BAVA KAMA 62 - Two weeks of study material have been dedicated by Ms. Estanne Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

1)

TOSFOS DH BAMEH DEVARIM AMURIM BEMADLIK BE'SOCH SHE'LO VE'HALCHAH VE'DALKAH BE'SOCH SHEL CHAVERO AVAL BE'MADLIK BE'SOCH SHEL CHAVERO MESHALEM KOL MAH SHE'BE'SOCHO

תוס' ד"ה במה דברים אמורים במדליק בתוך שלו והלכה ודלקה בתוך של חברו אבל במדליק בתוך של חבירו משלם כל מה שבתוכו

(Summary: Tosfos establishes the case where the fire burned things that are normally found in a haystack, and explains why he does so.)

כלומר, בדבר שדרכו כגון מוריגים וכלי בקר, אבל ארנקי בגדיש לא מחייבי רבנן.

(a)

Clarification: This refers to a threshing-sledge and the ox's accessories, but as for a purse in a haystack, the Rabanan do not declare him Chayav ...

אע"פ שדקדקנו בכל הני דלעיל שיהא משלם כל מה שבתוכו לרבנן כמו לר' יהודה ...

(b)

Implied Question: Even though we saw in all the cases mentioned earlier that he pays for whatever happens to be inside it according to the Rabanan, just like he does according to Rebbi Yehudah ...

הני מילי, היכא דקתני 'ומודים' או היכא דקתני 'דברי הכל' ...

(c)

Answer: ... that is only where the Tana says 'u'Modim' or where he says that it is unanimous ...

אבל הכא 'במה דברים אמורים' קתני, ורבנן מילתייהו מפרשי, ולאו א'מילתא דרבי יהודה קיימי.

1.

Answer (cont.): ... whereas here, where he says 'Bameh Devarim Amurim', the Rabanan are simply explaining their own opinion, and not that of R. Yehudah

2)

TOSFOS DH SHE'EINO MESHALEM ELA D'MEI SE'ORIM

תוס' ד"ה שאינו משלם אלא דמי שעורים

(Summary: Tosfos explains why this case must be speaking where he lit the fire in his own domain.)

במדליק בתוך שלו איירי ...

(a)

Clarification: It speaks where he lit the fire in his own domain ...

דאי במדליק בתוך של חבירו שעורין והגדיש חטין, למה לא ישלם חטין, כיון דחזו להו?

(b)

Proof #1: ... because if he set fire to barley in his friend's domain and the haystack was made of wheat, why should he not pay for wheat, since that is what he saw?

ובסמוך מדמי להו נמי ל'נותן דינר זהב לאשה ופשעה בו ...

(c)

Proof #2: And the Gemara shortly will also compare the current case to someone who gives a golden Dinar to a woman, who is negligent with it' ...

משמע דהיינו מדליק בתוך שלו והלכה בתוך של חברו.

1.

Proof (cont.): ... implying that it is speaking about where he lit the fire in his own domain and it went and damaged in that of his friend.

3)

TOSFOS DH LE'REBBI YEHUDAH DE'MECHAYEV AL NIZKEI TAMUN BA'EISH ETC.

תוס' ד"ה לרבי יהודה דמחייב על נזקי טמון באש כו'

(Summary: Tosfos explains why the Gemara presents this ruling specifically according to Rebbi Yehudah.)

לרבנן נמי הוה מצי למימר דעשו תקנה בבירה בכל דבר, ובגדיש במוריגין ...

(a)

Implied Question: The Gemara could also have said according to the Rabanan that they enacted a Takanah - in a mansion, by everything and in a haystack, by a threshing-sledge ... ?

אלא רבותא אשמועי'- דלרבי יהודה אפי' ארנקי בגדיש עשו תקנת נגזל.

(b)

Answer: Only it teaches us a Chidush - that according ro Rebbi Yehudah they enacted Takanas Nigzal even regarding a purse in a haystack.

4)

TOSFOS DH ASU TAKANAS NICZAL BE'MASUR O LO

תוס' ד"ה עשו תקנת נגזל במסור או לא

(Summary: Tosfos clarifies and discusses the Halachah following the outcome of 'Teiku'.)

כתב רב אלפס כגון שיש עדים שמסרו ואיבד ממונו, ואין יודעין כמה תיקו.

