TOSFOS DH CHAYVEI MALKIYOS MINAYIN ASYA RASHA RASHA (continued from previous Amud)
תוס' ד"ה חייבי מלקיות מנין אתיא רשע רשע
(Summary: Tosfos continues discussing the Gezeirah Shavah "Rasha" "Rasha".)
לאו משום דלית ליה לרבא "רשע" "רשע," אלא משום שאין צריך,דמגופיה דקרא שמעינן דאין משלשים במכות.
Answer: ... that is not because Rava doesn't hold of "Rasha" "Rasha", but because, seeing as we can learn the issue of not dividing the Malkos from the Pasuk itself, it is not needed.
ובאלו נערות (כתובות דף לה. ושם) גבי 'חייבי מלקיות שוגגין ודבר אחר, ' דאמר ר"ל "בפירוש ריבתה תורה חייבי מלקיות כחייבי מיתות." היכן ריבתה תורה? אביי אמר "רשע" "רשע;" רבא אמר "מכה" "מכה" ...
Question #1: And in 'Eilu Na'aros' (Kesuvos, Daf 35a & 35b) , where Resh Lakish, in connection with 'Chayvei Malkiyos plus something else', said that ' "The Torah explicitly equates Chayvei Malkiyos with Chayvei Misos". Where? Abaye says "Rasha" "Rasha", Rava, "Makeh" "Makeh" ...
התם ודאי לא דריש רבא "רשע" "רשע?"
Question #1 (cont.): ... there it is clear that Rava does not Darshen "Rasha" "Rasha"?
וכן ר' יוחנן פליג א'ר"ל ומחייב חייבי מלקיות שוגגין בתשלומין,
Question #1: Rebbi Yochanan too argues with Reish Lakish and obligates Chayvei Malkos Shogegin to pay,
וכן בההוא פירקא (דף לז.) אמר גבי "לא יהיה אסון, ענוש יענש;" והא מהכא נפקא, מהתם נפקא "כדי רשעתו," 'משום רשעה אחת אתה מחייבו ... ?' ...
Question #2: And similarly, in the same Perek (Daf 37a) where he says, in connection with "Lo Yih'yeh Ason, Anosh Ye'anesh". Do we learn this from here? Surely we learn it from the Pasuk "K'dei Rish'aso" - 'One can declare him Chayav on account of one evil deed, but on account of two' ?
ומסיק 'חדא במיתה וממון וחדא במלקות וממון' - לא דריש "רשע" "רשע" ...
Question #2 (cont.): And the Gemara concludes 'One (we need) for Misah and Mamon, the other, for Malkos and Mamon' - he does not Darshen "Rasha" "Rasha". ...
והיינו טעמא דרבא ור' יוחנן וההיא סוגיא )ד(סברי דלא דרשי' "רשע" "רשע" אלא לענין דברים שהן בגוף המלקות...
Answer: The reason of Rava and Rebbi Yochanan and that Sugya is because they hold that we only Darshen "Rasha" "Rasha" with regard to issues that are connected to the actual Malkos itself ...
דקרא ד"רשע" בגוף המלקות כתיב- "והיה אם בן הכות הרשע," אבל לפטור מממון שהוא בהדי מיתה ומלקות שאין בגוף המלקות לא דרשינן...
Answer (cont.): ... seeing as the Pasuk of "Rasha" is written in connection with the actual Malkos - "Vehayah Im bin Hakos ha'Rasha", but not with regard to Mamon together with Misah and Malkos which are not connected to the actual Malkos.
אבל מ"מכה" ") מכה(" יליף לה רבא שפיר, דבתשלומין כתיב "מכה בהמה ישלמנה."
Answer (cont.): But from "Makeh" ("Makeh") Rava does learn it, since the Pasuk "Makeh Beheimah Yeshalmenah" is written in connection with payment ...
ואביי אית ליה אפי' התם ג"ש ד"רשע" "רשע" .
Answer (concl.): Though Abaye holds of "Rasha" "Rasha" even there.
וסוגיא דהתם גבי "רשעתו" אליבא דרבא אתיא...
Conclusion: And the Sugya there in connection with "Rish'aso" goes according to Rava ...
ואביי הוה מוקי כרבי מאיר במיתה ומלקות, דמלקות וממון לא צריך קרא דאתיא "רשע" "רשע".
