Refutation: However this is not correct, since why would we have thought to preclude it that creates the necessity to include it?

דאף על גב דממעטינן ליה לענין טוען טענת גנב מכפל ...

2.

Refuted Answer: Because even though we preclude it from Kefel with regard to To'en Ta'anas Ganav ...

בגנב עצמו מהיכא אתי? אלא 'למעוטי' גרס.

3.

Refutation: ... on what basis would we say it by a Ganav himself? The correct text is therefore 'to preclude'.

ואף על פי שנתמעט מגנב עצמו בפסוק הראשון , אין למעט בכך בפסוק האחרון עד שימעט הכתוב בהדיא.

4.

Conclusion: And even though it is precluded by the Ganav himself in the first Pasuk, one cannot likewise preclude it in the later Pasuk unless the Pasuk specifically does so ...

דהא קרקעות עבדים ושטרות איצטריך למעוטי, ולא ילפינן מהדדי.

(g)

Proof: ... as we see with regard to Karka'os, Avadim and Sh'taros, which need to be precluded independently, and we do not learn one from the other.

63b----------------------------------------63b

9)

TOSFOS DH HA'EIDIM ME'IDIM OSO SHE'ACHLO

תוס' ד"ה העדים מעידים אותו שאכלו

(Summary: Tosfos explains why the Tana establishes the Reisha where he ate it and the Seifa where it was stolen.)

'אכלו' נקט לרבותא- אף על פי שאבדו מן העולם, פטור מן הכפל בטענת אבד.

(a)

Clarification: The Tana mentions that he ate it - to teach us that although he removed it from the world, he is Patur from Kefel if he claims that it was lost.

וסיפא נקט 'שגנבו' לרבותא -דאע"פ שהוא בעין, חייב כפל, כיון שטוען טענת גנב.

1.

Clarification (cont.): ... whereas the Seifa mentions that he stole it - to teach us that even though it still exists, he is Chayav Kefel, since he claims that it was stolen.

10)

TOSFOS DH HEVEI OMER BE'TO'EN TA'ANAS GANAV DIBER HA'KASUV

תוס' ד"ה הוי אומר בטוען טענת גנב דבר הכתוב

(Summary: Tosfos explains how the Tana arrives at this conclusion.)

דבא זה ולימד על זה.

(a)

Clarification: The second Pasuk teaches us how to explain the first one.

11)

TOSFOS DH MI'GANOV HA'GANAV

תוס' ד"ה מגנב הגנב

(Summary: Tosfos explains the Limud.)

ד"הגנב" משמע המיוחד...

(a)

Clarification: Since "ha'Ganav" implies a specific Ganav ...

כמו "העולה" 'עולה ראשונה' (פסחים דף נח:), "הירך"' 'המיומנת שבירך (חולין דף צא.).

1.

Precedents: ... in the same way as "ha'Olah" refers to the first Olah (in Pesachim, Daf 58b) and "ha'Yerech" to the right thigh (in Chulin, Daf 91a).

12)

TOSFOS DH VE'IDACH HZA'GANAV LE'CHE'DE'REBBI CHIYA BAR ABA

תוס' ד"ה ואידך הגנב לכדר' חייא בר אבא

(Summary: Tosfos explains how it is that they learn opposite Limudim from the same words.)

אע"ג דהאי דריש לריבוי והאי למיעוט?

(a)

Implied Question: Even though one of them learns from the Pasuk to include, and the other, to exclude?

אין לחוש דהכל לפי סברת הדרש.

(b)

Answer: ... it doesn't matter, since it depends upon the content of the D'rashah.