(a)

Explanation #1: The Rif writes that it speaks where there are witnesses that the owner handed the defendant the money, and that the money then got lost, but they do not know how much money was involved ...

וכל תיקו דממונא לקולא.

(b)

Halachah #1: ... and that every 'Teiku' concerning money-matters we rule leniently.

ובשם רב האי גאון כתוב שישבע ויטול מחצה, שכל תיקו דממונא'חולקין.'

(c)

Halachah #2: But in the name of Rav Hai Ga'on it is written that the claimant swears and takes half, since every 'Teiku' concerning money-matters we rule 'Cholkin'.

ואין נראה לר"י לחייב כלל משום 'תיקו .'

1.

Refutation: The Ri however, maintains that in cases of 'Teiku', one is not Chayav anything.

ור"ת מפרש דהך בעיא כשהמוסר מכחיש את הנמסר ...

(d)

Explanation #2: Whereas Rabeinu Tam establishes the She'eilah where the Moser denies the owner's claim ...

דומיא דנגזל בשבועות, דגזלן מכחיש ...

1.

Proof: ... similar to the thief, who, in Shevu'os (cited in the Sugya), denied the owner's claim.

אבל אם המוסר עצמו אינו יודע כמה, ישבע נמסר כמה הפסיד, ויטול.

2.

Explanation #2 (cont.): Whereas if the Moser himself does not know the amount involved, the owner swears how much he lost, and takes it from him.

ולר"י נראה דהך בעיא אפילו אין המוסר יודע

(e)

Explanation #3: The Ri, however, maintains that the She'eilah is even if the Moser does not know ...

... דומיא ד'תקנת נגזל באשו', שאין המבעיר יודע כמה הפסיד הניז ..

1.

Proof: ... similar to 'the Takanas Nigzal by fire', where the person who lit the fire does not know the amount of the loss incurred by the Nizak ...

דמבעי ליה במסור אי עשו תקנתא או לא.

2.

Explanation #3 (cont.): ... and the Gemara asks whether they enacted the Takanah by a Masur or not.

5)

TOSFOS DH MI MANCHI INSHI MARG'NISA BE'KASP'SA O LO

תוס' ד"ה מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא

(Summary: Tosfos clarifies the question and reconciles it with various other Sugyos.)

אפילו יש עדים שהיה בו מרגניתא, מבעיא ליה דשמא לא אבעי ליה לאסוקי א'דעתיה להאי, ולא אמרינן 'מאי הוה ליה גביה דאזקיה ... '

(a)

Clarification: Even if there are witnesses that it contained a jewel, the Gemara asks whether perhaps he did not need to take into account such a situation, and we do not say 'What right did he have to cause him damage?' ...

כיון דלא רגילי אינשי לאנוחי כלל.

1.

Reason: ... seeing as it is not common at all to place such things in money-chests.

ולא דמי לדינר זהב דלעיל ...

(b)

Implied Question: Neither is not comparable to the case of 'A golden Dinar' that the Gemara cited earlier ...

דאבעי לה לאסוקי אדעתא טפי... דפעמים שאומר כן, דירא שאם היתה יודעת שהוא של זהב, לא היתה שומרתו.

1.

Answer: ... where there is more reason for the woman to take into account (the possibility that it was a golden Dinar) ... since sometimes a person says that (it is a silver one), because he is afraid that, had he known that it was a golden Dinar, he would not have undertaken to look after it.

ולא דמי נמי ל'ארנקי בגדיש ... '

(c)

Implied Question: Nor is it comparable to the case of 'The purse in a haysack' ...

דרגילין טפי דמנחי מרגניתא בכספתא.

1.

Answer: ... which is a more common thing for people to do than a jewel in a money-chest.

ואין לפרש דלענין שבועה מבעיא ליה - אי עשו תקנת נגזל, ויהא נאמן לומר שהיה בו מרגניתא ...

(d)

Refuted Explanation: And one cannot explain that the She'eilah concerns making a Shevu'ah - whether they enacted the Takanas Nigzal, and the owner will be believed to say that it contained a jewel ...

דא"כ, מה היה אומר לרב אשי 'לאו היינו מתני'?' ...

(e)

Refutation: Because in that case, why did Ravina say to Rav Ashi 'Is this not what the Mishnah says?' ...