Conclusion: ... and Abaye would establish it like Rebbi Meir by Misah and Malkos; because a Pasuk for Malkos and Mamon is not necessary since we learn it from "Rasha" "Rasha".
TOSFOS DH VE'CHEIN HAYAH REBBI YEHUDAH POTRO MI'KOL DINIM SHE'BA'TORAH
תוס' ד"ה וכן היה רבי יהודה פוטרו מכל דינים שבתורה
(Summary: Tosfos discusses why Rebbi Yehudah then sees fit to exempt him from Boshes via "Einecha" "Einecha".)
תימה, א"כ, מאי איריא דפטר ר' יהודה בבושת לעיל, ולמה לי ג"ש ד"עיניך" "עיניך ? "
Question: If so, why does Rebbi Yehudah need to exempt him from Boshes earlier, and why does he need the Gezeirah Shavah of "Einecha" "Einecha"?
ונראה לר"י, שלבסוף חזר בו ר' יהודה ממה שהיה פוטרו מבושת לבד, כשמצא דרשה לפוטרו ממיתה וגלות.
Answer #1: The Ri explains that Rebbi Yehudah ultimately retracted from exempting a blind person from Boshes alone, once he discovered the D'rashah to exempt him from Misah and Galus.
א"נ, אי לאו דגלי ג"ש ד"עיניך" לפטור סומא, הוה סברא למדרש גבי גלות כר' מאיר.
Answer #2: Alternatively, if not for the Gezeirah Shavah of "Einecha" "Einecha" that exempts him (from Boshes), it would be logical to Darshen the Pasuk by Galus like Rebbi Meir.
TOSFOS DH VE'CHEIN HAYAH REBBI YEHUDAH POTRO MI'KOL HA'MITZVOS HA'AMUROS BA'TORAH
תוס' ד"ה וכן היה ר' יהודה פוטרו מכל המצות )האמורות( שבתורה
(Summary: Tosfos reconciles Rebbi Yehudah here with Rebbi Yehudah in Megilah and explains the difference between a blind man and a woman and a blind man and a Katan in this regard.)
תימה, הא דתנן בפרק הקורא את המגילה (מגילה דף כד. ושם) רבי יהודה אומר, 'כל שלא ראה מאורות מימיו, לא יפרוס על שמע... '
Question: In the Mishnah in 'ha'Korei es ha'Megilah' (Megilah, Daf 24a [See Tosfos there, DH 'Mi']) Rebbi Yehudah says that whoever has never seen the light in his life cannot be 'Poreis al Sh'ma' ...
אפי' ראה ונסמא נמי אמר הכא דפטור מכל המצות, והיאך יפרוס על שמע להוציא אחרים?
Question (cont.): But does he not say here that he is Patur from all Mitzvos even if he once saw and became blind, so how can he render others Yotzei their obligation?
ובירושלמי דמוקי 'שלא ראה מאורות מימיו' ביושב בבית אפל [או] שנולד במערה ואינו סומא, א"ש...
Answer: There is no problem according to the Yerushalmi, which establishes 'Someone who has never seen the light in his life' by a person who is sitting in a dark house or who was born in a cave - but who is not blind.
אבל בגמרא דידן משמע דמיירי בסומא ממש, דמפרש טעמא דרבי יהודה דאמר 'אין פורס' ,משום דאין נהנה מן המאורות ...
Question (cont.): Only our Gemara (in Megilah, Daf 24b) it seems, establishes it literally by a blind person, seeing as it gives Rebbi Yehudah's reason (that he cannot be Poreis al Sh'ma) as the fact that he derives no benefit from the luminaries ...
ורבנן [סברי] אית ליה הנאה, כר' יוסי...
The Rabanan: And as for the Rabanan, who maintain that he does, this is because they hold like Rebbi Yossi ...
שראה סומא ואבוקה בידו, אמר ליה 'בני, אבוקה זו למה'? אמר ליה 'כל זמן שאבוקה זו בידי, בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתים
The Reason: ... who once asked a blind man whom he found holding a torch why he needed a torch, to which he replied that it was so that as long as he was holding it, people would see him and come and save him from falling into a pit ...
... 'והאי טעמא לא שייך אלא בסומא ממש ?'
Question (concl.): ... and this reason will only pertain to a person who is actually blind?