מה ענין זה למשנתינו.

1.

Refutation (cont.): ... What does this have to do with our Mishnah?

6)

TOSFOS DH MAH BEIN GAZLAN LE'CHAMSAN

תוס' ד"ה מה בין גזלן לחמסן

(Summary: Tosfos explains why the question is confined to de'Rabanans but not to the Lashon used in the Torah.)

בלישנא דקרא אין חילוק ביניהם ,והכא קבעי מה בין גזלן דרבנן לחמסן דרבנן ...

(a)

Clarification: As far as the Lashon of the Torah is concerned, there is no difference between them, and the Gemara is asking here about the difference between a Gazlan de'Rabanan and a Chamsan de'Rabanan.

דתניא בפ' זה בורר (סנהדרין דף כה:) 'הוסיפו עליהם הגזלנים והחמסנים' ...

1.

Source: ... as we learned in a Beraisa in Perek Zeh Borer (Sanhedrin, Daf 25b) 'They added Gazlanim and Chamsanim' ...

ומפרש 'גזלן לא יהיב דמי ,' ... ובמציאת חרש שוטה וקטן, כדמוקי ליה התם, דאין פסול מן התורה אלא משום דרכי שלום.

2.

Source (cont.): ... and the Gemara explains that 'A Gazlan does not pay for the article ... , and it speaks about the finding of a Cheresh, Shoteh and Katan, as the Gemara there establishes it, who are not Pasul min ha'Torah, only because of Darkei Shalom (Gitin, 57b).

7)

TOSFOS DH CHAMSAN YAHIV D'MEI

תוס' ד"ה חמסן יהיב דמי

(Summary: Tosfos clarifies the issue and reconciles it with a number of other Sugyos.)

וכשלא אמר 'רוצה אני ,'כדמפרש.

(a)

Clarification: Where the owner does not give his consent, as the Gemara explains ...

אבל מן התורה אינו פסול אלא היכא דלא יהיב דמי, אבל היכא דיהיב דמי, כשר, אע"ג דלא אמר 'רוצה אני ...'

1.

Clarification (cont.): ... though min ha'Torah, he only becomes Pasul if he does not pay for the object, but where he does, he remains Kasher even if he did, and even if the owner did not say 'Rotzeh Ani'.

אע"פ שעובר על לאו ד"לא תחמוד" ...

(b)

Implied Question: And despite the fact that he transgresses the La'av of "Lo Sachmod" ...

הא אמרי' בפרק שנים אוחזין (ב"מ דף ה: ושם ד"ה בלא) "לא תחמוד" לאינשי בלא דמי משמע להו.

1.

Answer: ... the Gemara states in Perek Sh'nayim Ochzin (Bava Metzi'a, Daf 5b and 6a, See Tosfos there DH 'be'Lo') that people understand "Lo Sachmod" to mean that one does not pay for the article.

וההיא דסוף מכילתין (דף קיט.) דמייתי "מחמס בני יהודה , " ד'אפילו היכא דיהיב דמי, הוה כאלו נוטל נשמתו' ...

(c)

Implied Question: And as for the case cited at the end of the Masechta (Daf 119a), based on the Pasuk "me'Chamas B'nei Yehudah" - that even where he pays for the article, it is as if he takes his Soul'? ...

לאו דרשה גמורה היא, אלא אסמכתא בעלמא- ד'חמסן' דקרא היינו גזלן דלא יהיב דמי.

1.

Answer: ... that is not a proper D'rashah, only an Asmachta - since the 'Chamsan' of the Torah is synonymous with a Gazlan, who does not pay for what he steals.

וא"ת, כיון דחמסן דיהיב דמי פסול מדרבנן, א"כ כי אמרי' בפ' שנים אוחזין (ב"מ ד' ה: ושם ד"ה בלא) 'אלא הא דאמר רב הונא משביעים אותו שבועה שאינה ברשותו, נימא "מיגו דחשיד ... ?"...

(d)

Question: Seeing as a Chamsan who pays money is Pasul mi'de'Rabanan, when the Gemara says in Perek Shenayim Ochzin (Bava Metzi'a, Daf 5b and 6a) 'But when Rav Huna says that we make him swear that the article is not in his domain, why do we not say "Migu (since he is suspect on money issues, he is also suspect on swearing falsely)?" ...

ומשני, 'מורה ואומר דמי קיהיבנא מ"מ' ...

1.

Question (cont.): ... and the Gemara answers that 'He allows himself a Heter by saying that after all, he did pay for it' (and he is therefore not considered a suspect).

מה תירץ בכך? אם הוא מעכב הפקדון בידו ורוצה ליפטר בדמים בעל כרחו של בעלים, הרי הוא חמסן ופסול לשבועה מדרבנן...

2.

Question (cont.): ... what is the Gemara's answer? If he retains the security and wants to exempt himself with money against the wishes of the owner, he is nevertheless a Chamsan and is disqualified from taking an oath mi'de'Rabanan ...

ואכתי נימא 'מיגו דחשיד ...'?

3.

Question (concl.): ... in which case we ought still to say "Migu de'Chashud a'Mamona ... ?'

וי"ל, דמ"מ בגזלן דאורייתא אין להוכיח שלא יהא חשוד א'שבועתו?

(e)

Answer #1: In any event, one cannot prove from there that by a Gazlan d'Oraysa, he will not also be suspect on a Shevu'ah.

ועוד, דחמסן דרבנן כשר הוא, ואינו פסול עד שיכריזו עליו...

(f)

Answer #2: Moreover, a Chamsan de'Rabanan is in fact, Kasher, and is not Pasul until they announce that he is ...

כדאמר בפ' זה בורר (סנהדרין ד' כו:).

1.

Source: ... as the Gemara states in Perek Zeh Borer (Sanhedrin, Daf 26b).

ואפילו אם הוא ידוע שנעשה חמסן בענין זה, שמא לא ראו חכמים לפוסלו בכך ...

(g)

Answer #2 (cont.): ... because even if it is known that he is a Chamsan in this case, perhaps the Chachamim did not see fit to disqualify him on account of it ...

וגם לא להכריז אלא דוקא כי שקיל וחטיף בזרוע בעל כרחייהו דבעלים.

1.

Answer #2 (concl.): And also not to announce, unless he grabbed the article by force, against the owner's will.

והמקשה דקא פריך 'נימא מיגו דחשיד ...', אע"ג דהא ודאי קים לן דגזלן דרבנן בעי הכרזה ואינו נפסל עד אחר הכרזה כל עיקר, לא הביא דברי רב הונא ...

(h)

Implied Question: Whereas the questioner (there) who asks why we don't say 'Migu de'Chashid a'Mamona ... ', in spite of the clear ruling that a Gazlan de'Rabanan requires a declaration and does not become Pasul at all until after it, did not cite Rav Huna ...

אלא משום דמקשה 'והא קעבר ב"לא תחמוד" '?

(i)

Answer #1: ... only on account of the question that the sinner transgresses the La'av of "Lo Sachmod".

א"נ, הכי מקשה -כיון שפטר עצמו במה שטען נגנבו או נאבדו, ואינו משלם דמים אלא לפי שאינו רוצה לישבע, ואם היה פוטרו מן השבועה לא היה משלם כלום...

(j)

Alternative Interpretation of Question: What the Gemara asks is that - since he exempts himself by claming that the article was stolen or lost, and he only pays up in order to avoid taking an oath, and would not agree to pay if he would be exempt from the Shevu'ah ...

א"כ, נימא 'מיגו ?...'

1.

Alternative Interpretation of Question (cont.): In that case, why do we not say 'Migu ... ?'

ומשני 'מורה ואומר - ' ... וגם אם היה פוטרו מן השבועה, שמא כמו כן היה משלם דמים, לפי שמעכב הפקדון בידו...

2.

Answer: 'He allows himself a Heter and says ... '. So that, even he were to be exempt from the Shevu'ah, he may also have paid, seeing as he is holding on to the Pikadon ...

ולהכי לא חשיד א'ממונא.

3.

Answer #2 (concl.): ... and that explains is why he is not suspect on the money.

62b----------------------------------------62b

8)

TOSFOS DH PESULAH KE'SUCCAH U'CHE'MAVOY

תוס' ד"ה פסולה כסוכה וכמבוי

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not Say 'Yim'at'.)

תימה, דהוה ליה למימר 'ימעט' ...