ונראה דאף ע"ג דפטר ר' יהודה סומא מכל המצות, מ"מ מדרבנן חייב ...
Answer: It seems that although Rebbi Yehudah exempts a blind man from all the Mitzvos, he nevertheless obligates him mi'de'Rabanan ...
דאע"ג דאשה מיפטרא במצות עשה שהזמן גרמא, ולא מחייבינן לה אפילו מדרבנן...
Implied Question: ... because even though a woman, who is Patur from Mitzvos Asei that are time-related, is not obligated even mi'de'Rabanan ...
משום שיש מצות הרבה דמחייבת בהו, אבל סומא אי פטרת ליה מכל המצות אפי' מדרבנן, א"כ ה"ל כמו נכרי שאין נוהג בתורת ישראל כלל...
Answer: That is because there are many Mitzvos which they are still Chayav. A blind man on the other hand, if he would exempt from all Mitzvos even mi'de'Rabanan, he would end up like a Nochri who does not live according to Toras Yisrael at all ...
ולכך אותו שלא ראה מאורות מימיו, אפילו מדרבנן לא יפרוס על שמע, כיון דלית ליה הנאה...
Answer (cont.): Consequently, although someone who has never seen light at all cannot be Poreis al Sh'ma even mi'de'Rabanan, since he derives no benefit ...
אבל אם ראה ונסתמא, חייב מדרבנן ומוציא אחרים ידי חובתן דאחרים נמי לא מחייבי אלא מדרבנן...
Answer (concl.): ... one who was once able to see but who became blind, is Chayav mi'de'Rabanan, and can therefore also be Motzi others, whose obligation is also only mi'de'Rabanan ...
דק"ש דרבנן היא, כדאמר ב'מי שמתו' (ברכות דף כא.).
Source: ... since K'ri'as Sh'ma is mi'de'Rabanan, as the Gemara states in 'Mi she'Meiso' (B'rachos, Daf 21a).
ולא דמי חיוב דסומא לחיובא דקטן שהגיע לחינוך... שאינו אלא לחנכו, דאע"ג דחייב מדרבנן, אין פורס על שמע להוציא אחרים ידי חובתן.
A Suma & a Katan: Nor is his Chiyuv comparable to that of a Katan, who has attained the age of Chinuch ... which is only in order to educate him, which is why, even though he is Chayav mi'de'Rabanan, cannot be Poreis al Sh'ma in order to render others Yotzei their obligation (See Mesores ha'Shas).
TOSFOS DH BE'EVED CANA'ANI SHE'LO PATUR MI'KULAM
תוס' ד"ה בעבד כנעני שלו פטור מכולם
(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Gitin.)
וא"ת, והא ברפואתו חייב?
Question: But is he not Chayav to cure him? ...
כדקאמר בפ"ק דגיטין (דף יב: ושם) גבי 'קוטע יד עבדו של חבירו, נותן שבתו ורפואתו לרבו... '
Source: ... as the Gemara states in the first Perek of Gitin (Daf 12 [See Tosfos DH 'Shevacho']) in connection with someone who severs the hand of his friend's Eved - 'He pays his Sheves and his Refu'ah to his master' ...
ופריך 'רפואתו דידיה היא דבעי איתסויי ביה? 'ומשני 'לא צריכא דאמדוהו לה' יומי ועבדו סמא חריפא ואיתסי בתלתא יומי.
Source (cont.): ... and in reply to the question that the Refu'ah belongs to the Eved in order to attain a cure, the Gemara answers that it speaks where they assessed him for five days, and he made a sharp ointment that cured him in three.
וי"ל, דה"נ 'פטור מכולם' היינו מן היתרון דאמדוהו בה' ואיתסי בג'.
Answer #1: Here too, 'Patur mi'Kulam' refers to the excess where they assessed him for five days, and he cured him in three.
ואם תאמר, ותפשוט ממתני' דיכול הרב לומר לעבד 'עשה עמי ואיני זנך' מדפטור משבת?
Question: Why can we not prove from the Mishnah that 'A master can say to his Eved 'Work for me but I will not feed you!' - from the fact that he is Patur from Sheves?
וי"ל, דהכא מיירי בזן את העבד.
Answer: It speaks here where he feeds the Eved.
ומיהו קשה, מאי קמ"ל רבי יוחנן שנותן רפואתו לרבו, דהיינו היתרון דאתסי בג', מתני' היא ד'פטור מכולם' ?