(a)

Question: Why does the Gemara not say 'Yim'at' ...

כדאמרי' בריש מסכת סוכה (דף ב.) 'מבוי דרבנן תני תקנתא'.

1.

Source: ... like it says in Maseches Succah (Daf 2a) - 'Mavoy de'Rabanan the Tana mentions the Takanah'.

וי"ל, משום דבעי למימר 'כסוכה ,'נקט לשון 'פסולה.'

(b)

Answer #1: Because he wants to say 'Like a Succah', it uses the Lashon 'Pesulah'.

אי נמי, לפי שהיה צריך להאריך בלשון ולומר 'יכבה וימעט ויחזור וידליק

(c)

Answer #2: Alternatively, because it would then have had to use a more lengthy Lashon and say 'He should extinguish it, lower it and rekindle it' ...

דלמעט כמו שהיא מודלקת לא סגי...

1.

Reason: ... since to lower it in its lit state would not suffice

כדאמרינן בפ' במה מדליקין (שבת דף כב:) 'הדליקה בפנים והוציאה בחוץ, לא עשה ולא כלום'

2.

Source: ... as the Gemara states in Perek Bameh Madlikin (Shabbos, Daf 22b) 'If he lit it inside and then carried it outside, he has done nothing'.

והכא נמי לא שנא.

(d)

Conclusion: And the same will apply here.

9)

TOSFOS DH MERUBEH: MI KATANI EIN BEIN ETC.

תוס' ד"ה מרובה: מי קתני אין בין כו'

(Summary: Tosfos reconciles the inference with the Mishnah in Megilah.)

משמע הכא היכא דתני 'אין בין,' לא שייך למימר 'תנא ושייר.'

(a)

Inference: It implies here that wherever it says 'Ein Bein', one cannot say 'Tana ve'Shayer'.

והקשה הר"י מאורלינ"ש מהא דתנן בפ"ק דמגילה (ד' ח. ושם ד"ה אין) 'אין בין נדרים לנדבות אלא שהנדרים חייב באחריותן ונדבות אינו חייב באחריותן.'

(b)

Question: The Ri from Orleans queries this from the Mishnah in the first Perek in Megilah (Daf 8a, See Tosfos DH 'Ein') 'Ein Bein Nedarim u'Nedavos Ela she'ha'Nedarim Chayav be'Acharayusan, u'Nedavos Eino Chayav be'Acharayusan'.

ואכתי הא איכא שהנדבה באה מן המעשר ונדר שהוא דבר שבחובה, אין באה אלא מן החולין ...

1.

Question (cont.): How about the fact that a Nedavah can be purchased from Ma'aser whereas a Neder, which is an obligation, can only be purchased from Chulin ...

כדתנן בהתודה (מנחות ד' פא.)?

2.

Source: ... as we learned in 'ha'Todah' (Menachos, Daf 81a)?

וי"ל, דהתם לא בא למנות כל ענין שנדר ונדבה חלוקים זה מזה, אלא בא לומר שאין חיוב הבאה בזה יותר מבזה אלא אחריות...

(c)

Answer #1: The Tana there is not coming to list all the differences between Neder and Nedavah, just that the sole Chiyuv of the one that is greater than the other is that of 'liability' ...

אבל לענין 'בל תאחר' זה וזה שוין.

1.

Answer #2 (cont.): ... and that regarding 'bal Te'acher' (bringing the Korban after its time) they are equal.

וכן 'אין בין שבת ליום הכפורים' לא איירי לכל דברים שביניהם כגון איסור אכילה ...

(d)

Precedent #1: And in the same vein, 'Ein Bein Shabbos le'Yom ha'Kipurim ... ' (Megilah, Daf 6b) is not coming to list all the differences between them - such as the prohibition of eating -

וכן 'אין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד' -לא איירי בחומר שבשניהם כגון לאו ומיתה, אלא בדבר האסור או מותר לעשות בהן.

1.

Precedent #2: And similarly, 'Ein Bein Yom-Tov le'Shabbos Ela Ochel Nefesh Bil'vad' (Ibid.) is not concerned with the stringencies with one over the other - such as La'av and Misah - only with what one may or may not, do with them.

ועוד י"ל' דהך משנה דמגילה שנויה במסכת קנים (פ"א מ"א) גבי 'עולת העוף ועולה בין נדר בין נדבה אין באה מן המעשר' -כיון דאין בה אכילת אדם...

(e)

Answer #2: Alternatively, the Mishnah in Megilah is also cited in Masec"hes Kinim (Perek 1, Mishnah 1) in connection with 'Olas ha'Of ve'Olah bein Neder bein Nedavah, Ein Ba'ah min ha'Ma'aser - Since it is not eaten ...

כדדריש בסיפרי בפ' "עשר תעשר" -ת"ל "ואכלת ושמחת," שמחה שיש בה אכילה, יצאו עולות שאין עמהן אכילה.

1.

Source: ... as the Sifri Darshens in the Parshah of "Aser Te'aser" (in Re'ei) - 'Talmud Lomar "ve'Achalta ve'Samachta" a Simchah that includes eating, to preclude Olos that are not eaten.'

ואין להאריך כאן יותר.

(f)

Conclusion: But this is not the place to elaborate.

10)

TOSFOS DH MERUBEH KATANI TANA VE'SHAYER

תוס' ד"ה מרובה קתני תנא ושייר

(Summary: Tosfos discusses as to why in the first Lashon, the Gemara does not say 'Tana ve'Shayer'.)

לשון ראשון דמייתי סייעתא לא בעי למימר דשייר ...

(a)

Explanation #1: In the first Lashon that it cites as a proof (for Rebbi Chiya bar Aba) the Gemara does not need to say 'Shiyer' ...

דסבר ההוא לישנא דכיון דקתני 'מרובה,' אין לומר 'שייר' כמו ב'אין בין . '

1.

Reason: ... because it maintains that since it says 'Merubeh', one cannot say 'Shiyer', just as we say by 'Ein Bein'.

וכן משמע הלשון דקאמר בלישנא בתרא 'מי קתני "אין בין"? "מרובה" קתני'! ...

(b)

Support: And this is implied in the wording of the second Lashon ''Does it say 'Ein Bein'? It says 'Merubeh!' ...

משמע שתחילה היה סבור ד'מרובה' הוי כמו 'אין בין. '

1.

Support (cont.): ... implying that the Gemara initially thought that 'Merubeh' is equivalent to 'Ein Bein'.

וא"ת, ומאי שייר דהאי שייר?

(c)

Question: What else does the Tana omit that enables it to omit this?

וי"ל, דשייר טענת גנב באבידה ...

(d)

Answer #1: It omits Ta'anas Ganav by (an) Aveidah (that he finds) ...

דדריש לקמן רבי יוחנן ד'משלם כפל', ואי טוען טענת גנב בפקדון, לא משלם ארבעה וחמשה בטבח ומכר...

1.

Source: ... since Rebbi Yochanan Darshens later (Daf 63a) that he pays Kefel, and if he claims that it was stolen by a Pikadon, he does not pay Arba'ah va'Chamishah in the event that he Shechts or sells it ...

הכי נמי טוען טענת גנב באבידה.'

2.

Conclusion: And the same will apply should he claim Ta'anas Ganav by Aveidah.

ועוד, שמשייר שותף שגנב מחבירו ושותפין שגנבו, דלא משלם ארבעה וחמשה, כדאמר לקמן בפירקין (ד' עח:).

(e)

Answer #2: Furthermore, the Tana omits someone who steals from his partner and partners who steal, who do not pay Arba'ah va'Chamishah, as the Gemara will say later in the Perek.

ועוד יש מפרשים דאין לחוש הכא אם אינו משייר כי אם דבר אחד.

(f)

Explanation #2: Others explain that it wouldn't matter here, even if the Tana would not omit anything else ...

כיון דלא נחת למניינא, אלא דגלי לן שיש ריבוי בכפל מארבעה וחמשה.

1.

Reason: ... since the Tana is not concerned with numbers, and is only coming to teach us that there are more cases of Kefel than there are of Arba'ah va'Chamishah.

11)

TOSFOS DH YATZ'U KARKA'OS ETC

תוס' ד"ה יצאו קרקעות כו'

(Summary: Tosfos explains why we cannot ascribe the need for the Pasuk to the fact that they are precluded from a Shevu'ah, and consequently they are not subject to Kefel by To'en Ta'anas Ganav, either.)