Question: What is Rebbi Yochanan coming to teach us when he says that he gives the Refu'ah to his master, which (as we just explained) is the excess after he cured him in three days - that is precisely what the Mishnah says 'Patur mi'Kulam'?
ע"כ נראה שיש לחלק בין אחרים חובלין בו בין להרב עצמו חובל בו...
Answer #2: It therefore seems that we need to differentiate between others who wound the Eved and the master himself ...
שכבר זכה בכל.
Reason: ... who has already acquired everything (See Mesores ha'Shas).
TOSFOS DH KEIVAN DE'AKNI LEIH RACHMANA SH'VACH NE'URIM LA'AV
תוס' ד"ה כיון דאקני ליה רחמנא שבח נעורים לאב
(Summary: Tosfos discusses the source that Rashi presents.)
פי' בקונטרס דכתיב "בנעוריה בית אביה" ' ,כל שבח נעורים לאביה' .
Explanation #1: Rashi cites the Pasuk "bi'Ne'urehah Beis Avihah", 'Kol Sh'vach Ne'urim le'Avihah'.
וב'שנים אוחזין' (ב"מ דף יב. ושם) גבי 'מציאת בנו ובתו הקטנים' נמי פי' דבתו מציאתה לאביה משום ד'שבח נעורים לאביה. '
Explanation #1 (cont.): And in 'Shenayim Ochzin' (Bava Metzi'a, Daf 12a & 12b) too, in connection with 'The findings of one's small son and daughter', he explains that the findings of a daughter belong to her father due to 'Sh'vach Ne'urim le'Avihah'.
וקשה לפירושו, דבריש פרק קמא דקדושין (דף ג: ושם) ובאלו נערות (כתובות דף מ:) אמר ד'הוא בהפרת נדרים הוא דכתיב' ולא ילפינן מהתם שאר דברים?
Question: At the beginning of the first Perek of Kidushin (Daf 3b) and in 'Eilu Na'aros' (Kesuvos, Daf 40b) the Gemara states that that ("bi'Ne'urehah Beis Avihah") refers to Hafaras Nedarim, and that we do not learn anything else from there?
ונראה דבכל דוכתי דנקיט 'שבח נעורים ,'לסימנא בעלמא נקטיה, ולא משום דמפיק מ"נעוריה ."
Answer: It therefore seems that wherever the Gemara mentions 'Sh'vach Ne'urim', it does so merely as a 'Siman', but not because we learn it from "Ne'urehah".
ובשמעתין נמי פירש בקונטרס בסוף דבריו דכסף קדושין שלו, דאי בעי מסר לה למנוול ומוכה שחין...
Explanation #2: In our Sugya too, at the end of his commentary, Rashi explains that the money of the Kidushin belong to him (the father) since if he wants, he can hand her over to someone who is ugly or to a leper ...
ומציאתה נמי לאב משום איבה, כדמפרש גמרא בפרק נערה שנתפתתה (שם דף מו: ושם) דחיישינן שמא מתוך שנאה שלא תתן לו מציאה, ימסרנה למנוול ומוכה שחין.
Explanation #2 (cont.): And that her findings belong to him because of 'Eivah' (discord), as the Gemara explains in Perek Na'arah she'Nispatsah (Ibid, Daf 46b & 47a), because we suspect that perhaps, as a result of the hatred that not giving him her findings fosters, he will hand her over to an ugly person or to a leper.
ומבעיא ליה לרבי אלעזר בחבלה ...
Explanation #2 (concl.): And Rebbi Elazar asks what the Din will be concerning Chavalah ...
דאע"ג דאין שייך בה איבה, דלא קפיד במידי דאית להו צערא בגופייהו, כדאמר לקמן...
Implied Question: Because even though 'Eivah' is not applicable, since he (the father) is not particular about something that causes them (daughters) pain, as the Gemara will say shortly ...
מ"מ ראוי הוא להיות של אב משום דאפחתה מכספה.
Answer: ... it is nevertheless befitting (for the Chavalah) to go to the father, seeing as it detracts from her value.
87b----------------------------------------87b
TOSFOS DH AMAR LEIH LO ZICHSAH TORAH LA'AV ELA SH'VACH NE'URIM BI'LEVAD
תוס' ד"ה א"ל לא זיכתה תורה לאב אלא שבח נעורים בלבד
(Summary: Tosfos clarifies the Machlokes and reconciles Rav and Rebbi Yochanan with a Beraisa in Kesuvos.)
לסימנא בעלמא נקט האי לישנא כדפי'...
Clarification: The Gemara uses this expression merely as a Siman, as Tosfos explained on Amud Alef ...
ואפי' פצעה בפניה דאפחתה מכספה, קסבר רב דלית ליה לאב מידי; וכן ר"ל לקמן.
Clarification (cont.): And even if he wounded her in the face, and detracted from her value, Rav holds that her father does not receive anything, and so does Resh Lakish later (in the Sugya).
ור"י פליג וס"ל דאם פצעה בפניה, חבלתה של אב.
Clarification (concl.): But Rebbi Yochanan disagrees, and holds that if he wounded her in the face, the Chavalah goes to the father.
וא"ת, והיכי פליגי רב ור"ל אר' יוחנן ,והא בריש נערה [שנתפתתה] (כתובות ד' מג: ושם) משמע בברייתא דחבלה דפצעה בפניה הויא לאב?
Question: How can Rav and Resh Lakish argue with Rebbi Yochanan, when, at the beginning of Na'arah she'Nispatsah (Kesuvos, Daf 43b [See Tosfos DH 'she'Patz'ah']) the Beraisa implies that the Chavalah of wounding a girl's face belongs to the father?
וי"ל, דהתם מיירי בפחיתת כסף שעד ימי נערות, שתצא מרשות אב -שהיתה נפחתה דבר מועט אם היה רוצה למוכרה; אותו דבר מועט כ"ע מודו דלאב הויא דהיינו שבח נעורים גמורים ...
Answer #1: It speaks there about the girl's devaluation up to the time that she becomes a Na'arah, when she leaves her father's jurisdiction. This constitutes a small drop in price should he want to sell her; that small amount, it is unanimously agreed, goes to the father, as that is genuine 'Sh'vach Ne'urim' ...
והכא נחלקו בכל הפחיתה שהיא נפחתת כל ימיה בפציעה זו, אף לאחר שכלו ימי הנעורים...
Answer #1 (cont.): ... whereas here they are arguing over a full devaluation, where the devaluation is permanent, and lasts even beyond the period of Na'arus ...
דס"ל לרב ולר"ל דדידה הוי, ור' יוחנן סבר דהואיל ואירע פחיתה זו בנערותה, תהא כולה לאב.
Answer #1 (concl.): ... that is where Rav and Resh Lakish hold that it belongs to her, and Rebbi Yochanan, that it all goes to her father.
א"נ, הכא פליגי במה שהיא נפחתת לקדושין, דס"ל לרב ולר"ל דלא זכי ליה אלא קדושין ממש; והתם בהפסד מעשה ידיה דלא תמצא לה קונים.
Answer #2: Alternatively, they are arguing here where she is devalued with regard to Kidushin, and Rav and Resh Lakish maintain that the father only acquires the actual Kidushin; whereas there it is speaking about the loss of her work, as a result of which nobody will want to purchase her.
TOSFOS DH KA'AN BI'SEMUCHIN AL SHULCHANO
תוס' ד"ה כאן בסמוכין על שלחנו כו'
(Summary: Tosfos clarifies this Sugya according to the two opinions in Bava Metzi'a, with regard to the definition of a Katan and a Gadol.)
אור"י, למ"ד בפרק קמא דב"מ (ד' יב: ושם) גבי מציאת בנו ובתו הקטנים שהוא לאב- 'לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש, אלא גדול וסמוך על שלחן אביו זהו קטן, וקטן שאין סמוך על שלחן אביו זהו גדול... '
Opinion #1: The Ri explains that, according to the opinion in the first Perek of Bava Metzi'a (Daf 12b & 13a) in connection with the findings of a small son and daughter which go to the father - neither Gadol nor Katan are meant literally, but a Gadol who eats at his father's table is considered a Katan, and a Katn who does not is considered a Gadol ...
אין חילוק בין חבלה שהאב חובל בו למציאה...
Opinion #1 (cont.): ... there is no difference between a father who wounds his son and the son's findings ...
אבל חבלה שאחרים חובלין בהן הוי דידהו, ואפילו בסמוכים, כדמפרש לקמן...