וא"ת, כיון דאמעיטי משבועה, כדאמרינן בפרק הזהב (ב"מ ד' נז:), תיפוק ליה דאין בהם כפל בטוען טענת גנב, דלא משלם אלא בשבועה - כדאמרינן לקמן בשמעתין?

(a)

Question: Since they (Karka'os) are precluded from a Shevu'ah, as the Gemara says in Perek ha'Zahav (Bava Metzi'a, Daf 57b) why not ascribe the Pasuk to the fact that they are not subject to Kefel by To'en Ta'anas Ganav, who only pays when there is a Shevu'ah, as the Gemara says later in the Sugya (Daf 63b)?

וליכא למימר דאצטריך לקופץ ונשבע...

(b)

Refuted Answer: The answer cannot be that we need it for where he jumps in and swears (of his own accord) ...

דבהגוזל קמא (לקמן ד' קו.) מוכח דלא משלם אא"כ ב"ד משביעין אותו.

1.

Refutation: ... because in ha'Gozel Kama (later, on Daf 106a) it is evident that he does not pay unless it is Beis-Din who initiate the Shevu'ah.

וי"ל, דאצטריך להיכא דנשבע ע"י גלגול...

(c)

Answer: We need it for where he swears via a Gilgul Shevu'ah ...

כדתנן (קדושין ד' כו.) 'זוקקין הנכסים שיש להם אחריות עם הנכסים ... לישבע עליהן'.

1.

Source: ... as we learned in the Mishnah in Kidushin (Daf 26a) 'Property with Achrayus (Karka) causes one to also swear on property without Achrayus (Metaltelin)'.

ומיהו לפי מאי דמסקינן לקמן האי 'כל' ריבוי הוא, מדלא כתיב הני פרטי גבי כסף וכלים' וס"ל דכפל ושבועה הכל אחד, ניחא...

(d)

Alternative Answer: However, according to the Gemara's Maskana later (on Daf 63b) 'This "Kol" is a 'Ribuy', since the Torah did not write the P'ratim by Kesef ve'Keilim', and he also holds that Kefel and Shevu'ah are one and the same, the matter is resolved (anyway) ...

דליכא אלא חד קרא לתרוייהו.

1.

Alternative Answer (cont.): ... seeing as there is only one Pasuk for both of them.

וא"ת, וגניבה בקרקע היכי שייכא?

(e)

Question: How can one steal Karka?

וי"ל, במשיג גבול.

(f)

Answer #1: By moving the borders ...

א"נ, במחובר לקרקע ...

(g)

Answer #2: ... or by stealing things that are attached to the ground ...

כי ההיא די' גפנים טעונות וטוען שנגנבו לו ה', ונמצא שהוא גנבם (שבועות ד' מב:).

1.

Precedent: Such as the case in Shevu'os, Daf 42b) where 'Ten laden vines were stolen, the Nifkad claims that there were only five, and it later transpires that he stole them'.

12)

TOSFOS DH YATZ'U SH'TAROS

תוס' ד"ה יצאו שטרות

(Summary: Tosfos explains why the Gemara needs a Pasuk to preclude Sh'taros.)

ואם תאמר, למה לי קרא למעט מכפל, והא אפי' אבדו בידים לא משלם קרן, למאן דלא דאין 'דינא דגרמי?'

(a)

Question: Why is a Pasuk required to preclude Sh'taros from paying double, bearing in mind that, even if one destroys it with one's hands he is Patur from paying even the Keren - according to the opinion that does not declare 'Dina de'Garmi' Chayav? ...

ואפי' מאן דדאין, לא הוו אלא מדרבנן, כדפרישית בסוף [הפרה] (ד' נד. ד"ה חמור)?

1.

Extension of Question: ... and even according to the one who does, it is only mi'de'Rabanan, as Tosfos explains at the end of 'ha'Parah' (Daf 54a, DH 'Chamor').

וי"ל, כיון דאי איתיה לשטר בעין, חייב להחזיר, (משלם) סלקא דעתך דכשמחזיר [משלם] (מחזיר) הכפל עמו.

(b)

Answer: Seeing as, if the Sh'tar was still in existence, he would be Chayav to return it, we would have thought that when he returns it, he pays the Kefel together with it (See Hagahos ve'Tziyunim).