Opinion #1 (concl.): ... whereas there where others wound them, the Chavalah belongs to them, even where they are eating at their father's table, as will be explained later ...
דכיון דאית להו צערא דגופייהו ולא חסר, לא קפיד.
Reason: ... because, since they feel pain and he does not lose anything, he will not object.
אבל לשמואל דאמר התם 'קטן קטן ממש', הוי מציאת קטן לאביו אפי' אין סמוך על שולחנו, כדמפרש טעמא התם...
Opinion #2: According to Shmuel however, who says there that 'Katan' means literally what it says, the findings of a Katan belong to his father even where he does not eat at his father's table, as the Gemara explains there (Daf 12a) ...
שבשעה שמוצאה, מריצה אצל אביו.
Reason: ... because when he finds something, he instinctively takes it straight to his father ...
וגדול אפי' סמוך על שלחנו, מציאתו לעצמו, דכיון דלא חסר, לא קפיד, וגם אין מריצה אצלו.
Opinion #2 (cont.): ... and a Gadol may keep what he finds, even if he eats at his father's table, because a. since the father does not lose anything, he does not object, and moreover b. the son does not take it straight to his father ...
אבל הכא שהאב חובל, אם הוא סמוך אפי' גדול הוי לאב, דכיון דחסר, קפיד.
Opinion #2 (cont.): ... whereas here, where it is the father who wounded him, if he eats at his father's table, it goes to the father, even if he is a Gadol, because, since he (the father) will lose, he objects ...
ואם אין סמוך אפי' קטן הוי לעצמו, דכיון דאית ליה צערא דגופא, אין מריצה לאביו...
Opinion #2 (cont.): And if he does not eat at his father's table, it goes to him, even if he is a Katan, because, since he suffers pain, he will not take it straight to his father ...
ובחבלו בהן אחרים אפי' סמוכים וקטנים הוי דידהו, כיון דלא חסר וגם אין מריצין.
Opinion #2 (concl.): But if others wound him, even if he is a Katan who eats at his father's table, it goes to him, since a. he (the father) does not lose anything and b. he does not take it straight to him.
TOSFOS DH DI'CHESIV KI TOV LO IMACH
תוס' ד"ה דכתיב כי טוב לו עמך
(Summary: Tosfos discusses two possible versions of the Pasuk cited by the Gemara.)
הרר"א בהר"י היה גורס "כשכיר כתושב יהיה עמך" (ויקרא כה)...
Alternative Text: ha'Rav R. Avraham ben ha'Rav Yehudah had the text "ke'Sachir ke'Toshav yih'yeh Imach" (Vayikra, 25) ...
דמהאי קרא דריש ליה בספרי.
Reason: ... since it is from this Pasuk that the Sifri Darshens it.
וכן נראה, דההוא קרא בצווי כתיב...
Proof: And so it would seem, seeing as that Pasuk is written in the format of a command ...
אבל "כי טוב לו עמך" אינו אלא סיפור דברים בעלמא, כדכתיב "והיה כי יאמר העבד לא אצא מעמך, כי אהבך ואת ביתך, כי טוב לו עמך" .
Proof (cont.): ... whereas "ki Tov lo Imach" (in Devarim, 15) is merely in the format of relating speech, as the Torah writes "Vehayah ki Yomar ha'Eved Lo Eitzei me'imach, ki Aheivcha ve'es Beisecha, ki Tov lo Imach".
ור"י אומר דאפילו גרסי "כי טוב לו עמך" ניחא...
Reinstating Original Text: But the Ri explains that the Gemara is in order even if we have the text "ki Tov lo Imach" ...
דמדקאמר "כי טוב לו עמך" , ש"מ שכך צריך לעשות.
Reason: ... because, since he says "ki Tov lo Imach", it is a proof that this is how it ought to be.
TOSFOS DH VE'HA METZI'AH DE'ME'ALAM KA'ASI VE'KAPID
תוס' ד"ה והא מציאה דמעלמא קאתי וקפיד
(Summary: Tosfos discusses whether this Kashya goes according to Shmuel - cited in the previous Dibur Ha'maschil - or not.)
האי פירכא לא הוי אלא למ"ד 'לא גדול גדול ממש' ...
Explanation #1: This Pircha is confined to the opinion that 'Gadol is not meant literally' ...
אבל לשמואל איכא טעמא טובא גבי מציאה -דמריצה אצל אביו, דגבי חבלה לא שייך האי טעמא.
Explanation #1 (cont.): ... but according to Shmuel, there is good reason by Metzi'ah - 'because he takes it straight to his father, and this reason is not applicable by Chavalah.
א"נ אפי' לשמואל בעי אמאי לא אמר בחבלה שמריצה אצל אביו?
Explanation #2: Alternatively, even on Shmuel the Gemara asks why it does not say that he takes it straight to his father? ...
ומשני 'כיון דאית ליה צערא דגופא לא קפיד אב, וקטן נמי לא יריצנה אצלו.
Explanation #2 (cont.): ... and it answers 'Because, since he has pain, neither does the father object, nor does the Katan take it to his father.
TOSFOS DH V'KA'TANI VE'LO OD ELA ACHERIM SHE'CHAVLU BAH CHAYAVIN LITEIN LE'AVIHAH
תוס' ד"ה וקתני ולא עוד אלא אחרים שחבלו בה חייבין ליתן לאביה
(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not establish the first Beraisa by Sheves and the second one by Nezek and Tza'ar, and elaborates.)
וא"ת, מאי קושיא? הא אוקמא קמייתא בשבת, ובתרייתא דקתני בבנותיו של אחרים קטנים 'יעשה להם סגולה' ,דילמא מיירי בשאר דברים כגון נזק וצער?
Question: What is the problem? We established the first Beraisa with regard to Sheves, and perhaps the second Beraisa, which says, in connection with the small daughters of others 'Ye'aseh lahem Segulah', is speaking about other things, such as Nezek and Tza'ar?
וי"ל, דמסתמא הוי דומיא דזכרים, ד'עשה להם סגולה'דידהו מיירי אפי' בשבת, שאין מעשה ידיהם לאב.
Answer #1: Presumably, the case will be equivalent to that of the sons, by whom 'Ye'aseh lahem Segulah applies even to Sheves, seeing as the work that they produce does not go to their father.
ועוד נוכל לפרש, דהא דקתני 'בבניו ובבנותיו פטור' היינו דוקא בשבת...
Answer #2: Furthermore, one can say that, when the Tana says 'be'Banav u'bi'Venosav Patur' speaks exclusively with regard to Sheves ...
וסברא הוא, דלית לן למפטריה משום דסמוכים על שולחנו אלא משבת ולא משאר דברים...
Reason: And it is logical to say that one can only exempt him (the father) because they eat at his table by Sheves, but not by the other Chiyuvim ...
דבכל מקום מעשה ידיה לאב תחת מזונות...
Reason (cont.): ... because we always find that the produce goes to the father in lieu of sustenance ...
דגבי אשה ועבד עברי וכנעני ובתו מזכיר בכל מקום 'עשה עמי ואיני זנך' .
Source: ... since by a woman, an Eved Ivri, an Eved Cana'ani and a daughter it always mentions a case of 'Asei imi ve'Eini Zancha!'
ולפ"ז, א"ש דלא מצי לאוקמא בתרייתא בשאר דברים חוץ משבת, דבשאר דברים אפי' בניו ובנותיו שלו, חייב.
Answer #2 (concl.): According to this, it becomes clear as to why we cannot establish the second Beraisa by the other Chiyuvim besides Sheves, since by the other Chiyuvim, he is Chayav to pay even if it is his own sons and daughters.
וכן משמע, דמטעם סמוכים על שולחנו אין לפוטרו אלא משבת, דפריך לעיל 'אי בסמוכים גדולים, יתן להם מיד ... ' ,לאביהן בעי למיתב... '
Support: And so it is implied - that the reason of 'Semuchim' will only exempt the father from Sheves, since it asked earlier 'If it is speaking about grown-up Semuchim, 'He gives them immediately? It is to the father that he ought to give it?' ...
משמע דמשום דאוקמא בסמוכים, פריך דלאבוהון בעי למיתב. ומנין לו זה? אי משום דמדמה ליה למציאה, הא לשמואל אין מציאת גדול לאב?
Support (cont.): ... implying that, because the Gemara established it by Semuchim, it asks that he ought to give it to the father. Why is that? If it is because it is compared to Metzi'ah, Shmuel holds that the Metzi'ah of a Gadol does not go to the father? ...
אבל אי מיירי בשבת, ניחא- דסברא הוא כיון שהוא זן אותן דשבת שלהם יהיה לאב, כדפרישית.
Support (cont.): ... whereas if it is speaking about Sheves, the question is justified - because of the S'vara that since he feeds them, their Sheves belongs to him, as Tosfos just explained.
וסבור המקשה דאפי' לא יהיו מעשה גדולים לאב אע"פ שהוא זן אותן, מ"מ היכא דאתי מעלמא כשבת, סברא הוא שיהיה לאב.
Clarification: And the Maksheh thought that even if the produce of the Gedolim does not go to the father (See Hagahos ve'Tziyunim) even though he feeds them, still, there where it comes from an outside source, such as Sheves, it is logical to say that it does.
והא דפריך 'והא מציאה ... ?' -דמשמע דאי הו"א דשבת לאב, הוה ניחא, ולא הוה קשה ליה ממציאה א'נזק וצער וריפוי ובשת דלא הוי לאב...
Question: And when the Gemara asks 've'Ha Metzi'ah ... ?' - implying that if the Sheves would go to the father, it would be justified, and there would not be a Kashya from Metzi'ah as to why Nezek, Tza'ar, Ripuy and Boshes do not go to the father ...
משום דמציאה דמיא טפי למעשה ידים...
Answer: ... that is because Metzi'ah is more similar to Ma'aseh Yadayim ...
כדאמר בריש מציאת האשה (כתובות דף סו. ושם) 'מציאתה כהעדפה שע"י הדחק דמי' ...
Source: ... as the Gemara states at the beginning of Metzi'as ha'Ishah (Kesuvos, Daf 66a & 66b) 'Her findings are similar to the extras that she produces with exertion' ...
אך מצי למימר דהא דקאמר 'אי בסמוכים', היינו אליבא דמ"ד לאו גדול גדול ממש, ומדמי למציאה.
Refutation of Support: One can however, explain that when the Gemara asks 'I bi'Semuchim', it is according to the opinion that 'Gadol' is not meant literally, which is comparable to Metzi'ah.
TOSFOS DH HACHA DE'LA'AV INASH DE'KAPID ETC.
תוס' ד"ה הכא דלאו איניש דקפיד כו'
(Summary: Tosfos explains why, in this case, the Sheves ought to go to the father and why it doesn't.)
וא"ת, וכיון דמן הדין שבת לאב, כדקאמר דבאיניש קפדנא חייבין ליתן שבת לאב אפילו כשאינם סמוכים, לפחות להעדפה...
Question: Since min ha'Din, the Sheves goes to the father, as the Gemara says - that by a man who is particular, they are Chayav to give Sheves to the father even where they are not Semuchim, at least as far as far as the excess is concerned ...
ומן התורה היא של אב...
Question (cont.): ... and what's more, it belongs to the father min ha'Torah ...
כדדרשינן בריש קדושין (ד' ג:) ובסוף אלו נערות (כתובות ד' מ:) ובנערה שנתפתתה (שם ד' מו:) "כי ימכור איש את בתו לאמה" 'מה אמה מעשה ידיה לרבה, אף בת מעשה ידיה לאביה... "
Source: ... as the Gemara Darshens at the beginning of Kidushin (Daf 3b) at the end of Eilu Na'aros (Kesuvos, Daf 40b) and in 'Na'arah sh'Nispatsah' (Ibid, Daf 46b) from "Ki Yimkor Ish es Bito le'Amah" - that 'Just as the Ma'aseh Yadayim of a maidservant goes to her master, so too, does that of a daughter go to her father' ...
א"כ, מה ראו חכמים דבגברא דלא קפדן אמרו בבת קטנה של אחרים, יעשה לה סגולה אפילו בשבת?
Question (concl.): ... if so, what did the Chachamim see to say that by a father who is not partcular, with regard to somebody else's daughter, 'Ye'aseh lah Segulah' even by Sheves?
ושמא אמדו חכמים דעתו של אב, ויודעים שמוחל להם משום צערא דגופייהו במידי דלא חסר ביה ואתו להו מעלמא.
Answer: Perhaps the Chachamim assessed the mind of the father, and they concluded that he is Mochel his children with regard to something that a. they suffered pain, b. he does not lose anything and c. it comes from an outside source source.